דני ((הבת))

דני: ״אימוש את יכולה לסרוק ולשלוח לרופא שלי את הבדיקה?״ אימוש: ״בטח, רק אכין לי משהו לאכול ואשלח״ הרופא:

@OferM15 וכן הוא חי בבועה לא מובנת 3 שנים לתוך הקשר הוא אמר לאחיות שלי כדרך אגב ש״אחד הדברים שהוא אוהב אצלי זה שאני לא רכלנית״ הן הסתכלו עליו ואמרו ביחד ״אתה פגשת אותה אבל?? היא המגזין רכילות הראשי שלנו״ לא ברור איך הוא חושב עליי דברים כאלו טובים גם כשזה בבירור לא האמת האובייקטיבית😜

אני כל הזמן אומרת לבעלי (אההה בעלי כי התחתנוווו) שאני לא בטופ 30 נכדים של סבתא ואין לה אפילו 30 נכדים הוא פגש אותה דיי הרבה פעמים והוא כל הזמן אמר לי שאני מגזימה אתמול הוא נחשף לגועל נפש שהוא המשפחה שלי בלי צנזורה ולדעתי הוא בטראומות

@OferM15 תודה חיימי ❤️

אימי: ״זה לא כולם אל תשרפי את כל המשפחה״ אני: ״זו סבתא!!!!! ו4 (!!!!) מתוך 5 האחים שלך!!!! איך זה לא כל המשפחה???״ אימי: ״כן אבל דודה _ לא״ אני: ״אוקיי אז היא יכולה להשאר. כל השאר לצינוק״

וזה כזה רגע של ״אמרתי לך שאני לא מגזימה וזה לא רגשי נחיתות זה אשכרה ככה״ אבל אפילו אני קצת בטראומה כי הגועל שיצא היה קיצוני וחסמתי את כל המשפחה מכל הסושיאל שלי

בואו נדבר לא על ראש הממשלה אלא על שווארמה. מחר אני פותח שווארמה ומכריז שזו השווארמה הטובה במדינה ומבקש מכולם לשלם לי סכום מאוד משמעותי. נניח 500 למנה. כן, אני אומר, זה יקר, אבל אף אחד לא עושה שווארמה כמו שלי וקריטי שתטעמו. אני איש משכנע אז כולם, כולם יהונתן, באים. ומשלמים. ומסתבר שהשווארמה לא סתם לא טעימה אלא דוחה ועושה לכולם קלקול קיבה. יהונתן בא אליי בכעס. ביקשת ממני הרבה כסף וזה דוחה וכל המשפחה שלי בהקאות עכשיו. ואז התשובה שלי היא - ובכן, ספר לי מה היית עושה אחרת. יהונתן מסתכל עליי כאילו נפלתי משמיים ואומר מזתומרת לא עושה שווארמה כל כך דוחה שמי שאוכל אותה חוטף קלקול קיבה ואז לוקח עליה הון. אני מצקצק. זה סיסמאות. תסביר לי מה היית עושה אחרת. ממי היית מזמין בשר. אילו נתחים. איך היית מתבל. מה דגם התנור. יאאלה. ויהונתן, מה לעשות, לא יודע לפרט. כי הוא לא בעל שווארמיה. הוא לקוח שהבטיחו לו מוצר מדהים תמורת המון כסף וקיבל קלקול קיבה. אז הוא שותק מכעס ובלבול. אני מחייך. רואה שאין אלטרנטיבה? אז סתום תפה ותזמין עוד מנה

לאט לאט כל החברים שלי עוזבים את הארץ בשלוש שנים האחרונות ואני לא יודעת אם אני יותר מטומטמת או יותר נאיבית שאני עדיין רוצה להלחם על הבית שלי.

שלוש וחצי שעות במקום נסיעה של 20 דקות להגיע הביתה מהעבודה כי אי אפשר לעבוד מהבית או לקחת יום חופש אני בעד ש- או שתשלמו לכולנו על יום חופש קולקטיבי או שתשלטו על הביזיון הזה זה לא הגיוני

זהו? נגמר?

אתם קולטים שעם כלביא התחיל ב13.06.25 והיום ה07.06.26 ובתכלס עברה שנה ועדיין פאקינג יורים עלינו!!!!!!!!!!!!

קפה שלישי ואפילו לא 9 בבוקר

בסדר, זה לצפון, זה לא לישראל

הבית בנירים שבו נרצח נכדי אורן נהרס על ידי טרקטורים כדי לפנות מקום לשכונה חדשה. מהרכב שלו נשארה רק לוחית זיהוי. מחשב הגיימינג האישי שלו, שעליו היו חייו הדיגיטליים – תמונות, יצירות, מוזיקה וזיכרונות – נעלם לאחר שנרצח. יש לי תיעוד שהיה שם. ועדת חקירה ממלכתית עדיין אינה באופק. תשובות אין. אחראים אין. חקירה אמיתית אין. לפעמים נדמה לי שנותר רק לפרק את הקבר ולספר לי שלא היה לי נכד. אבל היה לי נכד. שמו אורן אלפסי. הוא נרצח בנירים ב־7 באוקטובר 2023. ואת הזיכרון שלו, ואת החובה לברר איך ולמה זה קרה, שום טרקטור לא יוכל לקבור.

חושב שטרם פורסם ברבים בהד הראוי - אבל לאחרונה הגיעו 3 אוטובוסים של חרדים לביתו של מפקד כלא 10, ניפצו את את זכוכיות הלובי, ניפצו את דלת הדירה וכשהמשטרה הוזעקה נענתה אישתו "תסתדרו בעצמכם אנחנו עסוקים". - זה קרה בקריית אתא והשמיעו לנו את המתרחש "און ליין" בזמן אמת. תמהני מדוע לא תפס כותרות חוץ מאתרים חרדיים.

האסקפיזם היומי: חרדים שוב מתלוננים על כך שעד עכשיו סיבסדנו אותם ב-9500 ש"ח כל חודש למשק בית ממוצע רק בגלל שהם חרדים, וזה לא פייר שנפסיק לעשות את זה.

תיעוד חריג מירושלים: המון חרדי תקף את רכבה של קצינת הרפואה הראשית במשטרה, נצ״מ ד״ר ולרי שושן. בנה, רס״ל (במיל’) אליסף שושן ז״ל, לוחם בגדוד 6646 של עוצבת ״שועלי מרום״ נפל בקרב במרכז רצועת עזה בדצמבר 2023. הוא היה בן 23 בנופלו.

באיזה עולם הגיוני אנחנו חיים?! ​אני כותבת את המילים האלו והידיים שלי עדיין רועדות מרק מעצבים ומאמוציות. ​הבת שלי, שירתה שלוש שנים כתומכת לחימה. מאז היא עשתה כבר מאות ימי מילואים. נותנת את הנשמה, את הזמן ואת הביטחון שלה בשביל המדינה הזו. בסך הכל רצתה לנסוע לראות סרט בראשון לציון. ​ובאיזה מציאות היא נתקלת? חבורה של מפגינים מסיסמת "נמות ולא נתגייס" חוסמים לה את הרכב, דופקים לה על החלונות, ומכניסים אותה להתקף חרדה מטורף באמצע הכביש. הבת הגיבורה שלי יושבת באוטו, בוכה מפחד, ומתקשרת אליי אבודה. ​אני רוצה להגיד תודה ענקית לשוטרת המדהימה, לירז ממוקד המשטרה, שאיך ששמעה אותי מיד התקשרה לבת שלי, הרגיעה אותה וליוותה אותה בטלפון צעד אחר צעד עד שהיא יצאה בבטחה מהאזור. ​והכי הזוי? כשהמפגינים קלטו שהיא בוכה בחרדה, הם פתאום נבהלו. שאלו אותה "למה את בוכה? את לא קשורה". ואז ה"מנהיג" שלהם החליט לרחם עליה ונתן לה לעבור. ​תגידו לי, זה אמיתי מה שנהיה כאן? הילדים שלנו שמגנים על הארץ הזו צריכים לבקש רחמים מאלו שמסרבים להתגייס רק כדי לעבור בכביש?! משהו פה השתבש לחלוטין.

ברגעים אלו ממש אמא של מיכאל טיוקין ז"ל קוברת את בנה היחיד, איתו היא עלתה ארצה מאוקראינה לפני 6 שנים, אבל לאלחנן נשבר הלב כי צעירים בריאים שהחליטו להשתמט משירות צבאי בניגוד לחוק - נעצרים על כך. אוי הניתוק.

למה התחלתי לבכות? כי נשרף לי הלב כשגיליתי שהורים בגן של האחיין שלי ביקשו מהגננת להרחיק ילד שמנמן מהילדים שלהם כדי ״שלא ימחץ״ את הילדים שלהם אין לי מילים אפילו לתאר כמה כואב לי בשביל הילד הזה וההורים שלו