suv

@Avi_V_Free כן, ואני ההוכחה

האם אפשר לברוא חסיד גור שכועס על גור שיְצא מהכת אבל לא מהדת?

@libifarber שלילת אזרחות וגירוש?????? בואי תגזימי, למה לא חוק עונש מוות?

בגלל יצורים כמוהו אני צריכה לשרת בעבודה פיזית שמתאימה לגברים אבל יש מחסור בחיילים אז אני פה עלוב נפש שלילת אזרחות וגירוש

@uriel_tzaitlin חחחח חרדי מבטן ומלידה

@mndysuv 2

תגיבו לי ואגיב לכם כמה אתם דתיים מ-1-10

@danielamram3 זה אוטובוס חרדי מערד לאשדוד!?

״שילמתי 27 שקלים ומישהו שלף עליי את ה*** שלו״: בת 17 הגישה תלונה במשטרה לאחר שאדם שלף את איבר מינו ונגע בעצמו מולה במהלך נסיעה בקו 552 לאשדוד לפני זמן קצר.

@wha765 @NBhgdrh סטייל ישראל כץ?

@NBhgdrh אמת. הלוואי יהיה פה שר תחבורה עם צוות שיריץ את זה

אני חושב שיש רבים שטרם הפנימו שהמטרו הוא עובדה, והעבודות כבר יצאו לדרך. חבילות ביצוע משמעותיות יחלו בסוף 2026-תחילת 2027. לגבי לוחות הזמנים, ברור שמגה פרויקט כזה יתעכב שנים מעבר לציפיות, בטח במדינת ברדק כמו ישראל, אבל זה לחלוטין קורה (בעיקר כי אין ברירה אל מול הכבישים הסתומים)

@Tamir19H @matanshitrit @cashflowdog באיזה שער נכנסת?😉

@matanshitrit @cashflowdog פעם אולי, אבל היום עם הai באמת צריך את זה?

בוקר טוב גם לכם.. מהתגובות מתבהר שמשקיעים פשוט אוספים בולים לאוסף. מחזיקים ערימה של מניות בשיעור של 1% או 2% מהתיק, אלוהים יודע למה. אולי כדי להרגיש בפנים או כדי לספר לחברה שהם מחזיקים את הנייר שקפץ היום. ואז אתם בוכים שאתם לא מכים את המדד? זה פשוט מאוד…סירסתם לעצמכם את התיק. כשאתם מחזיקים פירורים מעשרות חברות, גם אם פגעתם בסטוק פיקינג של החיים, זה לא מזיז לכם את המחט. אתם עובדים קשה, מנתחים דוחות ועוקבים אחרי השוק, ובסוף מקבלים תשואה של מדד עם כאב ראש של מניות בודדות אתם משלמים פרמיה יקרה על ביטוח נגד FOMO. רוצים פיזור? שימו שיעור נכבד במדד. שם הפיזור יעיל וזול. עם כל השאר 20%, 50% או 80%, כל אחד וסיבולת הסיכון שלו. תשחקו במספר מצומצם של מניות. 🎲 ההתעקשות להחזיק כמות גבוהה של מניות נובעת מעצלנות אנליטית או מחוסר ביטחון, ובמצב כזה- עדיף לא לעשות סטוק פיקינג בכלל…אם אתם לא מסוגלים לשים שיעור משמעותי מההון שלכם בנייר מסוים, אל תשימו שם שקל. חבל על המאמץ. מפתיע שזה בכלל צריך להיאמר: אם זה לא שווה פוזיציה גדולה, זה לא שווה מקום בתיק.

@matanshitrit מה אתה בא לומר? לפזר בעוד מסלולים או להתמיד במה שבחרת גם אם זה 100% s&p?

בהמשך לאחד מהפוסטים של תמיר אמש עם הביצועים מאז השקת הספר, מצרף השוואה לאותו תרגיל - הפקדה חודשית 1,000, מההשקה, שנה ושנתיים אחרי. מסלול מניות אקטיבי ומפוזר הציג תשואה גבוהה יותר מ-S&P 500. גם המסלול הכללי האקטיבי, שכולל חשיפה מנייתית נמוכה משמעותית, לא נפל בהרבה - ואף התעלה >>>

@Forest96SGX @TASE_IL לכולנו ואין לי הרבה קיסטון

@TASE_IL התפצח לי התיק

כ- 24.5 מילארד ש”ח - מספר אחד שמספר את הסיפור של היום בבורסה! הבורסה ניפצה את שיא כל הזמנים בפער של 50% מהמחזור הכי גבוה שהיה בשנת 2010. הבורסה בת״א רשמה היום שיא היסטורי עם מחזור של כ- 24.5 מיליארד ש״ח, מהם כ- 19.5 מיליארד ש״ח בנעילה. 62 מניות ריכזו מעל 100 מיליון ש״ח ו-17 מניות מעל חצי מיליארד ש״ח. טאואר הובילה עם כ- 2 מיליארד ש״ח. 📊 מדדים: ת״א-125 ירד 0.66% ת״א-35 ירד 0.8% הבנקים בלטו עם עלייה של 2.48% 📉 ירידות בולטות: נפט וגז 3.16%- טכנולוגיה 2.54%- השקל נסחר סביב 2.9 לדולר, וול סטריט פתחה בעליות.

שלא תגידו שלא אמרתי מראש...

@GoldwasserAmit @ilanrose כי אין לך איך, מחר זה בטח יתאזן.

@ilanrose אם זה עיוות מטומטם למה לא למכור?

קיסטון עם טיסה יומית של 22%(!) לדעתי עיוות מטומטם של עדכון המדדים בבורסה שכל הביקוש של המחקות (400 מלש״ח) מתרכז בשלב הנעילה של יום העדכון. יש עניין-אין תלונות-אין המלצות. תשמרו על עצמכם 💸

@FreifeldRacheli אני מנסה להבין האם רק ההורים שלי לקחו אחריות רק על החלק השני, הדתי, ואילו בחלק הפיזי לדאוג לאוכל וכו' הם פחות הקפידו או שזה דפוס קבוע?

הראנט הפסיכולוגי בשקל וחצי שלי על האמא החרדית שטוענת שהיא מעדיפה ילד מת מאשר חילוני נתחיל בסיפור: בשבת האחרונה היינו עם ההורים שלי בבית מלון. 25 דקות לפני השקיעה אמא שלי דפקה בחדר שלנו והכריזה שהיא יוצאת להדליק נרות. אחרי 10 דקות היא דפקה שוב ובדקה אם כבר הדלקתי נרות. עוד לא הדלקתי אז היא חזרה שוב אחרי 5 דקות. הרגעתי אותה שאני מסיימת להתאפר ויוצאת. ״זריז, אני מחכה לך שם״, היא אמרה והלכה. סיימתי להתאפר ויצאתי להדליק בחדר האוכל. לא ראיתי אותה שם אז הנחתי שהיא חזרה לחדר שלה, הדלקתי נרות וחזרתי לחדר ורק אחרי רבע שעה יצאתי חזרה. היא חיכתה לי שם, לבנה כמו קיר, על סף עילפון, עם דמעות בעיניים. מתברר שהיו 2 מוקדי הדלקה, אחד בלובי והשני בחדר האוכל. היא המתינה בלובי והייתה בטוחה שלא הדלקתי עד שהגיעה לחדר האוכל וראתה שיש בו מוקד נוסף. אבל החרדה מהמחשבה שלא הדלקתי נרות שיתקה אותה. גיסתי שהייתה איתה שם אמרה לי שהיא פיזית כמעט התעלפה. דפיקות לב, הזעה, קוצר נשימה, הכל. גם כשהטעות התבררה היא פשוט לא הצליחה להירגע מזה. הלך הערב. היה כיף. אני יודעת שזה דפוק, אבל האמת שכבר התרגלתי לזה. כל חיי אני מנסה לשווא להסביר לאמא שלי שאני אישה בוגרת שאחראית על המעשים שלי, לא היא. לא עוזר. זהו זה הסיפור. גם אני רציתי לדפוק את הראש בקיר כשצפיתי בראיון של שרקי עם החרדית שלובשת חולצה של פולו ובטוחה שהיא מודרנית, אבל לצערי נבצר ממני לשלוף את קלף ה׳היא לא מייצגת אף אחד׳ כי היא כן. היא מייצגת סנטימנט רווח וסטנדרטי שבעיני ממש לא רק מסתכם בסמנטיקה כמו שהם הרבה פה מעדיפים להאמין. מכירה המון אנשים שבאמת ובתמים יכאבו ויסבלו יותר אם הבן שלהם יבחר בחיים אחרים מאשר שלא יחיה אותם בכלל. זה נכון על דת, זה נכון על יציאה מהארון, ובמחוזות היותר ביזאריים זה נכון גם על בחירת זרם אחר בחסידות כזו או אחרת. זה נשמע לא אנושי. איזה הורה מעדיף שהבן שלו ימות מאשר שיבחר באורח חיים אחר? ובכן, הורה אנושי שטועה לגבי הגדרת התפקיד שלו. ואני אסביר. כל הורה מתפקד יודע שיש לו 2 תפקידים מרכזיים: 1. לדאוג לרווחת הילד שלו בעולם. שהיה לו טוב. זה אומר לספק לו מעטפת שתענה על הצרכים הפיזיים והרגשיים שלו ולצמצם או למנוע מצוקה וסבל. 2. לחנך אותו. לתת לו כלים ומיומנויות ערכיות, חברתיות ומוסריות להתנהל בעולם כאדם טוב ועצמאי. מטבע הדברים התפקיד האחרון מקבל צורות שונות בהתאם לתפיסת הטוב וסט הערכים של ההורה. כל הורה, בין אם הוא דתי, אתאיסט, אגנוסטיקן, סוציאליסט, קפיטליסט, ביביסט או דב לבנטל ידחוף את הילד שלו לאורח החיים האידיאלי בעיניו שלרוב גם יהיה זהה לשלו. ההבדל המהותי בין שני התפקידים הוא ברמת המעורבות הנדרשת מההורה ובנשיאת האחריות במקרה של כשל. אם בתפקיד הראשון ההורה *הוא* המעטפת והסמכות, בחינוך הוא רק המצפן. אפשר לדון על הגיל המקסימלי לכפיית מעורבות אבל עצם הבאת ילד לעולם ללא בחירתו מחייבת אותך לדאוג *לרווחתו* גם במקרה של התנגדות מצידו. אני אמנע פיזית ואקטיבית מהילד שלי לרוץ לכביש גם אם הוא מאד רוצה, אבל אני לא יכולה למנוע ממנו לשקר. כי חינוך הוא הכוונה. אני יכולה רק להציב גבולות ברורים, להוות דוגמה אישית ולקוות ממש שהוא יבחר נכון אבל הוא עדיין יכול לבחור לשקר ורק הוא אמור לשאת באחריות על המעשים והבחירות שלו. כחרדית, האמונה שהעולם הבא חשוב מהעולם הזה, היא חלק משמעותי מסט האמונות שמכתיב את אורח החיים שאני שואפת לקיים. לא אומרת שאני אכן מקיימת אותו בכל רגע נתון, אבל זו דרכה של אמונה. התעדוף הזה בא לידי ביטוי בחינוך הילדים כל הזמן. הילדים שלי רגילים לשמוע שקיום מצווה עדיף על ממתק, הם שרים ״טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף״ ומחונכים שחיי הנצח קודמים לחיי הרגע. אתם יכולים לחלוק עלי, אבל שם לא נמצאת הבעיה. כל עוד התעדוף הזה נשאר בזירת החינוך, בהקניית הערכים, זה בסדר גמור. הטעות האינהרטית בגישה החרדית נעוצה בבלבול המוחלט בין שני התפקידים. האמונה בשכר ועונש ובכך שלמעשים שלך בעוה״ז יש השלכה ישירה על חיי העולם הבא שלך מביאה לטשטוש עמוק בין הגבולות של רווחה וחינוך. הלוגיקה פשוטה: אם הבן שלי לא ישמור שבת, הוא ישרף בגיהנום = מצוקה. סבל. ומי אחראי על צמצום המצוקה? אני. בעיני ההורה החרדי התפקיד שלו בהקשר של דאגה לרווחת הילד הוא כפול. הוא צריך לדאוג שיהיה לבן שלו טוב גם בעולם הזה, וגם בעולם הבא. ובהיררכיית המטרות ברור לכולם מה מגיע קודם. פועל היוצא של הקונספציה הזו היא לקיחת בעלות ואחריות על הבחירות הערכיות והרוחניות של הילד שמובילה לתחושת אשמה משתקת כשהן סוטות מאורח החיים האידיאלי.

@amitinvest_ נהג אוטובוס

אם כסף לא במשוואה, במה הייתם עובדים?

@nw41807640322 @israel_diskind מה הקשר?

@israel_diskind זו טויוטה אוריס ולא טויוטה פריוס, אבל כשאין לימודי ליבה מתבלבלים

בן אדם מסתובב בביתר עילית ופוגע מינית בנערים, יודעים איך הוא נראה, יודעים את מספר הרכב, אבל לא יודעים מה שמו, חבל שאין פיצ׳ר שיאפשר לברר למי שייך הרכב, לא יודע, למשל תלונה במשטרה?

@rofatyeladudes @amitaiz איתות זה הרגל על גבול האינסטינקט

@amitaiz הלוואי ויגדילו את הקנס ל10000 שח. אם זה יחסוך ילד אחד שמגיע אלינו למיון אחרי זוועה כזאת. כולנו מדי פעם נוהגים בכביש ריק לגמרי ולא מאותתים במעבר נתיב. כוווולם עוברים כביש לא במעבר חציה. אנחנו חיים בעולם לא מושלם, וצריך בו שיקול דעת לפעמים

הולך רגל שעובר באדום - 100 שקל. נהג שעובר נתיב בלי לאותת - 100 שקל. נהג שלא חוגר חגורת בטיחות - 250 שקל. רוכב קורקינט שרוכב בלי קסדה?!? 1000 שקל. לא נשמע לי הגיוני.

@HershkoIsaac לצערי אני לא בקשר עם ההורים כבר תקופה, וזה כל כך פצע לי את הלב.

אוהבים אני בן ארבעים וחמש. ורק לפני שבועיים הבנתי משהו על אמא שלי - משהו שאני מתבייש בו עד היום. אינני מבין איך לא שמתי לב לכך קודם. היא בת שמונים. היא חיה לבדה בבית קטן בצבע בז׳, שבו היא גרה כמעט חמישים שנה. אותו הבית - עם תריסים מתקלפים ומכשירי חשמל ישנים שהיא מסרבת בעקשנות להחליף, כי, כמו שהיא תמיד אומרת, “הם עדיין עובדים”. ביום רביעי האחרון היא התקשרה אליי ואמרה: - דניס… אני צריכה עזרה עם רשימת הקניות. תוכל לבוא? נדמה לי שאני מתחילה לשכוח דברים. התגובה הראשונה שלי? עצבנות. דדליינים בעבודה. עניינים של הילדים. חשבונות על השולחן. מאות דאגות שמושכות אותי לכל הכיוונים. - רק תגידי לי מה צריך, - עניתי. - אזמין הכול אונליין. היא שתקה זמן רב. ואז לחשה בשקט: - הייתי רוצה שתבוא. באתי. במטבח כבר עמדו שלוש שקיות קניות מסודרות בקפידה. - אמא… כבר היית בחנות, - אמרתי מבולבל. היא הניפה את ידה: - זה רק ההכרחי. אני צריכה עוד משהו. היא פתחה מחברת - אותה מחברת עם ספירלה שהיא משתמשת בה כבר שנים - והושיטה לי אותה. ברשימה היה כתוב: • ענבים • נייר סופג • שמנת לקפה • חברה הכול בתוכי נעצר בבת אחת. היא נראתה נבוכה - כמו ילדה שנתפסה עושה משהו אסור. - פשוט… לא ידעתי איך לבקש ממך לבוא אחרת, - לחשה. - אתה תמיד כל כך עסוק. לא רציתי להפריע. המילים האלה - שקטות ופשוטות - פגעו בי חזק יותר מכל דבר אחר בשנים האחרונות. אמא שלי. האישה שעבדה בשתי עבודות ובכל זאת לא החמיצה אף הופעה או תחרות שלי בבית הספר. ששמרה כל ציור שציירתי. שבמשך עשרות שנים שמה את עצמה במקום האחרון. היא הרגישה שהיא חייבת להעמיד פנים שהיא זקוקה לקניות, רק כדי לזכות בביקור של הבן שלה. חיבקתי אותה כל כך חזק עד שהיא צחקה: - בעדינות, אתה עוד תשבור אותי. לא הלכנו לחנות. במקום זאת ישבנו ליד שולחן המטבח הקטן, עם מפיות עם חמניות - אותן מפיות שנמצאות שם עוד משנות התשעים. דיברנו על הכלב החדש של השכנים. על אבא. ועל כמה שהוא חסר לנו. נשארתי יותר זמן ממה שתכננתי. שתיתי קפה נמס פשוט. והקשבתי - באמת הקשבתי - כמו שהיא הקשיבה לי פעם. לפני שהלכתי, היא ליוותה אותי לדלת והחזיקה את היד שלי קצת יותר זמן מהרגיל. - עשית לי את כל השבוע, שמש שלי, - אמרה בשקט. בדרך הביתה מחשבה אחת לא הרפתה ממני: כמה פעמים היא עמדה ליד החלון, בתקווה לראות את המכונית שלי בחצר? כמה פעמים אמרה לעצמה: “הוא יבוא כשיהיה לו זמן”, והבית ענה לה בבדידות? הבנתי שבאיזשהו שלב בדרך החיים הבוגרים - בין העבודה, האחריות והרעש - התחלתי להתייחס אליה כאל סעיף בלוח הזמנים שלי. אבל בשבילה מעולם לא הייתי סעיף. הייתי העולם שלה. וכל מה שהיא רצתה, היה שעה אחת עם הבן שלה בבית שבו גידלה אותו.

@untilithurts3 לא הבנתי, וברכב מה, אגב מנסיון ברגע שהמסלול והשעה קבועים, זה לא בעיה לתכנן מראש זמנים גם בתחבצ וגם ברכב פרטי (כמובן שתמיד יש בלתמים).

אנשים שבאמת נוסעים בתחב"צ כל היום בתוך גוש דן, איך אתם מחשבים זמנים בכלל?? כאילו מה, לצאת שעה וחצי לפני שאתם צריכים להגיע? זה סביר לחיות ככה?

״הוא לא מוריד את העיניים״ אפרת רייטן אמרה שכל פעם שהיא נואמת ביבי מהופנט ליופי שלה אז בדקנו את זה😂

@YakiAdamker לא, מי היה מאמין אשכרה לפיד והיפוכו, מי היה מאמין שהוא יעשה דבר כזה...

לפיד נגד בנט, לפני כחודש: אל תקנו חתולים בשק כדי שלא נקום בבוקר עם עוד סילמן ושיקלי

@Liberty_Herout @KastelMoti לא למה הכתבים של ערוץ 12, איזה כבוד הם נתנו לביבי, כשהוא עוד היה עונה להם לשאלות, כנראה שלא סתם הוא הפסיק...

@KastelMoti בלי קשר, עיתונאי לא אמור לדבר ככה. אתה רוצה לשאול? תשאל. למה אתה מתחיל את השאלה בלקרוא לו שקרן ? יש לך מזל שאתה לא מול אדם ברמה של טראמפ. הוא היה זורק אותך מכל המדרגות. תן כבוד, תקבל כבוד. אבל זה נכון, בנט שקרן .

שאלתי את בנט: אמנם אחרי ההבטחות שפיזרת והפרת, הוכחת שאינן שוות דבר... ובכל זאת, האם אתה מוכן להתחייב (רצוי מול מצלמה) אם תרצה אפילו על דף נייר... שלא תקים ממשלה עם אחמד טיבי ותומא סלימאן? ואם לא, תסביר לנו איך בדיוק יש לך ממשלה בלעדיהם? בנט: אני מציע שנתניהו יתחייב. אני: בפעם הקודמת אתה שיקרת מר בנט! לא הוא... בנט: שניה, מי שהציג לי לראשונה את עבאס ותיאר אותו כמנהיג ערבי גדול זה נתניהו. הוא פגש אותו בביתו ואז ינון מגל החבר שלך וכולם הללו, זה התהפך כשאנחנו הקמנו ממשלה. אני: אתה מתחמק מר בנט! אתה מתחמק! תענה לשאלה מר בנט...