סמנת׳ה 🎗️

אגב מישהו חיפש את הטייס האמריקאי באילקה? סטטיסטית הוא כנראה שם

שנים שאני מחפשת טייס ואף אחד לא מדבר על זה. צבועים.

אופק רוסו ז"ל, לוחם בשייטת 13, נפל בקרב רק חודשיים לאחר שסיים את המסלול, וחמישה ימים בלבד אחרי שחגג יום הולדת 21. צעיר, לוחם מובחר, וחובש שבחר לפעול לפי הערכים עד השנייה האחרונה במהלך הלחימה בדרום, פעל אופק באופקים כחלק מהכוחות שחיסלו מחבלים רבים. בהמשך הוקפץ עם צוותו לבארי, שם התנהלו קרבות קשים במיוחד. אופק היה חלק מצוות שטיהר בתים תחת איום מתמיד. במהלך אחת הסריקות, לוחם מיחידת יהל"ם נפצע מירי וצעק לעזרה. למרות שהשטח עדיין לא היה נקי ממחבלים, אופק לא היסס. הוא הסתער קדימה כדי להעניק טיפול רפואי, ונפגע בעצמו מירי בזמן שניסה להציל חיים. "בן דוד שלי, אופק רוסו ז"ל, לוחם בשייטת 13, נפל חודשיים אחרי שסיים מסלול. 5 ימים אחרי שחגג יום הולדת 21. אופק נפל בתור חובש, לא פחות משנפל בתור לוחם. הוא היה באופקים, שם חיסל המון מחבלים, ובאמצע הלחימה הזניקו אותם לבארי בגלל הקרבות הקשים. אופק היה בצוות שמטהר בתים. בזמן שחייל מיהל"ם, אפילו לא מהיחידה שלו, חטף צרור וצעק פצוע- אופק ישר רץ אליו, למרות שידע שזה מסוכן ושהמחבלים לא נוטרלו, וחטף צרור גם הוא בזמן שטיפל בו. סיפור גבורה שכל עם ישראל צריך לשמוע" יהי זכרו ברוך מקור: ישראל שלנו התיעוד מופץ לפי סעיף 27א'. בעל הזכויות מוזמן לפנות להסרה/קרדיט.

טוב בקשה תעזרו לי להפיץ זה רמי דגן @rami_dagan הוא מורה לגיטרה וזה מה שהוא פרסם על הקיבוצניקים! עזרו לי להפיץ ולדאוג שאף תלמיד גיטרה לא ידרוך על מפתנו! עזרו לי שיגיע לאלפים.

@giladzw הטופוגרפיה רלוונטית באותה מידה לכל החילות.

נתניהו לא חף מטעויות, אך באנלוגיה לטופוגרפיית חי"ר, נתניהו הצליח במאמץ אדיר להציב את ישראל על כיפה שולטת - ביטחונית, מדינית וכלכלית כעת בנט מדרדר אותנו בתוך פחות מ-3 חודשים היישר לשטח השמדה אלוהים יודע איך זה עלול להיגמר למאמר שלי מהבחירות האחרונות:israelhayom.co.il/opinion/863667

ולעובדות: נתניהו הוביל לשפל בהרוגים מטרור מאז האינתיפאדה הראשונה - כמעט פי 2 פחות מאולמרט בממוצע לשנה תחת רבין וברק נהרגו יותר מפי 3 מטרור בממוצע לכהונה לעומת נתניהו, אצל פרס נהרג ישראלי בכל 4 ימים שרון: מעל ל-200 הרוגים בשנה, יותר מפי 10 לעומת נתניהו איזה מזל שהגיע בנט 》

אני חושבת שנהייתה לי התנייה פבלובית שבכל פעם שאני שומעת את הצליל של ההתרעה המקדימה יש לי פיפי

@michaelzil @haneenshib ההסבר בשנקל שלי- ישראלים תופסים יותר נפח במרחב ממה שאדם צריך. בקול, בתנועה, בהתמקמות, איכשהו אנחנו תופסים יותר מקום מאחרים. זה כאילו א מורפי אבל מאוד מאוד מורגש ובולט.

@haneenshib מעניין מה כל כך בולט בישראליות. איך לדעתך הוא זיהה?

צייצתי ציוץ על סיטואציה שהצחיקה אותי אבל אנשים פה בטוויטר כנראה בקצה הבטריה שלהם (אפשר להבין למה) התחילו לדחוף פוליטיקה ומבחני נאמנות חברים לנשום עמוק, תה קמומיל עוזר להירגע ככה אומרים מה אני יודעת

@ArnonShachar @malcacohen1 @yehodavald * הדתי

@ArnonShachar @malcacohen1 @yehodavald האמת שהחלק הדי פחות משנה. הפואנטה היא שאנחנו שייכים לקבוצה שמספרת את אותו סיפור כבר אלפי שנים וזה מה שעושה אותנו עם.

בשנת 1954, נסע ראש הממשלה בן גוריון לארצות הברית כדי להיפגש עם הנשיא אייזנהאור על מנת לבקש את עזרתו ותמיכתו של הנשיא ברגעיה הקשים של מדינת ישראל הצעירה. באחד המפגשים עם מי שהיה אז מזכיר המדינה של הממשל, ג'ון פוסטר דאלאס, התעמת דאגלס עם בן גוריון, ושאל אותו במידה רבה של התנשאות: "אמור לי, אדוני ראש ממשלה, את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם את יהודי פולין? או אולי את יהודי תימן? או רומניה, מרוקו, עיראק, ברית המועצות?" "האם כולכם מקשה אחת?" שאל המזכיר, "האם אחרי 2000 שנות גלות, עוד אפשר לדבר על עם אחד, תרבות אחת? מורשת אחת או מסורת יהודית אחת?" הביט בו בן גוריון וענה: "אדוני המזכיר, לפני 330 שנה הפליגה הספינה מייפלאוור מפליימות' שבאנגליה ועליה מאה ושניים נוסעים, המתיישבים הראשונים שהתיישבו במה שמוכר היום כמעצמה הדמוקרטית הגדולה הקרויה ארצות הברית של אמריקה. היה זה ללא ספק, אירוע מכונן בתולדות עמך. וכעת, אנא ממך, צא לאחד הרחובות, איפה שהוא באמריקה, ושאל עשרה ילדים אמריקאים את השאלות הבאות: מה היה שמו ושם אביו של קברניט אותה נסיעה? ממי, ובאיזו דרך הוא קיבל את השליחות הזו? מה היתה מטרת הנסיעה? כמה זמן נמשך המסע? מה אכלו במהלכו? וכיצד נהג הים? לפי עניות דעתי, אמר בו גוריון, ישנה סבירות יותר מגבוהה שלא תקבל תשובות מדויקות…״ ואז הוסיף בן גוריון ואמר: "ועכשיו, ברשותך אדוני המזכיר, נלך כמה שנים לאחור… לפני למעלה מ-3300 שנה היהודים יצאו ממצרים. אני מבקש ממך שבאחד מנסיעותיך בעולם, נסה לפגוש עשרה ילדים יהודים במדינות שונות בעולם, ושאל אותם: מה היה שמו ושם אביו של קברניט אותה יציאה? ממי ובאיזו דרך הוא קיבל את השליחות הזו? מה היתה מטרת הנסיעה? כמה זמן נמשך המסע? מה אכלו במהלכו? וכיצד נהג הים?" הביט ג'ון פוסטר דאלאס בבן גוריון, הנהן בראשו ואמר: "הבנתי". בתמונה -דוד בן גוריון עם חיילי "ההגנה" החוגגים את סדר פסח, שלושה שבועות לפני הכרזת העצמאות (צילום: הארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית)

בעוד 2000 שנה תהיה בצלחת הסדר קערית שום כתוש, על שום שכתשנו את אויבינו 💪🏽

מי הסאונדמן של האירוע הזה? כי הרעמים והבומים מתבלבלים כאן צריך להוריד באסים

איזה חג שמח ומאושררררר אחד באפריל

@pokalulu1 שלושה שירים עצובים ברצף בגלגל״צ

פעם בשנות ה90 כשהיו מודיעים ברדיו "חילופי אש כבדים בדרום לבנון" ידעת שיבוא אחכ ההותר לפרסום. שם קוד כזה להכין את השטח, את האמהות, את קציני הבשורה המרה, את עורכי המוזיקה. היום יש רחש בחש בווצאפ. מרפרש את הטלגרם כל כמה דקות. לבדוק אם "כוחותינו השיבו אש" שזה שם קוד לשוב שקענו בבוץ

@coralmitelberg מושלמת!

אני אעלה את העוגה המרגשת ביותר שהכנתי בחיי ואתם תגידו לי איזו יפה היא ושזה בכלל לא נראה שזו פעם ראשונה שאני אופה עוגה כזו

״הם אחים שלנו לכל דבר. גם אם לא הכרתם, תגיעו. עם ישראל הוא עם אחד״, אומר אדי, אחיו של מקסים אנטיס ז״ל. תקשיבו למשפחה המרגשת של מקסים, שאיבדה את היקר לה מכל ״שני מטר גובה של שמחת חיים, אהבה לחיים״, מספרת ג׳ניה אחותו. משפחה שרואה את עם ישראל, את המשפחות השכולות ואת האחים הלוחמים שלנו לפני הכל. שנהיה ראויים לכם, שנהיה ראויים למקסים.

זאב (שושק׳ה) אנגלמאייר: אנחנו ארבעה חיילים שהותרו הבוקר לפרסום. אתמול צחקנו עם חברים. חיינו כאילו יש מחר. כאילו השמש תזרח, ציפורים יצייצו, פרחים יפרחו. אבל אנחנו כבר לא נהיה כאן. אנחנו החללים היומיים. הותרנו לפרסום. היו לנו חלומות, תוכניות לטייל בעולם. רצינו לפתח אפליקציה עם חברים מהשירות, לדפוק צ׳יל על החוף בקוסמוי. לשתף סטורי מיוםהולדת עם המשפחה, לאהוב מישהי בכל נשמתנו, הרבה דברים רצינו לעשות. אנחנו החיילים היומיים, הותרנו לפרסום. אנחנו האובדן. יכתבו עלינו הערב במבזקים. התמונות שלנו יתפרסמו לשעתיים בראש החדשות בוואי נט. האימהות שלנו יספרו איך היינו ילדים שובבים, חכמים, חברים מהתיכון ידברו עלינו בדמעות. הותרנו לפרסום והשמיים עדיין כחולים, ציפורים מצייצות, ואנחנו לא שומעים אותן. איבדנו הכל. אנחנו חללים. הותרנו לפרסום.

בן גביר התקשר אליי ביומיים האחרונים יותר מאמא שלי

דל״פ של לפני קפה ראשון: עדיפים 50 טילים בליסטיים וריצה למקלט על עוד הותרו לפרסום בלבנון.

שומעת את האחים של מקסים מדברים עליו ועל המלחמה ומבינה כמה הוא יפה באמת, ולא בגלל העיניים הכחולות והחיוך הכובש.