עובדיה לוי

@sari12222 @orlybarlev כמוך אני אזרח פשוט. לאחרונה רבים המקרים בצהל שלא תוחקרו היטב. זו לא מקריות זו כבר שיטה. משהו באמון נסדק. מה שקורה במדינה מחלחל גם בצהל. לצערנו כולנו.

@leviovadia @orlybarlev מה אתה יודע על צהל ? שצהל לא יודע?

חובת קריאה, חובת הפצה. זה בלתי נתפס, ובלתי נסבל, ולכן חובתנו לתת כוח לדרישה של משפחתו של גור קהתי - להציג בפניהם את התחקיר המבצעי על המחדלים והפשעים שהובילו לנפילתו של גור. מפרסמת במלואו את הפוסט שפרסם היום אסף אגמון, סבא של גור קהתי: ➖️➖️➖️ את המכתב הזה לרמטכ"ל שלחו הוריו של גור קהתי, אחותו ואחיו. צריך כוחות נפש גדולים כדי לקרוא אותו. ערב יום הזיכרון קורע את נשמתי שכל מה שהאמנתי בו, נלחמתי עבורו, מתנפץ לרסיסים אל סלע של פחדנות, רשעות, ופשע אינסופי. לא יודע את נפשי ערב יום הזיכרון הזה, בטוח שלא אוכל לחגוג עצמאות. לכבוד: הרמטכ"ל רב אלוף איל זמיר הנדון: הצגת התחקיר המבצעי / גור קהתי. יום הזיכרון השני בפתח. טרם הוצג לנו התחקיר המבצעי בדבר נפילתו הנפשעת והמחדלית של בנינו גור. אנחנו דורשים את ההתנהלות התקינה על פי המתחייב מהצבא שזה המעט שנותר לנו לצפות לו. גור נהרג ב20/11/24. שנה וחמישה חודשים בהם לא ניתן הדין, לא ניתנה ההתייחסות לא המקצועית ובוודאי שלא הערכית ועל האנושית אין מה להוסיף. חרפה!! אנחנו בכאב וזעם ודרישתנו היא לקבל את המידע באופן המתחייב לאלתר!!!! הרמטכ"ל הקודם רב אלוף הרצי הלוי עצר את הצגתו של התחקיר המבצעי עד לאחר סיומה של חקירת מצ"ח והתחייב בפנינו שיוצג לנו בטרם יוצג לציבור. גם אתה רב אלוף זמיר התחייבת להתייחס למקרה עם כניסתך לתפקיד. סגירת התיק ואפס ההתייחסותך למקרה הנורא מלבד אירוע חסר ערך של נזיפה בדיעבד והדחה של המודח של יואב ירום הם תוספת של כאב ועוול עבורינו והיוותה עוד צער ותדהמה ושברון לב. עד כמה חייו של גור בנינו המסור לתפקיד ולשליחות שהוטלה עליו יכולים להיות חסרי ערך? אנחנו דורשים את הצגתו של התחקיר המבצעי! אנחנו דורשים את עמידת הצבא בנהלים הבסיסים! אנחנו דורשים שאת המעט מדי ומאוחר מדי תעשו לנוכח העוול הנורא והאינסופי לגור ולמשפחתנו. חינכנו ומסרנו את גור לידי הצבא מתוך אחריות וכבוד לחוקים ולערכים עליו גדל, ואנחנו דורשים לקבל את המעט שנותר לנו מאותם ערכים, מגור ורגעיו האחרונים שהיו חלק משירותו הצבאי. הוא לא פה על מנת לזכות בכך ואנחנו דורשים זאת במקומו. בציפייה ליחס המינימאלי הראוי. לסיכום אנו דורשים לקבל עדכון לגבי תיאום מועד להצגת התחקיר ומתן מענה לשאלותינו אשר לא נותנות מנוח מזה שנה וחמישה חודשים. מעין ורון נטע אביגיל עברי ועירא קהתי

@sari12222 @orlybarlev נעשה כאן פשע איום ונורא. צה"ל אינו חברת אבטחה פרטית של אף אדם. יהיה חשוב ככל שיהיה. לצהל יש תפקיד כשמו. צבא ההגנה לישראל.

@leviovadia @orlybarlev זה יקרה ממילא מה דעתך על המקרה?

@HershkoIsaac להיות אנושי זו הפסגה הכי גבוהה שקיימת עלי אדמות.

250 מטרים. זה כל מה שהפריד את נדב בן-יהודה מהחלום של חייו. 250 מטרים מפסגת האוורסט. אחרי שבועות של טיפוס, אחרי אימונים של שנים, אחרי שהגוף והנשמה נתנו הכל כדי להגיע לנקודה הכי גבוהה בעולם. ואז ראה מטפס טורקי מחוסר הכרה שוכב בשלג. כל מטפס אחר היה אומר לעצמו "אני כמעט בפסגה, מישהו אחר יטפל בו." כי ככה זה באוורסט. בגובה הזה כל אחד נלחם על החיים שלו. האוויר דליל, הקור קטלני, וכל דקה שעוברת מסכנת חיים. אבל נדב בן-יהודה הוא ישראלי. ולישראלי לא עוזבים מישהו בשטח. עצר. הוריד את הכפפה מיד ימינו כדי לבצע פעולות חילוץ מורכבות בקור של מינוס ארבעים. מערכת החמצן שלו נשברה. ובמשך שעות ארוכות סחב את המטפס הטורקי במורד ההר למחנה בגובה נמוך יותר. בלי כפפה. בלי חמצן. בלי סיכוי להגיע לפסגה. עם ידיעה ברורה שהוא מסכן את האצבעות שלו ואולי את החיים שלו. כששאלו אותו למה עשה את זה אמר: "תוך כדי החילוץ כבר ידעתי שייתכן שאאבד את האצבעות, אבל זה לא משהו שאפשר להתעסק בו כי זה לא מוסרי." לא מוסרי. לא "לא נעים" ולא "הרגשתי רע" ולא "חשבתי על זה." לא מוסרי. כי מבחינתו לעזוב בנאדם למות בשביל פסגה זה פשוט לא אופציה. שניהם סבלו מכוויות קור קשות. נדב עמד בפני קטיעת אצבעות יד ימינו. הפסגה שחלם עליה כל חייו נשארה 250 מטרים מעליו ולא הגיע אליה. אבל הגיע למקום גבוה יותר מכל פסגה. על המעשה הזה העניק לו נשיא המדינה אות מופת. ואנחנו באוהבים אומרים: נדב, הפסגה שלך לא באוורסט. הפסגה שלך היא הרגע שהורדת כפפה בקור של מינוס ארבעים כדי להציל זר. זו הפסגה הכי גבוהה שיש. דרך אוהבים

@DanaGat1 תהי מנוחתו עדן ושלווה.

לעולם לא נבין את הגבורה של ענר שפירא ז״ל

@BenCaspit תהי מנוחתו עדן ושלווה.

אז אחרי שאתה כבר בטוח שראית הכל, מגיעים צילומי מצלמות האבטחה באלונית של כפר עזה הערב בעובדה, וטופחים לך חתיכת כאפה על הפרצוף. אין מילים. רגעים כמו שני מילואימניקים מדובדבן, באמצע הלחימה, נלחמים מהבוקר, נכנסים רגע לאלונית לתפוס איזה משהו לאכול, איזה חלבון מזין שיאפשר להם להמשיך להילחם. מסביב, כאוס. בית משוגעים, הכל על סטרואידים. דם, אש ותמרות עשן. הלוחמים מבקשים לשלם לעובדים באלונית ההרוסה לגמרי, המגואלת בדם. אומרים להם אחים שלי, תעזבו, תחזרו עוד שבועיים תשלמו. יש מלחמה. המילואימניק מתעקש. תנו מספר, נעביר לכם בביט, לא נעים. הוא בתוך התופת ורוצה לשלם על החטיפים. המצלמה תופסת את פניו לרגע אחד. צל״שניק מצוק איתן. עומרי מיכאלי, מכפר רופין. חצי שעה אחר-כך, ייהרג בהמשך הלחימה בשכונת דור צעיר בכפר עזה. השאיר אחריו חוב באלונית.

@EyalAradi אתה לא טוחן מים בכלל. כל מה שכתבת חייב להתקיים. אחרת. אין מדינה.

אחזור על זה שוב למרות שזה קצת לטחון מים: רק שותפות יהודית-ערבית בקואליציה תתחיל לבטל ולתקן את נזקי הביביזם והבן-גביריזם ורק שלום אמיתי עם כל שכנותינו וסיום הכיבוש יביאו ביטחון למדינה. מי שלא מסכים לכך, וזו זכותו כמובן, לדעתי לפחות - אינו באמת אופוזיציה לממשלה הזו.

@Shauli תהי מנוחתו עדן ושלווה.

דניאל טרגרמן הקטן, בנם של גילה ודורון, נולד ב-23.02.2010. הוא נולד בקיבוץ נחל עוז, בן בכור להוריו. כשנה אחריו נולדה אחותו יובל, וכעבור עוד כשלוש שנים נולד אורי. ביום שישי, 22.08.2014, בעיצומו של מבצע ‘צוק איתן’, תכננה המשפחה לנסוע למרכז הארץ, אך לפנות ערב, כמה דקות לפני שיצאו מהבית, נשמעה אזעקת ‘צבע אדום’, שסימנה כי נורתה פצצת מרגמה לעבר היישוב. הילדים שיחקו באוהל שהיה בתוך הבית, וכיוון שמרגע האזעקה עד הפיצוץ עברו שניות בודדות, הם לא הספיקו להיכנס לממ”ד. דניאל נפגע מרסיסי פצצה שנחתה סמוך לבית ונהרג במקום. דניאל היה בן ארבע שנים וחצי במותו. הוא נטמן בבית העלמין האזורי בחבל שלום (סמוך למושב יבול). הותיר הורים, אחות ואח. כשנה ורבע אחרי מותו נולדה להוריו בת. יהי זכרו של דניאל טרגרמן ברוך. 🖤

@valmont100 שפע ברכות ואיחולים. לחיים טובים ארוכים ומאושרים.

כשפרצה מלחמת יום כיפור, גיורא אליגון, שהיה חייל בחזית, היה קשור מאוד לאחותו, תלמה. הוא שלח לך גלויה והשורה הפותחת הייתה: אין לך מה לדאוג... תלמה הפכה את השורה הזו לשיר שהלחין קובי אושרת, שלימים הפך למזוהה עם המלחמה ההיא. בראיון מאוחר איתה היא הסבירה: "ידעתי שלחיילים כבר נמאס מעוגות, אז כתבתי 'מותק לא לשלוח לי עוגה'. מזל טוב 82 למשוררת והפזמונאית תלמה אליגון שאחראית לא מעט עח פסקול חיינו, החל מ"לאבא שלי יש סולם" ו"הצריף של תמרי", ודרך שירים אלמותיים כמו: "אין לך מה לדאוג" ו"ילדונת" של עוזי פוקס; "איפה את אהובה ו"אל תשטה באהבה" של יהורם גאון; "אני אוהבת אותך בשקט" של הפרברים; "גשם בעיתו" של רותי נבון; "דרך ארוכה" של גלי עטרי ובטח שכחתי עוד כמה.

@Hakufsah תהי מנוחתה עדן ושלווה.

היום לפני שנתיים בדיוק (2024) הלכה לעולמה בגיל 96 כלת פרס ישראל נעמי פולני האגדית, "האמא של הלהקות הצבאיות" והאישה שהשפיעה על המוזיקה הישראלית ועל התרבות כאן אולי יותר מכל אחת אחרת. יהי זכרה ברוך 🙏

@GLZRadio @ilanadayan1 תהי מנוחתו עדן ושלווה.

שורד השבי איתי רגב מספר על חברו סמ"ר יואב פפר ז"ל שנפל במלחמה: "לפני שהוא נכנס לעזה הוא אמר לי 'לך תדע אולי זה החיבוק האחרון' - זו הייתה השיחה האחרונה שלנו. הלחימה שלו הייתה עוד יותר משמעותית כי הוא נלחם על חבר שלו" #נכוןלהבוקר | @ilanadayan1

@Ahmad_tibi כל התודות וההוקרה למשפחתה הנפלאה. שהמעשים הטובים יחברו בין העמים. לשלום שגשוג וחיים ביחד. תהי מנוחתה עדן ושלווה.

הילדה המתוקה סבא בדיר,בת 6 ז״ל , מכפר קאסם נפטרה בעקבות דימום מוחי.משפחתה החליטה לתרום את איבריה.לב לילד בן 3.5 ,כבד לילדה בת 9, ושתי כליות לילד בן 2.5 ובחורה בת 18, שבוצעו בביה״ח שניידר. אביה מהראן: ״לא היססתי לרגע, העיקר להציל חיי אחרים״. תודה.

@Shauli בלתי נתפס. אמא יקרה עושה תחקיר מקצועי. היכן כל המיקצוענים הקשקשנים? היכן צה"ל על כל דרגותיו? בחיים לא פיללנו שנגיע למצב האיום הזה.

מעיין שרמן: יום הזיכרון שאני הכרתי עד ה־7 באוקטובר היה יום שכולו מוקדש לאהבת המדינה וגבורת הלוחמים. כן, ידעתי שיש גם הרבה חיילים ש”נפלו” בתאונות דרכים או התאבדו, וכולם הם חלק מיום הזיכרון ובצדק. נכון, גם כשהוחלט שיום הזיכרון יהיה לזכרם של קורבנות מעשי טרור לגמרי התחברתי. קורבנות הטרור נרצחו אך ורק בשל היותם ישראלים, והם חלק ממארג הכאב שהיום הזה מייצג. אבל אתה, מתוק שלי, אתה לא מתחבר לי ליום הזיכרון. כי אותך המדינה שלך בחרה להרוג. לא בשוגג. אולי ההחלטה להוציא אותך להורג, ביחד עם המפקד הכי בכיר בצפון הרצועה, הצילה לוחמים שנשארו בצפון הרצועה בזמן הפסקת האש הראשונה. לעולם לא נדע. אבל עדיין ההחלטה להוציא אותך להורג לא עולה בקנה אחד עם התחושות שלי לגבי היום הקדוש הזה. עכשיו בוא נדבר רגע על המת״ק. מפקדת התיאום והקישור בעזה, אליה נשלחת לאחר הקורס שעשית, תמיד נראתה בעיניי הלא מקצועיות כמקום דפוק. לא מבחינת המיקום. אלא כשערכו לנו את הסיור בסוף הקורס והסבירו לנו על התפקיד, שאלתי אותך אם זה מה שאתה באמת רוצה לעשות שלוש שנים. בכל זאת, דפ״ר 80, ילד עם רצון עז להיות לוחם, שחטף התקף אסתמה לראשונה בחייו חודשיים לפני הגיוס. “מה זה התפקיד המשעמם הזה?” שאלתי אותך. ואתה בהתחלה באמת לא התחברת לבסיס ואפילו ביקשת העברה לגדעונים. אבל אחרי שלושה שבועות התחלת להתיידד עם כולם והרגשת שמקומך שם. תמיד דיברת איך אין דיסטנס שם עם הקצינים ושאתה נוסע איתם בערב לשחק כדורגל. גם את התפקיד אהבת. אמרת לי: “אני לא מאשר להם כלום, אמא. הם כולם מחבלים. כל מה שהם מבקשים להעביר הופך לאמל״ח”. הכי אהבת את תמר וטל, המפקדים שלך. ב־7.10 סיפרת לי שתמר ביקשה ממך לעשות את השבת הזאת איתה. היא הייתה הקצינה הישירה שלך. כשהיית במיגונית עם שאר החיילים שנהרגו ונחטפו, תמר התחבאה בחדר שלה מתחת למיטה. שני הקצינים האחרים שהיו במת״ק, אלחנן ועומאר, ברחו לחמ״ל ובמשך 40 דקות לא יצרו איתך קשר. בתחקיר של המת״ק נחרדנו לגלות שלפחות אחד מהם לא עשה כלום במשך 40 דקות. אתה שאלת אותי מה לעשות. “איפה המפקדים?” שאלתי אותך מספר פעמים בהתכתבות בינינו. ולא ענית. ההמשך ידוע. המפקדים ניצלו. אתה נחטפת. לפני שנתיים ביקשתי ששמך יוסר מטקסי המת״ק. לא יעלה על הדעת בעיניי שהופקרת שם על ידי המפקדים, ועכשיו כולם מזילים דמעה לזיכרך. אני לא מבינה עדיין למה אנשים לא מתאימים הולכים לתפקידי קצונה ופיקוד. חשוב להבין שתחקיר הקרב במת״ק עזה שונה לחלוטין מכל מה שהיה ב־7.10 בעוטף. היו שם מעט מחבלים לעומת כוח לוחם של גולני, של 26 לוחמים. הלוחמים פעלו ללא תיאום עם קציני המת״ק. אף אחד לא נהרג שם אחרי 8 בבוקר. רוב החיילים במת״ק שרדו, כולל 5 אזרחים שהיו ב”טרמינל” והתחבאו. קשה לי להתחבר ליום הזיכרון. זה לא משהו שיש לי שליטה עליו. אני פשוט מרגישה שהופקרת על ידי המדינה, על ידי הממשלה, על ידי הקצינים ועל ידי מפקד הבסיס טטרו שלא יצר קשר גם הוא איתכם. יום הזיכרון מוקדש מבחינתי ללוחמים, לאזרחים שנרצחו ולכל מי שהמדינה לא ויתרה עליו. @MayanShermanMVD

@rpy41447130 תהי מנוחתו עדן ושלווה.

הימים האלה בין יום השואה ליום הזיכרון הם ימים שבהם אנחנו מארגנים לעצמנו את הזיכרון ואת הביחד. ימים מלאי הוד והדר וכובד ראש. ״עבורנו כל יום הוא יום זיכרון״ מעולם לא נשמע חורך את העצמות יותר. איכשהו, השבוע הזה הפך להיות שבוע אינטנסיבי שכולו סביב הנצחה והנכחה של היקרים לנו. בימים האלה אני נדרש שוב ושוב לספר על אלרואי… ואני סבור שהשאלה כאן היא מה הוא וחבריו מספרים לנו. מה הם רוצים לומר לנו. מה הם מצפים מאיתנו. מה הם היו רוצים שנעשה עכשיו. לי התשובה לשאלות האלה ברורה: בימים אלה מהדהדים תקווה. אנחנו על סיפה של תקופה חדשה ועידן חדש. שנתיים וחצי חלפו מאז הטבח והאסון ועדיין אין מרגוע והשאלות הפתוחות שמנקרות ולא מרפות. איך זה קרה לנו ?? אפשר לשקוע לתוך הבכי והנהי ואפשר לבחור בלצמוח במקום לצנוח. אפשר לבחור בחיים, לבחור בתיקון, לבחור בתקווה. נושמים עמוק, נושכים שפתיים, עומדים וממשיכים. להיכנס בשער האריות ולא בשער הרחמים. לראות את הטוב, לבחור בטוב. לנגב דמעות, לקום ולצעוד בגאה-געגוע. לצד הגעגוע שלא מרפה להיות בגאווה עצומה על הגבורה, על ההקרבה, על הנצח. ♥️🇮🇱 לנצח בני.

@DemozGoveze נכון מאוד.

זוכרים שפעם היו לנו חיים נורמליים? היו ימים שהממשלה ניהלה ואנחנו פשוט חיינו. היום זה הפוך. כל יום צריך לקום בבוקר ולבדוק שהממשלה לא פוגעת בחיינו יותר מאתמול.

@ofralax2 תהי מנוחתו עדן ושלווה.

מוזמנים באהבה

@KhalilAsslan תהי מנוחתה עדן ושלווה.

♦️ משפחתה של שבאא בדיר, בת 6 מכפר קאסם שמותה נקבע לאחר שהתגלה במוחה דימום, הסכימה לתרום את איבריה - החלטה שהצילה חיים של אחרים. לבה הושתל בילד בן 3, הכבד שלה בבת 9, ושתי הכליות שלה הושתלו בנפרד - אחת בבן שנתיים והשנייה בבת 18. "שבאא אהבה מאוד צבע וורוד, להתאפר, לשים בושם, ולצד זה אהבה מאוד לשחק בכלל ובלגו במיוחד", סיפר אביה. "היא הייתה הכי שובבה ועם זאת הכי אהבה ללמוד מתמטיקה".

@ruthbuaron תהי מנוחתה עדן ושלווה.

המשטרה של בן גביר העבריין לא מצאה לנכון לחקור את הוריה של שושנה סטרוק – חסרת ישע אומללה שביקשה רק דין צדק, וכעת נדם קולה לנצח. חרפה! שובר לב ביותר. 💔😓 אך לא לעולם חוסן, יש דין ויש דיין ב"ה. יהי זכרה ברוך

@Hamalachim תהי מנוחתו עדן ושלווה.

זוכרים: רס״ן רועי קליין ז"ל נהרג כשזינק על רימון כדי להציל את חייליו במלחמת לבנון השנייה 💔 שתפו לזכרו!

@Shauli @NoaMagid תהי מנוחתם עדן ושלווה.

תמר גוטמן יפתח דן טוויג עדן דוד משה דור תאר בן בנימין כהן חמשת החברים הכי טובים נסעו יחד לפסטיבל נובה בשתי מכוניות - אף אחד לא חזר. הם נקברו בשורת קברים מצמררת בבית העלמין שמעל ביתם. @NoaMagid