drtaln

זה המונדיאל השלישי שלנו ביחד. שלוש יבשות. ומה שעברנו אתמול 2:2 והפנדלים הכי מטורפים, עם הדרמה, האינטנסיביות והאווירה של המונומנטאל היה חווית על. ותודה לשותף שלי לאורך כל השנים על רגעים אינסופיים של אושר @fakeBenDor

@SuperCat_alw @sDavidovitch צודק. הסיכוי שקבוצה קפריסאית תזכה בקונפרנס גבוה יותר מהסיכוי שישראלית תזכה בו.

@Dr_Taln @sDavidovitch זה הרבה מאוד "אם".

לפני שנה בדיוק, קריסטל פאלאס הייתה עם 0 תארים בהיסטוריה של מעל 100 שנה. שנה אחרי - היא עם 3 תארים. גביע, צדקה וקונפרנס. טרפת

@SuperCat_alw @sDavidovitch אם קבוצה ישראלית היתה זוכה בקונפרנס היית כותב אחרת.

@sDavidovitch תואר וחצי, אם אני נדיב. גביע הצדקה או הקהילה או איך שלא קוראים לזה עכשיו הוא לא באמת תואר. קונפרנס זה חצי תואר (פרס ניחומים של פרס ניחומים).

@orangreenman נכון מאד. עוד נקודה. פוטבול שונה מאד שיש יחידה להגנה ויחידה להתקפה וכל אחד עושה תפקיד אחד. בכדורסל אתה צריך להיות טוב בשני התחומים. קשה מאד, במיוחד בפלייאוף שהוא אגרסיבי, להחביא שחקן הגנה גרוע. הארדן גרוע, מאד גרוע בהגנה. כנל ווסטברוק

הארדן הוא אחד האנשים שאפשר להשתמש בהם להעביר את הנקודה שאני מנסה להעביר, לעיתים קרובות - יכול להיות ספורטאי הכי מוכשר בעולם, עם המספרים הכי יפים, עם כל האנליטיקס מאחוריו. בסוף - יש משהו, "רוטב סודי" שאי אפשר לשים עליו את האצבע - שמפריד בין ווינרים ללוזרים. כשהוא היה בשיא, זה סקורר התקפי ברמות הכי גבוהות אי פעם. אבל לוזר זה לוזר - לא משנה מה

אין לי מילים לתאר מה שאני חושב על ספורטאי שמקבל בראש בעקביות ועדיין טוען שהוא טוב יותר מהיריב 🤷‍♂️

@yonizann בא אגלה לך סוד. כולם חוץ מאוהדי בית״ר ואולי גם בית שאן שמחים שלא זכיתם באליפות.

יצא לי לחשוב אתמול אם קיימת השמדת ערך גדולה יותר למועדון כדורגל מאשר מכבי חיפה קבוצה שלפני 4 שנים ניצחה את יובנטוס היום הקהל שלה חוגג אובדן אליפות של בית"ר לפני שמבקרים את שחר תסתכלו רגע על עצמכם מהפועל אין ציפיות כמובן סמול קלאב מנטליטי זה שמם האמצעי

@EinhornOmer עומר, שוב מברוק. כתבת יפה מאוד. לא להאמין שראיתי בורנמות׳ נגד סיטי אתמול רק כדי לשמוח בשבילכם. ארסנל נגד יונייטד זו לא באמת יריבות. יונייטד נגד ליברפול זו יריבות.

יא אללה ארסנל. מה כותבים אחרי 22 שנים? לא יודע, אבל בוא פשוט נתחיל. קיץ 97׳. אני בן ה-8 כבר שרוף על כדורגל, שרוף על מכבי חיפה. אחי הגדול לקראת גיוס, מסיים יב׳ וטס לאיה נאפה. הוא חוזר משם עם חולצה, 99.9% מזויפת אני מהמר בביטחון, של ארסנל. ברקים כחולים וכחולים כהים, פאץ׳ אדום עם סמל של תותח.
אותיות JVC גדולות מקדימה, 10 וברגקאמפ מאחורה. מאותו רגע, לא היה חזור. תודה לאח שלי הגדול, שקנה את החולצה בדיוק בזמן. עונה ראשונה בחיים שלי כאהוד ארסנל- וזה חלום. ברגקאמפ הפך לשחקן שאני הכי אוהב בעולם. ביחד עם דל פיירו, אבל עוד שניה נחזור אליו. כמה קריטיים הם החודשים והשנים האלו בילדות - אני מרגיש שזה מעצב את חייך הבוגרים כאוהד כדורגל. כמה מזל היה לי. את עונת 97/98 סיימתי עם כל כך הרבה רגעים מטורפים. ארסנל שלי לקחה דאבל, הרבה בגלל שוער עם פנים של תינוק שהחליף את דיוויד סימן המרשים בחלקים גדולים של העונה. הרבה בגלל חוליית הגנה קלאסית הארדקור של ההארדקור: פאקין לי דיקסון, נייג׳ל וינטרברן, סטיב בולד או מרטין קיאון המלחיצים ממש, וטוני אדאמס שהיה בדרגת אל מבחינת שני האחים הגדולים שלי. גם חגגתי על הגדרות של אצטדיון רמת גן בגמר גביע נגד הפועל ירושלים בסיום אותה עונה, וכמה שבועות אחר כך גם הגיע המונדיאל הכי הכי הכי שכתבתי עליו כבר לא מעט. אבל קרה עוד משהו בשלבי הסיום של העונה הזו, אירוע שולי שלא ייחסתי לו חשיבות בזמן אמת. אמרתי שגם בדל פיירו בדיוק התאהבתי באותה עונה, ספציפית - חצי הגמר של ליגת האלופות נגד מונאקו זה משהו שאני לא אשכח בחיים. אפילו לא ידעתי שהסתובב שם על הדשא מישהו שייכנס לי אפילו עוד יותר עמוק אל הלב. יותר מאלכס, יותר מדניס. קיים בכלל עומק כזה?! אז חגגנו דאבל אדום, חגגנו גביע ירוק, ראינו את מונדיאל 98׳ שהיה חוויית הכדורגל המושלמת. משם יצאנו לשנים של מאבקי אליפות נגד מנצ׳סטר יונייטד - היריבות הכי גדולה שחוויתי בימי חיי, ועד היום אני כל כך מתגעגע אליה. אבא אוהד יונייטד, אחד מהאחים שגידל אותי על ארסנל, עשה את הבלתי ייעשה (!!!) וחצה את הקווים והצטרף אל אבא. שלא תחשבו שאני לא הייתי בסכנה. בקיץ 99׳, אחרי אותו גמר ענק - קיבלתי סט של דיוויד בקהאם. אדום, יפה, אומברו, עם מכנס לבן. כמו אז כשהוא הגביה את הקרנות, בול. אז בדיוויד התאהבתי, אבל החזקתי חזק ולא נפלתי לפיתוי של אבא. האח השלישי (אני מספר 4) - הוא החריג. הוא בכלל באיירן, וגרמניה. שרוף. משהו לא נורמלי. אתם מדמיינים מה קורה בבית בגמר של 99׳, נכון? בקיצור, 3 שנים של יונייטד על הראש שלי, עד וילטורד באולד טראפורד. ה-JVC התחלף ב-Dreamcast שהתחלף ב- SEGA. לפני כן עוד הפסדנו לפאקין גלאטסאריי בגמר גביע אופ״א בפנדלים. ואט ואט, מטפס בחדרי הלב שלי הדבר הזה, התופעה הזו שנקראת תיירי הנרי. עונת 02/03 הייתה אדירה - אולי הכי טובה שלו כשחקן, אבל לאליפות זה לא הספיק. כמה טובה הייתה יונייטד ההיא. כמה אורה הייתה בסר אלכס. בדיעבד, זה רק גורם לי להעריך את ההישגים של ארסנל הזו יותר ויותר ויותר. ואז הגיעה עונת 03/04. וואו כמה אני מתגעגע. אפילו את החולצות הצהובות וה-O2, משהו שאסור אסור אסור לאהוב - אהבתי. בטח עם שרוול ארוך, בטח כשתיירי עם כפפות. העונה הכי הכי הכי. בשתי העונות האלו - 01/02 ו-03/04, גם מכבי חיפה זכתה באליפות במקביל, ושתי הקבוצות שלי הוציאו אותי לקיץ מושלם. יש ילדות כדורגל כזו? לאורך עונת 05/06 חייתי בחלום. תיירי הנרי העביר אותי כל משוכה גבוהה. ריאל מדריד ויובנטוס - שתי קבוצות שאני גם ממש ממש אוהב, לא יכלו לשחקן שבשלב הזה אני כבר מאוהב בו מעל הראש. נשיקות גם ליינס להמן היקר שעצר את ריקלמה ומנע פאדיחת על. אבל הגמר ההוא, בטח ובטח ובטח אחרי שאני מוביל משער של סול קמבפל בנגיחה (הערה ראשונה: הגבהה אדירה של תיירי. הערה 2: פיצוי לסול על השער שגנבו מאנגליה אהובתי ביורו 2004 נגד פורטוגל) - היה אחד ההפסדים הכי כואבים שהרגשתי בחיים, כנראה יחד עם הפנדלים נגד הצהובים באותו אצטדיון רמת גן, כמה שנים אחרי שהייתי על הגדרות. אלמוניה יא חתיכת מניאק. סגור את הפינה שם. כמה שכאב לי, לא האמנתי שאני אצא ל-22 שנים (או 20 אם סופרים מגמר ליגת האלופות ההוא) בלי כיוון לתואר משמעותי. >>>

@EinhornOmer ברכות חמות מאוהד יונייטד. תחשוב עליי, כמה זמן לקח לי. מהאליפות של בובי צ׳רלטון, ג׳ורג׳י בסט ומאט באסבי ב67׳ ואחר כך הגמר נגד בנפיקה ב68׳ ועד לחזרת האליפות כמעט 30 שנים אחרי. אם תנצחו את הקטארים בגמר זה בכלל יהיה מושלם.

22 שנים של המתנה. אני בן ה-14 לא הייתי מאמין שזה ייקח כל כך הרבה זמן, וגם לא הייתי מאמין שככה זה ירגיש. עוד נסכם בהרחבה, אבל אלופי אנגליה שוב. זה כל מה שמשנה. זה, וגמר ליגת האלופות.

@EinhornOmer הנבחרת הכי מוכשרת מאז 70׳.

עם כל הכבוד להעפלה ב-70׳, ולשער בצרפת שהיה דרמטי אבל די חסר חשיבות… לא היה יום כזה בתולדות הכדורגל שלנו. יום שבו ניצחנו את אוסטריה, אבל הרגיש כאילו גם ברזיל הייתה חוטפת. נקודות הממשק שלנו עם הכדורגל האוסטרי הן בלתי נגמרות, על כולן סיפרתי בפרק החדש של ״הרחובות לא ישכחו״. תהנו.

@orangreenman בסוף לכל קבוצה במהלך העונה יהיה משחק מחוץ לארה״ב. תחשוב על משחקים במרקנה, בובונרה ושנחאי. אם הייתה מנייה של הליגה הייתי קונה מזמן.

כאמור - אנחנו רק נקבל עוד ועוד ועוד משחקי NFL קרובים לביתנו (זוכר שקראתי משהו על דובאי ב-2027/8, אבל אולי הזיתי). מחכה כבר למשחק בסמי עופר ב-2032

@orangreenman אתה בא מהייטק ואני שותף בסטארטאפ והייתי אנליסט בקרן שאני חבר בה כ3 שנים. זה לא ניהול סטארטאפ. אני בטוח שאת העסקים שלו הוא מנהל בצורה הרבה יותר שקולה. הפועל תל אביב סל היא קבוצת ספורט טובה מאד עם מסיחים מטורפים. לא שאני חושב שהאוהדים הם טלית שכולה תכלת במקרה הנ״ל.

@Dr_Taln אבל זה ככה by design. מנהלים את העסק כמו סטארטאפ, ולא כמו קבוצת ספורט

יש אנשים שלא בהכרח התחברו לפרגון שלי כאן, אז אני רוצה להרחיב ולהסביר: אני סבור שהקרב על דעת הקהל בנושא הזה הוא בכלל לא על עובדות. אלא על נרטיבים, אנשים וערכים. ולפני שתכתבו לי על מה אובייקטיבי ומה לא - גם עובדות קל לסלף, לעוות ולבחור בפינצטה לפי מה שמתאים. ראינו את זה גם בריאיון הזה בכמה וכמה דוגמאות. אז המצב הוא כזה: מצד אחד ישנו הבעלים והנרטיב שלו: קיבלתי את השליטה כדת וכדין, כוחות מבחוץ ומבפנים פועלים נגדי ומבצעים בי רצח אופי, בזמן שאני בסך הכול בא ממקום נקי ("לב זהב") ורוצה לשבש את המערכת ולהביא להישגים. הקהל של הפועל, בליבתו, לא מסוגל לכבד בעלים חזק, ויסלק כל אחד שכזה. ממה שאני קורא ומבין, האנשים שתומכים בנרטיב הזה, אלה אנשים שמבחינתם זו התפתחות הגיונית, ואף סבירה, לבנות מחדש את בסיס האוהדים, דרך כאלה שאין להם כרגע זיקה מיוחדת להפועל כמועדון, וככל שהוא יצבור הצלחות (בעיקר בזירה האירופית). מצד שני ישנו קהל המחרימים/מבקרים והנרטיב שלהם: הבעלים ביצע מחטף של המועדון, שיקר מראש וביודעין לגבי הכוונות שלו, ומאז שוחט בדורסנות כל ערך וכל "פרה קדושה" שהקהל והמועדון הזה טיפחו במשך עשרות שנים. לצד זאת, הוא וההנהלה שלו עוסקים סביב השעון בלגזלט את הקהל שעדיין לא החרים, כדי לגרום לאלה לחשוב שהם בעצם הקורבן. עכשיו, ברור שלכל צד יש גם את הדרכים "להוכיח" את הנרטיב שלו (ע"ע - עובדות). במקומות שזה נדרש, זה גם מגיע לבתי משפט (וגם שם, אני מבטיח לכם, 99% ממי שאוהד ומתעניין בהפועל לא באמת צולל לפרוטוקולים). אבל ממה שאני קורא - אין כאן כמעט Middle Ground, מכל הבחינות - או שאתה גרופי של הבעלים (ולא ממש פתוח גם לעובדות של הצד השני), או שאתה לא. ולכן, אני חושב שהריאיון לקח זאת בחשבון והתמקד בנרטיבים המרכזיים בסיפור, מבלי להתעכב בכל פינה רק על "עובדות" למתקדמים. בסוף זו שאלה של - האם אתם צופים בשיח הזה ומאמינים לבן אדם שמדבר בו. האם הוא נראה לכם אדם אמין, עם ערכים שעולים בקנה אחד עם אלה שיש לכם (בהקשר לקבוצה), ואם אתם מאמינים שבטווח הארוך זה האיש שצריך להוביל את המועדון...

@orangreenman יש יותר המשכיות בירושלים הן ברמה הניהולית והן ברמה המקצועית. הבניה היא דרך אנשים שגדלו עם המועדון. מה שקורה בהת״א זו, אם מותר לי לקחת מהמקצוע שלי, הפרעת קצב חדרית. פיקים ותהומות בקצב מטורף. כל הזמן יש בז מסביב לעופר ינאי. ורק פוטבול. וזה מזקן השבט בארץ.

@Dr_Taln רק שגם אצלכם יש מרמור ונתק מסוים מההנהלה/בעלות, בעיקר בגלל ההיסחבות של תהליך הבנייה וזה שלא מדלוורים מספיק הישגים. מה יותר בעייתי? בעיניי המצב בת"א - כי שם זה משבר אמון שלא מאמין שהוא פתיר 🤷‍♂️ בקיצר - הענף די גמור, ובטוח בשפל חסר תקדים. ולכן צריך להדליק אנשים על 🏈😉

פח הזבל האנושי שנקרא עידית שמוליק סילמן היא סיבה מספיק טובה לא להצביע לנפתלי בנט שהפציע אותה לחיינו.

@orangreenman אורן. אתה כותב ומגיש נהדר. אנחנו עברנו לפני כמעט 3 שנים לקפריסין. הכל טוב. אל תתן לזבי חוטם להעכיר את מצב הרוח שלך.

אם חלילה משהו יקרה למדינת ישראל - דעו שזה בגלל אנשים כאלה, ולא מישהו שיצא לכמה שנים של רילוקיישן. והוא צודק, כותבים קיתונות. מי שקורא את הבלוג שלי יודע שאני לא עושה לעצמי הגהה, וקורה שיש טעויות בטקסטים ארוכים 🤷‍♂️ (גם עכשיו, הקלדתי "קורא שיש" במקום "קורה שיש" במקור)

@Duduoppe לא. ומכיוון שאתה יודע מראש את התשובה אז הציוץ הזה נראה יותר כהטרלה.

שאלה לאנשים שבאמת מגדירים את עצמם רק לא ביבי: מציעים לכם פירוק של גוש הימין חרדים, כלומר נתניהו גמר את הסיפור סופית. אין רפורמה, אין רוטמן, אין בן גביר. המחיר? אתם מקימים ממשלה עם החרדים ונותנים להם הכל - פטור כמעט מוחלט מגיוס, ותקציבים לישיבות ולמוסדות שלא מלמדים ליבה. קונים?

@causeithought @kohavy @arik_mugerman עשה סרטון נהדר עבור מטרה ראויה ועוד השתמש בעברית נכונה ועוד יש 2 צייצנים שכמו הזקנים בחבובות תמיד ימצאו על מה לקטר. ג׳יזס, לכו תמצאו חיים.

@kohavy מעולה!!! רק למה לדקלם טקסט בשפה גבוהה אפשר להגיד ״הזבל הזה מתפרק ומשחרר כימיקלים וחתיכות קטנות שנכנסות לך בגוף ועושות מחלות״

ובמקום הראשון בסושיאל, קריית מוצקין.

@moshebs11 @hananamiur איך בן אדם שהגדרתו מומחה בהנדסת תודעה ואפילו כתב ספר בנושא יכול לעשות סדר בטיעונים שלו ?

@hananamiur אז לא הבנתי: זה ארגון בלי תמיכה? אז איך הוא פירק את הצבא? חמודי, תעשה סדר בטיעונים שלך. אתה לא יכול לטעון דבר והיפוכו לפי רצונך

הארגון הבזוי והמתועב אחים לנשק אומר שישלח יוצאי סיירות. אז אומר. לדעתי אין לו בכלל תמיכה כה רחבה בקרב יוצאי סיירות (מתחת גיל שבעים). הוא סתם אומר. כמו שאמר שיש לו 10,000 חתימות של לוחמים שהתחייבו לסרב ועד היום לא חשף אותה, מהטעם הפשוט שלדעתי אין ולא היו לו 10,000 חתימות

@orangreenman שתי גרסאות עיקריות. האחת ציינת. 4 בתאקל ו3 בליינבקר. יש קבוצות שמשחקות את השביעייה הראשונה הפוך. 3 בתאקל ו4 בליינבקר.

שמח לראות שהשרשור הזה תפס, אכין אחד גם להגנה 💪 למי שביקש - ככה הסידור של התפקידים נראה על המגרש. ככה בחשבון שיש מגוון מערכים, אז קבוצות לא תמיד מסתדרות בדיוק ככה 🙏🏈

@udschachter אחלה שרשור וגם המסקנות ראויות. לגבי השאלות איך הגענו לכאן, פשוט מאד. כמו שהגענו למצב עם החמאס. קניית שקט בכסף. זה התפוצץ לנו בפנים ב7.10 ועכשיו זה מתפוצץ לנו בסיפור ההשתמטות והתקציבים. הפיתרון הוא רדיקלי. שלילת זכויות למי שלא תורם. וזה נכון לכל מגזר וכולל גם שרות מלא גם להסדר.

דעה לא פופולארית על הראיון של נעמי אברהם במוסף הארץ של הסופ"ש: ... נעמי אברהם, משפטנית יוצאת החברה החרדית עלתה לאחרונה לתודעה הציבורית בעקבות סדרת פוסטים שפרסמה רשתות החברתיות ושאותה כינתה "על הצביעות". 🧵

@haifakrayot אני טס איתם כל שבוע. החוויה שונה. ברב המקרים הטיסות יוצאות בזמן והצוותים נחמדים.

אייר חיפה - תקציר החוויה @lior.noyfeld 1. חנייה בשדה - התחלה מפתיעה. כביש חצי סלול ברמת באזור התעשייה הישן של צור שלום, שהופך לאט למסלול מכשולים של נינג׳ה ישמעאל ומסתיים כדרך עפר בנחל עין מצב. מהאוטו לטרמינל - הליכה אתגרית שמזכירה טיולים שנתיים למי שאוהב. תביאו חטיפים. 2. הושבה - פינוקים. בכל חברה אחרת אתה מזמין מושבים מראש ומקבל אותם. פיהוק. כאן אתה מזמין מושבים, מקבל אחרים ונאלץ לעשות משא ומתן עם נוסעים אחרים כדי לשבת עם אשתך. הרבה יותר מעניין ומאוד מגבש. רכשתי חברים. 3. המראה הלוך לקפריסין - דיליי של שעה. לא מרגש יותר מדי אבל לגמרי מאפשר לחוות את הדיוטי הקטן בעולם ושירות במהירות האיטית ביקום. נחמד. צילמתי לילדים. 4. המראה חזור מקפריסין - עולם אחר. דיליי של קרוב לשלוש שעות, בלי דיילי קרקע שמסבירים, בלי עדכונים ברורים במסכים, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלון. התחיל דיבור מסעיר בין הנוסעים ששדה התעופה בחיפה נסגר בסביבות 10 (בדקנו, זה נכון) אז גם לא ידענו אם ננחת בחיפה או בנתב״ג. יצא לכם פעם לעלות על מטוס שאתם לא יודעים לאן הוא טס? אחרי שכבר עלינו, שאלתי את הדיילת ״אז טסים לחיפה?״ והיא ענתה ״אינשאללה״. חוויה ממש. ממליצה לך. 5. נחיתה בישראל ואיסוף כבודה - בעיני גולת הכותרת. אחרי כ- 25 מזוודות, התחיל האקשן. מסוע המזוודות התרוקן, מוקפים בעשרות נוסעים שמבינים שאין מזוודה וגם לא תהיה מזוודה הערב, וויב דרמטי מחשמל, התור למילוי הפרטים הידני אצל הנציגה היחידה שטיפלה בהמון היה שיגעון, ההגעה הביתה בלי הדברים שלך. זה כבר לא סתם ענייני טיס, זה גיבוש. 6. השירות שאחרי - מחשל ממש. אין עם מי לדבר טלפונית שזה הכי מגניב, אין שום הודעה מטעם החברה שזה קלאס לאוהבי ההארד טו גט ויוצאי הדאנג׳ן לדורותיו, כשהם עונים בוואטסאפ הם מסבירים בכנות כובשת שאין להם מושג איפה המזוודה ומפלרטטים בעדינות עם שאלות כמו מה צבע המזוודה. טוב שלא שאלו איפה שמתי אותה פעם אחרונה או אם בדקתי שיש בה בטריות חחחחח מצחיקולים ממש קטעים לסיכום - אוהבים לטוס להגיע ולחזור עם המזוודות שלכם? בכיף, יא סאחים. רוצים אקשן נטול בושה שמשאיר אתכם אחרי זה נטולי תחתונים ונטולי תגובה? אייר חיפה. עפים על החיים. בתמונה: מהיום אני קושר לגג. הכי בטוח.