חיים

@ry954070614380 @DanielBachmat @yaron1bu ❤️

@thisischaim @DanielBachmat @yaron1bu 80% אזרחים 🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣 שמע אתה חמאסניק בדוק

שאלה למשפטנים ולאנשי חיל האוויר: במבצע חילוץ של טייס שנטש בשטח אויב האם יש מדרג נז"א ( נזק אגבי) כאשר צריך לחלץ אותו באזור בו שוהים אזרחים? אם לא. מדוע יש מדרג נז"א כאשר מכניסים מלכתחילה כוחות לשטח אויב?

@ry954070614380 @DanielBachmat @yaron1bu בעזה אומדן סביר הוא כ-80% אזרחים, בעיראק היה בהחלט פחות.

@thisischaim @DanielBachmat @yaron1bu ממש אבל ממש לא

@ry954070614380 @DanielBachmat @yaron1bu אתה מדבר על כל מלחמת עיראק?

@ry954070614380 @DanielBachmat @yaron1bu שלנו הרבה יותר גרוע lol

@DanielBachmat @yaron1bu מיתוס??? אתה יודע מה יחס פגיעה באזרחים שלנו בעזה לעומת האמריקאים בעירק ?

@nynoww @LyybR91569 רגש האהבה עומד לכשעצמו, הוא איננו הסיבות שגרמו לו ועוררו אותו.

@thisischaim @LyybR91569 אשמח שתרחיב

פסקל, בנוסף על היותו טיפוס מרשים ביותר, הוא בעיניי אחד האנשים החכמים ביותר שידע המערב. הוא הבין טוב יותר את המושג החמקמק של ה'אני' מרוב ככל מדעני ופולוסופי ימינו, המושפעים, כולם, מתפיסתו המשונה של קאנט בנושא.

@nynoww @LyybR91569 מה גורם לריאקציה פחות מעניין מאחר שהריאקציה איננה התופעה עצמה

@thisischaim @LyybR91569 יפה אמרת, אהבה היא רגש שמתעורר. ריאקציה לדבר מסוים. מהו הדבר? תכונות הדבר גורמות לי לאהוב אותו

@nynoww @LyybR91569 ברור שיש גורמים, אבל האהבה עומדת לעצמה, אהבה היא רגש שמתעורר

@thisischaim @LyybR91569 ומה גורם לך להרגיש אהבה כלפי האדם עצמו. ז"א מה גורם לך לאהוב דווקא אותו ולא מישהו אחר? ניתן לומר שמשפחה מביאה לידי ביטוי את הקשר העצמי שיש בין אנשים, מה שפחות קשור לתכונות וכדו

@moshe_tsach @dagmedaber @ShimonNataf יש לך טיעונים ברמת מורכבות של ילד, ״למה אתה מבקר את המחקר האקדמי אם אתה עצמך חוקר״

@dagmedaber @ShimonNataf 🤣🤣🤣🤣

מלחמה של שנתיים וחצי עם מאות ימי מילואים בהחלט לא היו "כמתוכנן". חרף זאת ברוך השם הדוקטורט מתקדם מצויין, מעבר לכל הציפיות. לצערי המסקנה שלי לגבי המחקר המשפטי נובעת מההתקדמות במחקר עצמה, ותהיות כנות לגבי התועלת שיש בכתיבה אקדמית בתחום המשפט.

@BentovAvner @meiriki @OKotzero @orcarmi לא התכוונתי יחיד מילולית

@thisischaim @meiriki @OKotzero @orcarmi

אין דבר יותר מגוחך מליצני משפט שמנסים להשתמש בביטויים מהלקסיקון המשפטי כדי להיראות חכמים - מבלי להבין מה הם כותבים. אין דבר כזה ״ממה נפשכם״, והמשמעות של ״ממה נפשך״ איננה ״מה אכפת לך״ - אלא שבין כך ובין כך נגיע לאותה תוצאה. אגב, ״למצער״ זה לא ביטוי נרדף של ״למרבה הצער״.

@BentovAvner @meiriki @OKotzero @orcarmi מופע יחיד שלא סותר את האפשרות להשתמש בלשון רבים.

@thisischaim @meiriki @OKotzero @orcarmi הגמרא לא חושבת כמוך.

@gilileoB זה תחושה אישית שנובעת מלהיות לא ממש חכם

דל״פ: אני לא אוכל מאכלים שנראים כמו חמץ. לא בורקסים, לא פיתות ולא לחמניות מקמח מצה. חושב שיש משמעות למראית עין וגם לייחודיות של החג עם המצה הפשוטה

@shelitamid @orcarmi המקרים שונים. ובכל מקרה כרמי הראה בורות.

@thisischaim @orcarmi ממש לא צריך יותר מזה. כשאתה אומר ביידיש 'מכתייסע' (=מהיכא תיתי) לציין שדבר הוא מופרך, מגוחך, שזה בארמית מהיכא תיתי שמילולית משמעו מהיכן באת, אתה לא משנה את זה כשאתה פונה לרבים כי במעבר בין השפות התקבל ביטוי קפוא. למרות שבארמית יש לזה נטייה.

@shelitamid @orcarmi ״אמר להו ספק מה נפשייכו אי אחוכון אנא הבו לי מנתא בהדייכו ואי בר מיתנא אנא הבו לי פלגא דפלג אבוכון בהדאי״ יבמות לז ב נשמה הטיעון שלך היה ברור מלכתחילה רק שהוא לא נכון, המשמעות בעברית נשארה כמשמעות הארמית, דרוש יותר מזה בשביל להוציא ביטוי ממשמעותו.

@thisischaim @orcarmi טוב, לא רואה איך עוד אפשר להוסיף כדי שתצליח להבין את ההבדל בין ביטוי / צירוף כבול לשימוש מילולי אז אכן אפרוש. לא במבוכה בכלל. רק אעדכן שלא ברור לאיזה ביטוי ברבים התכוונת אבל לפי וויקיטקסט, ביבמות לז ב אין לא לעג לרשים ולא ממה נפשכם.

@david_lisovtsev מרושע מעט

אני די בטוח שהסיפור פה ברור מספיק

@BentovAvner @meiriki @OKotzero @orcarmi הידעת ש5 המדינות שצורכות הכי הרבה פלדה בעולם הן: ארצות הברית סין הודו יפן דרום קוריאה איזה כיף זה להביא עובדות רנדומליות! זה לא קשור לנידוננו מכיון שאצלנו המובן מארמית נ ש א ר

קיימים ביטויים ומילים רבים מארמית שקיבלו משמעות שונה, לעיתים אף הפוכה, בשימוש בעברית המודרנית. תופעה זו נובעת מהשפעת הארמית על העברית לאורך דורות, במיוחד דרך ארון הספרים היהודי. להלן דוגמאות בולטות לביטויים ומילים ששינו את משמעותם: עובדה: המילה מגיעה מהמילה הארמית "עוֹבָדָא". בארמית, משמעותה המקורית היא מעשה (מהשורש עב"ד – לעשות), אך בעברית מודרנית היא קיבלה את המשמעות של נתון אמיתי או הוכחה (Fact). מיתיבי: בארמית של הגמרא, הפירוש המילולי של "מיתיבי" הוא משיבים. עם זאת, בשיח התלמודי המילה משמשת דווקא כדי להקשות או לשאול קושיה ממקור סמכותי על דברי אמורא. בדיעבד: במקורו הארמי (בְּדִי עֲבַר), הביטוי מתאר מצב שקרה לאחר המעשה. בעוד שבהלכה המשמעות היא "תקף למרות שאינו לכתחילה", בעברית המדוברת הוא משמש לעיתים קרובות במשמעות של במבט לאחור או "בסיכומו של דבר" (In retrospect). שורשים הפוכים: קיימים שורשים שמשמעותם בארמית הפוכה מזו שבעברית. למשל, השורש ט-ע-י בארמית משמעותו לשכוח, בעוד שבעברית משמעותו לטעות.  דוגמאות נוספות למילים שנטמעו ושינו גוון: ממילא: במקור – מעצמו או מאליו. בעברית המודרנית משמשת גם כסינוניום ל"בכל מקרה" או "בין כה וכה". מלעיל ומלרע: מונחים דקדוקיים המציינים מיקום הטעמה. בארמית "מלעיל" פירושו מלמעלה ו"מלרע" פירושו מלמטה. בעברית הם הושאלו לתיאור הברות ספציפיות (לפני אחרונה ואחרונה).

@shelitamid @fridaalhaboker @orcarmi לא זה לא כוונתו, דבריו ברורים. המשמעות בעברית היא כמשמעות המקורית. לא להמציא.

@thisischaim @fridaalhaboker @orcarmi יש הקשר למה שהוא כתב וברור ממנו שהכוונה היא שבביטוי אין סיבה להטות לרבים. לא ברור לי איך אפשר להבין אחרת. בראשי לא הבינה את הביטוי באופן שונה ממר כרמי אלא באופן שונה מהמשמעות שהביטוי קיבל בעברית.

@ilysmty___ אני מוכן שתבקרי

@thisischaim גם אתה כמה פעמים

@shelitamid @orcarmi למה לעגים לרשים? לעג לרשים! ובזה הוכחת שאני צודק אכן אין בעיה לומר כך. הביטוי בלשון רבים גם מופיע במפורש ביבמות לז ב. די כדאי לפרוש זה מביך.

@thisischaim @orcarmi כשאתה מדבר מילולית תגיד מה נפשכם. בארמית אגב זה מה נפשיכו. הצורה שבה השתמשה בזה כינרת אינו מילולי אלא במשמעות האידיומטית שלו, במשמעות כזו אין שום עניין להפוך לרבים. כמו שלא תגיד 'הפיצויים לאזרחים הם לעגים לרשים' אלא 'הפיצויים לאזרחים הם לעג לרש'.