אני: "אבא, אני אשאר איתך תמיד, לא אעזוב אותך, אבל יום אחד ..יכול להיות שאצטרך ללכת, אבל אל תדאג... אתה כבר לא תסבול או תדע מזה"
אבא (כמעט דמנטי) בן 77, ברגע של צלילות והבנה של מה אני אומר: "אני מבין אותך בן שלי, אבל תדע: הייתי בצד השני, זה לא טוב אצל הגויים, הם תמיד ישנאו אותך"