המכון הישראלי לדמוקרטיה

חוק התפזרות הכנסת שעבר היום בטרומית ממש אינו מקרה חריג. 18 מתוך 24 כנסות שכיהנו עד כה התפזרו לפני סיום הכהונה, 14 באמצעות חוק התפזרות, כולל הכנסת ה-21 שהתפזרה במאי 2019, חודש אחרי שנבחרה, והכנסת הקודמת שהתפזרה אחרי שממשלת השינוי איבדה את הרוב שלה. להסבר המלא של ד״ר אסף שפירא idi.org.il/articles/39151

הציבור היהודי הלא-חרדי מסבסד את עלויות הביטחון עבור החרדים בסכום של 15 מיליארד ש"ח בשנה. ביטחון הוא אמנם מוצר ציבורי, אבל לא כולם משלמים עליו באותה מידה. לפי מחקר חדש של המכון, למרות שהחברה החרדית היא בערך 14% מהאוכלוסייה, ונהנית מהגנה ביטחונית ששוויה כ-21 מיליארד ש"ח, תרומתה למימון עלויות הביטחון היא 6 מיליארד ש"ח בלבד - פחות משליש מהסכום. את הפער, משלם הציבור היהודי הלא-חרדי. מה זה אומר? כל משק בית חרדי נהנה מסבסוד ביטחוני של כ-51,800 ש"ח בשנה. כל צעיר חרדי שלא מתגייס מסובסד על-ידי המשרתים הלא-חרדיים ב-72,000 ש"ח לשנת שירות וכ-220,000 ש"ח לשירות מלא. איך מתקנים את זה? אכיפת גיוס וביטול הטבות למשתמטים, מס על פטור משירות וביטול הטבות מגזריות: תקציבי ישיבות, סבסוד מעונות יום, הנחות ארנונה ועוד. למחקר המלא של גלעד כהן קובאץ' וד"ר גלעד מלאך: idi.org.il/articles/64364

מה קרה ב 2 בנובמבר? מי היו זמר וזמרת השנה של 1998? לכבוד 78 שנים לחתימה על מגילת העצמאות, הכנו לכם חידון שיבדוק עד כמה אתם באמת מכירים את ישראל >> idi.org.il/articles/64359 מוזמנים לשתף אותנו בתוצאות בתגובות 😀 בהצלחה!

להסבר המלא idi.org.il/knesset-commit…

הצעת חוק תקציב תאגיד השידור הוא צעד נוסף לעבר שליטה פוליטית בשידור הציבורי. לפי ההצעה, תקציב התאגיד יקבע בכל שנה במסגרת הדיונים על תקציב המדינה, במקום שיהיה קבוע וידוע מראש כמו היום. בנוסף, הממשלה תוכל גם לשנות או לבטל סעיפים בו, ולמעשה לאיים בקיצוץ בכל פעם שיעלו תכנים שלא לרוחה. כך, יהפוך התאגיד לשופר מוטה של השלטון - או שיקרוס. במקום שידור ציבורי חזק ועצמאי נקבל גוף תקשורת מאוים וחלש, שחי בחוסר ודאות תמידי ותלוי בחסדי השלטון

הכנסת יכולה להתפזר אם עובר חוק פיזור הכנסת כמו כל חוק רגיל - שלוש קריאות במליאה (וקריאה טרומית, אם מדבר בהצעת חוק פרטית), ודיון ואישור בוועדה של הכנסת. כדי להעביר את החוק צריך רוב של לפחות 61 ח"כים בקריאה השלישית. מתי יהיו בחירות? מועד הבחירות צריך להיקבע עד חמישה חודשים מיום קבלת החוק. כך, שאם החוק יתקבל במהלך מאי 2026, המועד המאוחר ביותר לבחירות צריך להיות אוקטובר 2026. אי אפשר לדחות את הבחירות מעבר למועד המקורי ב-27.10, אלא בחוק, לאור נסיבות מיוחדות וברוב של לפחות 80 ח"כים. מה קורה עם החקיקה? הכנסת והממשלה ממשיכות לכהן עד הקמת ממשלה חדשה. אבל, לפחות לפי הנוהג, קידום של חוקים בועדות הכנסת ייעצר למעט חוקים שהקואליציה והאופוזיציה מסכימות עליהן להסבר המלא idi.org.il/articles/39151

הטענות כאילו בג"ץ כבל את ידי צה"ל ולכן נושא באחריות לאירועי 7 באוקטובר מופרכות ומשמשות תירוץ כדי לא להקים ועדת חקירה ממלכתית. לטור המלא idi.org.il/articles/64258

לסקר המלא idi.org.il/articles/64183

תוצאות מדד הקול הישראלי אפריל 2026: מי משפיע יותר על ההחלטות הביטחוניות לגבי ישראל? בקרב הציבור היהודי, 56.5% חושבים שהממשל האמריקני הוא המשפיע העיקר על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל. 15% חושבים שהממשל הישראלי הוא המשפיע העיקרי. בציבור הערבי, השיעור הגבוה ביותר (40%), מאמינים ששני הממשלים משפיעים במידה שווה. סקר אפריל 2026 מגלה גם ש 48% מכלל הציבור חושבים שהמניעים העיקריים מאחורי מינוי ראש השב״כ וראש המוסד, היו קרבה אישית ונאמנות לראש הממשלה. 33% חושבים שהמניעים העיקריים היו דווקא כישורי המועמדים. ומה לגבי מה שקורה בצה״ל? 47% מהציבור חושבים שהעמדת חיילים לדין על הדלקת מנגל בשבת וענישת חיילות על לבוש לא צנוע מעידים על שינוי מהותי ולא רצוי באופיו של צה"ל. 18% חושבים שמדובר בשינוי רצוי. מה אתם חושבים?

אמון הציבור במשטרה בשפל, רוב גדול בציבור סבור שהמשטרה אינה ניטרלית מבחינה פוליטית, ומרבית הישראלים, מכלל המחנות הפוליטיים, סבורים כי החלטות של פיקוד המשטרה ושל שוטרים בשטח מושפעות מלחצים פוליטיים, ולא נשענות רק על שיקולים מקצועיים. ולמרות זאת – רבים בסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה בחרו להשתתף אתמול בחגיגת יום ההולדת של השר לביטחון לאומי, באישור המפכ"ל. מצעד השוטרים הבכירים העושים דרכם לאירוע פרטי-פוליטי לכבודו של השר הממונה על המשטרה, בהשתתפות עבריינים וגורמי ימין קיצוני, מעיד על עומק השבר הערכי והדמוקרטי שמשטרת ישראל נתונה בו. גבולות שהיו פעם ברורים - נשברו. המשטרה והמשרתים בשורותיה מחויבים לנהוג בממלכתיות, ולהוכיח לציבור שהם פועלים בשירות האינטרסים שלו ולא של הפוליטיקאים. לרוח המפקד יש משמעות. אתמול נשבה רוח רעה מהפיקוד הבכיר של המשטרה, והיא מאיימת לסחוף גם את השוטרות והשוטרים שבמורד שרשרת הפיקוד. בשנת בחירות, שעה שהאמון הציבורי במשטרה חשוב מתמיד לנוכח תפקידה הקריטי בשמירה על תקינות, הוגנות וטוהר הבחירות, יש לקוות שמפכ"ל המשטרה ומפקדיה יתעוררו ויתעלו לגודל השעה, ויתחילו מיד במסע הארוך לשיקום משטרת ישראל כמשטרה של כל אזרחיות ואזרחי ישראל.

בדיון היום בבית המשפט העליון בעתירה נגד שר המשפטים לוין, על אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, שאל השופט גרוסקופף מה ייעשה עם מחסור ברבע מהשופטים מבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כולל הנשיא). נציג שר המשפטים עו"ד ציון אמיר ענה בשאלה: "למה זה מטריד את אדוני?". השאלה של עו"ד אמיר משקפת עמדה שהמחסור בשופטים לא צריך להטריד את בית המשפט, אלא את השר שעוסק בכך ושצריך פשוט לסמוך עליו. ד"ר גיא לוריא: "שר המשפטים שעומד בראש הוועדה לבחירת שופטים החליט לשנות את דרכי ניהולה, ולמרות שבחוק דרוש רוב רגיל כדי לבחור שופטים, הוא דורש הסכמה פה אחד. בגלל הדרישה הזו חסרים שופטים, ולא רק בבאר שבע. המחסור הזה מעכב דיונים בתביעות של אזרחים, ומעכב משפטים פליליים באופן שמחייב לעתים, לדברי השופט שטיין בדיון קודם, לשחרר נאשמים ברצח ממעצרם. במילים אחרות, כשהצדק נדחה האזרחים נפגעים, וזה לא צריך להטריד רק את השופט, זה צריך להטריד את כולנו. אסור שפשוט נסמוך על השר".

ד"ר אסף שפירא התראיין ל-N12 בעקבות פרישתה הדרמטית של אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, והתייחס גם להתערבותם של גורמים פוליטיים בעבודת הוועדה: "אנחנו בחודשים האחרונים רואים מתקפות הולכות וגוברות על ועדת הבחירות המרכזית מצד גורמים פוליטיים. זה התחיל מתהיות שיכולות להיות לגיטימיות אבל זה הפך להיות כמעט אובססיבי, בנוגע למינוי של היועמ"שית לוועדה. אחת הסכנות היא דה-לגיטימציה של ועדת הבחירות, ואז דה-לגיטימציה של תוצאות הבחירות. זו סכנה מאוד ברורה ואסור לגורמים פוליטיים לעשות את זה". לכתבה המלאה: bit.ly/48A20Ir

מי מרוויח מההגרלות בתכנית "מחיר מטרה"? מחקר חדש שלי מתייחס לסוגיה זו- idi.org.il/books/64031 @DemocracyIL

בג"ץ קבע השבוע שורת סנקציות על חרדים חייבי גיוס, ובכך חשף את אוזלת היד של הממשלה בכל הקשור באכיפה שוויונית של חובת הגיוס. בניגוד לעבר, לא מדובר בסנקציות כלליות כמו קיצוץ תקציבי הישיבות – אלא בכאלה שפוגעות באופן ישיר בכיסם של המשתמטים דרך שלילת הנחות בארנונה, בצהרונים ובדיור. איך זה ישפיע? אברך בגיל 26, נשוי פלוס שני ילדים, צפוי להפסיד עד 35,040 ש"ח בשנה. אברך בגיל 22, נשוי, צפוי להפסיד עד 3,840 ש"ח בשנה. הפגיעה בבחורי ישיבות רווקים קטנה בהרבה, עד 1,440 ש"ח בשנה בלבד. השאלה שנשארת הפתוחה: עד כמה צעירים ישנו את החלטתם בגלל הפגיעה העתידית בהכנסות שלהם, או שיצפו לשינוי חקיקה שיבטל את פסיקת בג"ץ. ההסבר המלא של יוחנן פלסנר וד"ר גלעד מלאך בקישור הבא bit.ly/4t0VW36

ההכרזה של בנט ולפיד על התמודדות משותפת בבחירות 2026 מעלה שוב שאלה ותיקה בפוליטיקה הישראלית: האם ריצה משותפת באמת מועילה להן, או שלפעמים דווקא מזיקה? הסיבה המוצדקת ביותר להתמודדות משותפת הוא החשש לא לעבור את אחוז החסימה. מפלגה שנמצאת בסכנה כזו, צריכה לטובתה ולטובת הגוש שלה לחבור לרשימה משותפת, אחרת קולות הבוחרים שלה עלולים להיזרק לפח. אבל: כשמפלגות רצות יחד, יש גם סיכון: הן עלולות לאבד בוחרים שמסתייגים מבת הברית. לפעמים דווקא התמודדות של מפלגות בנפרד, יכולה "לגנוב" קולות מהמחנה היריב. בשורה התחתונה, אין כאן חוק ברזל. לכל מערכת בחירות ולכל רשימה יש תנאים מאפיינים שונים, ובנסיבות מסוימות התמודדות ברשימה משותפת תהיה דווקא מועילה. ד"ר אסף שפירא ופרופ' גדעון רהט מפרטים את כל הסיבות בעד ונגד ריצה משותפת בקישור בתגובות >>