RomanRussy
36.9K posts

RomanRussy
@RomanRussy
IAGS (International Associasation of Genocide Scholars) member





@omrimaniv @orlybarlev נכון אבל זה לא הכשל העיקרי מודיעין יכשל מתישהו וכשזה יקרה אם הסתמכו רק עליו זה יהיה מלכודת מוות הכשל קודם כל אגמ"י על גבול מול אויב צריך להגן לא רק להסתמך על דעתו של איזה אלוף אם סביר אם היה גבול כמו שהיה בלבנון הכל היה אחרת כוננות, נשקים, מסק"רים, סוללות, טנקים בעמדות, מארבים


@omrimaniv @orlybarlev נכון אבל זה לא הכשל העיקרי מודיעין יכשל מתישהו וכשזה יקרה אם הסתמכו רק עליו זה יהיה מלכודת מוות הכשל קודם כל אגמ"י על גבול מול אויב צריך להגן לא רק להסתמך על דעתו של איזה אלוף אם סביר אם היה גבול כמו שהיה בלבנון הכל היה אחרת כוננות, נשקים, מסק"רים, סוללות, טנקים בעמדות, מארבים

ה 7.10 יצר כאן טראומה קלוקטיבית. במסגרת הטראומה התגבשה תפיסה שהדבר היחידי שיכול להגן על ישראל הוא מתקפות יזומות שוב ושוב ושוב ושוב ושוב. הגבעה שאני עומד למות עליה הוא שהמפולת של ה 7.10 יכלה להמנע לו צה״ל היה יודע לעשות הגנה. לא התקפה - הגנה. רק שישראל זלזלה בחמאס, והגנרלים של צה״ל עשו הגנה רשלנית, שלומיאלית, ופושעת שיחד עם עוד כשלים הביאה למפולת. מחנה רעים: ריכזו את כל הפו״ש של האוגדה והחטיבות במקום אחד. ברגע שהוא נפל, האוגדה הפסיקה לתפקד כאוגדה. מוצב נחל-עוז: קונץ פטנט של מוצב ללא מוצב. חייל אחד בש״ג, ללא מכשול נאות, חמ״ל לא ממוגן, חצי מהחיילים בלי נשק ובלי תרגולת לפשיטה, והכל בשטח נחות כק״מ משג'אעייה. מוצב הבית הלבן: טנקים תקולים ולא כשירים. ברווזים במטווח. בישובים: נעלו לכיתות הכוננות את הנשקים והותירו אותם ללא הגנה. ברוב המקומות: התו״ל היה שמתקפת רקטות מביאה את הלוחמים להתקבץ במיגוניות שאינם מאפשרות לחימה. ככה ש״אל היעד״ של החמאס היה בחלקים ניכרים ללא הפרעה משמעותית. בכל הגזרה: 600 לוחמים, כחצי מהסד״כ. זה חרא של תו״ל הגנה. והחמאס ניצל אותה עד תום. יגידו המבקרים שהגנה היא שיטת לחימה נחותה. הרי הקו תמיד יפרץ. האמנם? בוא נבחן מקומות אחרים בתור ביקורת. הראשון הוא גבול הצפון. גם שם הייתה לחזבאללה תוכנית פלישה וכוחות יותר מאומנים ויותר מצוידים מהחמאס. אבל היא לא יצאה לפועל, כי בערב של ה 7.10, צה״ל הצליח לייצב קו הגנה חזק. ולמעשה, מלבד חדירה שסוכלה באזור אדמית ב 9.10, למיטב ידעתי לא עבר אף מחבל את הקו הכחול מהנקודה הזאת. קו ההגנה לא נפרץ. המקום השני הוא מלחמת רוסיה-אוקראינה. יחסי הכוחות גרועים לעין שיעור לרעת אוקראינה מאשר ישראל-חמאס. אוקראינה נוקטת באסטרטגיה הגנתית קשוחה בחזית של 1200ק״מ. התוצאה: רוסיה מצליחה כרגע לכבוש 5קמ״ר ביום. זה לא אפילו השדות של קיבוץ נירים. וזה עולה לרוסים במחיר של מאות חיילים ביום. הגנה עובדת. המקום השלישי הוא גבול עזה עצמו. באפריל 23 צה״ל מעלה כוננות וסינואר מבין שלמרות כל הכשלים לעיל, קו ההגנה חזק מדי כדי להסתבך איתו. הוא משהה את תוכנית ההתקפה בחצי שנה תמימה. אפילו ב 7.10 עצמו, סינואר לא בטוח עדיין שכדאי לו לצאת למתקפה. הנוחבות מתארגנות לצאת ב 6:00. אבל סינואר לא רגוע. הוא משהה את הפשיטה בעוד חצי שעה כדי לוודא שהקו חלש. וככה קבלנו את 6:30. גם סינואר יודע שאין מה להסתבך עם הגנה חזקה. האלטרנטיבה למהלכים התקפיים עקובי דם היא לא עוד 7.10. זאת דיכוטומיה כושלת. מהלכים הגנתיים אמיתיים (לא החרטא של ה 6.10) חשובים לא פחות.





















