Shoshi uzan

הריקבון בפרקליטות נמשך היום התקיימם מכרז נוספם, הפעם לתפקיד ראש מחלקת עררים בפרקליטות. 16 מתמודדים הגיעו לקו הגמר. 9 פרשו ברגע האחרון כי ידעו שהמכרז הזה, כמו קודמיו, תפור ושמור לעוד עוזר של פרקליט המדינה. ואכן - כפי שכולם ידעו - עו״ד משה מרציאנו, עוזר פרקליט המדינה נבחר. הוא ״הצליח״ לגבור על בכירים ומנוסים ממנו. פעם אחר פעם אחר פעם נבחרים מקורביו של פרקליט המדינה לתפקידי הניהול. זה הפך לקריטריון סף. תחשבו מה זה גורם לדינמיקה של קבלת החלטות בתוך הפרקליטות. תחשבו מה האפקט שזה יוצר על הפלורליזם המחשבתי. על העצמאות והיכולת להביע דעה מנוגדת. אתה יכול להיות מנהל המחלקה הבינלאומית בלי לדעת אנגלית. אתה יכול להיות ראש יחידה עם יחסי אנוש זוועה. אתה יכול להיכשל כל הדרך לצמרת, אם תהיה מספיק מקורב ואם תהיה מספיק מהנהן אחר פרקליט המדינה. עמית איסמן ייזכר כמי שהחריב את הפרקליטות. למזלו - התקשורת ברובה הגדול מעלימה עין, כדי לא לתת תחמושת לנתניהו או ליריב לוין. גם בכירי הבכירים בפרקליטות לשעבר חושבים עליו דברים נוראיים, אבל ממלאים פיהם מים פומבית מאותו טעם. זה שיקול דעת פגום בעיניי. גלי בהרב מיארה יודעת שזה המצב. היא יודעת שהמינויים של איסמן אינם תקינים. באחד הפעמים היא אפילו אמרה ״מה אני יכולה לעשות, זה גדול ממני״. כאשר מונתה אפרת גרינבוים לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, בהרב מיארה והלשכה שלה ידעו שזה מינוי לא מתאים ולא ראוי. התירוץ שלהם היה ״זה לא בידיים שלנו״. האומץ הציבורי ושמירת הסף נעצרים איכשהו בסף הבניין כשצריך לטפל בתוך הבית פנימה. אחר כך הם ינאמו על מנהל תקין. הטלפון שלי (050-2348661) זמין, כרגיל, למי שלא מסוגל יותר לשתוק.