מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה

שלי משל-יוגב, אמה של ליבי כהן-מגורי שנרצחה במסיבת הנובה בעצרת המרכזית לציון יום ה-1000 למחדל 7.10: "כל עוד לא מוקמת ועדת חקירה ממלכתית זו פשיטת הרגל הגדולה ביותר של המדינה, זו פשיטת רגל מוסרית וערכית. אנחנו 1000 ימים חיים מול מנהיגים בממשלה שעושים הכל רק להימנע מלהחקר שמע ימצאו שהם צריכים לקחת אחריות או אשם על האסון העצום שלנו. איך אפשר לחיות ככה? לא קשה לנו מספיק?"

לא נשקוט ולא נעצור עד שהאמת תצא לאור כעת בכיכר החטופים: קרדיט צילום: רוני שפירא

@elgarat_dani @ShikmaBressler סליחה על כל מה שאתם עוברים, כולל התגובות כאן 😓

הערב, אחרי כמעט שלוש שנים של חוסר ודאות, ייחשף הסיפור של איציק אחי. סיפור של הפקרה מצד המדינה. וסיפור של ערבות הדדית מצד החטופים. שם, במקום שבו המדינה לא הייתה, הם היו אחד בשביל השני. זה הסיפור של אחי. זה הסיפור של כולנו. ואת האמת הזו כבר אי אפשר יהיה לקבור היכנסו לאתר שלי: Elgarat.com הצטרפו לקבוצת העדכונים שלי: shorturl.at/qzGuA

לפני 1,000 יום השמיים נפלו עליי. בהתחלה לא הבנתי עד כמה. אני לא טיפוס של מלודרמה וגם באותו בוקר הדבר הראשון שיצא לי מהמקלדת הייתה בדיחה על הפער בין הרהב של ההנהגה לבין הצעקות מחןץ לדלת. לפני שהשמיים נפלו עליי הייתי צוחק על ביטוי כזה, מוגזם. ארכאי. הרבה השתנה. גם זה. הפעם הראשונה שאמרתי את זה הייתה שבוע לתוך המלחמה. קדמית חטיבה. הערכת מצב. בסוף קצת יושבים ומקשקשים. מיקי המנלח מנסה לעשות סמול טוק ושואל אותי מאיפה אני. עונה שדרות. שקט נפל בחדר. היו ימים שהיה נופל שקט כשאומרים שאתה משדרות. ואיך היה שם, שאל. מסוג השאלות ששואלים שאין מה להגיד. השמיים נפלו, עניתי. מסוג התשובות שעונים כשאין איך לענות. שמיים לא אמורים ליפול. זה לא בהוראות ההפעלה. שמיים זה איפה שעננים משייטים בנחת או המקום שממנו יורד גשם או שדרכו טסים לסופש בקפריסין. הם לא נופלות. עד שכן. שמיים נופלים זה חבר אחרי חבר שמתחננים על חייהם בווצאפ ובטלפון ואין מה לעשות. שמיים נופלים זה תינוק צורח מרעב שעות ואין איך להושיע. שמיים נופלים זה לעבור ב232 ולראות את התעלות זרועות גופות. להסתובב חודשים בבית שלך רק עם ווסט קסדה ועוד לוחם מחפה. שמיים נופלים זה לשמוע שחברה קרובה של שיר נחטפה וכל משפחתה נרצחה ולא להיות מסוגל לנסוע להגיד לה את זה, כי הדרכים עדיין לא בשליטתנו. שמיים נופלים זה לטבוע בלוויות. חניכים מהתנועה. חברים. שכנים. שמיים נופלים זה שיש כבר כל כך הרבה שמחליטים להפסיק לזכור. לבוא רק כשמזמינים. שמיים נופלים זה לשבת ליד הגדר ולשמוע שהרגנו את יותם. הבחור השקט שהייתי איתו 5 פעמים בשבוע בקרוספיט. בהופעות מטאל. לא אני ולא אף אחד שהכרתי הרג אותו אבל אנחנו. חייל כמוני. עם נשק כמוני. הוא היה גיבור וברח. אנחנו, שהיינו אמורים להציל אותו, הרגנו אותו. ושמיים נופלים זה גם היום. לעבור בעיר שהיא גם וגם. גם הבית שאני אוהב וגם הגהנום ההוא. ללכת לאימון בוקר ולעבור ליד כל חברי המועדון שנפלו. לעבןר בקפה קולטורה ולחשוב על איך אריה ריין הסנוב קפה הזה היה נהנה פה אבל הדרעק החליט ליפול בעת מילוי תפקידו. הרבה השתנה בשבילי. כמעט הכל. בנפש, כמו שכתבו @kobioz1 וג'ימבו, לפעמים זה מרגיש כמו אתמול ולפעמים לא יודע כמה זמן עבר. לפעמים הילדים בסדר ולפעמים עובר אופנוע ונגב בורחת למיטה כי היאהחושבת שבאו להרוג אותה שוב. לפעמים הכל שגרה ואז הבית רועד וניסן אומר שיש הרבה תותחים כי חייל מת ולןקחים אותו במסוק לבית קברות. דברים שבגיל 4 לא אמורים לדעת והם מדקלמים כמו שיר של יובל המבולבל. הרבה השתנה בשבילי, כמעט הכל. אבל לא מספיק השתנה אצלנו. ועדת חקירה ממלכתית עכשיו

עופרי ביבס לוי, אחותו של שורד השבי ירדן ביבס, גיסתה של שירי ודודתם של אריאל וכפיר ז"ל שנחטפו ונרצחו בשבי: "אנחנו מציינים 1,000 ימים בלי לקיחת אחריות, בלי תשובות ובלי ניסיון לשקם - את האמון, את תחושת הבגידה, את ההפקרה. במקום לעסוק בכשל שהוביל למחדל, עוסקים בהתגוננות מפני האחריות עליו". לא נשכח ולא נסלח, לעולם נזכור את השואה שהם המיטו עלינו כדי לעשות ״דווקא״ ולהחזיר את הצורר לכיסא. ולא, לא נפסיק להזכיר את התמונות והמראות. התבוסתנות היא שלהם, של מי שהוביל את ישראל לתבוסה המוחלטת, לא של מי שמישיר מבט אל התוצאה ההרסנית של הביביזם ומבקש לתקן!

לפני אלף יום, טל ממן היה אגרונום. חקלאי מהעוטף. תושב מבטחים שניהל את המשק של אביו, ציון, שהתגורר. הוא גם היה חבר כיתת כוננות שכללה סה"כ שני אנשים ונשק אחד, כי נהלי הצבא לא התירו להחזיק יותר. ואז התחיל הטבח. טל, מפקד כיתת הכוננות וחייל נוסף שהיה בבית יצאו לשער היישוב ופגשו חוליית מחבלי נוחב'ה ונלחמו. הם הצליחו להדוף את ההתקפה אבל במחיר חייהם. ציון, אבא של טל, סיפר לי שלקחו יומיים עד שידע מה שקרה עם הבן שלו. הסתבר שטל נהרג כבר בבוקר ה7. אבל הצבא לא ידע. אורי (הידוע כאורי תותים לתושבי המקום) ראה את הגופות של טל ושאר גיבורי מבטחים וידע שהלחימה ממשיכה. חשש שיחטפו את הגופות ולכן במעשה גבורה שקשה לתפוס יצא תחת אש ואסף את הגופות, הכניס אותן למקרר התעשייתי שאצלו במשק כדי לשמור עליהן. אחרי יומיים ציון גילה שהבן שלו לא נחטף כמו שחשש ולא חי כמו שקיווה אלא היה ממש קרוב, במשק ליד. אחד מרגעי הגאווה שחוויתי בשנים הנוראיות הללו היו כשבמסגרת @kumu_il אספנו כסף לקנות את עגבניות טלרו, העגבניות שטל התחיל לפתח לפני מותו וציון אביו שחזר לנהל את המשק וחבריו סיימו, וחילקנו לנזקקים במרכז החסד של שדרות. ושם, במרכז החסד, שמענו את ציון מספר את הסיפור ומסיים במשפט: אבות לא צריכים לקבור את הילדים שלהם. ואני קברתי את שלי. יהי זכרו של טל ברוך

איל אשל ועינב צנגאוקר. אב שיצא לקרב על הבת שלו ונאלץ לקבור אותה. אם שהפכה עולמות למען הבן שלה וזכתה להחזיר אותו הביתה בחיים. שני הורים שלא בחרו בזה ולא התכוונו לזה - אבל הפכו למנהיגים. מנהיגים שהובילו אותנו בשעה הכי חשוכה. מהם שאבנו כוח, מהם למדנו נחישות מהי, ואחריהם נלך עד לחשיפת האמת המלאה. נמשיך לעמוד לצידם במאבק לועדת חקירה ממלכתית שתחשוף את האמת. חובתנו המוסרית היא לגלות מה הוביל לטבח, לחטיפות ולמחדל - למענם, ולמען העתיד של כולנו. @enavezangauker @ESHEL2003

נחליף את הממשלה נקים ועדת חקירה ממלכתית נביא שינוי באמת

1000 ימים אם אתם עוברים באינשטיין חיפה ליד תחנת האוטובוס מול 97. קחו עציצון. אתם יודעים מה לעשות. והיום גם במרכז זיו, מול הסופר ברמת אלון, ובמרכז המסחרי של דניה ושל אינשטיין

418 ימים עברו מאז שאוריך הודה שקיבל כסף מקטאר. נתניהו עדיין לא פיטר אותו. אנחנו נמשיך לספור

היום לפני שנה הגיבור הזה נפל המעט שאפשר לעשות זה לזכור אותו יהי זכרו ברוך 2.7 יניב מיכלוביץ

בי נשבעתי, כל יום תופיע כאן תמונה של משפחת סימן טוב קדם זכרם לברכה, הענף שנכרת בעץ המשפחתי שלי. תמרי קדם בת דודתי,ג'ון בעלה, ארבל שחר ועומריקו המלאכים. שהופקרו ונרצחו בניר עוז. עד שממשלת המוות, מממנת החמאס, היהירה, המפקירה, המנותקת, המזופתת, המושחתת והאנטי ציונית תצא מחיינו.

בי נשבעתי, הסרטון הזה יופיע כאן כל יום עד שהנאשם יעוף מכס רה"מ.

ביבי, איבדת את זה

יורם כהן אביו של שורד השבי נמרוד כהן, מעון ראש הממשלה, ירושלים

אתה איבדת משקל ואני איבדתי את תמיר- בני בכורי, חברים, את השגרה, את הבית, הזהות, הביטחון והאמון. בסך הכל שווה ערך. יש אנשים עם לב של אבן….

הגענו לקיסריה עם שעון מעורר וטלפון אדום. שעון מעורר, כי הגיע הזמן להתעורר ולקחת אחריות. טלפון אדום, כי יש רגעים שבהם מנהיג חייב לענות לקריאת הציבור, לא להתעלם ממנה. המיצג הזה אינו נגד אדם. הוא בעד אחריות, בעד מנהיגות, ובעד ההבנה שאי אפשר להמשיך כאילו שום דבר לא קרה. השעון מצלצל. השאלה היא רק מי מוכן להתעורר.

שוב 6:29. 1,000 ימים. אין ועדת חקירה. יש נסיונות בלתי פוסקים לטייח ולברוח מאחריות. האחראים לטבח ממשיכים לפרק מבפנים את מדינת ישראל. הם גם ממשיכים להבטיח עם אותן סיסמאות כמו לפני הטבח שאם רק יתנו להם עוד זמן, הם יביאו את "הניצחון המוחלט". לא נשכח. לא נסלח.

1.7.55 היום הוא יום הולדתך, איציק. למדתי להכיר אותך מסיפוריו של דני ואני יודע שהחמצתי היכרות עם אדם מיוחד ומצחיק וכזה שהייתי הופך לאחוק שלו על בטוח. את הסליחה שאני מבקש ממך מדי יום, צריכים היו לבקש מי שהפקירו אותך. הם לא עשו ולא יעשו זאת. לא נשכח להם, אבל את רגשות הטינה כלפיהם ואת הזעם, נתעל לאנרגיות שמופנות לתיקון ולהפיכת הערכים שלנו, למציאות ישראלית חדשה, לזכרך. סליחה איציק. נוח על משכבך בשלום.

@Omer_Lubi הצלחתכם הצלחתנו 🇮🇱

12 יום לסגירת המיפקד בדמוקרטים לקראת הפריימריז. 88,200 חברי מפלגה. הדרך לחצות את מאה אלף חברי מפלגה נראית סלולה ובכך נהפוך למפלגה הגדולה בישראל. מי שלא שם לא קיים. מתפקדים כאן: l.democrats.org.il/DeclarePrimeri…