Matan Gabay

זה RSA השבוע או במילים אחרות, הזמן הזה בשנה שישראלים מגיעים עד סן פרנסיסקו כדי לצייץ ״איכס, מחטים, קקי, הומלסים, פנטניל, בעע, מגעיל״ אבל השנה החלטתי להושיט יד לשלום והכנתי מפה במונחים מקומיים שתעזור לכם לצאת ממעגל השנאה ❤️

טס מעל סן פרנסיסקו היום זה הרבה מרקטינג אבל איזו תקופה מטורפת להיות חיים

כמה חוסר מודעות בפוסטים מגונרטים חסרי משמעות בלינקדין. מרגיש כמו איזה בומר בקבוצה של המשפחה ששולח סטיקרים של שבת שלום

@therealnirs אבל מה עם הסקייל

90% מהשיחות בטוויטר כרגע זה ככה: מישהו: וואו לא תאמינו מה בניתי עם קלוד קוד בפחות משעה. מישהו אחר: ממליץ לך בחום לשים לב לאבטחה אחי

הם יכולים להגיד שאנחנו מדינת אפרטהייד אבל ללהבובו שלנו יש זכויות מלאות

@eyalFeder זה מעולה

השבוע עשיתי משהו שמעט מאוד אנשים זוכים לחוות בימי חייהם. עשיתי קונקשן בנתב"ג. <<

העובדה הכי מעניינת שלמדתי השנה: מכירים דרז׳ה? אז ככה המציאו את הM&Ms

@TheDunkCentral The 🐐

Deni Avdija says he’s fed up with the hate he receives for being from Israel, calls out the lack of education on the topic, and demands respect, saying those outside the Middle East shouldn’t speak on it “You don’t have to love what I stand for or how I look, but if I’m a good player, give props. All this hate … for no reason. Like, I’m deciding things in the world. I’ll be honest: What do people expect me to do? This is my country, where I was born, where I grew up. I love my country; there are a lot of great things about my country. But obviously, not everyone is educated and knows what is going on, and that’s what pisses me off. Because if you are educated and know what is going on, it’s fine to say what you think and say who you think is right or wrong. But if you are not educated and you are not part of the Middle East, and you don’t understand how long this goes back and understand the consequences and everything … just don’t say anything.” (Via nytimes.com/athletic/69752…)

זה מחדל שהכותרת היא לא ״יצא טונה״

סנטה הגיע בטסלה השנה 🦌

@therealnirs במחשב כרום בטלפון ספארי

באיזה דפדפן אתם משתמשים בדרך קבע? (אם אחר אז פרטו בתגובות)

@TheForeigner_US מזל טוב!

בלונים בגרמין

@RanEndelman חחח יפה אחד שיודע

@MatanGabay3 במיאטה שהייתה לך זה לא היה קורה

4 בלוקים נסעתי ככה

@lir_ko עשה את העבודה

אני לבן 4: מה ציירת? זה נראה קצת קשקוש בן 4: אבא זו הודעה קולית 🙄

״וואוו גשם!! אפילו השמיים בוכים מהתרגשות״

אפילו השמיים בוכים מהתרגשות

@MayaKidon מזל שלא מה למדתי מהברנינג מן

נראלי שראיתי הרגע פוסט בלינקדין what I learned from my wedding about B2B Saas חבל להרוס לעצמך ככה את הקריירה

באמת שאין דבר דוחה יותר מהמחנה ריכוז בגייט של הטיסה מניוארק לישראל

@_orcaman @dmfenton בהצלחה!

אתמול היה היום האחרון שלי ב-JLL, מסע שהתחיל לפני 4 שנים ויום (אבל מי סופר!), או, במידה מסויימת לפני 8 שנים עם ההקמה של סקייליין. זה לא לינקדאין פה, ורוב הקולגות שלי בשנים האחרונות הם מחו״ל ולא כאן (חוץ מ @dmfenton המלך) אז לא אפצח פה בנאומי תודה. אבל חשבתי שיהיה מעניין לספר לכם על למה בעצם החלטתי לעזוב, כי בניגוד לחלק מחברי למקצוע שהיו בסיטואציה דומה, במקרה שלי זו היתה החלטה קשה מאוד. בארבע השנים האחרונות הובלתי את תחום ה-AI בחברה מההיבט הטכני שלו (היו לי מקבילות בצדדים הלא טכניים). זו הפעם הראשונה שלי בארגון אנטרפייז גדול אמיתי (112 אלף עובדים נכון להיום), והיתה לי פה חווית למידה ברמה הכי גבוהה שזכורה לי בקריירה. זה ממש היה כמו הימים הראשונים שלי כמתכנת, כשכל יום הרגשתי שאני מכפיל את הידע שלי. כשקיבלתי את המושכות ל-AI בחברה, זה היה לפני מהפכת ה-Gen AI. זה היה הגיוני, כי הקבוצה שלנו בסקייליין היתה קבוצת ML חזקה מאוד. אבל התפקיד היה יחסית מוגבל, כי כמה AI כבר היה? ובכן, Gen AI כמובן שינה את כל זה. מאחראיות על כמה יוזמות קטנות הצוות שלי התחיל לנצח על יותר מ50 פרוייקטים במחלקות עסקיות שונות דרסטית (כדי שתבינו את גודל השונות - החברה מנהלת מצד אחד מסעדות של Wendy's ומצד שני מפעלים של Rolls Royce, יש לה עסק השקעות בסגנון Blackstone שהוא מהגדולים בעולם, עסק תיווך מהגדולים בעולם, שמאות, ייעוץ וכו׳), כשצוותים ולקוחות של החברה יוצרים איתנו קשר ללא הפסקה כדי לקבל משאבים ולדרוש פיתוח מוצרים ותשתיות. מקצועית, היה לי סופר מעניין. למדתי כל כך הרבה על איך עובדת חברת ענק, מה השיקולים שמניעים את המחלקות השונות, מתי קונים, למה בונים, ואיך נראית רכישה של חברה מהצד השני של המתרס. בין אישית, היו לי קולגות מהאהובים עלי בכל הזמנים. היתה לי בוסית גאונה (ה-CTO, שיש לה PhD בתחום) שהפכה לחברה קרובה מאוד שלי. זכיתי לסוע לקצוות תבל (לחברה משרדים ב80 מדינות) לבקר צוותים, ללמוד מהם וללמד אותם. והתנאים היו באמת יותר ממה שאני צריך, בסדר גודל. ובכל זאת, מה גרם לי לעזוב? בסוף זה ממש פשוט: הרצון לבנות בידיים שוב. אמנם ב-JLL זכינו להשיק עשרות מוצרים ותשתיות בתקופה שלי שם, אבל העמדה שלי בארגון היתה כזו שבה גם אם אני כותב קוד, זה לא קוד לפרודקשן שפוגש יוזרים. במעט מקרים שקרו לי שכן זכיתי לכתוב קוד פרודקשן אמיתי (באופן אירוני זה קרה בעיקר במילואים!), הרגשתי שאני מתעורר לחיים, ושאלתי את עצמי שאלות קיומיות כמו מה אני בעצם עושה פה. בקיצור, הגיע הזמן לבנות שוב 🫡