Aviv Hurvitz

6/32 היועמ"שית, אם כן, היא זו אשר תופסת את המקום הראשון במצעד ההאשמות שלך, גבוה מעל כל אישיות ציבורית אחרת. מה עוללה גלי בהרב מיארה? מה לא. צר השרשור מלהכיל. היא "נמצאת במצב של ניגוד עניינים בגלל בן זוגה", וגם "מציגה את עצמה כדמות פוליטית על מלא"; היא "פועלת בניגוד לחוק", כי היא "לא תקבע מי יהיה פה ראש השב"כ", מה גם שאפילו "השופט גרוניס קבע בזמנו שהיא לא מתאימה לתפקיד", כי "אין לה את ההשכלה הנדרשת"; ועוד לא דיברנו על כך שהיא "אישרה רק אחרי שנה לחקור את חנוך מילביצקי", ואף "סירבה לאפשר לחקור הדלפות ביטחוניות רגישות"; גם הפשיעה החמורה בישראל, כפי שחזרת וציינת 6 פעמים בתוכניותייך השונות, נוסקת בגלל שהיא, היועמ"שית, "לא מרשה למשטרה להשתמש בפגסוס", ובכך "פוגעת בפרנסה של האזרחים". אבל אם כבר מדברים על פשיעה, איילה: בשנתיים החולפות ראיינת 4 פעמים את השר לביטחון לאומי והעבריין המורשע, איתמר בן גביר, שהוא גם, כך למדתי ממך, מהעדינים והשבריריים שבפוליטיקאים בישראל ("יש לו עור דק; כתבו עליו משהו – מיד הוא מתרגש, מיד הוא מתייחס, מיד הוא מגיב. זה בא מהמקומות האלה", 5.2.25). האם תוכלי להצביע על שאלה אחת בודדת שהפנית אליו בנוגע לכישלונו המהדהד במאבק מול ארגוני הפשע, המתבטא בזינוק בלתי נתפס בשיעור מעשי הרצח ואירועי הפרוטקשן, למשל? בכי ונהי על התנכלויות היועמ"שית, לעומת זאת, היה בריאיונות הללו למכביר.

18/32 23 פעמים יצאת נגד שלל מרצים באקדמיה ומורים בתיכונים המוחים נגד מדיניותה של ישראל ברצועה ו/או פעולות צה"ל במלחמה. ספרתי לפחות 11 מורים ו/או מרצים כאלה. חלקם הביעו דעה לגיטימית, גם אם היא עלולה לעורר אצל רבים כאבי בטן; מיעוטם אכן טפלו עלילות שווא. בהזדמנויות אחרות תקפת את "שיח השנאה וההסתה" של "המיעוט המטורלל", כאשר היה ברור לחלוטין לאיזה צד של המפה הפוליטית את מכוונת את המילים הללו. ברם אולם, ישנו ברשת X חשבון בשם Judeoespanol, שאחריו גם את עוקבת. מאחורי היוזר האנונימי הזה עומד, כפי שחשפו מיזם "פייק ריפורטר" ועמרי מניב בחדשות 12, המורה נתי ייני מתיכון אוהל שם ברמת גן, שלצידו אף הצטלמת בעבר. תחת כסות החשבון הנ"ל צייץ ייני על ויקי כהן, אימו של החטוף נמרוד כהן, "קשקשנית כמו בעלה המטורלל"; על דני אלגרט, שאחיו איציק נרצח בשבי, "אידיוט", "ביב שופכין" ו"לא אפוי בלשון המעטה"; ועל עינב צנגאוקר, שבנה מתן נמצא בשבי חמאס כבר 726 ימים, "שקרנית" ו"מוכנה להחריב את המדינה". נתי ייני הוא לא רק מורה (שהושעה בינתיים), אלא גם גיסו של תא"ל במיל' גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים, שלהגנתו את יוצאת בעקביות כבר שנים, כולל 5 פעמים בתוכניותייך השונות מאז 7 באוקטובר 2023 ("ליאת בן ארי שתתה לו את הדם", 4.1.25). השאלה: איך קרה שמבין שפע המרצים והמורים שאותם שיפדת היטב, דווקא המורה ייני, שקילל כך את בני משפחות החטופים, נשמט מתוכניתך ולא זכה בה לשום התייחסות? האם היית עוברת לסדר היום על ציוצים מתועבים שכאלה גם אילו, רק לצורך ההנחה ההיפותטית, היה מתגלה שהם יצאו מהמקלדת של מוביל מחאה כזה או אחר בקפלן המטנף במילים דומות, חלילה, את משפחות החטופים מפורום תקווה? את התשובות לשאלות הללו רק את יודעת. בעצם, גם אני.

29/32 ברגע קיצוני במיוחד של שעמום, ומבלי לקבל אישור מקדים לכך מצד מנהלת הסושיאל לשעבר של עמית סגל, ערכתי חישוב לא בלתי אובססיבי: מאז 7 באוקטובר 2023 ועד היום הועלו לאתר האינטרנט של "כאן 11" 475 תוכניות שלך, איילה, שהסתכמו ב-795 שעות, 39 דקות ו-22 שניות. 4 הביקורות שמתחת על בנימין נתניהו לבדו, ללא שותפים כלשהם, ארכו במצטבר 55 שניות. יוצא, אם כן, שסך כל הביקורת שלך על נתניהו, ורק עליו באופן בלעדי, תפסה 0.00192% (ובמילים: קצת פחות משתי אלפיות האחוז) מזמן האוויר הכולל של התוכניות בהגשתך שהועלו לאתר. נבחן ראשי ממשלה לשעבר נוספים: את יאיר לפיד תקפת בשנתיים האחרונות 17 פעמים ("הוא היה פעם בן אדם נחמד, תראו לאן זה הידרדר, מה נהיה ממנו", 2.3.25); ונגד אהוד אולמרט יצאת 8 פעמים ("הכלא חירפן אותו", 26.2.24). על מנחם בגין כבר דיברנו. העובדה שכבר יותר מ-33 שנה הוא אינו בין החיים לא חסכה ממנו כמות ביקורת כפולה מכפי שקיבל נתניהו. ובאשר לראשי מפלגות באופוזיציה: בני גנץ חטף ממך 21 פעמים ("בפוליטיקה צריך עמוד שדרה, בני לא עמד בלחץ", 31.5.25), ויאיר גולן ספג 6 ריקושטים ("כשאני שומעת פוליטיקאים אומרים על חיילים שהם מתו לשווא נסגרות לי האוזניים. זה דבר מזעזע", 14.1.25). מה לגבי ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט? הוא איכשהו נחלץ ממתקפותייך מאז 7 באוקטובר. אולי בגלל שרוב הזמן היה מחוץ לזירה הפוליטית. עם זאת, בל נשכח את 8 התוכניות שלך בערוץ 13, במרץ-אפריל 2022, שבהן עסקת באינטנסיביות – כולל יציאה לשטח, שיחות עם שכנים ודיוני אולפן מורחבים – בכך שבנט אינו מתגורר במעון ראש הממשלה הרשמי בבלפור הנמצא בשיפוצים, אלא ברעננה, מה שעלה למדינה, על פי דיווחייך החוזרים ונשנים, כ-50 מיליון שקלים. נושא ראוי בהחלט. נניח לרגע בצד את דו"ח המבקר שיצא באפריל אשתקד ושהראה שהוצאות המיגון במעונות החלופיים של נתניהו עלו על אלה של בנט. העניין הוא כזה: שנתיים ו-10 חודשים חלפו מאז שנתניהו חזר למשרד ראש הממשלה, וגם הוא, כמו בנט לפניו, לא שב להתגורר בבלפור עד היום. האם גם בכך טיפלת בעצימות דומה? "גם סביב הבית של נתניהו ברחוב עזה מצטברים הסכומים", הפטרת משפט בודד ביום פרסום דו"ח המבקר. "כך יהיה עם ראש הממשלה החדש, זה שייבחר, אם בלפור לא ישופץ". והנה, שוב יצא שחלקת את אחריותו של נתניהו עם אדם אחר, הפעם עם גורם עלום מהעתיד, שאיש מאיתנו עדיין איננו יודע את זהותו.