Ohad ✡️ اوهاد 🕎 אהד

מוזמנים לעקוב אחרי "מרלין מעדכן" בטלגרם t.me/MerlinMeadken

Irish author Sally Rooney gave a speech last night blaming Israel for the rise of fascism and the far right in Europe and concluding that the “liberation of Palestine represents the liberation of the world”. How very 1930s Europe of her to blame the Jews for everything.

Out of 8.3 billion people on Earth, only two seem to trust Iran: Trump and JD Vance.

Trump and Vance have humiliated our country. We just abandoned our friends who were getting beat up and gave the bully our lunch money. Because our leaders have no honor.

Here's a novel idea: stop bullying our ally and cozying up to our enemy.

Me too, Rubio, me too.

WOW — Senate Armed Services Committee Chair Roger Wicker (R-Miss.) takes a major whack at Trump’s Iran MOU Wicker says the $300B fund “would make Iran’s payoff under President Obama’s 2015 deal look like a pittance by comparison”

Turns out he wasn’t talking about Iran. He was talking about himself.

Sen. Ted Cruz (R-Texas) says Trump is getting "poor advice" on Iran deal. "History teaches that giving billions of dollars to theocratic lunatics who want to murder us is not a good idea. I think the president is receiving some very poor advice on this deal," Cruz says.

I know right

For those at the back who need to hear it ; THE IRANIAN REGIME SAYING THEY WON'T TRY TO GET NUCLEAR WEAPONS DOES NOT MEAN THEY WON'T TRY TO GET NUCLEAR WEAPONS - THEY ARE LYING Thank you

Qatar funds and promotes countless human rights and social justice outlets across the West (Hi AJ+ and Uncivilized), while many of those same conversations portray white people as uniquely evil, the U.S. and Europe as irredeemably guilty, and Israel and the Jews are the sole cause of any world problem. Meanwhile, Qatar has been widely criticized for what many observers describe as modern-day slavery of vulnerable migrant workers, and for supporting the Muslim Brotherhood, an Islamist movement whose ideology has influenced extremist groups and contributed to terrorism and radicalization in Western countries. How much longer will people in the West keep looking in the wrong direction?

I can write 100,000 words and give 1,000 interviews trying to explain this and then @TheBabylonBee nails it with 11 words.

What a rotten deal we made with Iran. We get nothing (except laughter at our stupidity). They get everything, including delay and big cash!

I was involved in Iran issues in the first Trump administration. The Trump “deal” could be the most humiliating in U.S. diplomatic history. Hundred of billions in exchange for a “promise” we already had. Pathetic.

🚩שימו לב: שני קורבנות נוספים בשיטת הסיכולים הממוקדים בטלגרם - @SimiSpolter , עיתונאי ב@TheMarker, וחיה שפר, אשתו של @NimrodSheffer מ@DemocratsIL. מדובר בשקר חדש אבל השיטה ישנה. שרשור קצר >>

@naftalibennett לא מאמין שהשורה הבאה לא הייתה ״מה אני קטר״ במקום ״כוננית מאיקאה״

There we have it. JD chuckling it up on the view and Megyn Kelly, Rubio boldly calling out the hatred and evil fomenting on the woke right. Lines appear to have been drawn. Rubio is the man.

The deal with Iran will go down as one of the most incompetent ever made. The U.S. lost on virtually every point. We just don't win anymore!

ובינתיים בעזה… (פורסם בבשבע) חודשים ארוכים לאחר הצגת ההסדר החדש לרצועת עזה, המציאות בשטח ממחישה כי הפער בין הכרזה מדינית לבין שינוי אסטרטגי ממשי נותר רחב מאוד. חמאס טרם התפרק מנשקו, אינו מוותר על כוחו הפוליטי והצבאי, וממשיך להציב תנאים לכל הסדר שיבקש לעצב את עתיד הרצועה. במקביל, המנגנונים שאמורים היו להחליף את שלטונו או לצמצם את אחיזתו, ובראשם מועצת השלום והכוח הבינלאומי לייצוב הרצועה, עדיין מתקשים להפוך מתוכנית על הנייר לגורם בעל נוכחות אפקטיבית בשטח. כך נוצרת מציאות ביניים מסוכנת: ישראל אינה שולטת בכל הרצועה, חמאס אינו מובס עד תום, והחלופה האזרחית-ביטחונית טרם נבנתה. לתוך הריק הזה נכנס מאבק כוח חדש, שבמרכזו מירוץ להשפעה על החמולות והכוחות המקומיים בעזה. על פי דיווחים שונים, ישראל מנסה לעודד מוקדי כוח חמושים שאינם כפופים לחמאס, במטרה לשבור את המונופול שלו על האלימות ולייצר בסיס אפשרי לניהול אזרחי חלופי. כתגובה, בחמאס החלו לחמש חמולות משלהם, בעיקר בצפון הרצועה ובאזורים סמוכים לקו הצהוב, כדי לבלום את התפשטות המיליציות הנתמכות בידי ישראל ולמנוע מהן להפוך לחלופה מקומית. המשמעות היא שהמאבק על עתיד עזה אינו מתנהל רק בין ישראל לחמאס, אלא גם בתוך החברה העזתית עצמה, בין פחד, הישרדות, אינטרסים חמולתיים ואפשרות זהירה להתנגדות אזרחית. בהקשר הזה יש לציין יוזמה מעניינת שקודמה ברשתות לאחרונה, ואשר מגיעה, ככל הנראה, מתושבים עזתים גולים, המבקשים לעורר גל מחאה נגד חמאס ב-26 ביוני. עדיין מוקדם לדעת אם הקריאה תתורגם להפגנות משמעותיות בשטח, והיא כבר זכתה ללעג וקלס מטעם תומכי חמאס ועוזריהם; אך עצם הופעתה משקפת רחשים אותנטיים בקרב חלק מהאוכלוסיה הפלסטינית, ומי יודע אם לאחר שנים של שלטון כוחני, מלחמה, מצוקה הומניטרית ודיכוי פנימי, קיים פוטנציאל להתפרצות אזרחית שתישען על אותן חמולות חמושות - לצד סיכון גבוה לדיכוי אלים מצד חמאס. עבור ישראל, זהו מרחב רגיש: תמיכה גלויה מדי ביוזמות כאלה עלולה לפגוע באמינותן, אך התעלמות מהן תחמיץ אולי הזדמנות נדירה לערער את שליטת חמאס מבפנים. בינתיים צה"ל ממשיך לפעול ברצועה בעצימות נמוכה מאוד, בעיקר נגד תשתיות טרור, פעילים צבאיים ומנגנוני מימון. חיסול ראש התשתית להעברת כספים של חמאס בעזה וסגנו, שפורסם השבוע, ממחיש כי ישראל עדיין פועלת כדי לשחוק את יכולות הארגון גם ללא חזרה למערכה רחבה. דווקא פעולות מסוג זה מדגישות את חשיבות הממד הלא-קינטי במאבק: פגיעה בכסף, במנגנוני שליטה, ברשתות הברחה וביכולת לשלם משכורות לפעילים עשויה להיות משמעותית לא פחות מחיסול חוליות חמושות. אולם כל עוד אין מנגנון שלטוני חלופי, השחיקה אינה מתורגמת בהכרח לסדר חדש. הבעיה העמוקה יותר היא שההסדר בעזה מתחיל להזכיר דפוסים מוכרים מזירות אחרות. בלבנון, ישראל והקהילה הבינלאומית כבר ראו כיצד הסכמים, החלטות ומנגנוני פיקוח אינם מבטיחים פירוק מיליציה בעלת תמיכה רחבה בשטח מנשקה - כל עוד אין כוח שמוכן לאכוף זאת לאורך זמן . כעת, גם בעזה, קיים חשש שהכרזה על מסגרת מדינית תיצור אשליית התקדמות, בעוד חמאס מנצל את הזמן לשיקום, התארגנות מחדש והעמקת אחיזתו המקומית. אם גם ההסכם המתגבש מול איראן יתבסס על הצהרות רחבות ויסכין לקיומם של ארגוני הטרור שעל גבולותנו, התמונה האזורית העולה הולכת ומתבהרת: וושינגטון של טראמפ נוטה להכריז על הסכמים גדולים עוד לפני שהפרטים הוכרעו, אך מתקשה לוודא לאחר מכן שהצדדים אכן עומדים בהם. השורה התחתונה עבור ישראל היא כפולה. מצד אחד, יש הזדמנות לנצל את חולשת חמאס, את התסיסה האזרחית ואת הקושי שלו לשמר שליטה מלאה כדי לקדם חלופות מקומיות, אזוריות ובינלאומיות לניהול הרצועה. מצד שני, כל הסדר שאינו כולל פירוז אמיתי, מנגנון אכיפה אפקטיבי ויכולת למנוע מחמאס לשמר את נשקו, עלול להפוך להפסקת אש ארוכה שבסופה ישראל תפגוש שוב את אותו איום, מחודש, מבוזר ומתוחכם יותר. לכן האתגר הישראלי אינו רק למנוע את שיקום חמאס, אלא גם למנוע מההסכם להפוך בעצמו למנגנון שמאפשר את שיקומו. מרלין מעדכן בטלגרם