Hagit
3.6K posts
לא מצליחה להבין את אוזלת היד המרתיחה הזאת של הדרג המדיני למול רצח חיילינו יום אחרי יום על ידי הרחפנים האלה!
באיזה קטע לבנון לא רועדת?!?
באיזה קטע ביירות לא מרוסקת???
על כל נפילה של חייל שלנו,
צריכים להיות 50 אלף הרוגים בלבנון!
חיזבאללה צריכה להיות כאב הראש של לבנון, לא שלנו!
כל ילד בגן יודע שהפתרון הוא לא בפיתוח אמצעי טקטי לסיכול איום כזה או אחר,
אלא בכתישת האויב ועוצמת אש שלא נראתה כמותה, עד שירימו ידיים או יושמדו!
לבנון צריכה להיות כתושה דקה אחרי דקה,
עד שירוצו לטפל בחיזבאללה בידיים שלהם!
הצבא רוצה ויכול לנצח,
למה הממשלה לא מאפשרת???
הדם של לוחמנו נשפך פה על מה?!?
עברית
למה בעצם העורב הוא לא הציפור הלאומית
מישהו ראה דוכיפת בחיים שלו?
עברית
לאאאאא
אני מתהההה 🤣🤣😂😂😂😂
"יוצא לך 50 ומשהו לשעה.
אין לך אפילו בגרות כפרה."
😂😂😂😂😂😂😂😂😂😂😂😂😂😂😂😂😂😂😂
עברית
@danielamram3 יש אישה, יש ערבי, יש לוחם, חסר פרטים לגבי הצעיר
לאיזו קטגוריה הוא משתייך?
עברית
״למי בא ככה לבחורה יא בן זו**״: צעיר שניסה להפריד בריב בין אישה לערבי לוחם בצה״ל - הותקף בעצמו: אירוע חריג בעכו, אישה שטענה שערבי ניסה להתחיל איתה, החלה לצעוק ולתקוף אותו, צעיר אחר שניסה להתערב באירוע ולנסות להפריד בניהם - הותקף בעצמו. לאחר מכן משטרה הגיעה למקום ולא בוצעו מעצרים.
עברית
@asiaklasi @inbalg1 אין מקומות אחרים. פה בפריפריה ארומה זה מה שיש. קונים שם פעם בכמה זמן, בערך בתדירות ש"המעמד הבינוני" במרכז הולך למסעדה. זה ה"פינוק" אם אין כח להכין אוכל או אין כלום במקרר
עברית
יש לי ספק לא פתור לגבי הצרכן הישראלי.
מצד אחד כולם מדברים על יוקר המחיה ומצד שני ממשיכים לקנות סנדוויץ בארומה ב40 שח, לקנות בסופר פארם בכמעט פי 2, לקנות אצל הירקן בפי 3 וכן לקנות את מוצרי המונופלים ולחזק את יוקר המחיה.
להרגשתי, התרגלנו לגהץ את האשראי וזה לא משנה מה יהיה המחיר.
עברית
@IdanTendler המצב של טבריה, שבו כנראה בחרו רוב תושביה לא מסביר את שאר הבעיות שהועלו - כמו הפקקים מ ואל הכנרת והלכלוך בטבע. קמפיין נקיון לא חייב לעלות כסף, אפשר להתחיל בטיולים בבתי הספר - אצלנו התלמידים אוספים אחריהם
עברית
כמה מחשבות אחרי סופש בצפון, וכן ישנו בטבריה. וכן היה כיף. ועדין.
1. טבריה.
אין הרבה ערים בעולם שקיבלו כל כך הרבה במתנה (היסטוריה משוגעת, מיקום, נוף, כנרת כיפית) וזרקו את הכל לפח.
העיר נראית נורא. מוזנחת. מלוכלכת. נראה כאילו ננטשה בשנות השמונים. מישהו הרים ידים ואמר - זה מה יש.
כמו שטראמפ שלח כוחות של הnational guard ללוס אנג׳לס כי הבין שהעיר לא מסוגלת לטפל באלימות שם - ככה ישראל צריכה לעשות לטבריה.
לקחת את השליטה לידיים בכח ולהבריא את העיר, להצמיח, להרוס ולהקים מחדש את כל רצועת התיירות, ולהפוך אותה לעיר הכי מגניבה בישראל.
וכן זה כולל להקים שכונות חדשות, איזורי תעסוקה חדשים, הכל.
2. פקקים.
יפהפה, הכנרת - היה ממש כיף שם. אבל יש בעיה, הצפון במקום להתקרב, הוא מתרחק. לקח לנו כמעט 4 שעות להגיע מהכנרת בחזרה למרכז. פקקים, תאונות, עומסים. אגב נצפתה רק נידת אחת של משטרה בדרך.
אם נמשיך ככה, בעוד עשור המדינה כולה תהיה פקק אחד ענק. ישראל צריכה לסגור את משרד התחבורה ולהקים את תאגיד התחבורה החדש, יורכב רק מאנשי מקצוע ויצור תכניות ל-10 שנים קדימה לטפל בבעיות התחבורה בישראל.
3. לכלוך.
פעם לימדו אותנו שאסור לקטוף פרחי בר, ואיכשהוא זה קונספט שתפס. אז הגיע הזמן ללמד את עם ישראל שטישו - לא מתכלה בטבע.
באחד הטיולים ראיתי כמויות טישו ולכלוך שלא ראיתי בחיים. דוחה.
ואם כל אחד ימשיך להשאיר פיסת טישו בטבע, לפעמים עם צואתו עליה, כל הטבע יראה כמו פח אשפה. ישראל מקום קטנטן, יש טבע חמוד, אבל אם לא נשמור עליו - לא נוכל לחיות כאן. קמפיין חינוכי, אכיפה משוגעת וקנסות חסרי פרופורציות למי שמלכלכך בטבע.
עברית
@limor_sonhrmelh אלו אנשי הציבור שלנו: גם ח"כ מאי גולן כינתה ציבור בשם 'כלבים'.
אנחנו פשוט לא ראויים לכם
עברית
נשיא שמכנה ציבור שלם ‘בהמות’ ו’אספסוף אנרכיסטי’ איננו נשיא של כל העם אלא נשיא של מחנה פוליטי אחד בלבד. במקום לחבר, להרגיע ולאחד בשעה קשה לעם ישראל, הרצוג בחר להסית נגד מאות אלפי אזרחים אוהבי הארץ, מתיישבים, לוחמים ומשפחות שמוסרות את נפשן למען המדינה.
מי שמשתמש במעמד הממלכתי של נשיא המדינה כדי לנהל קמפיין פוליטי נגד ציבור שלם, מאבד את הזכות להטיף לאחרים על אחדות. נשיא המדינה אמור להיות מעל מחלוקות פוליטיות, אך הרצוג שוב הוכיח שהוא נשיא חצי העם בלבד.
איתמר בן גביר@itamarbengvir
נשיא מדינה שקורא למאות אלפי אזרחי מדינת ישראל בהמות, לא ראוי להיות נשיא. נקודה.
עברית
@ilaiharsgor למה זה צריך להתקבל בצורה של חסד ותרומה ולא כשירות של בית החולים?
עברית
בעקבות הפוסט הקודם על טרקלין ההדתה של חב"ד בבית החולים מאיר, הגעתי לסיור במקום וגיליתי שיש שם בדיוק את מה שחסר בגלל כפייה דתית: אוכל - הרבה אוכל! החנויות בבית החולים סגורות, ולכן המקום היחיד שבני משפחות המטופלים יכולים לאכול בו ולהביא ממנו מזון טעים למאושפזים הוא מאחז חב"ד בתוך בית החולים.
לא ברור איך ממשיכים לחבק את החסידות המסוכנת הזאת, שידועה כבעייתית מבחינת יחסה לציונות, הקשר לבן גביר, ההתנגדות לעסקת החטופים, תמיכתה בהשתמטות ושאיפתה לכונן מדינת הלכה.
אנחנו החילונים מצפים מבית החולים מאיר ליחס שוויוני. מי שרוצה לתרום כסף למען המאושפזים ובני משפחותיהם מוזמן לעשות זאת בברכה. לא צריך את חב"ד שתתן לנו בעסקת חבילה את האג'נדה שלה. לכל הפחות שיוציאו מכרז למסעדה אחת שתהיה פתוחה בשבת. הגיע הזמן להתחשב גם בחילונים.
עברית
תסמכו על נתניהו. הוא יודע את העבודה.
לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. נקודה.
עברית
עברית
מישהו יודע מה קורה עם יפעת תומר-ירושלמי? למה היא לא בכלא עדיין? למה היא עדיין עם דרגות?
עברית
@ShimonNataf @arnomill איך הוגדרה בחוק או בכב האישום העבירה שעליה הודתה? הודתה מול בית משפט? האם העונש על עבירה כזו הוא אוטומטית כלא?
עברית
@Navot_Yair נגד חנוך מילביצקי לא הוגש כתב אישום. נגד אריה דרעי לא הוגש כתב אישום. ההליך נגד בנימין נתניהו מתקדם כסדרו.
רואים לך, יאיר. איזה עולב.
עברית
בעיה
אני ממש רוצה להתחיל ללמוד היסטוריה באונ' בר-אילן שנה הבאה אבל אשתי לא תומכת בי
היא טוענת שיהיה לה קשה שאעדר בחלק מהשבוע בגלל שהיא צריכה עזרה עם הילדים אחר הצהריים
מה אני אמור לעשות?
זה בערך החלום שלי ב15 שנה האחרונות ורק לאחרונה תפסתי ביצים באמת לעשות את זה עם כל הקשיים.
עברית
@Mrs_Mademoisele ההבדל לדעתי הוא שפעם היתה יותר סולידריות חברתית וקהילתיות. היום אנחנו מרוחקים יותר
עברית
לא שפעם היה קל לגדל ילדים, אבל פעם-
1. אחרי שיצאת מהמשרד, סיימת לעבוד עד למחרת
2. לא היו שנים רצופות במחלות מדבקות ומלחמות- עם כל האתגרים שנלווים
3. הסבתות היו זמינות להיות ממש מטפלות, היום יש להן חיים משל עצמן, והן לרוב נותנות פחות מהאמהות שלהן בעבר
4. אני דיי בטוחה שהיום זה
Reut Barnea@reutb99
וואי איך א.נשים עושים כ״כ הרבה ילדיםות מאיפה יש להםן כוחות
עברית
אמת קשה לעיכול
דן נחמן / מושיק קוברסקי
בשבוע שעבר פרסמנו מאמר כפול באורכו תחת הכותרת "גלולת אמת". לטובת מי שלא הספיק לקרוא, הנה הנקודות העיקריות:
• לדעתנו, ראש השב"כ, הרמטכ"ל וראש אמ"ן היוצאים הם האשמים העיקריים באירועי ה-7.10.
• גם על מפקד חיל האוויר, שר הביטחון והפרקליטות הצבאית יש אשמה גדולה.
• לאירועים קדמה שנה של מחאה אלימה וכוחנית ללא גבולות, שלא בחלה בסרבנות כדי להפיל את הממשלה, גם במחיר הרס המדינה.
• הכסף הקטרי לא היה הגורם העיקרי שהביא לאירועי ה-7.10, אלא הכסף והתמיכה הצבאית האיראנית שהגיעו דרך מעבר רפיח.
• הממשלה הצליחה להתעשת אחרי ה-7.10 ולהגשים חלק גדול ממטרות המלחמה.
• כלכלת ישראל פורחת למרות כל התחזיות השחורות.
• האופוזיציה עשתה כל שביכולתה להפריע, סיפקה לאויב נשק תודעתי בשפע ועודדה לחץ של מדינות המערב.
• ראשי המערכת הכושלים נלחמו נגד פיטוריהם בגיבוי מערכת המשפט, ובדרכם החוצה הפריחו עלילות כזב כמו קטר-גייט ופרשת הבילד.
המאמר פורסם, בנוסף לעיתון זה, גם ברשתות החברתיות, ושם זכה לתפוצת שיא. חברתנו ד"ר עדי סבו הגיעה בדף הפייסבוק שלה למעל 50,000 צפיות, 700 שיתופים, 1,300 לייקים ומאות רבות של תגובות. רובן של התגובות היו אוהדות, בלשון המעטה, וראו בדברים אמת חשובה שמודחקת ולא מסופרת בערוצי התבהלה. אך בנוסף היו גם כ-20% תגובות כועסות, שליליות, וחלקן אף עברו לגידופים ולקללות.
אפשר לומר שבנקודות העובדתיות שפרסמנו בפירוט במאמר לא עשו המגיבים ניסיון אמיתי לסתור אותנו. גם הם כנראה מבינים שביססנו את טענותינו על עובדות מוצקות. אבל היו מספר טענות שחזרו על עצמן ורצינו להשלים את התמונה ולענות להן כאן.
הטענה העיקרית שחזרה על עצמה היא מדוע פטרנו את ראש הממשלה נתניהו מכל אחריות. הם מתעלמים מהעובדה שלא דיברנו כלל על אחריות אלא על אשמה. האחריות כולה, על כל מה שקורה במדינת ישראל, לטוב ולרע, מוטלת על ראש ממשלת ישראל הנבחר. אנו טוענים בתוקף שהאשמים האמיתיים הם אלו שציינו ולא ראש הממשלה, וזאת מכמה סיבות:
הראשונה, הם המעיטו באופן מובהק בסכנה הרובצת לפתחנו מכיוון עזה. ההוכחה לכך היא בדילול הכוחות והוצאת הצבא להדממה ערב שמחת תורה. חיל האוויר נתפס עם המכנסיים למטה, גם בגלל הסרבנות המקוללת, וגם בגלל זלזול באויב והכנה בלתי מספקת. לא מתפקידו של ראש הממשלה ללכת בעצמו ולדבר עם התצפיתניות בשטח, וכאשר ראש השב"כ, ראש אמ"ן והרמטכ"ל מעדכנים אותו שעזה תחת שליטה מלאה, הוא לא יכול להגיע למסקנה אחרת.
טענה נוספת היא מינוף אמירה בלתי מוצלחת של שר האוצר סמוטריץ', לפני 10 שנים, בהיותו ח"כ מן השורה בתקופת אובמה, על פיה "החמאס הוא נכס". צריך מידה רבה של טמטום ורשע לחשוב שסמוטריץ' תמך בחמאס ורצה לחזקו. כל כוונתו הייתה, ואנו גם מסכימים עם זה היום, שמדינה פלסטינית היא סכנה קיומית למדינת ישראל. בתקופת אובמה, מול הלחץ הבינלאומי העצום על ישראל לנוע בכיוון זה, ההפרדה בין יו"ש ועזה סייעה לנו רבות בהתמודדות. בכל מקרה, גם אם היינו תומכים ברשות מול החמאס, לא היה לה כל סיכוי לחזור לעזה. הרחוב הפלסטיני מצדד בחמאס פשוט כי הוא מחצין את תאוות הדם, שהרשות מנסה להסוות. גם נתניהו וגם סמוטריץ' צידדו בהפרדה אך גם האמינו לראשי הצבא שהבטיחו שהחמאס יישאר חלש יחסית, שההגנה שלנו חזקה מספיק, ושהחמאס ירוסן על ידי שיפור התנאים הכלכליים.
הטענה האחרונה, שמגיעה גם מימין, היא מדוע נתניהו לא הוביל למלחמה יזומה וכיבוש עזה לפני ה-7.10. למזלנו ראינו גם כיצד ממשלה אחרת, שונה לחלוטין, ממשלת בנט-לפיד, יוזמת מבצע קטן ומוגבל בעזה מול הג'יהאד האסלאמי, ונזהרת בכל דרך לא לפגוע בשערה משערות ראשם של אנשי החמאס. למען האמת, רוב מכריע במדינת ישראל, ובפרט בדרגים המקצועיים הבכירים, לא רצו עימות ברצועה. כך שלהאשים (להבדיל מאחריות) בכך רק את נתניהו וממשלתו זו זריית חול בעיניים.
ראו כיצד לכל אורך המלחמה, כולל עכשיו בצפון, וכולל במאבק מול הרש"פ, אותם גורמים שמאשימים את ממשלת הימין ברפיון מול עזה טרם ה-7.10, מטיפים תמיד לנסיגה, להתקפלות, לפשרה ולחידלון. גם אם יש השגות, לא השמאל יטיף לימין כיצד לנהל את מדיניות הביטחון. אנו גם רואים שכאשר נתניהו מנסה להחליף את הדרג המקצועי באנשים יוזמים, תוקפניים ותחבולנים, כל המערכת של האופוזיציה, היוריסטוקרטיה, והמימסד האקדמי והתקשורתי קושרים קשר לחבל במינויים ולהכניס מועמדים שדבקים בקונספציה הישנה. להבדיל מהתקופה לפני ה-7.10, הפעם הימין למד את הלקח, נלחם על כך, ולא מוותר.
לסיכום, גלולת האמת שהבאנו בשבוע שעבר הייתה מקובלת על רבים וקשה לעיכול לחלק מהאנשים שהתקשורת שטופת הרעל השפיעה עליהם. השבוע אנו פה שוב כדי להקל את התהליך.
Moshik Kovarsky - מושיק@mk1956
השבוע, מאמר כפול באורכו, ולדעתנו, חשוב במיוחד. לייקו, שתפו והגיבו. גלולת אמת דן נחמן / מושיק קוברסקי לקראת הבחירות הקרבות ובאות יושקע הון עתק בניסיון לשטוף לכם את המוח במסרים שקריים. אנחנו פה כדי לומר את האמת ללא כחל וסרק. לא צריך שום ועדת חקירה כדי לדעת שיש שלושה אשמים עיקריים באירועי ה-7.10: ראש השב"כ רונן בר, שרצועת עזה הייתה באחריות המלאה של הארגון שלו ברמת המודיעין; הרמטכ"ל הרצי הלוי, שלא דאג שמסביב לרצועה יהיו כוחות שמסוגלים להתמודד עם צבא של טויוטות הנופל בכמה סדרי גודל מצה"ל המתוקצב לעילא ועילא; וראש אמ"ן אהרן חליווה, "המעריך הלאומי", שבילה את הלילה הנורא כשהוא ישן שנת ישרים במלון מפנק באילת. הנרטיב שלפיו הם חזרו והזהירו את הדרג המדיני הוא מופרך והזוי. ראשית, עזה כלל לא הייתה ברשימת הנושאים שהזהירו עליהם. ההפך הגמור - הם דגלו בשיפור הכלכלה והרחבת כמות הפועלים. ואם הזהירו ובמקביל הוציאו את צה"ל להדממה – זו כבר לא רשלנות, זה משהו הרבה יותר חמור. לכן כדאי שיירדו מהטיעון ההרסני הזה. אבל מעבר לכך, האירוע הזה יכול היה להפוך למפלה אדירה של החמאס לו רק הקשיבו לסימנים המעידים באותו הלילה, הקפיצו את הכוחות לכוננות מלאה ופינו את החוגגים חסרי הישע מהנובה. הם לא עשו זאת כי הפכו לפוליטיקאים שחושבים (כך על פי תחקיר השב"כ) על מיסקלקולציה. תרגום: הם חשבו בעיקר איך למדר את הממשלה שאחראית עליהם כדי שלא תפתח, חס וחלילה, בפעולה מונעת. יש עוד אשמים משניים: מפקד חיל האוויר שלא דאג שעזה תכוסה על ידי מסק"רים וכטב"מים 24/7, שר ביטחון שהיה חותמת גומי של הדרג הצבאי עד שלא טרחו לשתף אותו בסימנים המעידים הרבים באותו הלילה, וכמובן פרקליטות צבאית שביחד עם בג"ץ סירסה במשך שנים את הכוחות בשטח, שחששו "לירות על אזרחים" כשהחלה הפלישה הגדולה. כל האירועים הללו התרחשו על רקע שנה נוראה שבה התחולל מרד של שכבה שלמה שהתרגלה שהם הביטחון, הם הכלכלה, הם השופטים והם המדבררים. השכבה המפונקת והפריבילגית הזו החליטה, לאחר בחירות הוגנות שבהן ניצח הימין, לשרוף את המדינה. שום דבר לא היה קדוש בעיניה: הם יחריבו את הכלכלה, הם יחסמו כבישים וידליקו בהם מדורות, הם ירדפו באלימות אנשי ציבור ויתעללו במשפחותיהם, והם אפילו יחבלו בקודש הקודשים – צבא ההגנה לישראל. אותם גורמים בצה"ל שנכשלו באופן חמור ב-7.10 נכשלו גם כאן בריסון תופעת הסרבנות הממאירה, והסלחנות שבה קיבלו אותה רשומה על שמם לדיראון עולם. תגידו שזה הכסף הקטרי? שטויות במיץ עגבניות. הכסף הזה לא נולד יש מאין. הוא החליף את הכסף שהרשות הפלסטינית הפסיקה להעביר לעזה אחרי ההפיכה של חמאס. הקטרים התנדבו להיכנס במקומם, בתיאום עם ישראל וארה"ב, ורוב הכסף הלך למשכורות של עובדי ממשל, דלק וסיוע הומניטרי. הפסקה מוחלטת של הזרמת הכסף הייתה מביאה לקריסה הומניטרית ולחץ בינלאומי או להסלמה מיידית – דבר שאף ממשלה בישראל, ימין או שמאל, לא רצתה לקחת על עצמה. לראייה, גם ממשלת בנט-לפיד המשיכה את ההזרמה, שינתה רק את המנגנון והתהדרה ב"שקיפות", אבל בפועל אף הגדילה משמעותית את מספר הפועלים מעזה בישראל. אותם פועלים הזרימו לחמאס הרבה יותר כסף דרך מיסים ודמי חסות ממה שהעבירו הקטרים. הנשק, הרקטות, המל"טים והתשתיות הצבאיות ששימשו ב-7.10 לא הגיעו מקטר – הם הגיעו מאיראן, דרך מעבר רפיח ומסלולים נוספים, במימון שהתאפשר בזכות הסכם הגרעין של אובמה וההקלות של ביידן-קמלה. ככלל, ה"כסף הקטרי" היווה חלק קטן מהכנסות החמאס שברובם הגיעו מארגונים בינלאומיים (או"ם, USAID, איחוד אירופי) וכאמור, איראן. כל הסיפור על "נתניהו מממן את חמאס" הוא הסחת דעת מכוונת. השמאל מתעלם במכוון מהעובדות כי קל יותר לצעוק סיסמה פשטנית מאשר להודות שהמדיניות של "שקט תמורת כסף" הייתה קונצנזוס ישראלי רחב – עד שהיא התפוצצה לנו בפרצוף. דעת הקהל בישראל, למעט מפלגות הימין העמוק (אנשים כמו אורית סטרוק), התנגדה לחלוטין לפתיחת מבצע יזום בעזה ואף ראש ממשלה, משום מפלגה, לא היה יכול לנהוג אחרת. ההתחייבות של הצבא, שהופרה, הייתה להגן על היישובים בצורה מוחלטת. זה החצי הראשון של גלולת האמת. החצי השני הוא מה-8.10 ואילך. שם התמונה היא אפילו הרבה יותר שחור-לבן. מנסים לספר לכם שהממשלה לא תפקדה כלל אחרי ה-7.10 והיחידים שנרתמו למשימה היו עמותות השמאל למיניהן. זהו שקר וכזב. המלונות שאורגנו מיד למפונים, מערכת החינוך שחזרה לפעול (גם עבורם), הגיוס העצום של המילואים עם תגמול ראוי, ההתארגנות המיידית להגנה בצפון, המשך קליטת העלייה, שימור הסכמי אברהם, ועוד משימות רבות – כולן באחריות הממשלה. התמונות של קטיף עגבניות ופלפלים ושיפוץ שתי שורות בתים בכפר עזה הן רק מסע יח"צ ריק מתוכן. תוך מספר שבועות ישראל עברה למתקפה רבתי בעזה. תוך שנה שיקמנו את רוב העוטף, הכרענו את חיזבאללה כאיום קיומי, ותוך שנתיים החזרנו את כל חטופינו הביתה, רובם הגדול בחיים, השבנו את איראן שנים רבות לאחור, ועוד היד נטויה. כלכלת ישראל מגלה חוסן יוצא דופן, בניגוד לכל נבואות הזעם. התמ"ג לנפש ובורסת תל אביב בשיא כל הזמנים, השקל הוא מהמטבעות החזקים בעולם, יחס חוב-תוצר בירידה, אבטלה נמוכה ואינפלציה מרוסנת. כל המדדים מצביעים על התנהלות כלכלית חכמה ויעילה, גם בתקופת מלחמה. ואיפה הייתה האופוזיציה כל אותו הזמן? עשתה כמיטב יכולתה לחבל, לתקוע מקלות בגלגלים ולספק מסרים של עידוד לשונאינו. התבטאויות תבוסתניות והערכות קודרות של פוליטיקאים ורמטכ"לים לשעבר צוטטו בהרחבה באל-ג'זירה, אל-מנאר ובערוצי משמרות המהפכה – דבר שנתן לאויבינו תקווה וחיזוק. דבר כזה עוד לא היה בתולדות ישראל – אופוזיציה שפועלת בנמרצות כנגד המדינה, תוך כדי מלחמה, מספקת תחמושת מורלית ותודעתית לגרועים שבאויבינו, ומערערת את התמיכה של ידידינו. זה התחיל חודשים ספורים אחרי ה-7.10, כשהחלו להישמע הקריאות להפסיק את המלחמה "בכל מחיר" ולהיכנע לחמאס "כדי להחזיר את החטופים". מעבר למסר הנורא שזה היה מעביר לאזור כולו, סביר שבצורה כזו לא היו החטופים כולם בבית עד היום. כשעמדה על הפרק הכניסה לרפיח – המהלך שהכריע את חמאס – כל מתנגדי המלחמה, ולצערנו גם חלק ממערכת הביטחון (שראשיה, כפי שציינו קודם, התרשלו חמורות ב-7.10), פעלו בצורה חתרנית למנוע את המהלך. למזלנו, בראש הממשלה עמד נתניהו, יצוק מפלדה, וכנגד כל אותן יללות כפה על צה"ל לבצע. כך גם בהמשך, כשהתנגדו למבצע הביפרים עד כדי כך שיש שיאמרו שנעשה ניסיון להדליף את הפעולה ולהכשיל אותה. בהמשך, כשנתבקשו אחר כבוד לעזוב, הם עשו כל מה שאפשר כדי להכשיל את התחקירים ולהידבק בצורה פתטית לכיסאותיהם באמצעות הפללת חפים מפשע והרס חיים של משפחות שלמות. כך נכנסו לחיינו הפרשיות המנופחות והמופרכות של מסמך ה"בילד" וקטרגייט. האישום בפרשת קטר מתפורר כי הוא לא בנוי על שום דבר מהותי. לא היה מגע ישיר עם שום גורם קטרי רשמי, אלא רק עם לוביסט אמריקאי יהודי לגיטימי (ג'יי פוטליק) שפעל גם מול גורמים רבים אחרים בישראל. נתניהו עצמו ביקר את קטר לאורך המלחמה, ולא שיבח אותה. אותם מסרים "פרו-קטריים" היו בעיקר ניסיון לקדם עסקת חטופים – בדיוק כמו שעשו לפיד, גנץ, יוצאי מוסד ועיתונאים רבים שלא נחקרו כלל. השב"כ עצמו לא מצא פגיעה בביטחון המדינה, ואין עבירה ביטחונית אמיתית. כל הפרשה היא לכל היותר עבירה קלה של טוהר מידות, אם בכלל, שנופחה לממדים הזויים כדי ליצור "קשר קטרי" דמיוני נגד לשכת נתניהו. גם פרשת ה"בילד" היא דוגמה קלאסית להאשמה מופרכת: מדובר במסמך ישן של דרג ביניים בחמאס, שהודלף חמישה חודשים(!) אחרי שנתפס, אחרי שצה"ל כבש חלקים נרחבים מעזה ותפס עשרות ארכיונים. סיכוי סביר שמי שכתב אותו כבר לא היה בין החיים. לא נחשפו מקורות, לא נגרם נזק ביטחוני של ממש, והמסמך דווקא חיזק את עמדת ישראל במו"מ. מדובר בהדלפה פוליטית שגרתית – בדיוק כמו עשרות הדלפות אחרות שלא זכו לשום חקירה. העובדה שהפרשה הזו טופלה עם מעצרים, שב"כ, סעיפים דרקוניים וכתבי אישום כבדים – בעוד הדלפות חמורות בהרבה (למשל מבצע הביפרים והדלפת מועד התקיפה באירן לערוץ 12) עוברות בשקט – מוכיחה שהכול כאן הוא פרשה מנופחת לצורך מלחמה פוליטית נגד נתניהו ושמירה על הכיסא, ולא הגנה אמיתית על ביטחון המדינה. אל החבורה הבלתי אחראית הזו הצטרף גורם נוסף: אותה מערכת משפטית חסרת רסן שהניסיון לתקן אותה טרם המלחמה כשל. מערכת זו, שפתחה את דלתותיה בלב פתוח ובנפש חפצה לנציגי הנוח'בה ולארגוני השמאל, אטמה את אוזניה לזעקות המשפחות השכולות. מצד אחד הם הגנו בחירוף נפש על הדרגים שנכשלו ב-7.10, ומצד שני התערבו ומתערבים ללא הרף בדברים שהממשלה היא הסוברנית היחידה בהם, כמו מינוי ראשי ארגונים חמושים (שב"כ ומוסד) ופונקציונרים כמו נציב שירות המדינה. הם מנעו ביקורת הכרחית על המלחמה של מבקר המדינה, והם ממשיכים למרר את חיי ראש הממשלה עם משפט הזוי על אירועים שוליים וחסרי ערך מלפני 10-15 שנה. יכולנו להרחיב בעוד אלפי מילים על הנושאים כאן. בניגוד לצד השני, אנו חסידי הפרטים, לא הסיסמאות. אבל ארזנו לכם הכל בגלולת אמת קטנה. קחו אותה.
עברית
היום הבת שלי חגגה יום הולדת 17 בבריכה בבית, מוזיקה סושי , 15 בנות בנות 17 ואף בן אחד. כולן בחוטיני, בגדי ים ברזילאים וכו וכו. חשבתי לעצמי זה דור אחר, מצד שני מתירנות בלבוש אבל מצד שני הן פחות בעניין של המין השני ממה שאנחנו היינו. מעניין למה זה
עברית
אלכס שרמן:
היה לי ילד, הבכור.
קראנו לו רון.
רון זה שמחה, עליצות, שיר וזימרה.
בכל אלה הוא מילא את לבינו.
רון הפך אותי לאבא בפעם הראשונה.
הפך את מעין ואותי למשפחה.
גידלתי אותו כמיטב יכולתי.
לא הייתי מספיק בבית, תמיד בעבודה,
תמיד עסוק, לא פעם לחוץ, לא תמיד סבלני.
אבל אהבתי אותו, אוי כמה אהבתי אותו!.
כמה אמא ואני השקענו, כמה דאגנו וכמה התגאנו בו.
כל כך התגאנו.
הייתה סביבו תמיד הילה.
כל פעם שחלף לידי לא יכלתי שלא להתרשם.
מאיפה הגובה הזה, מאיפה תוי הפנים החדים והמהפנטים.
איזה קול נעים, איזה חיוך מקסים.
איך הצלחתי ככה?
כמה בר מזל הייתי!.
היה אמור להיות המשענת שלנו לעת זיקנה, מקור לאין סוף נחת, האח הבכור לדן ולעדן.
זה שסולל את הדרך לפניהם.
זה שכבר היה שם, זה שכבר עשה את זה.
זה שמקרין בטחון שגם הם יכולים, שהכל בסדר.
זה שאפשר להתייעץ איתו. מודל לחיקוי.
היה אמור להמשיך ולהתבגר ולהיות חבר אמת לדן, לתת בטחון לעדן שהשמיים הם הגבול.
היה אמור להיות זה שמלמד אותנו, ההורים, קצת חוכמת חיים. קצת להרפות, קצת להנות, קצת להעריך…
היה אמור להמשיך במסלול חייו, מטייל, לומד, מקים בית.
היה אמור להיות שם לידינו לעת זיקנה.
הייתי אמור להביט בו ולאחוז בידו במיטת חולי על ערש דווי.זה לא יקרה.
גם אחרי כמעט שלוש שנים, אני יושב בכורסתו בחדר, מביט סביב, עובר פריט פריט, הגרון והלב מתכווצים וכואבים.
הוא יצא מהחדר הזה לבוש מדי צה”ל בפעם האחרונה, הסעתי אותו לתחנת הרכבת ולעולם לא חזר.
נכון, אני לא מיוחד בשכול שלי.
יש אלפי אבות שחווים את זה ושום דבר שאני אכתוב לא ייכתב בפעם הראשונה ולא יהיה ייחודי לי.
הזמן עובר, אז צריך להיות ״חזקים״, יש עוד ״סיבות להמשיך לקום כל בוקר״, הכל נכון ועדיין יש גם כאב וגעגוע שלעיתים, כמו ברגע כתיבת שורות אלה, ממש בלתי נסבלים.
מתגעגע אליך רון,
צר לי על מה שעברת.
כואב לי.
אוהב אותך מאוד.
@MayanShermanMVD
עברית