כשאוכלים כוס, אל תהיה כוס. קח את זה לקצה. תן לה לרכב על הפנים שלך. תכניס את הלשון שלך לכוס שלה. תלקק כל טיפת רטיבות שהיא מטפטפת רק בשבילך. כרוך את רגליה סביב צווארך ותאכל את הכוס שלה כאילו זו הפעם האחרונה שתאכל. נשוך, נשק, תשאב, תמצוץ. תגרום לה לצרוח. מוגש כשירות לציבור.
פעם שכחתי את התחתון שלי במקלחת, והוא מצא אותו כשנכנס להתקלח.
הוא ביקש שאוציא אותו, אבל אני כבר שכבתי במיטה מכורבלת, והשבתי שאם הוא לא יכול לשים לי אותו בכביסה בעצמו, אעשה זאת מחר.
בתגובה הוא לקח תופסן ארוך, תפס אותם בעזרתו והתהלך איתם במבט של גועל עד שזרק אותם בסל הכביסה שבחדר.
האמריקאים עם Delta Force או SEAL Team 6 הם האופציה הכי סבירה לפעילות כירורגית עמוקה;
הישראלים עם סיירת מטכ״ל או שייטת 13 יותר בקטע של “נכנסים, עושים, נעלמים” כשיש מודיעין ברזל;
מי יביא 400 קילו אורניום?
הטילים האיראניים כבר בטווח לא כדי לשגר אלא כדי להזכיר לאוכלי הצפרדעים ולבריטים עם נקניקיות הדם שהמרחק הוא אשליה; צוואר בקבוק אחד במקום הנכון והמשחק כבר נכנס ללונדון ופריז דרך השוק, הדלק והביטחון;
כל פעם לפני שהוא חוזר לצבא יש לי התקף חרדה. הוא ממש קטן, תת עורי, כמעט לא מורגש אבל הוא שם ומפריע לי לנשום.
אני אומרת לו לך מפה אני יודעת לעשות את זה... אני לביאה, אתה לא מפחיד אותי!
אבל אני יודעת שהוא ילך רק מחר בצהרים או בערב ואז אני אתרגל ואולי אנשום קצת...
#לביאה_בעורף
יש גברים שחותמים על הסכם גירושים היום, אבל את הגט רוצים לתת בעוד שנה. לא כי הם רוצים אותה. כי הם מפחדים שמישהו אחר ירצה אותה לפני שהם הספיקו לעכל שהיא כבר לא שלהם;
אחרי שהתשתי בת 28 עם דאדי אישוז עד שהרימה דגל לבן שכתוב עליו “אני צריכה הפסקה”, לא ליטפתי אגו. הנחתי אותה על שקט. היא רצתה גבר שיכיל לה את הסופה; בסוף קיבלה הוריקן בלי גדר ביטחון;
שני תינוקות מתו במעון לא מורשה בירושלים. זו לא טרגדיה אלא רשלנות. רשלנות של המדינה שעוצמת עיניים, של הנהגה חרדית שמעדיפה אוטונומיה על אחריות, ושל חברה שמעדיפה לא לדעת. זה לא חריג. זו שיטה. מחדל מתמשך שיקרה שוב;