בנימין פוקס • Binyamin Foux retweetledi
בנימין פוקס • Binyamin Foux
12.1K posts

בנימין פוקס • Binyamin Foux
@Binyaminfoux
באתי לסבך ויצאתי מתוסבך
Jerusalem Katılım Haziran 2020
1.1K Takip Edilen583 Takipçiler
בנימין פוקס • Binyamin Foux retweetledi

בהתנחלות בה גדלתי אני שומע המון דברי הלל על החוות שצצות כפטריות אחר הגשם. אוהבים להסביר לי, שאני לא מבין, החוות, שונים לגמרי מהגבעות. זה נעשה בשיתוף פעולה על צה"ל והרשויות (נכון) וכמובן, חלילה, אין שם אלימות ברברית כלפי פלסטינים (לא נכון).
בערב שבת, בזמן שתושבי טלמון, נריה, דולב, עופרים, נוה צוף, עטרת, נעלה ונילי התכוננו לשבת, תושבים מחוות חסד עולם, נו האוהלים האלה שאתם רואים בצומת אחרי עופרים כשאתם מגיעים מרנטיס, ירדו לכפר הפלסטיני שוקבא הסמוך והציתו רכבים. חיילי צה"ל היו במקום ולא מנעו זאת מהם.
חוות חסד עולם, היא חווה שחברה באיגוד החוות "הממלכתי". זה שלכאורה שונה בתכלית מהגבעות האלימות.
הגיע הזמן שתיישרו מבט למציאות ותודו באלימות שצומחת בקרבכם. החוות המקסימות שאתם מתמוגגים מהן, הם חלק מפרויקט אלים.

עברית

@Idanhcadash "לרצנכם" אומר מתי שתרצו.
"ממושבותיכם" אומר שהעומר מגיע מכל שדות הארץ, ואנחנו יודעים בלי קשר שבכל אזור החיטה צומחת בזמן קצת שונה.
ולבסוך שבעה כבשים, פר, אילים ושעיר חטאת זה קרבן שרק קהילה יכולה להרשות לעצמה.
איך לסדר את הדברים האלה, אם או בלי ריכוז פולחן- זה תלוי בשאלות אחרות
עברית

שוב, צריך להבחין בין ספר דברים (שבו החגים לא מדויקים בתאריך) לבין תורת הכהנים, שלפי הטענה נכתבה בגלות בבל, ועל כן מניחה את המקדש היחיד כמובן מאליו.
המצווה לספור ניתנה כבר בדברים, ושם מדובר בחגיגה משותפת של האדם והאל. לאחר מכן תו"כ פיתחה עוד את המצווה והוסיפה על פרטיה: ממחרת השבת, שבתות תמימות, עומר שעורים להנפה, שתי הלחם להנפה, עולה בלבד עם העומר, וכמות עולות גדולה עם הלחם, שהולך לכוהנים בכלל.
אני מבין מה שאתה אומר, ותכאורה בפשט הפסוקים מדובר בספירה מנותקת מהחגים. אבל הפסוק הסוגר, של חג השבועות (ויקרא כג כא), מקשה על הפרשנות הזו.
עברית

@Idanhcadash גם ההתנגדות הנחרצת של תורת הקדושה לעבודת מולך מבהירה לדעתי שהטקסט הזה לא נכתב בפחוות יהוד שבה האיסורים האלה כבר לא רלוונטיים
עברית

@Idanhcadash זה מתאים כהסבר נקודתי לויקרא יז, אבל ככלל התמונה של "מחוץ למחנה" כתחום ריק מאדם שאליו משלחים מצורעים לא מתאימה לימי שיבת ציון - יותר מזה, המנהל הפרסי בעצמו ישב מחוץ לירושלים
עברית

@Idanhcadash זה שתורת הקדושה נכתבה כרובד נוסף על גבי תורת כהנים כבר די הפך לקונצנזוס מחקרי. אפשר להוכיח את זה מכמה מקומות - היחס בין ציצית לציץ של הכהן הגדול, הרבדים בחוק הכהני של הפסח ועוד.
זה לא משנה אם הפסוק הוא נבואי או לא - מדובר באיום של האל שהוא ינטוש את המקדש*ים*
עברית

@Binyaminfoux ולהאוזן חשב שתורת הכהנים (שהוא קורא לה 'ספר ארבע בריתות') נכתבה אחרי ספר הקדושה.
הפסוק הזה הוא שאלה טובה. כי מצד אחד הוא מדבר על מקדשים ברבים, ומצד שני הוא מתאר את החורבן (אפשר כמובן לפתור את זה ב"יש נבואה בעולם").
עברית

@Idanhcadash הכהנים שמוקדמת לה, באשר לריכוז הפולחן)
מעבר לזה, גם המודל של אוהל מועד, מחנה, ו'מחוץ למחנה', לא מתאים לארץ עם מקדש אחד, אלא לעיר עם מקדש. ובמובן הזה אוהל מועד הוא מודל אידאלי של איך אמורה להתנהל חברה במסגרת אזורית - שדות, עיר ומקדש
עברית

@Idanhcadash אני לא חושב שצריך לתלות את תאריך העומר בריכוז או אי ריכוז של הפולחן, אבל בכל מקרה יש הבדל בין "חיו אחרי שזה כבר קרה" לבין "זה נתפס כמובן מאליו".
בפשטות זה לא נתפס כמובן מאליו בגלל הפסוק בפרשת וחוקתי שהבאתי באחת התגובות הקודמות (ששיך לאסכולת הקדושה, ומכאן ק"ו לעמדה של תורת כהנים
עברית

@Idanhcadash גם בדברים "מהחל חרמש בקמה" זה לא תאריך מוגדר
ספירה היא פשוט להיות אמצעי לחגיגה של מועד כשהוא תלוי במשתנים בלתי קבועים (הבשלת החיטה ו"לרצנכם")
בכל מקרה זה שהעומר מובא על ידי התאגדות מקומית, לא בהכרח אומר משהו על האם מדובר במקדש המקומי או במקדש רחוק
עברית

@Binyaminfoux הרעיון לספור עלה כבר עם המהפכה של ספר דברים ב-622, כהשלכה של ריכוז הפולחן.
באותה תקופה עדיין לא היו תאריכים מדויקים בכלל, לשום חג ("שמור את חודש האביב", זהו) כי הם באמת לא נחגגו ממש יחד. הצורך לספור עלה רק בגלל שיש מקדש יחיד, וכולם היו צריכים לדעת מתי להקריב את ראשית הלחם.
עברית

@Idanhcadash קודם כל זה לא מתיישב עם הפסוקים, שמדברים בפירוש על תאריך לא מוגדר של הבאת העומר
ואם אתה חושב שהמקור הכהני נכתב בגלות בבל או אחר כך אז המסקנה שלך צריכה לגבי הלגיטימיות של מקדשים מחוץ לירושלים צריכה להיות הפוכה: "והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם" - מכלל לאו אתה שומע הן
עברית

במקור זה באמת היה מבוזר, כאשר המזבחות והבמות היו מפוזרים.
לפי ההצעה של ולהאוזן, מרגע שיש רק מקדש אחד, עם מהפכת יאשיהו ב-622, החל התהליך של ההאחדה הלאומית בחגים, עד רמת היום המדויק, ופירוט קורבנות הציבור. התהליך הגיע לשיא בגלות בבל, כאשר העם ניתק מאדמתו ולא נותרה שום שארית של לגיטימציה לבמות הפזורות.
עומר *התנופה* ולחם *התנופה* הפכו לסמל ריק מתוכן של ההקרבה הפיזית (הקדומה שהופסקה) של ראשית השעורה ושל הלחם על המזבחות. והסמל הזה נעשה בפעם אחת עבור העם כולו, במועד ידוע: חמישים יום ממחרת השבת.
עברית

@Idanhcadash גם בסברה פשוטה - אם יש לעומר ולביכורים תאריכים קבועים בלוח השנה, למה בכלל לספור?
עדיין יכול להיות שלא מדובר בהנפת עומר וספירה שכל יחיד עושה בעצמו, אלא משהו שקורה במסגרת ציבורית של כל עיר או יישוב, ואז זה יסביר יותר טוב מה זה אומר "בכל מושבותיכם" ומי מביא 7 כבשים
עברית

@Idanhcadash הדרישה שכל אחד יביא את העומר באותו יום היא ממילא לא הגיונית - בכל שדה ואיזור החיטה תצמח בזמן קצת שונה.
ויותר מזה, הפסוק אומר להניף את העומר "לרצנכם" והמשמעות כאן היא כמו ב"לרצנכם" של קרבן שלמים ותודה - תביאו את הקרבן באיזה יופ שאתם (מביאי הקרבן) רוצים.
עברית

@Idanhcadash וממילא הספירה והביכורים תלויים ביחיד
עברית

@Idanhcadash זה יפה אבל הפשט של הפסוקים הוא שלעומר אין תאריך מדויק
עברית

@tunye_gnatek @maor1277123 הייתי ב21, 22, 23 ו24, זה 90%
עברית

@maor1277123 הבנתי
אודה שמעולם לא הייתי בריקודגלים, אבל ממה שאני מכיר (ומניח) זה ממש לא הרוב.
עברית
בנימין פוקס • Binyamin Foux retweetledi

השר גילה תוצאות עגומות של תלמידי ישראל במקצוע ליבה.
מה עשה השר? אסר לפרסם נתונים על הישגי תלמידי ישראל בכלל מקצועות הליבה עד להודעה חדשה.
לא נתפס
i24NEWS@i24NEWS_HE
חשיפה: בעקבות הישגים מבישים במדעים - שר החינוך אסר על הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך לפרסם את תוצאות הבחינות של תלמידי ישראל במבחני הליבה | @avishaigrinzaig @MiriMichaeli
עברית

@VenusinTammuz החוצפה היא המחשבה שזה אפשרי. כמו לבקש ממך לחתום שלא תרביצי לילדים שלך.
עברית

וואו איזה תגובות מפגרות
בקרוב נשמע סיפורים מהשטח
ונוס בתפוז (את/היא)@VenusinTammuz
פוב: אתה הצבא הכי מוסרי בעולם
עברית

קודם ריצ'רד ספנסר ועכשיו הוא
למה בשלב מסוים אנשי אלט-רייט מתחילים לחשוב שהם דמוקרטים מתונים?
David Oppenheim@Duduoppe
תיאוריית הפרסה בפעולה. ניק פואנטס, מהימין קיצוני האנטישמי והפרו נאצי - מעיד על עצמו אתמול שהוא בעצם דמוקרט. "דמוקרט מתון ולא ווק". "צריך להדיח את הכתום השמן עם הידיים הקטנות, ולהרוס את המפלגה הרפובליקנית"
עברית



