גל ג׳רסי

פרסום ראשון: נפתלי בנט פגש אתמול באקראי את משיא המשואה, הרב אברהם זרביב, בישיבה התיכונית בבני ברק. הרב זרביב התפרסם לאחר שקרא ״לשטח (ולזרבב) את עזה״, בנט פירגן לו אמש במילים חמות ביותר: ״אתה כמו אריק שרון וכמו מאיר הר ציון, ששינו והטמיעו שיטות לחימה חדשות״. כזכור, בנט תקף בחריפות את טקס המשואות והבטיח לציבור כי ״בשנה הבאה הטקס יחזור לעם״. בנט ביקר בישיבה לצורך מפגש אבות ובנים שערכה הישיבה, שבה לומד בנו.

היום התפרסם הדו״ח הרפואי השנתי שלי.  ביקשתי לעכב את פרסומו בחודשיים כדי שהוא לא יפורסם בשיא המלחמה על מנת שלא לאפשר למשטר הטרור באיראן להפיץ עוד תעמולת כזב נגד ישראל.  אני מבקש לשתף אתכם בשלושה דברים: 1 - ברוך השם, אני בריא. 2 - אני בכושר גופני מצויין. 3 - הייתה לי בעיה רפואית קטנה בערמונית שטופלה לחלוטין. תודה לאל, זה מאחוריי. לפני שנה וחצי עברתי ניתוח מוצלח בערמונית שפירה מוגדלת ומאז אני במעקב רפואי שגרתי.  במעקב האחרון התגלה כתם קטנטן של פחות מסנטימטר בערמונית.  בבדיקה התברר שמדובר בשלב מוקדם מאוד של גידול ממאיר, ללא שום התפשטות או גרורות.  הרופאים אמרו לי שזה מאוד שכיח אצל בני גילי, ושיש שתי אפשרויות: 1 - לא חייבים לטפל בזה, ניתן להישאר במעקב בלבד. אפשר לחיות עם זה, ורבים עושים זאת.  2 - לעבור טיפול ולהסיר את הבעיה. אתם כבר מכירים אותי. כשמעבירים לי מידע בזמן על סכנה אפשרית, אני רוצה לטפל בה מייד.  זה נכון ברמה הלאומית וגם ברמה האישית. זה מה שעשיתי. עברתי טיפול ממוקד שהסיר את הבעיה ולא השאיר לה זכר. הגעתי לכמה טיפולים קצרים, קראתי ספר, והמשכתי לעבוד. הכתם נעלם לחלוטין.  ברוך השם ניצחתי גם את זה. אני מבקש להודות לרופאים ולצוותים הרפואיים הנפלאים של בית החולים ״הדסה״ בירושלים.  מכם, אזרחי ישראל, יש לי רק בקשה אחת: שימרו על הבריאות שלכם. היבדקו, והישמעו להנחיות הרופאים. ומכאן, ערב שבת, אני מתפלל לשלום פצועינו בגוף ובנפש, ושולח להם חיבוק חם ורפואה שלמה בשמכם. שבת שלום.

כמעט שכחנו איך נראה יום עצמאות נורמלי. בלי מלחמה, בלי אזעקות, בלי פיגועים, בלי חטופים בשבי ובלי ‘הותר לפרסום’. גם אם זה זמני – צריך לדעת להודות. על השגרה הפשוטה, על היכולת לצאת לפגוש משפחה וחברים, ועל הצחוק והכיף. ועם מזג אוויר מושלם כזה – ברוך ה׳ 🌞 🇮🇱

בנימה אישית: בן הזוג שלי, קצין במילואים שחזר אתמול מהר הרצל מאזכרות של 6 חברים שלו שנפלו בלבנון, כולם אגב היו דתיים. ניהלנו שיחה נעימה עם שני בני 18 שדפקו לנו על הדלת ושאלנו אותם למה הם לא מתגייסים. לכל מי שכתב לי שביזיתי אותם - על דבר אחד אנחנו מסכימים. לא להתגייס לצבא בתקופה כמו זו - זה בהחלט דבר להתבייש בו.

צעירים שעזבו את הארץ מה ואיך מה חשוב לדעת מה לא לעשות הלפ