Nimrod Sheffer - נמרוד שפר

הרמטכ"ל לא יכול להילחם בכל החזיתות, אני מבין - אבל הוא לא יכול לוותר על המאבק בטרור היהודי.

הטרור היהודי פוגע בביטחון המדינה. זה טרור וככה צריך לדכא אותו.

זוכרים את עזה? בימים שבהם ממשלת ישראל מובילה לחימה פעילה באיראן ולבנון, חובה לעצור ולהסתכל על זירת הלחימה של עזה, ולהבין בדיוק כמה הרסנית ומסוכנת לביטחון ישראל מדיניות הממשלה. שנתיים וחצי של לחימה, כאלפיים הרוגים מתוכם כאלף חיילים, ויותר מ-70 אלף בצד הפלסטיני. שנתיים וחצי של כמות חימושים עצומה - גדולה יותר מכל מלחמות ישראל גם יחד - ולא ניצחנו. מדיניות חיזוק החמאס והחלשת הרשות - אותה מדיניות בדיוק שהובילה אותנו ל-7.10 - ממשיכה כאילו לא קרה דבר, ומייצרת שוב מצב שבו חמאס עדיין שולט בעזה, משתקם גם צבאית, ועשוי להיות חלק מהממשל הבא. אין ספק שכך נראה הניצחון המוחלט. גם תוך כדי המלחמה עם איראן, מתנהל מו"מ לפירוק חמאס מנשקו ותחילת שיקום הרצועה. אבל הכל תקוע, ישראל מורחת זמן ככל יכולתה, ומסרבת לחזק שתופי פעולה עם מדינות מתונות כמו סעודיה, כך שקטאר וטורקיה עדיין מובילות את התהליך. מתי נבין שנתניהו לא יודע לנצח מלחמות? מתי נסרב לקבל את המשך והרחבת מדיניות הסבבים הנצחית, שבכסותם ממשיכה הממשלה לדהור להפיכה משטרית ולהבעיר את השטחים? חזרה לאיראן ולבנון: בזמן שטראמפ משחרר הצהרות סותרות, המשטר האיראני משיג את מטרתו - לשרוד. גם המלחמה הזו תסתיים בהסכם כלשהו ותיעצר בהפסקת אש. מה יהיו התנאים שלה? אמרתי שוב ושוב באולפנים עוד לפני המתקפה האמריקאית: הסיכוי להפיל משטר בתקיפות מהאוויר הוא קלוש. הסיכוי להוציא את החומר המועשר מאיראן בפעולה צבאית מורכבת ומסוכנת מאוד - קלוש גם הוא. המסקנה המתחייבת היא שגם באיראן, לא יהיה ניצחון, ובוודאי לא כניעה איראנית. אנחנו מתקרבים למצב דמוי עזה של סבב אחר סבב, תוך תשלום מחירים בלתי נסבלים ובלתי מוצדקים. הצפון ממשיך לספוג אש ואבידות בזמן שממשלת ישראל יורקת בפרצופו של נשיא לבנון ולא משיבה אפילו להצעתו ההיסטורית לשתף פעולה נגד חיזבאללה. גם בחזית הזו, הממשלה שלנו מעדיפה להמשיך לסבב הבא, תוך מכירת שקרים ואשליות על רצועות ביטחון וניצחון לדורות. 17 שנים ראש ממשלה, שלוש וחצי שנים של ממשלת הבטחות ריקות, שלוש וחצי שנים הכי גרועות מבחינה בטחונית מאז הקמת המדינה. אין אסטרטגיה, אין ניצחון, האיש שלא יודע לנצח.

Dear Ambassador Seibert, I apologize on behalf of our Foreign Minister. He is opportunistic, uninformed, and preoccupied with internal Likud primaries. Every Israeli with basic logic and moral sense condemns Jewish terrorism in the West Bank. Unfortunately, our Foreign Minister possesses neither. Thank you very much for your support of Israel.

ראש מועצת ערערה לשעבר בתצוגת תכלית של רעות, אחריות ומנהיגות.

בעוד שברור שמי שאחראי לאסון בערד ודימונה הוא אויב. לגבי אלו שעשו לפוגרומים הלילה בשטחים לאזרחים ערבים - עוד משתמשים במכבסות מילים. אז תנו לי להקל עליכם: מחבלים. טרוריסטים.

נכנסנו למלחמת התשה עם איראן כתוצאה מתפיסה שגויה לפיה המשטר באיראן יפול אם נכה בו בעוצמה. נצחון ישראלי משמעו הוצאת האורניום המועשר ללא קשר איזה משטר יהיה שם. ככל שהמערכה נמשכת אנחנו מתרחקים מתמונת הניצחון שהייתה לנו בתחילתה ומתקרבים לתמונה של תיקו מתיש, שכמוהו כהפסד.

תגידו, לא נמאס לכם מקונספציות?

האלוף אבי בלוט - מכתבים זה יפה. מעשים יותר. לעקור את הטרור היהודי. ולטפל במחבלים כמו שמטפלים במחבלים.

תשעה חודשים עברו מאז נפל הטיל וחירב שכונה שלמה, 160 דונם, בעיר האהובה שלי בת ים. נפגשתי השבוע עם @NimrodSheffer באתר ההרס, במקום שממנו פינינו 2,600 תושבות תושבים. לא הרבה השתנה מאז הלילה הארור ההוא. גם בסבב הזה עשרות אלפי תושבים בעיר, ביניהם קשישים ובעלי מוגבלויות, הם מחוסרי מיגון. והממשלה? היא לא באירוע עוד מיוני 2025. היא יודעת להכנס למלחמות אבל אין לה מושג איך לצאת מהן ואיך להתמודד עם ההשלכות שלהן. כשנחליף את השלטון נהיה מחוייבים לתת תשובות, עתיד ותקווה.

היום הגעתי עם יו״ר הדמוקרטים, יאיר גולן לגבול הצפון, כדי להזהיר את הממשלה: בלי אסטרטגיה נחזור לשקוע בבוץ הלבנוני. אל תחזרו על טעויות העבר. כמי שלחם בלבנון כטייס צעיר ב-1982, אני מכיר מקרוב את התחושה של הישגים צבאיים אדירים שהופכים ל-18 שנים של דשדוש בבוץ הלבנוני המדמם. ואני אומר לכם - מלחמות לא מנצחים רק דרך כוונת הרובה. אנחנו חייבים להשתמש בשטח שתפסנו כקלף מיקוח לזמן קצר, ולא להישאר שם לנצח. אנחנו חייבים לחזק את ממשלת לבנון כדי שהיא תעמוד מול חיזבאללה ולעבוד יחד עם ארה"ב והעולם כדי לסגור הסכם שיביא שקט אמיתי למדינת ישראל. הגיע הזמן להנהגה שתדע לקחת את הגבורה של הלוחמים שלנו ולהפוך אותה לביטחון אמיתי בשטח, במקום למכור לנו שוב הבטחות ריקות וסבבי לחימה שלא נגמרים. להתאהב בכוח ורק להמשיך להילחם בלי סוף זה לא ניצחון, זה כישלון.

אני מכיר היטב את הזירה הצפונית. הייתי אלוף פיקוד הצפון, כאן לחמתי וגם נפצעתי. ראיתי מקרוב את המחיר הכבד של המלחמה, כלוחם וכמפקד. הגעתי היום לגבול הצפון עם חברי האלוף במילואים נמרוד שפר, כדי להתריע: תמרון צבאי עמוק בלבנון, בלי יעד מדיני ברור, יגרור את ישראל שוב לבוץ הלבנוני - ולא יביא ביטחון לצפון. בשנתיים האחרונות צה״ל הכה בחיזבאללה והביא הישגים כבירים בזכות אומץ והקרבה של לוחמינו. מי שמנהל את המדינה היום שכח או שמעולם לא למד את מה שכל מפקד ולוחם מבין על בשרו: מלחמות לא מנצחים רק דרך כוונת הרובה. ניצחון אמיתי, כזה שמבטיח ביטחון לדורות, הוא תמיד תוצאה של שילוב מדויק בין עוצמה צבאית מוחצת לבין סיומת מדינית מוצלחת.

אם בממשלה לא מתכוונים לעזור לרשויות, שלפחות לא יפריעו, וישחררו אותם מגלגלי הבירוקרטיה. קטי פיאסצקי, משנה לראש עיריית בת ים בדקה שמסכמת את כל מה שצריך לדעת על תפקוד הממשלה.

אם רוצים לנצח, במקום להרוס גשרים - צריך לבנות גשרים.

בריאיון ל-BBC הסברתי למה חייבים, אבל חייבים לתרגם את ההישגים שלנו להסכם.

ממשלת ישראל, תשמעי למכינת נחשון: סבבים זאת לא אסטרטגיה

שירית אביטן כהן כותבת הבוקר על שקט יחסי בגדה המערבית. כמה אפשר להתעלם מהטרור היהודי שחוגג בחסות המלחמה ובאישור הממשלה? מהפרעות שעושים מתחת לאף שלנו גורמים קיצוניים מקרבנו? ולא. הבעיה כאן היא ממש לא ׳שחיקת כוחות בשל חיכוך בין מתיישבים יהודים ופלסטינים׳. היא טרור. טרור יהודי.

איזה בושה שביום שבו שר הביטחון מכריז על כניסה ללבנון הוא גם מכריז על פשיטת רגל מוסרית ומרים לחיילים שהואשמו בהתעללות באסיר. חסרים פצועים להזמין? משפחות שכולות? לוחמים בחזית? מילואימניקים שקורסים תחת הנטל?

הפוגרומים, הביזה, הרציחות - למה שהזרוע הצבאית של סמוטריץ' עושה בשטחים יש שם אחד: חרפה.