Irit Berman

@Shauli @DoritwlDWL זוועה

מאז שראיתי את התמונה הזאת אני מרגיש זעם וגועל, יא מנוול. זו הטרדה מינית לכל דבר ועניין!! ככה נראית משטרה שמנסה להפחיד נשים שלא ייצאו להפגין שוב. הטרדה מינית בכוונה, כדי שהיא תחשוב מאה פעם אם שווה לה לעבור את זה עוד פעם. לזה קוראים טרור שלטוני.

@Syechimovich אמא מקסימה. היתה מורה שלי בתיכון שליד האוניברסיטה (ליד״ה) בירושלים.

עוד תמונות מביכות כאלה ונשתגע (הרצי עם אמא שלו)

@NoyaSoyaa ממש שמחתי לראות אותו עם אמו המקסימה שהיתה מורה שלי ונראית אותו דבר. (בתמונה הימנית למטה)

בחיים לא חשבתי שאזדהה כל כך עם רמטכ״ל

@Erez_Berman @HolySmokexxxx 🙏🙏🙏

קודם כל חג שמח🥂 הבלון הנפוח שנקרא ביבי התפוצץ בקרוב בחירות ייגמר 80:40 תקום ממשלה ציונית וראויה ביבי בכלא ניקוי אורוות טוטאלי מחזירים את ישראל להיות מקום שטוב לחיות בו #מהפך26

@ShperlingAmir אין לך עלה תאנה בארון?

אני כבר שעה מול הארון, לא מוצא מה ללבוש לסוף הציוויליזציה

@Booms_Hakofets העניין הוא שבתקופת ההתמחות שבין קבלת רשיון רופא לקבלת רשיון מומחה יש ואקום ואי אפשר לדעת מה הסטטוס המקצועי של בעל הרשיון ואם ממשיך או הפסיק את הכשרתו.

מאגר רופאים בעלי רשיון ותחומי מומחיותם practitioners.health.gov.il/Practitioners/1

@the_yaniv @eleventx משתתפת בצערך האישי ובצער האנושות על האובדן

@LiranNevetGolan חדשות נהדרות😍

המחלקה שלי מעוניינת שאמשיך לעבוד שם כרופא בכיר בסיום ההתמחות. עוד קצת 😋

@DodoLumia @IdoWolf1 הוא בוודאי לא רופא מומחה בשום תחום אבל הוא יכול להיות רופא בשלבי התמחות כלשהי, מידע שלא מופיע בפנקס הרופאים של משרד הבריאות.

@IritBerman @IdoWolf1 הוא לא אורתופד. הוא איננו רופא מומחה. הוא רופא כללי, כלומר רופא ללא התמחות.

רופא: סיים לימודי רפואה וסטאז׳ וקבל ומספר רופא ממשרד הבריאות. רופא מומחה: סיים התמחות מוכרת ויש לו מספר מומחה ממשרד הבריאות. מומחה ברפואת עור, בכירורגיה פלסטית, באורטופדיה, באונקולוגיה. מומחה לרפואה אסתטית: כל מי שהכריז על עצמו ככזה, בד״כ אחרי איזו השתלמות קצרה. שמחתי לעזור.

@DanielBachmat תודה!! מאחר שגם אין אפשרות להתרחק ממכוניות בכביש עם קירות מגן זו יכולה להיות נקודה חשובה בבחירת מסלול נסיעה בשעת מלחמה כמו למשל כניסה לתל אביב מאיילון לעומת נמיר או אבן גבירול וכו׳

@IritBerman קירות מגן מבטון

יש סרטון שרץ (ואיני משתף מטעמי צנעת פרט) שמראה היפגעות של אישה מפצצת מצרר משום שלא נשכבה על הרצפה. לצערי ניכר שמרבית האנשים שמתגוננים השטח פתוח לא נשכבים על הרצפה בזמן אזעקה. זה כנראה מעיד על זה שהציבור לא מבין למה זה נחוץ. ולכן הציוץ הזה נועד לתת הסבר מפורט. איך אפשר להיפגע מפיצוץ? בשתי דרכים - הראשונה זה גל הדף (שינוי פתאומי בלחץ האוויר) שמתפשט החוצה ממוקד הפיצוץ ויכול לקרוע רקמות בגוף. השניה, והמסוכנת יותר בשטח פתוח, היא הרסיסים. אלו חתיכות מתכת שנקרעות ממעטפת הפצצה (או לפעמים הוכנסו אליה במכוון) וכתוצאה מגל ההדף עפות במהירות אדירה (מעל קילומטר בשנייה). רסיס כזה שפוגע באיבר בגוף פשוט הורס אותו. בתמונה שצירפתי רואים זירת פיצוץ מוקפת לוחות. גל ההדף בלתי נראה אבל את הרסיסים אפשר לראות לפי החורים שהם יצרו בלוחות בצד ימין. שכיבה מסייעת דרמטית גם מול ההדף וגם מול הרסיסים. למה מול ההדף? כי כשאדם עומד גל ההדף מכה בו ישירות בחזה או בגב ובכל האיברים החשובים ובעיקר בריאות שהן פגיעות במיוחד. כשאדם שוכב גל ההדף מתגלגל מעליו ועוצמת הפגיעה באיברים הפנימיים קטנה פי כמה. ומה מול הרסיסים? הם נעים בקו ישר החוצה ממוקד הפיצוץ. כשאדם עומד הוא מפנה שטח גדול (בין 0.3 ל-0.7 מ״ר) כלפי המוקד ולכן הסיכוי להיפגע מרסיס גדול. אדם שוכב מפנה מעט שטח (בין 0.1 ל-0.3 מ״ר) ובהתאם הסיכוי שלו להיפגע מרסיס קטן בערך פי 3 מאדם עומד. בשבועות האחרונים ראיתי כבר שלושה סרטונים של אדם נפגע מפצצת מצרר במרחק של כ-10 מטרים. בשלושתם שכיבה הייתה מונעת את הפגיעה. עד כאן הסבר פשוט. למי שמעוניין כתבתי הרחבה מתמטית מפורטת על רסיסים כתגובה לציוץ הזה.

@FlusserDaniel גם לפי הכללית שזה כבר תמוה ביותר :

לפי אתר משרד הבריאות. ד״ר ינאי דור גבעת שמואל רשיון קבוע 2012 מספר 1-117311 ללא התמחות מוכרת זהות, זה הידוע באתר משרד הבריאות. עוסק ברפואה אסתטית ורשום כעוסק באורתופדיה , לפי המרשתת.

@IdoWolf1 צילום מאתר כללית:

@IdoWolf1 עידו- הוא מופיע עם אותו מספר רשיון גם כרופא הנותן שירות בתחום האורתופדיה בקופ״ח כללית. אז או שבכל זאת גם בהתמחות באורתופדיה, או שנתן מידע כוזב לכללית, או שהכללית מספקת למבוטחיה שירות רפואי בלתי מקצועי ביודעין. כל האפשרויות מצמררות. קחו על עצמכם לבדוק לעומק.

@AtzurimHafganot @BaruchSharon1 בבקשה שימו לב- הרופא הנ״ל: ינאי דור, עם אותו מספר רשיון: 117311, מופיע גם כרופא נותן שירות בתחום האורתופדיה בשירותי בריאות כללית. זה כבר לא רק פרסומת שלו בגוגל אלא ידיעה באתר קופ״ח כללית. נראה לי שצריך בדיקה יותר מעמיקה עם הכללית ועם משרד הבריאות.

ושוב לשוטר המזריק טלי חרותי סובר חושפת בדה מארקר שינאי דור איננו רופא מומחה!!! בגוגל תמצאו כי הוא מומחה לאורתופדיה. באתר משרד הבריאות מופיע שהוא רופא כללי דהיינו, סיים 6 שנות לימוד ולא התמחה או לפחות לא סיים התמחות בשום תחום. בעוד הרופאים שמסייעים למחאה כמו ד״ר בהרב הנם רופאים מומחים. הדובר המשטרתי פרו חזר פעמיים בריאיון אצל דרוקר על היותו רופא בטיפול נמרץ....ובכן, הנפיץ התמחות שלא היתה. הרבה לקונות בסיפור הזה של השוטר המזריק וחבל שהמשטרה ומד״א הלכו שולל והטעו את הציבור. רק שתדעו.... לכתבה המלאה: themarker.com/news/2026-04-0… למידע נוסף ולתרומות: atzurimhafganot.org

@AtzurimHafganot @BaruchSharon1 מחריד. מקווה שהגשתם כבר תלונה גם לוועדת התלונות במשרד הבריאות.

@naomilster @Shauli @odednezer מה כתבה?

@IritBerman @Shauli @odednezer הופיע פה בטוויטר, מישהו שיתף

זה האיש שדחף רופא בעת ביצוע החייאה בהבימה. ואני רק שאלה באמת טכנית 👇 נתחיל הזה שאני מודה- אני בור ועם הארץ בנושאי בוטוקס או שוטרים אלימים, אבל אם מישהו יכול להסביר את העניין הבסיסי והטכני כי זה באמת מעניין- 👇 * אם הוא רופא משטרתי אז הרי הוא במשרה מלאה ואין לו קליניקה. * ואם הוא רופא עם קליניקה אז הוא הרי לא שוטר. * ואם הוא מילואימניק של המשטרה אז הוא הרי לא שוטר אלא מילואימניק שהוא רופא. * ואם הוא מתנדב במשטרה אז ממתי מתנדבים מוצבים בפיזור הפגנות? גם במקרה כזה הוא רק מתנדב ולא שוטר. אז מה הוא לעזאזל ואיך זה עובד בעצם? מוזמנים להחכים אותי ותודה מראש

@naomilster @Shauli @odednezer קישור?

@Shauli @odednezer תקרא מה שטלי חירותי סובר כתבה

@KseniaSvetlova @VeredLee1 מחריד. מזעזע. תודה על הידיעה וההתייחסות. איך שהוא לא שמעתי על זה קודם וגם זה כשלעצמו מזעזע.

בין אלה שנפגעו אתמול מידי השוטרים בהפגנה בכיכר הבימה הייתה גם קולט אביטל, שגרירה וח"כ לשעבר, יושבת ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, אישה אצילית ויפה בת 86. היא הוטחה על הרצפה וקיבלה מכה חזקה בראש. אני מזועזעת עד עמקי נשמתי מהתקיפה שלה ועדיין מקווה שמישהו במשטרה יצלצל לקולט, יבקש את סליחתה ויעניש את מי שפעל כך נגדה. @IL_police בזמנו בכנסת עסקתי באלימות המשטרה שהייתה מופנית תמיד כלפי ערבים אזרחי ישראל, יוצאי רוסיה ואתיופיה. מעטים רצו לשמוע על כך, המקרים שעסקתי בהם נסגרו במח"ש מ"חוסר עניין לציבור". אבל אז המשטרה לפחות ניסתה להתנער מהתדמית האלימה. היום היא מעודדת על ידי הממשלה הכהניסטית ופוגעת במפגינות ומפגינים שלא הפרו שום חוק ולא פגעו באיש, בחדווה ובגאווה, ללא רחמים. על מנת ששוב נוכל לסמוך על המשטרה שלנו, נצטרך לפרק ולבנות מחדש, כמו גם מוסדות רבים במדינה שנרקבו והושחתו מהיסוד. החלמה מהירה לקולט, החלמה לחברה שלנו.

@ShperlingAmir 😭😭😭😭😭😭😭😭😭

מכתב של יורד מהארץ. אני עומד בנתב״ג, והדבר הכי כבד כאן זה לא המזוודה. השקילה עברה חלק, 22.8 קילו של חיים מקופלים בתוך פלסטיק קשיח. בגדים לחורף אירופאי, אלבומים שאי אפשר היה לזרוק, ושקית אחת של במבה לדרך, כי אי אפשר להיגמל מהסם הזה בבת אחת. אבל המשקל האמיתי, זה שגורם לי בקושי לנשום, הוא המשקל של הבגידה. לא הבגידה שלי במדינה-אלא הבגידה של המדינה בי. תמיד אמרו לנו ש״אין לי ארץ אחרת״. גדלנו על זה, שרנו את זה בטקסים, האמנו בזה כשרצנו על הג׳בלאות. אבל בשנתיים האחרונות, המשפט הזה הפך מאקסיומה לאיום. ״אין לך ארץ אחרת? יופי, אז אתה שבוי שלנו. תאכל את מה שאנחנו מבשלים, תשלם את החשבון, תספוג את היריקות בפרצוף, ותגיד תודה שאתה חי״. אז זהו, שאני לא רוצה רק ״לחיות״ במובן של דופק ונשימה. אני רוצה לחיות בלי לפתוח את הטלפון בבוקר בהתקף חרדה. אני רוצה שהילדים שלי לא ידעו להבדיל בין ״בום של יירוט״ ל״בום של נפילה״. אני רוצה להפסיק להרגיש פראייר. פראייר שמשלם מיסים לממשלה שבוזזת אותו, פראייר שעושה מילואים בזמן שאחרים רוקדים על הדם שלו באולפנים, פראייר שמתעקש להיות דמוקרט במדינה ששכחה מה זה אומר. חברים שואלים אותי ״איך אתה יכול לעזוב עכשיו?״. התשובה היא שאני לא עוזב ״עכשיו״. אני עוזב כבר שלוש שנים. עזבתי קצת כשהעבירו חוקים הזויים, עזבתי עוד קצת כשהפקירו את החטופים, ועזבתי סופית כשהבנתי שהרעש הזה בראש שלי, הזמזום התמידי של דאגה וכעס, הוא לא גזירת גורל. הוא רעל. ואני חייב ניקוי רעלים כדי להציל את המשפחה שלי. יש בזה משהו ציני, אני יודע. ללכת לחיות במקום שבו הצרות כתובות בשפה שאתה לא מבין, אצל אנשים מנומסים מדי שלא יבינו לעולם מה זה ״אחי״ ומה זה צפירה ביום הזיכרון. אני אהיה שם הזר, המהגר, זה עם המבטא. אבל לפחות שם, כשאני אלך לישון, אני אדע שאף שר לא מתכנן לי על הבוקר עוד כאוס מתוכנן היטב. השקט הזה הוא מצרך יוקרה שבישראל פשוט אזל מהמדפים. אני מסתכל על הדיוטי פרי. הכל רגיל, אנשים קונים בשמים כאילו אין מחר, והאירוניה היא שאולי באמת אין. אני אוהב את המקום הזה אהבה שורפת, חולה, אובססיבית. ודווקא בגלל שאני אוהב אותו, אני חייב ללכת. כי אם אני אשאר, האהבה הזאת תהפוך לשנאה, ואת זה אני לא מוכן להרשות לעצמי. אני לוקח את הדרכון. הוא נשאר בכיס הפנימי, קרוב ללב. אני לא זורק אותו. אני לא מוותר על האזרחות. להפך. אני שומר עליה כמו על נשק יום הדין. שידעו כולם, ושידעו גם אלו שיושבים שם למעלה בירושלים וחושבים שנפטרו ממני: אני אבנה חיים חדשים, אני אירגע, אני אשקם את הנפש. אבל ביום שיהיו בחירות, אני אעלה על המטוס הראשון חזרה. אני אעמוד בתור, ואני אשים את הפתק שלי. אני אחזור להצביע, לא בשביל לנצח אותם, אלא בשביל הסיכוי הקטן, השברירי, שיום אחד המקום הזה יחזור להיות בית שאפשר לחיות בו, ואז אולי, רק אולי, אני אוכל לחזור באמת.