121 מנוע לשינוי חברתי

684 posts

121 מנוע לשינוי חברתי banner
121 מנוע לשינוי חברתי

121 מנוע לשינוי חברתי

@120plus1

הקול החברתי שלך בכנסת. ארגון לא מפלגתי וללא כוונת רווח, המייצג את האינטרס הציבורי לקידום שיפורים בתעסוקה, חינוך, בריאות, רווחה ודיור. הצטרפו אלינו - ביחד נשפיע.

איתמר בן אבי 9, תל אביב Katılım Mayıs 2018
199 Takip Edilen351 Takipçiler
Sabitlenmiş Tweet
121 מנוע לשינוי חברתי
מאות אלפי אזרחים ותיקים חיים במצוקה ומחסור כלכלי ונאבקים כדי לעמוד בהוצאות ההכרחיות לקיומם. לאור מצבם הכלכלי הקשה והקושי שהתגבר מאז ה-7.10 אנחנו יוצאים בקמפיין רחב ומציעים מודל חדש - הגדלת קצבת הזקנה בהתאם לרמת ההכנסה והצמדה לשכר הממוצע במשק. די לעוול - דורשים קצבת זקנה שמאפשרת לחיות בכבוד! עזרו לנו להשפיע - שתפו את הסרטון וחתמו על העצומה. @netanyahu @yairlapid @gantzbe @bezalelsm @itamarbengvir @AVI_MAOZ @ariyederi @DOVRUTGoldknopf @AvigdorLiberman @mnsorabbas @AyOdeh @YairGolan1 @yekutielmeshi
עברית
9
19
74
21K
121 מנוע לשינוי חברתי
מתווה החל"ת אושר בכנסת. עושים סדר - מה מגיע לך ומה יהיה עליך לעשות כדי לקבל את הפיצוי: ✅ יצאת לחל"ת 10 ימים רצופים ומעלה את/ה זכאי/ת לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי, החל מהיום הראשון, בלי להמתין 5 ימים ובלי לנצל ימי חופשה. יש לך אפשרות להגיש תביעה לביטוח הלאומי. ✅ נשארת בבית כי הגן/בית הספר סגור (ילד עד גיל 14) את/ה מוגן/ת מפיטורים ומצעדים משמעתיים. אם צברת/צברתי 10 ימי היעדרות רצופים - אפשר לתבוע דמי אבטלה. יש לך אפשרות להגיש תביעה לביטוח הלאומי. ✅ יצאת לחל"ת ביוזמתך, בלי מכתב רשמי מהמעסיק חדש במתווה: גם מי שיצא/יצאה לחל"ת מיוזמתו/ה יכול/ה לתבוע דמי אבטלה - בתנאי שצבר/ה 10 ימי היעדרות רצופים. יש לך אפשרות להגיש תביעה לביטוח הלאומי. ✅ עובד/ת שעתי/ת והמעסיק הפסיק לקרוא לך לעבודה (בלי מכתב) גם את/ה יכול/ה עכשיו לתבוע. הביטוח הלאומי יבדוק את העניין מול המעסיק. יש לך אפשרות להגיש תביעה לביטוח הלאומי. ✅ עובד/ת מעל גיל 67 ויצאת לחל"ת 10 ימים רצופים ומעלה את/ה זכאי/ת למענק חלופי עד 137 שקלים ליום. יש לך אפשרות להגיש תביעה לביטוח הלאומי. ❌ נעדרת פחות מ-10 ימים, או שההיעדרות לא הייתה רצופה לצערנו, המתווה הנוכחי לא נותן לך מענה - גם אם בסך הכל הפסדת/הפסדתי יותר מ-10 ימי עבודה. נציגי האוצר הבטיחו שמענה יינתן במסגרת מתווה הפיצויים לעסקים, שעדיין נמצא בתחילת הדרך בכנסת. ❌ עצמאי/ת או פרילנסר/ית מתווה החל"ת לא רלוונטי לך. הפנייה שלך היא למתווה הפיצויים לעסקים (מענק המשכיות עסקית על בסיס ירידה במחזור), שגם הוא עדיין בשלבי אישור בכנסת. 📅 מתי מגיע הכסף? חלק קטן מהזכאים/ות יראו כסף ב-12 באפריל, אחרי פסח. רוב התשלומים יגיעו בסוף אפריל או במאי. ניתן לדווח על חל"ת גם בדיעבד - מי שטרם עשה/עשתה זאת יכול/ה עדיין לפנות. פרטים מלאים ואפשרות להגיש בקשה יעודכנו באתר הביטוח הלאומי. זקוקים לסיוע במימוש הזכויות? הכירו את "זכות ובקלות" - המציע שירות וסיוע מלא ללא תשלום (בשיתוף פתחון לב, הביטוח הלאומי, הפעולים, ופדרציית טורונטו >> zbekalut.org.il #עמותת121 #הגנהעלעובדים #שאגתהארי #חלת
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
0
25
121 מנוע לשינוי חברתי
לאחר פתיחת מערכת ״שאגת הארי״ והשבתת המשק, זיהינו כי מנגנוני הסיוע הקיימים (דמי אבטלה וחל"ת) מותירים מאות אלפי עובדים פגיעים ללא הגנה. פנינו לאגף התקציבים במשרד האוצר בבקשה להרחיב את מתווה הסיוע הכלכלי כך שיתן מענה לכל מי שהכנסתו נפגעה בפועל, גם ללא פיטורין רשמיים. בהמשך פנינו ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, וליו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מלביצקי, ואחרי הדיון על מתווה הפיצויים שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה ובו השתתפנו בשבוע שעבר, היום הכנסת הצביעה. הנה מה שהצלחנו לשנות במתווה יחד עם 13 ארגונים חברתיים - ומה שלצערנו עוד לא קרה: ✅ הוחלט לראשונה על קיצור תקופת האכשרה לשלושה חודשים (במקום שישה לכלל העובדים) לנפגעי פעולות איבה ולבני זוגם, לבנות זוג של מילואימניקים, למי שפונה מביתו, והמשך קיצור התקופה לאנשים עם מוגבלות. מדובר באוכלוסיות שעלולות היו להישאר ללא זכאות לדמי אבטלה בדיוק ברגע שהן הכי זקוקות לרשת הביטחון הזו. ✅ סף הזכאות להוצאה לחל"ת ירד מ-14 יום ל-10 ימים. לצערנו לא התקבלה הצעתנו המלאה לצמצם את הסף ל-5 ימים, כך שעדיין מאות אלפי עובדים עלולים להישאר מחוץ למתווה. ✅ גם במתווה הנוכחי, פעלנו להכניס מענקים חודשיים (במקום דמי אבטלה) לעובדים מעל גיל 67. ביקשנו להתאים את גובה המענק לשכר המינימום, אך לצערנו הבקשה לא התקבלה. ❌ מה עוד לא קרה: מודל של חל"ת גמיש, שיאפשר למעסיקים להעסיק עובדים במשרה חלקית ולעובדים לקבל פיצוי על השעות החסרות. זה נכון יותר לכולם - לעובדים, למעסיקים, ולמשק. הוא שומר על קשר תעסוקתי, מסייע לחזרה הדרגתית לעבודה, ואפילו חוסך למדינה כסף. עדיין לא שם. תודה גדולה לארגונים השותפים: עמותת פעמונים, עמותת בעצמי, מכללת גל, עמותת טק-קריירה, המרכז לחינוך משפטי קליני (האוניברסיטה העברית), מען - ארגון עובדים, עמותת חמניות, עמותת רוח נשית, עמותת איתך מעכי, הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות (אוניברסיטת בר אילן), קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, מנועי בית שמש, עמותת TRIBE #עמותת121 #הגנהעלעובדים #שאגתהארי צילום: איציק אדרי, מתוך אתר פיקיויקי
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
1
26
121 מנוע לשינוי חברתי
צפו: השינויים הנדרשים במתווה הפיצויים - מתוך ועדת העבודה והרווחה - יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121 @yekutielmeshi
עברית
0
1
2
22
121 מנוע לשינוי חברתי
צפו: השינויים הנחוצים במתווה הפיצויים - מתוך ועדת העבודה והרווחה - יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121 @yekutielmeshi
עברית
0
1
2
30
121 מנוע לשינוי חברתי
אחרי דיון ארוך בוועדת העבודה והרווחה בו השתתף יקותיאל משי, מנהל קידום המדיניות שלנו - יש כמה עדכונים חשובים ומעודדים! התקדמנו בוועדת העבודה - אבל עוד לא סיימנו. בשלוש השנים האחרונות אנחנו נאבקים, יחד עם עשרות ארגונים חברתיים, כדי שעובדים שנפגעו כלכלית בזמן חירום יקבלו פיצוי הוגן. השבוע חלק מהדרישות שלנו התקדמו בוועדת העבודה - ואנחנו שמחים לדווח על זה, לצד מה שעוד נשאר בדרך. ✅ מה התקדם: ✅ במהלך הדיון אמש, ח"כ מיכל וולדיגר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, הובילה להסכמות בין משרד האוצר לביטוח הלאומי שיאפשרו לראשונה לעובדים - ובמיוחד לעובדים שעתיים - לצאת לחל"ת ביוזמתם. זה תיקון חשוב: הרבה עובדים נפגעים כלכלית אבל לא מקבלים מהמעסיק מכתב חל"ת רשמי, ועד היום זה השאיר אותם ללא פיצוי. ✅ הוחלט לראשונה על קיצור תקופת האכשרה לשלושה חודשים במקום שישה לכלל העובדים לנפגעי פעולות איבה ולבני זוגם, לבנות זוג של מילואימניקים, למי שפונה מביתו, והמשך קיצור התקופה לאנשים עם מוגבלות. מדובר באוכלוסיות שעלולות היו להישאר ללא זכאות לדמי אבטלה בדיוק ברגע שהן הכי זקוקות לרשת הביטחון הזו. ✅ סף הזכאות להוצאה לחל"ת ירד מ-14 יום ל-10 ימים. לצערנו לא התקבלה הצעתנו המלאה לצמצם את הסף ל-5 ימים, כך שעדיין מאות אלפי עובדים עלולים להישאר מחוץ למתווה. ✅ גם במתווה הנוכחי, פעלנו להכניס את מענקי ההסתגלות לעובדים מעל גיל 67. ביקשנו להתאים את גובה המענק לשכר המינימום אך לצערנו הבקשה לא התקבלה. ❌ מה עוד לא קרה: מודל של חל"ת גמיש, שיאפשר למעסיקים להעסיק עובדים במשרה חלקית ולעובדים לקבל פיצוי על השעות החסרות. זה נכון יותר לכולם - לעובדים, למעסיקים, ולמשק. הוא שומר על קשר תעסוקתי, מסייע לחזרה הדרגתית לעבודה, ואפילו חוסך למדינה כסף. עדיין לא שם. תודה ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, על הדיון החשוב שהוביל לשיפורים מהותיים במתווה הפיצויים. תודה לנציגי האוצר והביטוח הלאומי על שיתוף הפעולה. תודה מיוחדת לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה, עו"ד נעה (וגנר) בן שבת ועו"ד ענת מימון. #עמותת121 #הגנהעלעובדים #שאגתהארי
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
0
10
121 מנוע לשינוי חברתי
צפו: יותר ממיליון עובדים נשכחו במתווה הפיצויים. #עמותת121 #הגנהעלעובדים #שאגתהארי @TaliNir
עברית
0
1
1
43
121 מנוע לשינוי חברתי
יותר ממיליון: האנשים שהממשלה שכחה במתווה הפיצויים כ־31% מכלל העובדים במדינה, כשרובם משתייכים לקבוצות החלשות ביותר לא נכללים במתווה של סמוטריץ' • הסיבה טכנית, אבל ההשלכה חברתית עמוקה • עובד שעתי כמעט אינו מוצא לחל"ת - פשוט מפסיקים לזמן אותו למשמרת • זו לא תקלה, זו בחירה, וזמן מלחמה מאתגר שכזה הוא הזמן לבחור אחרת יותר מ־1.2 מיליון עובדים. זהו מספר העובדים לפי שעות (או משמרות) במשק הישראלי. עובדי המכירות שחנויותיהם סגורות. פועלי ההובלה והאחסון שהמחסן שלהם נעצר. הנהגים שהנסיעות שלהם פסקו. רבות מהמורות והסייעות שמושבתות כשבתי הספר במצב חירום. כ־31% מכלל העובדים במדינה, לפי נתוני משרד העבודה. רובם משתייכים לקבוצות החלשות ביותר: הכנסה נמוכה, אין חסכונות, אין רשת ביטחון. במתווה הראשוני לפיצוי לעובדים המושבתים במשק, שהממשלה פרסמה, הם לא נכללים. עדיין לא ברור אם ואילו עובדים מושבתים נוספים יישארו במתווה הסופי, אבל ברור שהעובדים השעתיים לא ייכללו. לא מכיוון שמישהו החליט להדיר אותם במפורש. מכיוון שהמנגנון עצמו עיוור להם, ותמיד היה. הסיבה טכנית, אבל ההשלכה חברתית עמוקה. מתווי חירום בנויים סביב מי שפוטר או הוצא לחל"ת. לרוב, עובד שעתי כמעט אינו מוצא לחל"ת. המעסיק לא צריך לעשות דבר. הוא פשוט מפסיק לזמן את העובד למשמרת. בצעד אחד הוא שומר לעצמו גמישות מרבית, ועובדיו נופלים בין הכיסאות. אף אחד לא פיטר אותם. אף אחד לא הוציא אותם לחל"ת. הם פשוט הפסיקו לקבל טלפון. עובד שלא הוצא לחל"ת רשמית אינו זכאי לדמי אבטלה, גם אם לא עבד כלל. עובד שקיבל משמרת בודדת, אפילו יום אחד מעל סף הזכאות, מאבד את הפיצוי כולו. ניקח דוגמה קונקרטית - עובד ייצור שהמפעל שלו הפסיק לעבוד. לפני המלחמה עבד ארבעה ימים בשבוע, הכנסה סבירה, שוכר דירה, מסתדר. מאז פרוץ הלחימה אין מרחב מוגן לכלל העובדים במפעל, והמשמרות שלו הצטמצמו לשתיים בשבוע בלבד. המעסיק לא הוציא אותו לחל"ת, ולכן הוא אינו זכאי לדבר. החשבונות לא מחכים. בעל הדירה לא מחכה. זו לא הפעם הראשונה. מאז הקורונה, ודרך כל מחזורי הלחימה מאז, אותו דפוס חזר על עצמו. אין חל"ת, אין זכאות, אין פיצוי לעובדים שעתיים. בקורונה נאמר שזו שעת חירום חד־פעמית. בחרבות ברזל נאמר שזה קצר מכדי שיידרש מענה. עכשיו, שנתיים וחצי מפרוץ מלחמה שטרם הסתיימה, אין עוד תירוצים. הממשלה מייצרת שוב ושוב אותו עיוורון מדיניות, ולא במקרה. אלה עובדים שקולם חלש, שאינם מאורגנים, ושמקבל ההחלטות יכול להרשות לעצמו שלא לראותם. כלי החירום העיקרי שבו משתמשת ישראל בכל משבר תעסוקתי, החל"ת, אינו רק בלתי מועיל לעובדים השעתיים, אלא שהוא מזיק לכולם. כשעובד יושב בבית בחוסר מעש, הקשר שלו למקום העבודה נשחק. כשהמשבר נגמר, החזרה לשגרה קשה הרבה יותר. עבור עובד שעתי שאין לו כר כלכלי, הנזק הזה עלול להיות בלתי הפיך. יש פתרון פשוט, וניתן ליישום מיידי: לתת לעובדים שעתיים דמי אבטלה על ההפרש שבין הכנסתם החודשית הממוצעת בששת החודשים שקדמו לתחילת הלחימה לבין הכנסתם החודשית הממוצעת בתקופת החירום. פיצוי לפי נזק. לא פחות, לא יותר. חשוב לציין שבכל הדיונים בוועדת הכספים של הכנסת בשנים האחרונות במתווי הפיצויים לעובדים מושבתים בעיתות החירום השונות, חברי כנסת מכל המפלגות דרשו פתרון לעובדים השעתיים, אבל בכל פעם הפתרון נדחה למשבר הבא. שר האוצר סמוטריץ' יכול לגרום לזה לקרות, ולעגן מנגנון כזה לפני שהמתווה הסופי מתגבש. השאלה היא לא אם אפשר, השאלה היא אם בוחרים לראות את האנשים שמחוץ לפריים. את המלצר שחנה על כיסאו שלושה שבועות בלי הכנסה ובלי הסבר; את פועל המפעל שהסביר לאשתו שאין כסף לסוף החודש ולא ידע מה לענות לה; את נהג המשאית שההובלות שלו פסקו ושאין לו מאיפה להתחיל. זו לא תקלה, זו בחירה. וזמן מלחמה מאתגר שכזה הוא הזמן לבחור אחרת. פורסם לראשונה: ישראל היום, טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, 11/3/2026 @TaliNir
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
0
12
121 מנוע לשינוי חברתי
אנחנו מברכים על מתווה הפיצויים שפרסם היום משרד האוצר, הכולל מענק סיוע לאזרחים ותיקים מעל גיל 67 שנפגעו כלכלית בתקופת מלחמת "שאגת הארי", וקיצור תקופת האכשרה לאנשים עם מוגבלויות ל-3 חודשים. עם זאת, כדי לעודד תעסוקה בזמן שמערכות החינוך סגורות ואין ביקוש מלא לעסקים, יש לאפשר העסקה של עובדים במשרה חלקית כאשר המדינה תפצה את העובד על יתרת השעות שלא עבד. זה הפתרון הנכון לעובדים, לעסקים וגם לקופת המדינה. המספרים מדברים בעד עצמם: 💰 כל עובד שחוזר למודל של העסקה חלקית חוסך למשק כ-4,000 ש"ח בחודש. 💰 חזרה של 50 אלף עובדים למעגל העבודה תחסוך למדינה כ-210 מיליון ש"ח בחודש! מי נשאר מחוץ למתווה הנוכחי? ❌ עובדים שעתיים: אלו שהעסקתם צומצמה או הופסקה בלי "ניירת" רשמית של חל"ת. ❌ המלכוד של ה-14 יום: רוב המשק היה מושבת בפועל רק 5 ימים, מה שמותיר עובדים רבים ללא שום זכאות. מסכימים? שתפו כדי שהמספרים האלו יגיעו למשרד האוצר! 📢 #עמותת121 #הגנהעלעובדים #שאגתהארי @bezalelsm @yekutielmeshi
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
1
38
121 מנוע לשינוי חברתי
הביקורת על משרד האוצר בכתבה שפורסמה ב"מעריב" היא חד-משמעית: המתווה הנוכחי הוא כשל ידוע מראש שפוגע בחוסן של המשפחות העובדות. מה אנחנו מציעים? ✅ הפסקת הניתוק מהעבודה: מעבר למודל העסקה גמיש שמאפשר עבודה חלקית ופיצוי על היתרה. ✅ הגנה על עובדים שעתיים: יצירת מנגנון פיצוי ייעודי על בסיס ממוצע שכר, כדי שמי שלא עבד - לא יופקר. אנחנו לא מחכים למשבר הבא. דורשים מהממשלה פתרון קבע הוגן עכשיו! מסכימים? שתפו כדי לחזק את המאבק! 📢 #עמותת121 #הגנהעלעובדים #שאגתהארי
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
1
24
121 מנוע לשינוי חברתי
משרד האוצר פרסם את עיקרי מתווה החל"ת, אבל במקום תשובות, קיבלנו בעיקר שאלות חדשות וחוסר ודאות. הכתבה שפורסמה ב-ynet חושפת את הכשלים במתווה המסתמן. מנכ"לית עמותת 121, עו"ד טלי ניר, מבהירה: "הגיע הזמן למתווה שאינו משאיר עובדים בלי מענה". מה חייב להשתנות עכשיו? ✅ אימוץ מודל העסקה גמיש: במקום להשאיר עובדים בבית, המדינה צריכה לאפשר להם להמשיך לעבוד חלקית ולקבל פיצוי על השכר שאבד. ✅ מענה לעובדים השעתיים: שליש מהעובדים במשק עלולים להישאר בלי פיצוי. חייבים לקבוע מנגנון שישלם להם לפי ממוצע שכרם בשגרה. אנחנו ב-121 מציעים לאוצר להפסיק עם המתווים החלקיים ולאמץ מודל ששומר על העובדים ועל העסקים גם בחירום. מסכימים? שתפו כדי שהקריאה שלנו תגיע למקבלי ההחלטות! 📢 #עמותת121 #הגנהעלעובדים #שאגתהארי @TaliNir
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
1
22
121 מנוע לשינוי חברתי
בכל פעם שהמשק נכנס לסבב לחימה או משבר, התסריט חוזר על עצמו: אלפי עובדים ועובדות נשארים בערפל. במקום לייצר ודאות, הממשלה מחכה לרגע האחרון - וגם אז, המענים חלקיים בלבד. בכתבה שפורסמה ב"כלכליסט", המנכ"לית שלנו, עו"ד טלי ניר, מבהירה את מה שהשטח כבר זועק מזמן: מודל החל"ת הנוכחי פוגע בעובדים, בעסקים ובכלכלה כולה. מה אנחנו מציעים? ✅ אימוץ מודל העסקה גמיש: במקום להוציא עובדים לבית לחודשים ארוכים, צריך לאפשר להם להמשיך לעבוד חלקית ולקבל פיצוי על השאר. כך הם שומרים על המיומנויות שלהם, והעסקים לא קורסים. ✅ פתרון לעובדים השעתיים: שליש מכוח העבודה בישראל הם עובדים שעתיים (עובדי משמרות, סטודנטים ועוד). בכל משבר הם הראשונים להיפגע וחלקם לא מקבלים פיצוי. אנחנו קוראים להנהיג מנגנון פיצוי הוגן שמבוסס על ממוצע השכר שלהם בשגרה. הפקרת העובדים החלשים היא לא "באג" במערכת - היא מדיניות שחייבת להשתנות. אנחנו ב-121 נמשיך לקדם את ההצעות מול מקבלי ההחלטות כדי לוודא שאף עובד או עובדת לא יישארו מאחור. מסכימים שהגיע הזמן למודל חל"ת גמיש והוגן? שתפו את הפוסט ועזרו לנו להשמיע את קולם של מאות אלפי עובדים. 📢 #עמותת121 #הגנהעלעובדים #שאגתהארי @TaliNir
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
1
21
121 מנוע לשינוי חברתי
קשה להאמין: 200 אלף ילדים ובני נוער עלולים להזדקק לסיוע נפשי וממתינים חודשים עד שנה. באופקים העירייה ועמותת תן גב קיצרו תורים וזה קריטי. אבל בריאות הנפש של ילדים לא יכולה להישען על אלתור של רשות מקומית או על יוזמות פילנתרופיות. המדינה חייבת לתקצב ולהסמיך רשויות לבנות מערך קבוע ומתואם כדי שכל ילד יקבל מענה בזמן.
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
0
27
121 מנוע לשינוי חברתי
״על פי החוק חייבים להיות פיזית במקום הפגיעה בשביל לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה - זה לא רלוונטי עבור מי שנפגעו דיגטלית, עבור מגיבים ראשונים ועבור מי ששמעו את הכל בזמן אמת וחוו את הזוועות״. בראיון בגל"צ, טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, שמה את האצבע על האבסורד שמונע שיקום מאלפי ישראלים. אנחנו ב"אור באופק" פועלים לשנות את ההגדרה הזו ולהתאים את החוק למציאות של 2026. המציאות השתנתה. החוק חייב להשתנות איתה. קרדיט תמונה: שלמה רודד, מתוך אתר פיקיויקי @TaliNir
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
0
29
121 מנוע לשינוי חברתי
בין הכרה לשיקום: הפער שנותר משרד הביטחון הכיר לאחרונה בקצינת משטרה שנפגעה נפשית מחשיפה לסרטוני השבעה באוקטובר. ההכרה החריגה מאירה קבוצה רחבה של בני משפחה שנפגעו מחשיפה מקוונת ואינם מוכרים, ולצדם נפגעים שכן הוכרו אך מתקשים לשוב לתפקוד מלא בהיעדר מסלול שיקום מותאם. בין הכרה לשיקום הפער שעדיין נותר לאחרונה הכיר משרד הביטחון בקצינת משטרה שנפגעה נפשית בעקבות חשיפה לסרטוני השבעה באוקטובר. זהו מהלך חריג ותקדימי, שכן עד כה פגיעות נפשיות שנגרמו מחשיפה דיגיטלית כמעט שלא זכו להכרה רשמית. במקרה זה מדובר באשת מערכת הביטחון שפעלה במסגרת תפקידה, ההכרה הזאת מאירה מציאות רחבה וכואבת הרבה יותר. מאז השבעה באוקטובר, בני משפחה מדרגה ראשונה הורים, בני זוג, ילדים ואחים שנחשפו באמצעים מקוונים לפגיעה בבן משפחתם אינם מוכרים כנפגעי פעולות איבה, משום שלא נכחו פיזית בזירת האירוע. חלקם נחשפו בזמן אמת, אחרים דרך תיעודים ועדויות שנצפו שוב ושוב. עבור רבים מהם הרגע הזה לא נגמר. החשיפה הזו הפכה לזיכרון חי, מראות שלא מרפים ולפגיעה נפשית משמעותית שמלווה את היומיום ומשפיעה על התפקוד, העבודה, הזוגיות, ההורות ועל כל מהלך החיים. המשמעות ברורה וכואבת: ללא הכרה אין מענה טיפולי מסודר, אין ליווי מקצועי, ואין מסלול שיקומי. מדובר בקבוצה רחבה שנפגעה בפועל, נותרה מחוץ למערכת ונושאת את המחיר לבדה. גם מי שמוכרים כיום כנפגעי פעולות איבה מגלים במהרה שהמענה הקיים רחוק מלהיות מספק. סקר חדש של ארגון נפגעי פעולות איבה מצביע על פגיעה תעסוקתית עמוקה ומתמשכת. כמעט מחצית מהנפגעים אינם עובדים כיום. כשליש נאלצו לצמצם את היקף המשרה, ורק מיעוט הצליח לחזור לעבודה מלאה. בקרב מי שאינם עובדים, הסיבה המרכזית היא מצב נפשי או פוסט טראומטי. הנתונים הללו אינם מעידים על היעדר רצון לחזור לשגרה. להפך, הם משקפים אנשים שרוצים להשתקם ולחזור לתפקוד אך אינם מצליחים לבדם. הם מצביעים על היעדר מסלול שמאפשר זאת בפועל. כיום קיים מסלול אחד בלבד מסלול נכות. מסלול בירוקרטי, ממושך ומכביד, שאינו מתאים לכל נפגע ולעיתים אף מקשה על חזרה לחיים פעילים. רבים אינם מבקשים קצבה או הגדרה קבועה של נכות, אלא ליווי שיסייע להם לשוב בהדרגה לתפקוד. כאן נדרש שינוי תפיסתי. יש ליצור מסלול שיקום כחלופה למסלול הנכות. מסלול שיאפשר לנפגעים לבחור בליווי אישי ומקצועי גם אם אינם מעוניינים או אינם מסוגלים לעבור הליך של הכרה בנכות, אך זקוקים לשיקום משמעותי. מסלול כזה יכול לכלול ליווי תעסוקתי, הכשרות מקצועיות, התאמות בעבודה וחונכות, לצד מענים ללימודים והשכלה, מלגות וסיוע למשפחה בהתאם לצורך. לכל מי שיבחר במסלול זה ימונה מנהל מקרה שיבנה תוכנית שיקום מותאמת אישית וילווה את יישומה לאורך זמן. חשוב לא פחות, יתאפשר מעבר גמיש בין מסלול השיקום למסלול הנכות, בהתאם להתפתחות מצבו של האדם ולצרכיו המשתנים. במקביל, יש להרחיב את ההכרה כך שתכלול בני משפחה מדרגה ראשונה שנפגעו נפשית מחשיפה מקוונת לפגיעת איבה בבן משפחתם, גם אם לא נכחו באירוע עצמו. זו אינה הרחבה חריגה, אלא התאמה הכרחית למציאות שבה הפגיעה אינה מוגבלת עוד לזירה פיזית אחת. ההכרה במקרה החריג היא צעד חשוב. כעת נדרש להשלים את המהלך ולבנות מענה שיטתי שמחבר בין הכרה לשיקום. אחרת, נמשיך לראות נפגעים רבים שנשארים מחוץ למעגל העבודה והחיים, לא בשל חוסר רצון להשתקם, אלא בשל היעדר מערכת שיודעת לראות אותם, להכיר בהם וללוות אותם. פורסם לראשונה: עינבל כהן תובל, סמנכ"לית פיתוח אסטרטגי בעמותת 121, בשבע, 15.2.26 קרדיט תמונה: ישראל פרקר, מתוך אתר פיקיויקי @inbalcohentuval
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
0
14
121 מנוע לשינוי חברתי
בכל שנה מושקעים סכומי עתק בהכשרות מקצועיות, אבל השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם הן באמת פוגשות את צרכי השטח? האם הן מתקיימות במקומות שבהם באמת חסרים עובדים? התשובה המטרידה היא שכרגע, המדינה פשוט לא יודעת בוודאות. השבוע השתתף יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121, בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת על חוק ההסדרים. הדיון עסק בתיקון דרמטי: חיוב מעסיקים בדיווח על תחום העיסוק ומיקום העבודה של עובדיהם. מה העמדה שלנו? אנחנו בעמותת 121 מברכים על המהלך, כי נתונים הם הבסיס למדיניות אפקטיבית. כפי שאמר יקותיאל בדיון: "הנתונים מאוד חשובים כי המדינה מוציאה 200 מיליון שקל על הכשרות מקצועיות, אבל אין שום גוף שאוסף את הנתונים מהשטח. אי אפשר להמשיך לנהל מערך כזה בלי להבין מה הצורך האמיתי ובאילו אזורים הוא קיים." הפתרון שלנו: שיתוף פעולה ויוזמה אזורית אנחנו מאמינים שאת איסוף הנתונים חייבים לקדם תוך שיתוף פעולה הדוק וסיכומים עם ארגוני המעסיקים, מתוך הבנה של הנטל הכלכלי המוטל עליהם. אך במקביל - אסור לחכות! אנו מציעים לקדם יוזמה אזורית שתפעל בשטח באמצעות שירות התעסוקה והמכללות (תחת משרד העבודה). המטרה: איתור צרכי המעסיקים אל מול דורשי העבודה בזמן אמת, והפניית התקציבים להכשרות שבאמת נדרשות בשטח. במקום לנחש, בואו נבדוק מה חסר בתעשייה בנגב ומה דרוש למעסיקים בגליל. כך נבטיח שכל שקל של הכשרה יוביל למשרה איכותית. הצורך בנתונים הוא לא רק "נטל רגולטורי", הוא המפתח לצמצום פערים, למניעת הונאות ולבניית שוק עבודה חזק ומדויק יותר. ממשיכים לעקוב ולוודא שהכסף של כולנו הולך למקום הנכון. @yekutielmeshi
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
1
0
27
121 מנוע לשינוי חברתי
היומיים האחרונים בוועדת החינוך, התרבות והספורט היו גדושים בדיונים קריטיים לעתיד הילדים של כולנו. יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121, לקח חלק פעיל בדיונים כדי לוודא שקול ההורים והצוותים בשטח נשמע היטב. מה היה לנו על שולחן הוועדה? ✅ יוצקים תוכן לרפורמה הממשלתית: בדיון על הקמת גוף ייעודי לגיל הרך (רשות או מנהלת), יקותיאל הדגיש כי המבנה הארגוני הוא רק הצעד הראשון. העמדה שהצגנו ברורה: כדי שהמהלך יצליח, הוא חייב להישען על תוכנית לאומית אסטרטגית, עם יעדים ברורים, תקציב מוגדר ולוחות זמנים מחייבים. אנחנו מברכים על הכיוון, וממשיכים לעבוד מול משרדי הממשלה כדי לוודא שהחזון יהפוך למציאות בשטח. ✅ מענה למצוקת כוח האדם: השתתפנו גם בדיון בנושא היתכנות העסקת עובדים זרים במעונות, והדגשנו כי לצד ההבנה של המצוקה הקיימת בשטח ולצורך בפתרונות מיידיים, מהלך של הבאת עובדים זרים אינו מהווה להבנתנו פתרון מערכתי מספק לאתגרי החינוך לגיל הרך. מה הלאה? אנו נמצאים כעת בעיצומו של מחקר מקיף בתחום החינוך לגיל הרך. הממצאים שלנו ישמשו בסיס לתוכנית עבודה מול משרדי הממשלה, במטרה להביא בשורות שיאזנו בין פתרונות לטווח הקצר לבין יציבות המערכת לטווח הארוך. תודה ליו"ר הוועדה וחבריה על הדיונים המעמיקים. אנחנו נמשיך להיות שם, לעקוב ולעדכן אתכם בכל התפתחות. ביחד, דואגים לדור הבא. @yekutielmeshi @tzvisuccot @yossitaieb
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
1
1
49
121 מנוע לשינוי חברתי
מחקר באוניברסיטת בן גוריון מוכיח מה שידוע מזמן מהשטח: ליווי רגשי, הכשרה והדרכה לצוותי הגיל הרך משפרים ויסות, מונעים אלימות ומיטיבים עם הילדים. כשזה עובד במחקר מבוקר אין סיבה שזה יישאר פיילוט. הגיע הזמן שמשרד החינוך יאמצו תכניות סדורות ויהפכו הכשרה, הדרכה וליווי רגשי לסטנדרט בכל מעונות היום.
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
0
1
20
121 מנוע לשינוי חברתי
אתמול קיימנו בעמותת 121 פגישה חשובה עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, והצוות הבכיר שלו, כדי להציג את ההצעה שפיתחנו בחודשים האחרונים בשותפות ״אור באופק - המטה לקידום מענים לנפגעי פעולות איבה״. השותפות שאת הקמתה יזמנו לפני שנה בדיוק, מונה 20 ארגונים, בהם ארגוני נפגעים, ארגוני בריאות הנפש וארגוני מיצוי זכויות, ויחד אנו עובדים לקדם חזון אחד: מענה לאומי שיראה בכל נפגע פעולות איבה את האדם שהוא, ויעניק לו את הכלים להחלים, לחזור לתפקוד, לחזור לחיים. מה הצענו בפגישה? עשרות אלפי נפגעי השביעי באוקטובר ואירועי האיבה בכלל אינם יכולים להמשיך להמתין למערכת שתבין את צרכיהם. המודל שהצגנו אתמול, "שיקום תחילה", מציע מהפכה בתחום: מסלול שיקום מיידי: אפשרות לשיקום ללא צורך במעבר מתיש בוועדות נכות. הרחבת מעגלי הזכאות: הכרה במי שחוו את הטראומה דרך המסך, במי שהגיעו לחלץ ונחשפו לזוועות, באחים שכולים ובמשפחות המטפלות. ליווי אישי: הצבת מנהל מקרה לכל נפגע, שילווה אותו בתהליך ההחלמה באופן צמוד. מצאנו בהנהלת הביטוח הלאומי אוזן קשבת וגישה עניינית. קיבלנו רוח גבית לעקרונות התוכנית, לצד שאלות חשובות בנוגע ליישום ולתקציב. סיכמנו כי בקרוב נקבל מהמוסד הערות מפורטות כדי להמשיך ולקדם את המהלך. המשימה שלפנינו: שינוי חקיקה והשגת התקציבים הנדרשים הם אתגרים מורכבים. בניית מערכת שיקומית היא לא רק חובה מוסרית כלפי מי שחייהם השתנו לנצח, אלא גם השקעה כלכלית נבונה שתחסוך למדינה עלויות קצבאות ובריאות בטווח הרחוק. אנחנו ב-121, יחד עם כל ארגוני השותפות, נמשיך לפעול כדי לוודא שאף אחד לא יישאר מאחור. כי מאחורי כל מספר עומד אדם. @yekutielmeshi @TaliNir
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
0
1
3
29
121 מנוע לשינוי חברתי
מהצהרות למעשים: פגישת עבודה דחופה עם יו"ר ועדת החינוך! הטרגדיה הנוראה בירושלים, שבה איבדו את חייהם שני פעוטות במעון ללא רישיון, היא תזכורת כואבת ומזעזעת למחיר ההפקרה. אבל אנחנו לא מסתפקים בזעקה - אנחנו פועלים כדי להבטיח שזה לא יקרה שוב. בהמשך לדיון הסוער בוועדת החינוך שהתקיים ביום שני השבוע, יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121 נפגש עם יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, כדי לקדם פתרונות מעשיים. בפגישה הציג יקותיאל את תמונת המצב הבלתי נתפסת מהשטח וביקש לקדם מענים לצרכים הדחופים - כפי שאנחנו מקדמים בשותפות "בידיים טובות": 1. פיקוח וביקורת חובה על כל מעון 2. שכר הולם למחנכות, הכשרה והדרכה מחייבת לצוותי החינוך 3. סטנדרטים מינימליים מחייבים - יחס תקינה, שטח, וגודל קבוצות 4. תקצוב ממשלתי אמיתי - לא על חשבון ההורים אנחנו שמחים לראות שיו"ר הוועדה נחוש להפסיק את גלגול האחריות בין המשרדים. התחלנו לגבש יחד פתרונות נקודתיים ומידיים, ביניהם רעיונות אופרטיביים להקמת מערך שיתכלל ויקדם פתרונות בשיתוף אנשי המקצוע והשטח. נמשיך לדחוף, לעקוב ולוודא שהמהלכים האלו הופכים למציאות בשטח. כי לפעוטות שלנו מגיע להיות בידיים טובות - באמת. מסכימים שהגיע הזמן למעשים? שתפו את הפוסט כדי שחברי הכנסת יבינו שהציבור דורש שינוי! @yekutielmeshi @tzvisuccot #בידיים_טובות #הגיל_הרך #חינוך_מלידה #די_להפקרה
121 מנוע לשינוי חברתי tweet media
עברית
1
2
10
470