הקורא

המלצת קריאה לשבת: ספרו של גולן קריגר, "היינו הקונספציה". דיווחים מהשטח של מ"פ בשריון, שמבצע בנחישות את משימותיו אבל יודע לשמור על חוש ביקורת ושכל ישר, והכי חשוב, שלא חושש לכתוב את לקחיו. בקיצור, ספר ערכי ואינטליגנטי, שמתחיל לפני ה-7.10 ומגיע עד למבצעים במלחמה, כולל הפציעה של גולן. קריגר שופך הרבה אור מלמטה על מה שקרה לצה"ל למעלה; אבל הספר לא רק חשוב ומעניין, אלא גם כתוב בכישרון וקולח, ולכן נגמר במהירות. קנו לעצמכם ולחבר. גולן הרוויח שנקרא אותו, ואנחנו מרוויחים את הספר.

שמונה חודשים נמשך הבליץ על לונדון, ליברפול, קובנטרי ומנצ׳סטר, מספטמבר 1940 עד למאי 1941. 43,000 הרוגים, 139,000 פצועים. דעת הקהל היתה מלוכדת כמעט באופן מוחלט מאחורי צ׳רצ׳יל. בלי אפליקציה של פיקוד העורף, בלי התראות, בלי טילי חץ, כיפת ברזל, קלע דוד ולייזר, אבל עם מה שנקרא The Blitz Spirit. איך לדעתכם היתה משתלבת שם הקבוצה התבוסתנית, חלשת רוח ואופי, לו היתה נקלעת לאותה תקופה היסטורית, למאבק נגד היטלר שייצג את הרוע המוחלט? האם לדעתכם הם היו מעדיפים את נפילתו של צ׳רצ׳יל על פני תבוסתו של היטלר? כי אחרי הכל ברור שמדובר בקבוצה המצוייה בשיבוש תודעתי סופני וחוסר יכולת בסיסית להבדיל בין טוב לרע, אז אפשר בהחלט לדמיין אותם מעדיפים את נצחונו של היטלר. תוכניות ההשמדה של האיראנים כלפינו, היו הרבה יותר מפורשות מכפי שהיו תוכניות ההשמדה של היטלר, לפני שהחל לבצע אותן, ובכל זאת, הקבוצה המשובשת הזו, עדיין לא מצליחה לגייס מתוך עצמה את הבהירות המוסרית ואת כוחות הנפש והעמידה שנדרשים, בכדי להסיר מעליהם ומעל משפחותיהם את איום ההשמדה. ההיפך, הוא הנכון, הקבוצה הזו לא רק עוסקת באובססיביות ב״מחיר הכבד״ שהיא ״משלמת״, שהוא כאין וכאפס לעומת המחיר ששילמו הבריטים בתקופת הבליץ, היא גם פועלת כדי לרפות את ידי אלה שכן יש להם את ההבנה הטבעית והאינסטינקטיבית לגבי מהות המלחמה הנוכחית, ששקולה לחלוטין למלחמה כנגד גרמניה הנאצית.