
הצבת ה"אמון" בין עיתונאי למקור כערך עליון על פני שלטון החוק היא יוהרה מסוכנת המייצרת "מדינה בתוך מדינה". הטיעון שחשיפת חומרי גלם פוגעת בדרך לאמת הוא פרדוקס מוחלט. האמת נמצאת בראיות, והסתרתן בשם חסינות מקצועית היא קבורת הצדק תחת אינטרסים של רייטינג ובלעדיות.
חופש העיתונות לא נועד להפוך מערכות עיתון לערי מקלט עבור חשודים בעבירות ביטחוניות, ולא להעניק לעיתונאים פריבילגיה לשבש חקירות פליליות. במדינה מתוקנת, האינטרס הציבורי לביטחון ולחשיפת עבירות חמורות חייב לגבור על קודים אתיים פנימיים של ברנז'ה כזו או אחרת. כל פאתוס מוסרני אחר הוא פשוט ניסיון לשמר כוח פוליטי על חשבון החוק.
עברית
























