מתן צור - Matan Zur

צחוק בצד, עוגת קרם פרווה זה באמת פשע נגד האנושות

מה בעצם מונע מכם לכתוב ככה את הסדרה שלכם

זה אני בכל אירוע שיש בו אוכל

@______MBA______ ב. הנזק הוא עצום. גם לנערים, אבל בטח לילדים ביסודי. זה לא קשור רק לניטור תכנים, זה משפיע נפשית, פיזיולוגית והמחיר הוא (לטעמי) גבוה. (אני מסייג - אם זה ילד שיש לו סמארטפון רק לתקשורת, אז זה לא שאין בזה סכנות (חברתיות, בווטסאפ, יש המון), אבל זה אולי יותר סביר)

@______MBA______ אתה מניח לא נכון - יש לי ילדים בני 14.5, 12.5, 10, 7 ו5. לגדול יש, השני יקבל בקרוב (הוא כיתה ז'). לשלישי יש נוקיה (זה גם די חדש) וזה מספיק לגמרי כדי לתקשר. יש מסביבם ילדים עם סמארטפון וזה מאבק, אבל - א. יש לא מעט שאין, בטח לבן ה10. זה תלוי בחברה מסביב, ואני מודה על זה כל יום

יש לי כל כך הרבה שאלות, אבל הראשונה שבהן היא למה לילדה בכיתה ב' יש סמארטפון

@NeilMegas רק בריאות וטוב ❤

הלום קרב באופן רשמי. איזה טייטל מוזר. צריך להתרגל

@Yehuda_Gizbar מבין לגמרי. זה הורס אותי

@matanoss הגיל הממוצע בישראל לקבלת סמארטפון הוא סביב 8. כיון שזה חברתי, יש לא מעט מקומות שבהם כולם מקבלים ביחד סביב כיתה א'.

@PromiscuousMod זה מאד תלוי בחברה מסביב, וגם בעקשנות ההורים. הבן השני שלי מסיים אוטוטו כיתה ז', ורק עכשיו יקבל סמארטפון. זה שיש יתרונות - ברור לי, אבל המחיר הוא מאד גבוה (גם עם כל ההגבלות שיש)

@matanoss בילד ראשון אתה יכול לשלוט בזה, בילד שני זה כבר קשה, אצלנו היה מכיתה ב עם הגבלת שעות , כלי מעקב מצויין, מוריד לחץ מההורים שהם יורדים לגינה, יש שליטה על האפליקציות ועל זמן מסך, כמו כל כלי הכל עניין של שימוש נכון

@aflalo13 תודה על המענה. מבאס לשמוע, מקווה שתצליחו להתמודד עם כל האתגרים האלה 🙏♥️

@matanoss ואללה אין לי מושג. אני מכירה את הסיפור מיד שנייה - מה שעבר בקבוצות ההורים של הכיתה. אין לי מושג אם הם חשבו שזה מצחיק ולכן פתחו קבוצה כזו או שבאמת יש פה משהו מעבר. מה שכן, הכיתה אלימה. זה ניכר, בולט, וכמובן מאוד עצוב.

@aflalo13 ואיך הגיע הקטע של השתייה? איך לילדים שם בכלל יש גישה לאלכוהול, ומאיפה מגיע הניסיון למרוד בגיל כל כך צעיר דווקא בתחום הזה? (הילדים שלי בני 5 עד 14, ואני יכול לדמיין את זה אולי בסביבה של בן14, פחות אצל השאר)

@matanoss כן, כך הבנתי אותה, ואני חושבת שהדיון במקרים האלו הוא סופר חשוב. כיתה ב', בוא, זה גובל בהזיה. 🙏

@aflalo13 סחטיין לגמרי, זה בטח לא קל לה 🙏 (השאלה מבחינתי לא אלייך ספציפית, היא גם לגבי שאר הכיתה אני תמיד בהלם כשאני רואה ילדים בגילים האלה מקבלים סמארטפון, והמקרה שתיארת הוא בהחלט דוגמה טובה לזה)

@matanoss לבת שלי אין סמארטפון, היא תקבל בגיל 10, המקרה נידון באריכות בקבוצת ההורים ומשם אני מכירה אותו. תשאל - לכל שאלה תשובה

שאף אחד לא ידע. זה סוד. רק לא לספר. ילד בן 14 מלא בבושה, ילד בן 15 מתמודד לבד, ילד בן 16 מתחיל להפנים, ילד בן 17 עומד בהלוויה. שאף אחד לא ידע. זה סוד. זה התחיל בעשרים ותשעה באוקטובר אלפיים וארבע עשרה, אור ל-ו' בחשוון. על אחד הצדדים של הערב הזה שמעתם כולכם - מחבל ערבי מגיע רכוב על אופנוע למרכז מורשת בגין בירושלים, שולף אקדח ויורה באבא שלי ארבעה כדורים במרכז הגוף. אבל ממרחק הזמן, הצד השני של הסיפור - משמעותי קצת יותר. שני מטרים משם, ליד ההגה של רכב מסוג פיג'ו פרטנר בצבע כחול כהה ישבה לה אשה בת ארבעים ושבע, אמא. היא לא ספגה אפילו כדור אחד, אבל הו הו כמה שהיא נרצחה בפיגוע הזה. באינסטינקט של שניה אחת אמא שומעת את היריות ומתכופפת אל מתחת להגה, היא אחוזת חרדה, מבינה שירו הרגע בבעלה ומלאה בחשש שהיא הבאה בתור. כשהאופנוע סוף סוף נמלט, כעבור כמה שניות שהרגישו כמו נצח - אמא יצאה מהרכב וראתה את גופו של אבא מוטל על הקרקע ללא הכרה. בשלב הזה היא חושבת - כמעט בוודאות - הנורא מכל קרה. כשהיא מנסה להתקרב אליו האנשים בסביבה מושכים אותה כמו בסצנה מסרט - רק שלא תראה את המראות המזעזעים האלו. דקות ספורות חולפות ואמא מוצאת את עצמה בנסיעה מהירה בניידת טיפול נמרץ, לְיָדה מתבצעים נסיונות הצלה, והיא - תוך כדי תפילות שאבא יחזור לחיים, מנסה לתפעל את האירוע. בין מנת דם למנת דם בחדר הטראומה (14 מנות סך הכל) היא מרימה טלפונים לבני המשפחה כדי לעדכן - היה פיגוע, אבא גוסס בשערי צדק, תגיעו. כבר בשבוע הראשון, כשאבא עוד מורדם ומונשם, ראינו את התגובות שלה לרעשים של אופנוע או לדפיקות חזקות על הדלת, אבל חלפו בערך שלושה חודשים עד ששמעתי בפעם הראשונה את המונח 'פוסט טראומה'. מהר מאוד היא הבינה שזה המצב. עובדת סוציאלית טרייה, שנים ספורות אחרי התואר וההסבה המקצועית שעשתה, ידעה טוב מאוד לזהות את התסמינים, גם כשהם על עצמה. ב3 השנים שאחרי ראינו את הדעיכה, שלב אחרי שלב. תחילה לא היתה מסוגלת לחזור הביתה ליישוב שבו גדלנו, אחר כך איבדה את הכוח לבשל ובהמשך הגיעו הדיכאונות ומצבי הרוח המשתנים. חלפה בערך שנה מהאירוע כשהבנתי מה קורה פה בחודשים האחרונים, כשקלטתי שאמא שלי, הבסיס היציב של כל נער בן 15, הפכה להיות פגועת נפש. מיום ליום המצב המשיך להידרדר, אבל זה לא קרה בתוך וואקום. שורת אירועים טראגים שקרו בשנים האלו ללא ספק הוסיפו שמן למדורה, כשביניהם שלושה שכנים שנהרגו בתוך חצי שנה בלבד. דפנה מאיר במרחק שלושה בתים, רבקה פרץ במרחק ארבעה ומיכי מרק מהבית מעלינו, שנרצח על הכביש שתי דקות לפני שאמא עברה שם עם הרכב וראתה את ההמולה על הכביש. המולה שאני יכול רק לתאר מה עוררה בנפשה הפצועה. אני זוכר את זה כמו אתמול, את השיחה עם אחת מנשות המקצוע שטיפלו באמא. יש ילדים, היא הסבירה, שבמקום שההורים ידאגו להם - צריכים בעצמם לדאוג להורים. אתם ואמא שלכם במצב כזה כרגע. שאף אחד לא ידע, זה סוד. רק לא לספר. שיננתי לעצמי שוב ושוב. מה שקורה בתוך קירות הבית נשאר בתוך קירות הבית. אף אחד לא צריך לדעת על ההתקפים, אף אחד לא צריך לשמוע על החרדות, אף אחד לא צריך להבין שמשהו אינו כשורה. ילד בן ארבע עשרה, חמש עשרה ושש עשרה - צריך להשתיק הכל. אוי ואבוי אם מישהו ישמע שאמא בפוסט טראומה. ביום שישי 23.6.2017, שלושה ימים אחרי שעברתי טסט, הגיע הרגע המכריע. בדיעבד אני יודע לומר - זה לא היה הניסיון הראשון. אבל זה היה הראשון שהצליח. לכאורה, כולנו הוכינו בתדהמה. בפועל - זה לא באמת היה מפתיע. זה היה רק עניין של זמן עד שהפגיעות הנפשיות יכריעו אותה. באותו יום שישי, אור לראש חודש תמוז אמא החליטה לוותר. אחרי כל כך הרבה בקרים קשים ושורטים שבהם היא בחרה בחיים, ביום שישי ההוא - אמא בחרה למות. שאף אחד לא ידע. זה סוד. מה קרה? אירוע מוחי. איך קרה? מחלה. שאף אחד לא ידע. זה סוד. רק אל תעזו להוציא את המילה הזו מהפה. שלא יעלה על דעתכם לומר את זה. >> 1/3

@dodavid2 אה, רק הרגע!!! קטע חחח

@matanoss תודה! [קלטת שזה קרוב משפחה שלך?]

דוכי הגאון

@LysybP אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות."

@LysybP אני למדתי את הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה - "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא; לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה.

בעיה גדולה, אני מקווה שמישהו ימציא איזושהי דרך לקבל כסף תמורת פעולות שאתה עושה שנותנות ערך לאחרים, זה יכול לעזור מאד

אנשים שלא אוכלים שרויה

חוק סבסוד פנגו ששכחת-לכבות-יום-שלם לאנשים עם הפרעות קשב, תשפ"ו-2026