Omeriki

"היו במשחק הזה 25 אלף אוהדים וככה זין שמנו עליהם"

הפועל זוכרת: סיפורו של גיא אדמוני ז״ל 🕯️💔 דודו של לידור אדמוני, דורון, שכל את בנו ואת אשתו, גיא ומיכל ז״ל, אשר נרצחו בביתם במתקפת הטרור האיומה ב-7/10. יחד, יצאו לידור ודורון מבלומפילד לבית הקברות בו קבורים גיא ומיכל - ויצרו שיח מלא רגש וכמובן, איך לא, הומור.

כחלק משידורי היורוקאפ של ישראל היום ופרויקט ההנצחה ״אדום לנצח״ הייתה לי הזכות לייצר כתבה על עומר חרמש ז״ל, האיש שביציעי הפועל ת״א לא ישכחו לעולם.

@halfon_gil הבעיה הגדולה היא שהם התחילו את מימוש הנקודות מוקדם מדי (היה חייב לפחות אחרי עונה שלמה) והדרך שיאפשר לעוד אנשים להצטרף למעגל ולתת לעוד אנשים להגיע זה להוריד את כמות הכרטיסים המובטחת לאנשים בעלי ניקוד גבוה מ-70% לכ-40%

דעתי על מתווה הכרטיסים של הפועל רגל - ​מלכודת הניקוד (העשירים מתעשרים): נוצר מצב שבו אותה קבוצת אנשים שתמיד מצליחה לקנות כרטיסים, צוברת עוד ועוד נקודות. מנגד, מי שנמצא כרגע מחוץ למכסה (בין אם כי הוא אוהד חדש ובין אם כי לקח הפסקה קצרה), לא יכול פיזית לצמצם את הפער כי המכירה נסגרת עוד לפני שהיא מגיעה אליו וזה מעגל שלעולם לא יסגר כי גם אם זה לשנתיים האחרונות עדיין בשנתיים האלה אותו אדם לא יכול להשיג כרטיס למשחק חוץ ולהיכנס למעגל. המתווה מתעלם מכך שחיי אוהד הם דינמיים. ישנם אוהדים מסורים שליוו את הקבוצה לכל חור בשנים הכי אפלות, והשנה, מסיבות מוצדקות (מילואים, משפחה,ילדים קטנים, עבודה בחו"ל), החסירו מספר משחקים. המערכת היבשה מענישה אותם ודוחקת אותם החוצה, בלי להתחשב בנאמנות ארוכת טווח. בנוסף השיטה הנוכחית מתגמלת את מי שרוכש כרטיס רק כדי לשמר את הניקוד שלו ועושה מנייאקה, גם אם אין לו כוונה להגיע. אותם אנשים קונים כרטיס, מעבירים אותו הלאה, וצוברים נקודות על חשבון אוהדים ישרים שבחרו לא לקנות כרטיס למשחק שלא יכלו להגיע אליו ולכן הם נשארים בחוץ. וגם ללא מנגנון שמאפשר כניסה למעגל (כמו הגרלה על אחוז רציני מהכרטיסים או איפוס תקופתי), אנחנו חוסמים דור שלם של אוהדים מהחוויה של משחקי חוץ. זו רק דעתי ואני שלם איתה והכול טוב אם לא מסכימים איתי, בעיניי הפועל ת"א לא צריכה להיות מועדון סגור לקהל חוץ למשך שנים רק בגלל שהיו כאלה שלא קנו ל5 משחקי חוץ ראשונים בתחילת עונת משחקים 2025/2026 בזמן מלחמה.

עוד לא תמו

ואז אתה קטן ופתאום עשיר כמו הבעל בית של העיר ואז אתה קטן ופתאום גדול מהכל כן אלה הם ימים טובים שהלבבות מתרחבים ובני אדם אז נפתחים כמו פרחים

רק צ׳יקו יודע איך לגרום לקהל לחייך

זה אושר, ככה הוא נראה 🥹 #רקהפועל

ת"א אדומה!!!!

Tel Aviv is RED. 🔴🔴🔴 Thank you for trusting us. The journey has just begun.

בסוף הפרק דיברו על סלים טועמה והזכירו את הראיון האגדי שלו לאחר המשחק. בעידן בו כל הזמן אומרים שאין סמלים יותר בכדורגל, צריך להעלות את סלים טועמה על נס ולנופף לעד. על הכאב שלא נותן לו לפקוח את העיניים ולהרים את המבט, על המשפט שנחזור ונחזור חזקים יותר. חזרנו ואנחנו רק בתחילת הדרך

@francoyaniv 1. הבית של סטיב מקגארט בהוואי 5-0

דירוג בתים בסדרות: 11.כל בית בפמליה 10.סיליקון ואלי 9.הפנטהאוז של הרווי ספקטור 8.הבנות בחברים 7.לוגן רוי הלופט או מה שזה 6.החברים של נאור - נאור 5.הבנים במסודרים 4.הבנים בחברים 3.סופרנוס 2.באנדי 1.צארלי שין 2 גברים וחצי

@dorashal קובי מח"ט

קובי מח"ש

מישהו צריך כרטיס להערב לשער 5? מחיר עלות

בגלל המשטרה

קטע קטן מסרטון של דקות ארוכות של איומים מצד המאבטחים לפני שהוציאו אותי החוצה. בתוך חדרון של מטר על מטר בלי מצלמות. משמרות המהפכה של הפועל תל אביב.

@redonly1923 השמועות מספרות שליפקין נפל לפני כמה שנים לבור ביוב רדיואקטיבי, מה שהביא לו כוחות על טבעיים והיום הוא נבל העל "סופר חרא"

אני מכריז רשמית על פרויקט חדש לאור הימים האחרונים: 100% אנטי מכבי=100% אנטי ליפקין=ACAB

איך אנשים מצליחים לטעון שאין מגע שהשם ישמור אותי

שלום לכולם ותודה על זכות הדיבור ברשותכם אציג את עצמי לפני שאגש לעניין. קוראים לי מור עזרן, בן 31 נשוי לניב ואבא של מיה ואורי. ביום יום אני עובד בחברת מחשוב, שירתתי בצבא וכחלק מהשירות הצבאי שלי נפצעתי והוכרתי כנכה צהל. אני אוהד הפועל תל אביב שמגיע לאצטדיונים כבר 25 שנה, מנוי בשער 5 ומשתדל להגיע לכל משחק חוץ. ממקיימי חמ״ל האוהדים של הפועל תל אביב אשר תמך ועזר למשפחות הנופלים, נפגעי השבעה באוקטובר, חיילי סדיר ומילואים שנקראו למלחמה ועוד. עוד לפני השבעה באוקטובר הייתי חלק מהתארגנות של אוהדי הפועל שארגנה פעילויות קהילתיות וחברתיות שונות כמו גיוס כספים לטובת רכישת כרטיסים לילדי עוטף עזה, ועמותות שדואגות לצמצום הפערים בחברה הישראלית כמו עמותת שער שוויון והבאתם למשחקי הקבוצה. ראשית, אני מודה, איבדתי את האמון במדינה, במשטרה ובכלל הגופים הקשורים לתרבות הספורט והאהדה בישראל. אני יודע שרובכם לא מבינים מה זה להיות אוהד כדורגל, אתם רואים אותנו כפנאטים, חוליגנים ולעיתים כעבריינים, קשה לכם לתפוס כמה הדבר הזה גדול ומשמעותי בחיינו. כשאני מדבר על הפועל תל אביב אני לא מדבר על 11 שחקנים שרצים אחרי כדור, אני מדבר על חוויה, על קהילה, על מצפן הערכים שמוביל אותי גם בחיים האמיתיים. הפועל תל אביב עבורי וכל מועדון אחר עבור האוהדים שלו הוא הרבה מעבר לספורט עצמו, אפשר להגיד שלאנשים כמוני הספורט הוא כמעט שולי. אנחנו נושמים וחיים את המועדונים ברמה יומית ולעיתים ברמה השעתית. להפסד או ניצחון יש השפעה ישירה על הרגשות שלנו, על המצב בבית ועל יחסי התקשורת הבין אישיים עם בני הזוג וכלפי הילדים. אני מבין שקשה לתפוס את זה, המציאות שלנו היא שונה, אנחנו לא בחרנו בחיים נורמלים כמו כל אחד אחר. ולעניינו, אשמח לספר את אירועי הדרבי מנקודת המבט שלי. הדרבי הוא האירוע החשוב ביותר בשנה לאוהד כדורגל, בטח לאוהד הפועל תל אביב שלאחר 11 שנה ללא ניצחון יש לו תקווה אמיתית וספורטיבית לנצח את המשחק. לצערי, התקווה הזו נגנזה, היא לא נגנזה כי הפועל לא בנתה קבוצה מספיק טובה, היא לא נגנזה כי הפועל הפסידה ספורטיבית על המגרש, היא אפילו לא נגנזה בגלל מלחמה דבר די שכיח במחוזותינו בשנים האחרונות, היא נגנזה בגלל אגו ושיקול דעת מוטה. התכוננתי למשחק הזה במשך שבועיים, בקושי תפקדתי בשבועיים האלו, חשבתי רק על המשחק ועל התוצאה בסיום. עזבתי יום עבודה, אישה ושתי ילדות בבית ומיהרתי להגיע כבר בשעה 16:30 לאיצטדיון, המועדון והמשטרה הזהירו במהלך כל השבוע שיהיה בידוק קפדני, תורים ארוכים ובאופן כללי אירוע שיצריך מאיתנו הרבה סבלנות. כאזרחים טובים הגענו מוקדם והתמקמנו בסמילה, בר האוהדים של הפועל תל אביב שנמצא בסמוך לאיצטדיון. בהתחלה הכל עוד היה נראה רגיל, אומנם המראות של מאות ניידות המשטרה ואלפי כוחות השיטור היו יכולים לסמן את הלך הרוח אבל אנחנו בשלנו, לחוצים כרגיל מהמשחק וממתינים לפתיחת השערים. שתינו קצת, שרנו קצת, קיללנו קצת, ״שגרה״. בעודנו יושבים, שרים ושותים ללא שום התראה מוקדמת נכנס כוח משטרתי לתוך ההמון שישב באיזור הסמילה ופשוט התחיל לפוצץ את כל מי שנקרא לדרכו. אני הייתי שם, בכל דקה ודקה, ראיתי את החברים הטובים ביותר שלי נרמסים על ידי סוסים, מופלים אל הקרקע וממש כמו שק חבטות נחבטים על ידי שלושה שוטרי יס״מ, ואלו רק שניים מהחברים שבאו איתי, מהסרטונים ניתן לראות עוד עשרות רבות של אוהדים שנופלים לידיהם של שוטרים צמאי דם שהגיעו לעשות פוגרום באוהדי הפועל תל אביב. אני משתמש במילים קשות, ״פוגרום״ ו״צמאי דם״ אלה לא מילים שאומרות לתאר את מי שאמון על אכיפת החוק והסדר אבל לצערי המציאות בשטח מספרת אחרת. במידה והיה צורך להפעיל כוח כה משמעותי כנגד מי מהאוהדים, למה בסרטונים ובעדויות מהשטח מסופר כי שוטרים הרביצו לאוהד ושניה אחר כך פשוט עזבו אותו להתבוסס בדמו? מדוע לא עוצרים את הפורעים שהיה נדרש להפעיל עליהם כוח כה עצום? ואז הבלאגן נרגע, שחררו את הרסן על מי שהיה אפשר ואפשר להתקדם הלאה, אז מתקדמים, עומדים בתורים בכניסה, תורים שאפילו במעבר רפיח אין. גדרות שפרוסים למשך מטרים רבים עם אל בד שחור שיסמן לך שחביבי, אולי אתה בלב תל אביב אבל באנו לתת הופעה כמו באיו״שׁ ואתה עובר את מגנומטר ומגיע לסלקציה, מי להפשטה ומי לבידוק רגיל, פרמטר שרירותי שנקבע על פי תביעת עין של שוטרים בשטח. ואז זה מגיע, הרגע הגדול שכולנו ציפינו לו, הדרבי התל אביבי, ההתרגשות מתחילה, התפאורה מורמת והאווירה מתחשמלת, סדנדרט אירופי לכל דבר ועניין. שלושים אלף איש ואישה שעברו את מהלך היום בדיוק כפי שתיארתי לכם אותו, ממש עוד רגע מגיעה שריקת הפתיחה וכל קשת הרגשות תתנקז ל90 דקות טהורות של אהבה, שנאה, כעס, עצבות ואולי גם שמחה לאחד הצדדים. >>>

ואי אפשר להתפנות לעבודה בלי התייחסות להודעה של שני הליצנים שינו וכלפון. טקסט של פחדנים שמתחבאים מאחורי מילים גבוהות במקום לקחת אחריות. חקיקה? בתי משפט?מצלמות זיהוי פנים? כאילו זה איזה כנס אקדמי על מדיניות ציבורית בזמן שבמציאות, מול עשרות אלפי אוהדים מתוסכלים, הם פשוט קפאו. במקום לומר את האמת, שהם לא הצליחו לנהל אירוע שיא של הכדורגל הישראלי, שהם נתנו למשטרה רקובה להשתלט על המשחק, שהם ביזו ענף שלם, הם מתחפרים בפאסיוויות של אפסים כאילו ״הכלים לא בידיים שלנו״, ״אין לנו סמכות״, ״החקיקה לא מאפשרת״. טקסט שכולו הסרת אחריות: אף מילה על כישלון בניהול אירוע אף מילה על שוטרים שפעלו באלימות של קלגסים אף מילה על הקהל שנענש קולקטיבית כי הם לא ידעו לשלוט במצב. אף מילה על רגע ההחלטה. למה באמת הופסק המשחק? הם מדברים על ״עשינו מרחק אדיר״ ו״עבודה עם מועדונים״ אבל ברגע האמת, הם ברחו כמו זוג שפנים כאילו שעוד ועדה תפתור את זה. שאלה אחת צריכה להישאל: איך ייתכן שבמדינה שחיסלה יריבים בלב שטחים עוינים, אלפי קילומטרים מישראל, מדינה שתעשית המודיעין שלה, היא מספר 1 בעולם, אי אפשר לנהל משחק כדורגל בין שתי קבוצות עם שוטרים על הדשא ואינסוף מצלמות. זאת לא הודעה של מנהלים. זה כתב הגנה של אפסים. ככה נשמעים אנשים שמחפשים אליבי, לא פתרונות. ככה מדברים מי שמפחדים מאחריות יותר משהם מפחדים מחוליגנים.

תגובת מועדון הכדורגל הפועל תל אביב לאירועי הדרבי: עוד מהשיחות המקדימות למשחק, נראה שהמשטרה התכוננה למלחמה ולא לאירוע ספורט. האירועים המזעזעים מחוץ לאצטדיון ולאחר ההחלטה הפזיזה והשערורייתית שלא לקיים את המשחק, רק מראים שמשטרת ישראל השתלטה על הענף. כשביקשנו הסברים בזמן אמת, נתקלנו ביחס מבזה ומשפיל, ללא כל שיח, כך גם נציגי ההתאחדות והמנהלת שניסו לשנות את ההחלטה ההזויה. כשמפקד המחוז, חיים סרגרוף, התבקש לשוחח עם יו״ר המנהלת ארז כלפון ויו״ר ההתאחדות שינו זוארץ, הוא סרב ואמר שהחלטתו היא סופית. הוא דיבר על פצועים רבים מזריקת אמצעים פירוטכניים, אך בפועל, רוב הפצועים מהאירוע נפצעו בכלל מהאלימות המשטרתית הברוטלית בסיום המשחק, כתוצאה ישירה מההחלטה השערורייתית לבטל את האירוע. כולם ראו את הסרטונים הקשים, ילדים נרמסים על ידי סוסים, שוטרים מכים אוהדים ללא אבחנה. המשטרה השתלטה על הענף - ואנו קוראים מכאן לבכירי הכדורגל הישראלי לעשות הכל על מנת לשים לזה סוף, אחרת לא יהיה כאן כדורגל. מיותר לציין כי הנהלת המועדון מגנה כל גילויי אלימות - ותילחם בפורעי החוק, גם אם הם לובשים מדים.