Sabitlenmiş Tweet
Avner Giladi אבנר גלעדי
6.1K posts
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
כל היום חושבת על הציוץ הזה.
עידן מתאר כאן פתולוגיה חילונית חרדה, מסתגרת ושונאת זרים, אבל לדעתי הטקסט שלו קצת הופך בעיה אסימטרית לבעיה סימטרית.
"החילוני הרדיקלי" לא מפחד מדוסים רנדומליים כי הם נראים אחרת, אלא ממחנה פוליטי מאורגן ועתיר משאבים שהוכיח ב-4 השנים האחרונות עד כמה הוא מחויב לפרויקט של נקמה במדינת ישראל כישות מערבית-חילונית, במוסדותיה, בתרבותה ובצביונה.
כלומר הפחד החילוני הוא לא רק מ"השפעה חיצונית" אלא מהפיכת המדינה עצמה למכשיר שמשליט סדר דתי-לאומני. הלא יש הבדל בין נוכחות של דתיים רנדומליים בתל אביב (חמושים או לא) לבין פרויקט ממשלתי-פוליטי ששותל גרעינים תורניים כדי לשנות צביון של ישובים.
כך שעוד לפני שקוראים לחיים משותפים, שאלה חשובה יותר היא לפי אילו יחסי כוחות? כאשר צד אחד מגן על עקרונותיו בחירוף נפש, והצד האחר נדרש בעיקר לציית, לכבד, להתפשר ולשתוק, האם זה "חיים ביחד" או שמא כניעה חילונית?
ושאלה חשובה לא פחות: האם היהדות הפוליטית, שמייחסת בכורה להלכה בכל, יכולה בכלל לדור בכפיפה אחת עם הרעיון של חירות הפרט ושוק חופשי? אם צד אחד תובע חירות אישית, תחבורה בשבת, חינוך ליברלי, אוטונומיה עירונית וחיים ללא כפייה, איזה בן ברית או שותף לדרך ימצא בגוש מסורתי-דתי-חרדי שרק הולך ומקצין והמיינסטרים שלו היום מגדיר את החילוניות עצמה כסטייה, כאנטישמיות, כערב-רב?
כל זה מצמצם מאוד את מרחב הבריתות של החילוני. כן, יש דתיים ליברלים, מסורתיים מתונים, ימנים ממלכתיים ואנשים שאינם רוצים מדינת הלכה גם אם הם עצמם שומרי מצוות. אבל כמה כוח פוליטי יש להם? מי מייצג אותם? המפד"ל? מימד? והאם הם מוכנים להיאבק לא רק על זכותם להיות דתיים, אלא גם על זכותי שלא להיות דתיה?
הבעיה לענ"ד היא שמרבית החילונים עדיין מתנהלים כאילו הם רוב טבעי ואדיש שמשוכנע שהמדינה תגן עליו, בזמן שבפועל הם צריכים להתחיל לחשוב כמיעוט מתגונן במדינה דתית, עם אינטרסים, קווים אדומים, מוסדות וכוח מיקוח.
Idan Eretz@Idaneretz
יש זרם שהולך ומתגבר של חילונות רדיקלית, עם שאיפה כמעט חרדית: להגן על עצמם מהנזק של השפעה חיצונית שתקלקל את אורחות חייהם. אבל בתכלס, אני מבין מאיפה זה מגיע. יש פחד, שחלקו אמיתי, מהגמוניה דתית. ממדינה שבה היהודי החילוני (האשכנזי?) שרגיל לחשוב על עצמו כליברל ופלורליסט הופך למיעוט נרדף תחת הגבלות דתיות. אבל דווקא המעמד כמיעוט מחייב מחשבה על בני ברית פוליטיים, כי בדמוקרטיה מי שמנצח זה לא מי שצועק מספיק חזק, אלא מי שיוצר בריתות מספיק רחבות. אפילו החרדים מבינים את זה. וזה לא שאין הגבלות דתיות בישראל: אין תח"צ בשבת (למרות ש"נעים בסופ"ש" דווקא הזיז לכיוון חילוני יותר), יש תקצוב נרחב של פעילות דתית ויש מונופול של הרבנות הראשית. גם השילוב של המגמה הדמוגרפית, יחד עם חבורה של פרובוקטורים עם יותר רצון לאצבע בעין מקידום משהו חיובי, יוצרת פחד אמיתי. פחד שינצלו את הליברליזם והפלורליזם כדי להוציא אותנו פראיירים. אז אנשים רצים לזרוק את מה שאומרים לנו (לא בצדק!) שהוא החולשה הגדולה שלנו: הליברליזם והפלורליזם עצמו. בזמן שבפועל, זה "כוח העל" שלנו על פני השכנים שלנו ואפילו על פני גורמים אחרים בחברה הישראלית. התוצאה היא שנאת זרים מתובלת בקונספירטיביות פוליטית. מניחים את הדברים הגרועים ביותר שניתן להעלות על הדעת על כל אדם שנראה אחרת, ומשייכים את כולם למזימה אחת גדולה שמטרתה לפגוע באורחות החיים שלנו. ואת התוצאה… אפשר לראות בעליה של דמויות שמעמידות פני ליברליות כמו נאור נרקיס, או הפחד מדוסים רנדומליים שהחליטו שהם חלק מגרעין תורני, וכבר שמעתי טענות שקונים להם בתים ומה לא. המגמה הזאת מסוכנת, מאוד. כי עם ישראל לא יכול לחיות כיתות-כיתות. באמת שניסינו את זה בבית שני, וזה נגמר רע מאוד. תראו איך לבנון נראית עם חוקה שדאגה לכל כך הרבה אוטונומיה עדתית, שהמדינה לא מסוגלת לתפקד. ובשכונה שלנו, המשמעות היא לא רק ירידה ברמת החיים, אלא סכנה אדירה לחיים עצמם. חשבתי שכבר הבנו את זה ב-7/10, אבל נראה שיש הרבה שמתעקשים לא להבין. ועזבו את זה, ברמה הפוליטית היבשה ביותר, אי אפשר להרכיב קואליציה על טהרת חילונים מהשמאל-מרכז. אם רוצים לשנות משהו, צריך להכיר בזה שלא כולם יהיו כמונו. לכן צריך להתעקש על דברים כמו השתלבות כלכלית, בלי לדרוש שכולם יהיו מילולית כמונו. אז מה הפתרון? שני כיוונים. כיוון אחד הוא להוריד את רף החרדה ולהכיר בזה שיש מקום לחיים יהודיים חילוניים חופשיים בארץ ישראל. זה ידרוש להיפטר מכמה ליצנים בממשלה, לקצץ (שלא לומר לסגור) כמה משרדים ולהבין שהימין הדתי בישראל יותר הגמוני מהצעיר המרדן ו"מציב המראה" שהוא רגיל לחשוב על עצמו. כיוון שני דורש לאזור אומץ, ולהכיר בכך שנכון שהמציאות השתנתה, אבל כדי לפעול בתוכה צריכים לייצר קואליציות. לא רק פוליטיות, אלא גם חברתיות. בין השאר, בעיר גדולה כמו תל אביב סביר (ואפילו כדאי) שיהיו מגוון קבוצות אוכלוסיה ולא "גטו חילוני" שצריך לעמוד עליו כשומרי העיר (איך זה בארמית?) אם אנחנו רוצים לחיות, אנחנו צריכים ללמוד לחיות ביחד. למעשה, זו אחת הסיבות שאני כל כך תומך בשוק חופשי וחירות הפרט. זה מאפשר לאנשים עם מערכות ערכים שונות לחיות זה לצד זה בלי להידרש לשאלות כמו איזה ערכים נכפה על כולם. זו גישה שבעיני, כל אדם עם עיניים בראשו ורצון להצלחת המפעל הציוני צריך לאמץ. זה צודק עקרונית, וזו גם תכנית עבודה פוליטית.
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
הדיון על הגרעינים התורניים בתל אביב הוא משוגע לגמרי. הניסיון להציג את זה כדיון על פלורליזם וקבלת האחר, או מנגנון שמרחיב את שוק הדעות החופשי הוא שקר מוחלט. הגרעינים הם פרוייקט פוליטי שממומן כולו ע״י המדינה כדי לקדם תפיסת עולם לאומנית ולפגוע במרחב הליברלי או המעורב. אין פה שוק חופשי, ואין יד נעלמה, יש פה שוק מגה מתוכנן שדומה למנגנוני חינוך מחדש.
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
הבחורה האמיצה והמהממת היא פעילה של חוזרים בתבונה ומסתבר שהסרטון שפורסם ערוך והיא הותקפה באלימות מה שלא נכנס לתיעוד של דניאל עמרם. כמה מוזר.
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
ברור שבתור תל אביבי אני לא רוצה שהשכנים שלי יהיו מתנחלים. אתם לא רואים מה המתנחלים האלה עושים לשכנים שלהם ביהודה ושומרון?
עברית
@ZofnatNordmann חחחח,
החושך הוא בראש שלך, הפחדים הלא מציאותיים הם בלב שלך.
מפזזות במקום רוקדות… בלבוש תחתון שלא מכסה …..בתנועות שלא אתאר….
הזדעזעת? תתגברי, תתמודדי.
לא מצפה ממך לשנות ערכיך אבל גם לא מקבל הטפת מוסר.
עברית
לא נעים להודות אבל נחשפתי כרגע לראשונה לשירנו באירוויזיון, דרך הביצוע על אמת אתמול. ואני יודעת שזה לא פופולרי, ולמה לחרב מסיבות, וגם להתעלם זו אפשרות, אבל אתם יודעים שקשה לי עם האפשרות הזאת. להתעלם, להמשיך הלאה. לא מהחוזקות שלי. אז רק אניח את זה פה, שיהיה: מצטערת בשביל כל הבנות הצעירות (בהן גם כאלה שיקרות לי מאוד, אישית) שצפו אתמול במעגל נשים בבגדי גוף מעור או מה שזה לא היה, מפזזות בלבוש תחתון שלא מכסה גם את מה שהוא אמור, סביב גבר אחד במרכז, בתנועות שלא אתאר כאן כי בכל זאת, יש גבול. יש מגבלת צניעות בעמוד הזה וגם ככה אני משחקת איתה כאן, לטובת העניין. עזבו שניה את הסמרטוט על הראש, בסדר, אנחנו חשוכים והכול - אמהות חילוניות, ואבות, אתם באמת סבבה עם המסר הזה לילדים שלכם? לילדות?
(פעם פמיניסטיות היו כותבות ביקורת כזאת. היום אחת כמוני. תבינו מה נהיה מהתנועה הזאת.)
עברית
@amichaishilo תבוא בברכה, יש תחבורה בשבת, יש הרבה נשים דיי חשופות, יש גם חזיר במינימרקטים ושרימפס במסעדות.
והפתעה, יש גם בתי כנסת.
אתה מפסיד אם אתה לא בא.
עברית
אם אתם לא רוצים שנבוא לגור לידכם כדי להחזיר אתכם בתשובה אתם מוזמנים לחזור בתשובה לפני שאנחנו מגיעים
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
אני מרשה לעצמי לדבר בשם כלל הציבור הישראלי למרות שאף אחד לא מינה אותי: די. חלאס. לא רוצים יותר עדכונים בנושא. כשהטילים יהיו בדרך תשלחו לנו לטלפונים את ההתראות המלחיצות האלה ואנחנו נתמודד. הממד שלנו מוכן. הנפש שלנו מוכנה. אין לנו יותר ציפיות לשגרה של מעבר לשבוע. זהו
Maya Goldin@maya_goldin
הזאב זאב הזה יפסק ביום מן הימים?
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
בכיינות מתנחלים היא תופעה מוכרת ומכוערת. אני אפילו לא הולכת להיכנס לשאלה אם בהקשרים מסוימים יש לה סיבות ניתנות להבנה. כי מה שתפס אותי בציוץ הזה הוא ההתעלמות מזה שבישראל יש ארגוני הדתה ממומנים על ידי המדינה מהכסף שלנו, החילונים העבדים, שמגיעים לשכונות שלנו, מתנחלים בהן כמו שהם עושים בשטחים כדי לקבוע עובדות ולאמלל את המקומיים, ואז כופים עלינו ״לכבד״ מנהגים שנועדו לפגוע בחופש החילוני שלנו, כמו תפילות בהפרדה במרחב הציבורי, או השתלטות על מבנים והפיכתם לבתי כנסת כדי לחנוק אותנו עוד קצת. ואז, אותם בכיינים מקצועיים גם מתפלאים למה אנחנו מרגישים שהם אצבע בעין. אגב, רוב החיילים שהגנו על המדינה לאורך שנותיה היו חילונים. בניגוד לציבור מסויים הם לא מזכירים את זה כל דקה ומבקשים מחיאות כפיים כל פעם שהם עושים למישהו קקי על הראש. וזו כבר תופעה קצת חדשה יותר, ועצובה יותר, שהייתי שמחה אם גם הציונות הדתית (כמו שהם אוהבים לקרוא לעצמם) תמצא את העוז להתנגד לה.
אבל אני לא עוצרת את נשימתי, מה שנקרא.
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
אנחנו גרים בישוב חילוני (מאוד)
וגם כאן יש מאמץ חרדי לתקוע יתד.
מישהו שדאג לממן מערכות קריזה אימתניות שיעצבנו את כולם עם כניסת שבת בשירי שבת שאף אחד לא ביקש - רק כדי לתקוע לכולם אצבע בעין.
Naor Narkis נאור נרקיס@NaorNarkis
במשרד של אורית סטרוק יש מחלקה שלמה ששוכרת למשפחות דתיות דירות יקרות בלב שכונות חילוניות, במטרה שישנו את ציביונן. הם מגיעים לדירה של המשרד של סטרוק, מתיישבים במקום, ואז דורשים לסגור מתנ״סים בשבת, מתחילים להפגין נגד עסקים שפתוחים בשבת ומחרבים את המרחב החילוני. כל זה במימון ציבורי
עברית
שבוע טוב וחודש טוב לכל אחינו בני ישראל.
כחברה בוועדה המייעצת שבחנה עד תום את טוהר המידות של גיבור ישראל האלוף רומן גופמן, אני יודעת שהוא ראוי לכהן כראש המוסד בלי שאפילו עננה קלה תעיב על טוהר מידותיו.
הדברים שאמרתי בדיון בבג"ץ בעניין מינויו של האלוף רומן גופמן כרמס"ד היו נכוחים ומדויקים:
1. לוועדה הוכח שמעצרו של אלמקייס לא נבע מהמידע שקיבל מקצין המודיעין באוגדה אלא ממידע מסווג שקיבל מיחידות אחרות שבגינן ניתן גם עונש מאסר;
2. ממילא שהאלוף גופמן לא יכול היה לעשות דבר כדי להתערב בהליכי המעצר והטענה שהוא כביכול הפקיר את אלמקייס היא עלילה משוללת יסוד;
3. רק אנשי המודיעין באוגדה ולא גופמן הכירו את זהות אלמקייס, גם חודשים לאחר שנעצר. הדבר הוכח חד-משמעית בחומר שהיה בפני הוועדה;
4. ממילא שלא היה מקום לזמן לוועדה את אלמקייס שמעולם לא טען לקשר ישיר עם גופמן;
5. יש מסמך הקובע בבירור שבמאי 2022 לפני המעצר יצא רח"ט הפעלה ג' לברר ביחידות השונות האם היה דלף מידע של חומר מסווג מהן. לפי מה שנמסר כל מפקדי היחידות השיבו בשלילה, אלא שבדיעבד ברור שחלקם השיבו תשובה לא נכונה;
6. אין תיעוד של השאלה שנשאלה לפני 4 שנים. בין השיחות הרבות שהיו באותה עת בין האלוף גופמן לג', גופמן לא זכר כלל את השיחה וראש מחב"ם אמר שלא היה נוכח שם ואינו יודע איך נוסחה השאלה;
7. בהנחה הסבירה שג' שאל את מה שבא לברר (לפי המסמך בכתב שנערך לקראת הבירור), ברור שתשובתו של גופמן הייתה אמת, שכן אנו יודעים שמאוגדה 210 לא דלף מידע סודי. משום ;
8. מפליא שבג"ץ מבקש לתלות את טוהר מידותיו של גופמן אך ורק בתצהיר של ג' "שיכלול התייחסות מפורטת ככל הניתן ולמיטב זכרונו לבירור שנעשה לפי הנטען במישרין מול האלוף גופמן וכן התייחסות למעורבותו בעניין ככל שהתבררה באותה עת". על כך אמרתי בדיון שהזיכרון האנושי פריך ואין ערך לתצהיר כאשר השאלה המדויקת לא תועדה. בהליכי בג"ץ, שאין בהם דיני ראיות המאפשרים זאת, לא ניתן לבחון אמיתות תצהירים;
9. גם אם רצה בג"ץ בתצהיר נוסף, היה ראוי להחזיר את העניין לוועדה שתעמיק חקר ולא לדרוש שהתצהיר יטופל בידי היועמ"שית שעשתה כל מאמץ לסכל את המינוי. המאמץ כלל מסירת דו"ח לא למזכירות הוועדה כמקובל, אלא רק ליו"ר הוועדה, נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס, מאחורי גבה של הוועדה (עניין שזכה במפתיע לשיתוף פעולה מצד היו"ר) וניסיון למסור לבג"ץ מכתב חסוי (שאפילו לא נכתב עליו שהוא סודי) של הרמס"ד היוצא דדי ברנע, שנעשה כביכול לבקשת ביהמ"ש העליון, ובו מקצה שיפורים על פני הדברים שאמר בוועדה;
10. ואם לא די בכל אלה, לאחר קבלת ההחלטה בסוף יום הדיון ב-12/5, הגישה היועמ"שית בקשה חסויה, כביכול היה על האלוף גופמן או ב"כ ליידע את בג"ץ שיש לו ניגוד עניינים כי במסגרת החפיפה שהוא מבצע במוסד בימים אלה הוא נפגש (לא ביחידות) עם ג' ובנוסף, ביום הדיון, קודם לקבלת ההחלטה, הייתה פגישה, ביוזמת יועמ"שית המוסד, של גופמן עם יועמ"שית המוסד וראש האגף הו הוא עובד, שבה נידונה שאלת המשך שירותו של ג' במוסד (שם הוא משרת כיום);
11. ההלכה הפסוקה עד עתה הייתה - כדברי השופט אלכס שטיין בעת הדיון - שבג"ץ יתערב רק אם החלטת הוועדה היא לא סבירה באופן כה קיצוני שאף ועדה סבירה לא הייתה מקבלת החלטה כזאת. בג"ץ מעולם לא המיר באופן מוחלט כל כך את שיקול דעת הוועדה בשיקול דעתו שלו, ולפי ההלכות הפסוקות גם נדחה כל ניסיון להגיש חומרים שלא הוגשו קודם לכן לוועדה;
12. מי יכול היה אפוא להעלות על דעתו שבג"ץ ידרוש תצהיר כזה ויעמיד עליו בלבד את טוהר מידותיו של האלוף גופמן?! ליועמ"שית הפתרונים.
13. מכל מקום, כפי שהעיר @amitsegal22 אשתו של ג' היא עובדת הפרקליטות, כך שדווקא היועמ"שית היא זו המצויה לכאורה בניגוד עניינים;
14. לסיכום, הגיעה העת לשים קץ לנסיונות להטביע את אות קין על מצחו של הבל. מהדברים שעלו במהלך הדיון בבג"ץ ואחריו נראה שנפלו דווקא פגמים חמורים בטוהר המידות של אחרים. טוהר המידות של האלוף גופמן נותר בעינו.
עברית
על מה אני חולם? שביבי ישריין את גנץ במקום השני בליכוד.
בגין עשה את משהו כזה עם גח''ל כצעד הכרחי בדרך למהפך. אחר כך הגדיל לעשות והביא את משה דיין.
עכשיו צריך את זה כצעד הכרחי בדרך לפיוס.
הפיוס הוא יעד אסטרטגי הכרחי של מדינת ישראל.
ואם מחפשים מתווה לפיוס: אז אני מציג בהרחבה בספר החדש שלי את המתווה של המסורתיות לפיוס במדינת ישראל.
עברית
רק ממשלת אחדות ציונית ורחבה תוכל לעמוד בלחצים ולתקן את מערכת החינוך.
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
עוד יום מעייף בו צדקנים שקוראים לנאור נרקיס "טרול" רק כי הוא מעז לקרוא לחילון חרדים, מקציפים מהפה כשאנשים נרתעים מדוסים שמסתובבים בת"א בתקופה בה גרעינים תורניים מקבלים תקציבי שיא כדי להשתלט על המרחב הציבורי ולחתור לשינוי צביון העיר.
זין על כל מגלגלי העיניים והמתממים, מוזמנים לקחת את מעגלי השיח שלכם ולעבור לאלעד או בית"ר עילית
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
קיש, אני מסקר מקרוב כמעט 4 שנים את פעילותך סביב החינוך החרדי. אז אסכם כאן את השנים ההרסניות תחת כהונתך. עלאק מתמטיקה ומדעים. זה לא נעים >
1. נתחיל בזה שתחת כהונתך משרד החינוך התפצל לשניים. יש את שר החינוך שהוא אתה, ויש את השר לענייני החינוך החרדי שהוא חיים ביטון מש"ס. מהלך שהרס את החינוך הממלכתי, מה המשמעויות? הנה אפרט:
2. כבר בתחילת כהונת הממשלה השר לענייני החינוך החרדי, שמתפקד תחתיך, מנע ממוסדות חרדים להצטרף לתוכנית המהפכנית ללימודי ליב"ה שאושרה בממשלה הקודמת, ממשלת השינוי. (קראו לזה "מתווה בעלזא" ההיסטורי, של ח"כ קינלי טורפז) ביטון את הקול קורא להצטרפות לתוכנית - כמובן מדובר במהלך היסטורי שאפשר למנהלי מוסדות חרדים להפסיק את התלות בעסקנים מושחתים וברשתות החינוך של שס ויהדות התורה. בלי שאף אחד הזכיר שביטון שימש במשך שנים כמנכ"ל רשת החינוך של ש"ס. אף אחד לא בדק את המניעים שלו ואת ניגוד העניינים.
3. הוועדה לביקורת המדינה, שבמקרה יש שם חכ"ים חרוצים, חשפה אחרי 13 דיונים שמאות מוסדות חרדים מתוקצבים עבור לימודי ליבה - ולא מלמדים ליבה. שלא לדבר על חוסר המנהל התקין המשווע (שילמו שם משכורות למורים שמתו והמיליארדים עברו ישירות לחשבונות בנק של מנהלי מוסדות הפטור). מה אתה עשית במקום לטפל בשחיתות ובגניבת הכספים? דרשת להעביר את הדיונים לוועדת החינוך, מי שולטת בוועדה? ש"ס. מדהים.
4. ניסית לתת לחרדים את אופק חד"ש, תוכנית חינוכית של מיליארדי שקלים. לא הצליח משפטית, בדיוק בגלל מה שנחשף בוועדה לביקורת המדינה - אז מה עשיתם? טריקים להעברת עשרות מיליונים בדרכים אחרות: תוכניות גפ"ן, חישוב ותק חדש למורות חרדיות כדי להוסיף כסף, ועוד איזה טריק שהופך את החופש של החרדים "כבית הספר של החופש הגדול". כל מיני תוכניות שרק מוסדות ממלכתיים עם 100% ליבה זכאים להן. אבל אותך לא מעניין מתמטיקה ואנגלית.
5. עכשיו קצת נתונים: רק 5% מהבנים החרדים זכאים לבגרות, 60% ממוסדות הפטור של החינוך החרדי היסודי, קיבלו תקציבי ענק עבור לימודי ליבה כשבפועל הם לא לימדו מתמטיקה ואנגלית ומדעים. זה מה שעולה מדו"ח פנימי של משרד החינוך - שהמשרד שלך שוב ושוב סירב לחשוף, כי זה לא היה נעים לאף אחד. 123,000 תלמידים חרדים בחינוך היסודי לא לומדים ליבה באופן מלא.
נסכם - החברה החרדית היא אוכלוסיה של קטינים, יותר מ- 50% מבניה ובנותיה פחות מגיל 18. בשנות כהונתך הלכנו אחורה. צמיחה מסוימת של הממ"ח התרחשה אך ורק בגלל מערכת משפטית עיקשת שסירבה לתת תקציבים לרשתות מושחתות ורקובות (שגונבות פנסיה מהמורות והמורים) וחברי כנסת חרוצים מהאופוזיציה. אגב מי שייסד את הממ"ח (חינוך ממלכתי חרדי) היה שר החינוך שי פירון מיש עתיד. בכל השאר - הלכנו אחורה. פחות ליבה, פחות מדעים מדויקים, פחות מתמטיקה - זהו הרי האינטרס העליון של שותפך כ"שר במשרד החינוך", מר חיים ביטון מש"ס. ממתי יש למפלגה הזו אינטרס להפוך את בניה למשכילים ומוצלחים?!
ועוד לא דיברנו על שנות התיכון של צעיר חרדי. כל המאבק שמניתי הוא על בתי ספר יסודיים. רוב הצעירים החרדים לא ממשיכים ללמוד ליבה אחרי כיתה ח'. רובם נעצרים ברמה של שברים ואחוזים. האם משרד החינוך טיפל בסיפור הזה?!
הצחקת אותי קיש. סליחה על העובדות.
(נ.ב - כתבתי את התגובה הזו בעבר לפני כמה חודשים, מנצל את הבמה לכתוב זאת שוב)
עברית
@yosishahbar אז לא רק מרוקאים, גם אנגלוסקסים, פייייי. יש ביקוש לסחורה של ביבי. אין מונופול על הביביזם.
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
@Neta_Shapira2 חשוב להגיד שבמשרד של אורית סטרוק יש מחלקה שמתקצבת דירות לדתיים במטרה שישנו את האופי לשכונות חילוניות ברחבי הארץ. זה לא מעבר מקרי.
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
במשרד של אורית סטרוק יש מחלקה שלמה ששוכרת למשפחות דתיות דירות יקרות בלב שכונות חילוניות, במטרה שישנו את ציביונן. הם מגיעים לדירה של המשרד של סטרוק, מתיישבים במקום, ואז דורשים לסגור מתנ״סים בשבת, מתחילים להפגין נגד עסקים שפתוחים בשבת ומחרבים את המרחב החילוני.
כל זה במימון ציבורי
עברית
Avner Giladi אבנר גלעדי retweetledi
אסור יותר לראשי הגוש הליברלי להפקיר את יום ירושלים לפסטיבל המשיחי של נתניהו ובן גביר. מהשנה הבאה צריך להגיע לשם בהמונים, להפוך את זה לפסטיבל של ציונות ולאומיות ליברלית. המשיחיים מנצלים את יום ירושלים לשנאה ואלימות, אנחנו נהפוך את יום ירושלים לחגיגה של סובלנות ושפיות.
עברית