Yohanan Plesner
539 posts
למה למנות לתפקיד כל כך חשוב מישהי שמראש ידוע שלא תוכל למלא אותו?
יו״ר מועצת הרשות השנייה מופקד על הפיקוח על שוק השידורים ועל עצמאות התקשורת בישראל. דווקא בגלל זה, קשה להבין את המינוי של ד"ר יפעת בן חי שגב: מועמדת שנמצאת בניגוד עניינים מובנה, עד כדי כך שבחודשים הראשונים לא תוכל לעסוק בליבת התפקיד שלה.
לא ברור למה למנות יו"ר שמראש ידוע שלא תוכל לתפקד, ושיהיה צורך למנות מייד גם ממלאי מקום זמניים שיחליפו אותה, בזמן שהיא מקבלת שכר מלא.
המשמעות של המצב הזה היא פגיעה ברציפות התפקודית ויצירת כאוס, וכל זה כשעל הפרק נמצאות הכרעות כבדות משקל כמו אישור עסקת העברת הבעלות על ערוץ 13.
התפקיד החשוב והרגיש הזה מחייב מינוי קבע מקצועי של אדם שמסוגל לפעול בצורה מקצועית ולשרת באמת את בציבור.
מוזמנים לקרוא בתגובות את מה שכתבתי על זה יחד עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר.
עברית
הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים היא פגיעה בשלטון החוק: bit.ly/4d5uPj1
עברית
דווקא בזמן מלחמה, הממשלה מקדמת דרישה ותיקה של הפוליטיקאים החרדים: הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לתחומים נרחבים של המשפט האזרחי, ויוצרת מערכת משפט מקבילה, ללא פיקוח של בתי המשפט האזרחיים.
היום עולה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שמעניקה לבתי הדין הדתיים כוח חסר תקדים לדון ולהכריע בסכסוכים אזרחיים. המשמעות: פגיעה קשה בזכויות נשים, בזכויות עובדים ואחרים, וסיכון ממשי להגיע להתדיינות בערכאות דתיות ללא הסכמה חופשית ומלאה.
מעבר לתוכן הבעייתי, זה לא הזמן לחוק כל כך שנוי במחלוקת. בחסות המלחמה אסור לעשות שינוי יסודי כזה במערכת המשפט שלנו, ואם מכבר מחלקים צ'ופרים אפשר לחשוב על אוכלוסיות שדחוף יותר לסייע להן כרגע.
למי שרוצה להבין עד כמה ההצעה הזאת בעייתית – חוות הדעת המלאה של המכון בתגובות.
Yonatan Sindel/Flash90
עברית
מלחמת איראן השנייה: איך מתרגמים עליונות אווירית להכרעה מערכתית?
לפרק המלא בספוטיפיי: bit.ly/4uxmiLQ
עברית
בפרק מיוחד של "סדר חדש" על מלחמת איראן השנייה, שוחחתי עם שירה ברביבאי-שחם על השיקום המהיר והמפתיע של מערך הטילים הבליסטיים של איראן אחרי הסבב הראשון מולם ביוני שעבר. למרות ההצהרות מלפני 8 חודשים על הסרת 2 איומים קיומיים, המציאות שונה. דנו בפרק בלקחים מהסבב הקודם למערכה הנוכחית.
חפשו "סדר חדש" בספוטיפיי, באפל פודקאסט וביוטיוב, הפרק המלא בתגובות.
עברית
מלחמת איראן השנייה: איך מתרגמים עליונות אווירית להכרעה מערכתית?
לפרק המלא בספוטיפיי: bit.ly/4uxmiLQ
עברית
"סדר חדש" בפרק מיוחד למלחמה: השת"פ בין ישראל לארה"ב מגיע בימים האלה לשיאים שלא דמיינו גם בחלומות הוורודים ביותר שלנו, אבל במקביל התמיכה של הציבור האמריקאי בישראל נמצאת בשפל. שבועיים וחצי אל תוך הלחימה, שוחחנו, שירה ברביבאי-שחם ואני, על מורכבות המערכה הזאת ועל ההשפעות שיהיו לה על יחסינו עם בעלת בריתנו החשובה ביותר.
חפשו "סדר חדש" בספוטיפיי, באפל פודקאסט וביוטיוב, הפרק המלא בתגובות.
עברית
משבר לאומי: האלימות בחברה הערבית
לפרק המלא בספוטיפיי: bit.ly/4b5vFej
עברית
השבוע ב"סדר חדש" שוחחנו עם פרופ' מונא חורי, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית, על שלל הגורמים לאלימות בחברה הערבית ועל הכוחות המשולבים שנדרשים כדי להילחם בה.
לדבריה, אין דרך להתמודד עם תופעה כל כך קשה ורחבה מבלי שהמדינה תפעיל את כוחותיה ואת מוסדותיה באופן שיטתי ומתמשך.
חפשו "סדר חדש" בספוטיפיי, באפל פודקאסט וביוטיוב, הפרק המלא בתגובות.
עברית
לאן נעלמה ההבטחה לשים בצד מחלוקות?
רק בשבוע שעבר הסבירו ראש הממשלה ושר האוצר שזו העת לשים בצד סוגיות שבמחלוקת, כשהודיעו על הקפאת חוק הגיוס.
ובכל זאת, דווקא עכשיו מתחדשים דיונים על חוקים שיש סביבם מחלוקת עמוקה: פיצול תפקיד היועמ״ש, חוק התקשורת וועדת חקירה פוליטית ל-7 באוקטובר.
בזמן מלחמה, כשהציבור עסוק בעיקר בהישרדות והחלטות צריכות להתמקד במה שדחוף, בזה הקואליציה בוחרת לעסוק, וחשוב לא פחות: היא עושה את זה כאשר לארגוני חברה אזרחית ולגורמי מקצוע יש יכולת מוגבלת להשתתף בדיונים ולהעביר ביקורת.
החוקים הללו לא פותרים שום צורך מיידי אלא רק מעמיקים קיטוב בדיוק כשישראל זקוקה יותר מכל לסולידריות.
מנהיגות אחראית מתמקדת באתגרים האמיתיים ובטובת הכלל, ולא מנצלת מצב חירום להליכים שנויים במחלוקת.
Yonatan Sindel/Flash90
עברית
משבר לאומי: האלימות בחברה הערבית,
לפרק המלא בספוטיפיי: bit.ly/4b5vFej
עברית
רוצה רק ביטחון אישי, לא יותר מזה": בפרק מיוחד של "סדר חדש" שצולם בנצרת, שוחחנו עם מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין, על האלימות הגואה בחברה הערבית, על המחאה בעקבות המשבר הלאומי הזה ועל השאלה איך מרחיקים את הנוער מארגוני הפשע.
חפשו "סדר חדש" בספוטיפיי, באפל פודקאסט וביוטיוב, הפרק המלא בתגובות.
עברית
השעיית החוק לא פותרת את בעיית הגיוס.
טוב שראש הממשלה החליט לוותר, לפחות כרגע, על חוק הפטור מגיוס – חוק שבניגוד להצהרות לא היה מביא חרדים לצה״ל, אלא בעיקר "מגייס" עוד עשרות אלפי אברכים לישיבות ולכוללים ומנציח את המצב הקיים.
הצעד הזה כנראה לא היה קורה בלי המעורבות הנחושה של אלו שרצו חוק ש"באמת מגייס": המילואימניקים, ארגוני חברה אזרחית וגם אנחנו במכון. אבל השעיית החוק היא רק צעד אחד, שלא פותר את הבעיה האמיתית: מצוקת כוח האדם בצה"ל; הנזק לכלכלה וחוסר השוויון הזועק בגיוס.
עכשיו צריך לקדם את הגיוס בפועל, באמצעות חוק שירות הביטחון הקיים שמחייב גיוס שוויוני של כולם או באמצעות חוק חדש שעונה באמת על הצרכים של צה"ל ושל החברה הישראלית, ומחיל סנקציות כלכליות אישיות אמיתיות שישנו את המציאות.
ובעיקר צריך התחייבות פומבית ברורה שחוק הפטור לא יורד עכשיו מהפרק רק כדי לחזור בעוד כמה חודשים בעיתוי נוח יותר מבחינה פוליטית.
Jonathan Shaul/Flash90
עברית
נשים בישראל 2026 – התקדמות או נסיגה?
לפרק המלא בספוטיפיי: bit.ly/4d9jApI
עברית
מה בעצם הבעיה עם הפרדה מגדרית? השבוע ב"סדר חדש" שוחחנו לרגל יום האישה הבין-לאומי עם פרופ' יופי תירוש, מחברת הספר "הופרדנו כך", בין היתר גם על הדרישות ההולכות וגוברות להפרדה מגדרית ביותר מרחבים ציבוריים, ושמענו ממנה למה הפרדה כזו מזיקה כל כך גם כשלכאורה היא לא פוגעת באופן ישיר בזכויותיהן של נשים.
חפשו "סדר חדש" בספוטיפיי, באפל פודקאסט וביוטיוב, הפרק המלא בתגובות.
עברית
ברצינות זה סדר העדיפויות שלנו עכשיו? דווקא בזמן מלחמה הממשלה מאשרת היום העברת כ-5 מיליארד ש״ח לטובת כספים קואליציוניים.
עשרות ומאות מיליונים יעברו למוסדות תורניים, לרשות לפיתוח כלכלי וחברתי בחברה החרדית, לחינוך הממלכתי-דתי ולרשויות באיו"ש. שום קשר לסדר עדיפויות לאומי במצב חירום, הכול לפי צרכים פוליטיים והסכמים קואליציוניים.
יש כאן כל כך הרבה אזרחים שחיים כרגע בחוסר ודאות כלכלית. עצמאים שלא מקבלים סיוע, הורים לילדים שלא יכולים לחזור לעבוד ולא מקבלים פתרונות מהאוצר, המשק כולו הרי ישלם את העלויות של המלחמה.
הציבור נדרש לשאת בנטל, וזה לא יכול להיות עניין חד צדדי. הממשלה חייבת להראות שסדרי העדיפויות שלה השתנו.
תקציב המדינה בזמן מלחמה צריך לשרת קודם כל את הצרכים של המדינה והחברה כולה, לא את הצרכים הפוליטיים של הקואליציה.
עברית
נשים בישראל 2026 – התקדמות או נסיגה?
לפרק המלא בספוטיפיי: bit.ly/4d9jApI
עברית
לכבוד יום האישה הבין-לאומי, פרק מיוחד של "סדר חדש" על האתגרים הייחודיים של נשים בישראל, גם בעתות שלום: פערי שכר, אלימות במשפחה, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, הטרדות מיניות ומאבק מתמיד לקידום שוויון זכויות והזדמנויות.
המלחמה מייצרת חזיתות נוספות לנשים: המאבק על הבית; האיום על הישגי מאבקים קודמים; הלובי הקולני נגד גיוס נשים. העובדה שעשרות נשות צוות אוויר חגות מעל שמי טהראן, לצד יתר הלוחמים ואנשי קהיליית המודיעין, מעוררת גאווה עצומה, אבל תמונת המצב של הנשים בישראל ב- 2026 מדגישה עד כמה אתגרי השוויון עדיין רבים.
חפשו "סדר חדש" בספוטיפיי, באפל פודקאסט וביוטיוב, הפרק המלא בתגובות.
עברית
מתברר שיותר מ-30 נשות צוות אוויר השתתפו מאז שבת בתקיפות נגד איראן. מישהו עדיין יכול לטעון ברצינות ש"לא צריך אותן", או שצה"ל מוריד את הסטנדרטים כדי לשלב יותר נשים?
הצבא נשען היום על יכולות של חיילים וחיילות במערכי הלחימה, המודיעין, ההגנה האווירית והסייבר. זה לפני הכל משרת ונובע מצורך מבצעי. מי שמבקש לצמצם את השתתפותן של נשים צריך לשאול את עצמו אם הוא מוכן גם לצמצם משמעותית את היכולות של צה"ל.
לפי נתוני צה"ל, מספר הנשים הלוחמות יותר מהכפיל את עצמו בחמש השנים האחרונות (למעלה מ20% מהלוחמים והלוחמות בסדיר). בזמן שמגזר שלם מבקש לעצמו פטור גורף משירות, זה אבסורד שיש "מגזר" אחר (המייצג מחצית מהאוכלוסייה) של נשים שהן מלאות במוטיבציה ולמרות זאת הן עדיין נדרשות להוכיח מדוע יש לאפשר להן לשרת במסלולים שירות משמעותי.
בהצלחה ללוחמים וללוחמות שלנו וליתר א.נשי מערכת הבטחון: בצעו את משימותיכם ושובו בשלום!
בפודקאסט "סדר חדש" שוחחנו שירה ברביבאי-שחם ואני על המאבק הארוך שהביא נשים לחזית הלחימה, לינק בתגובות.
צילום: דובר צה"ל
עברית