Ehud Shavit

5K posts

Ehud Shavit banner
Ehud Shavit

Ehud Shavit

@EhudShavit

Father. Husband. Thinker. Engineer. Technological Innovation Consultant.

Israel Katılım Kasım 2012
182 Takip Edilen118 Takipçiler
Ehud Shavit retweetledi
keren esh
keren esh@qrn1094749·
בוקר טוב בועז ביסמוט...
עברית
29
117
501
6.6K
נחום לוי
נחום לוי@R6NG8o9CdP2K9kh·
@EhudShavit @BenTzionMacales מצוין!! אז אין ברירה אלא לטפל במי שאמור להפעיל את זה. טוב שהם מחזירים למערב את התפיסה הטבעית של מלחמה באויב, חיסול האויב עצמו ולא הנשק שלו. הנשק יהפוך להיות שלל יקר ומשובח בידינו, שיפוי עלויות המלחמה היקרות. טוב שהאיראנים לא הותירו ברירה
עברית
1
0
1
12
Ben Tzion Macales
Ben Tzion Macales@BenTzionMacales·
מה הסיפור עם בסיס יזד כל הזמן? מכל בסיסי הטילים השונים, יזד הוא הרחוק ביותר מישראל, ושבו מוצבים טילים בליסטיים בעלי טווחים ארוכים. לכן האיראנים מרגישים בנוח יותר להשתמש בו, שכן הגעה אליו דורשת זמן ממושך יותר במרחב האווירי בתוך איראן. והפערים בין גיחה לגיחה רחבים יותר. כך שניתן לפנות ולהוציא עוד טילים מהמלאי בין לבין
עברית
10
4
196
18.7K
Ehud Shavit
Ehud Shavit@EhudShavit·
@klayhamn__ כלומר, במקרה כזה כבר איך לך את גורם ההפתעה, והחילוץ החוצה יבוצע תחת אש. בקיצור, המרחק העצום יוצר בעיה קשה מאד וסיכון גבוה לכל פעולת קומנדו. כל תקלה תהפוך לאסון. אולי יש אפשרויות יצירתיות לבצע, אבל פשוט זה לא. 5\5
עברית
0
0
0
1
Ehud Shavit
Ehud Shavit@EhudShavit·
@klayhamn__ אפשרות תיאורטית אחרת היא לנחות עם מטוסי הרקולס (קרנף) בשדה התעופה שם. הבעיה היא ששדה התעופה היחיד בסביבה ממש בתוך העיר, מרחק של בערך 400 מטר מבתי מגורים, זה אומר שאם רוצים לבצע, צריך להיכנס בכוח עצום, ופחות או יותר לכבוש את העיר או לפחות לשתק אותה. לא ניתן לבצע בשקט. 4\X
Ehud Shavit tweet media
עברית
1
0
0
2
Ehud Shavit
Ehud Shavit@EhudShavit·
@y_to_go @david_lisovtsev לא עשיתי ספירת מלאי אצל האמריקאים. אין ספק שבארה"ב יש בעיית ייצור ובעיות מלאי, כמו בכל המערב. במקרה של מרבית ההרים המבוצרים - אין לזה שום משמעות - יכולת הפצצות האלו לחדור הרים היא אפסית.
עברית
0
0
1
5
Y to Go
Y to Go@y_to_go·
@EhudShavit לגבי GBU-57 לפני כמה ימים @david_lisovtsev כתב שאין הרבה ממנו במלאי וכנראה אין בו שימוש נרחב ויתכן שהבסיס הזה לא חשוב כל כך. אבל יתכן שלGBU‐72 יש ביצועים מספיק טובים למשימה (לאח הותיק יש כושר חדירה של 46 מטר אדמה ו4.6 מטר בטון) x.com/david_lisovtse…
David Lisovtsev@david_lisovtsev

ראשית, הבהרה: כל מה שאני כותב פה זה ממקורות גלויים ועם חקר עצמי, ככל הנראה יהיו פה טעויות, בואו נקווה שלא גסות מידי. סקירה אוסינטית של המאבק ביכולת הטילים הבליסטיים האיראניים. בסוף אוקטובר 2024 ישראל יצאה למבצע "ימי תשובה" באיראן, במהלך המבצע ישראל תקפה את מערכות ההגנה האוויריות של איראן וגם 12 מערבלים פלנטריים. מערבלים פלנטריים הם כלי מיוחדים להכנה של דלק מוצק בשביל הטילים הבליסטיים עם הדלק המוצק, אלו כלים מסובכים שאין לאיראן יכולת לייצר אותם, והיא רוכשת אותם מסין. היות ומדובר בכלים מסובכים שהם חייבים לייבא, אין כמות גדולה שלהם, וגם העבודה שלהם כמעט תמיד חייבת לקרות מעל הקרקע [משיקולי בטיחות במקרה של פיצוץ] אז ההערכה בישראל היית שפגיעה במערבלים האלה תהפוך אותם לצוואר בקבוק בייצור הטילים הבליסטיים האיראניים עם דלק מוצק. טילים עם דלק מוצק יותר מאיימים מאשר טילים עם דלק נוזלי, לא צריך לתדלק אותם מראש, הם יותר קטנים ולכן הרבה יותר קל להשתמש בהם, הם פחות מסורבלים. ולכן ההעדפה הייתה לפגוע במערך הטילים עם דלק מוצק. האיראנים גם הבינו שטילים עם דלק מוצק שימושיים יותר ופחות פגיעים, ולכן השקיעו בהם רבות, הטילים הכי מודרניים שלהם עם דלק מוצק. במהלך עם כלביא ישראל תקפה באופן ממוקד את הרכיבים האלו שוב, במטרה לשתק ככל הניתן את הייצור של הטילים עם הדלק המוצק. במבחן התוצאה הייצור של הטילים הללו נפגע מאוד, בחודשים הראשונים לאחר המלחמה הם לא ייצרו בכלל, ואז לאט לאט חזרו לייצר. אז מה האיראנים כן ייצרו מאז עם כלביא? טילים עם דלק נוזלי. הטילים הללו מיוצרים בדרכים הרבה פחות ריכוזיות, אין רכיב אחד שאפשר לתקוף ולעצור את כל השרשרת. אם רוצים לתקוף את מערך הייצור של הטילים עם הדלק הנוזלי, צריך פשוט להשמיד את כל המערך. במהלך עם כלביא ספיקת התקיפות של ישראל באיראן הייתה בסדר גודל פחות מאשר ספיקת התקיפות של ישראל וארה"ב ביחד עכשיו באיראן, והסיבה לכך היא לא רק עוד מטוסי קרב ומפציצים, אלא בעיקר עוד מתדלקים שמאפשרים למטוסים לסחוב יותר חימושים. לא הייתה לנו ספיקת תקיפות מספיקה כדי להשמיד את כל מערך הייצור האיראני, נאלצו לתקוף באופן נקודתי. בין עם כלביא ושאגת הארי האיראנים ניסו לשקם באופן אקטיבי את מערך ייצור הטילים עם דלק מוצק שלהם. אבל זה נתקל בבעיות. דוגמא אחת היא מקרה שהצי האמריקני עצר ספינה באזור סרי לנקה שהפליגה מסין לאיראן, החרים ממנה את המערבל הפלנטרי, השליכו אותו לים ונתנו לספינה להמשיך בשיט. המצב בשאגת הארי שונה באופן מהותי, הפעם הולכים על השמדה כוללת של כל מערך הייצור, גם של הטילים עם דלק מוצק וגם עם דלק נוזלי. גם ארה"ב וגם ישראל תקפו באופן ממוקד את התעשיות הטיליות והשמידו [או משמידים]את כל שרשרת הייצור, לא רק רכיבים ספציפיים שמהווים צוואר בקבוק. בניגוד לשרשרת הייצור של הטילים עם דלק מוצק, חלק מסויים מהייצור של הטילים עם דלק נוזלי היו מבוצרים במידה מסויימת, גם מתחת לאדמה כמו בסיסי הטילים שלהם. בעם כלביא ישראל ידעה שהיא לא יכולה לחדור את בסיסי הטילים הגדולים של האיראנים, ולכן בחרה לתקוף את הכניסות על מנת למנוע גישה למשגרים והטילים בפנים, אמל"ח שלא יהיה זמין בלחימה. מן הסתם גם הפעם זה קרה במכת הפתיחה, אבל ממה שאני מבין השאיפה עכשיו [בעיקר האמריקנית] היא להשמיד את בסיסי הטילים הללו, לא רק למנוע את השימוש [החלקי] בהם. בימים הראשונים למלחמה האמריקנים ניסו לפגוע בבסיסי הטילים עם מפצחות בונקרים [רגילות] ממפציצי בי 2, בהמשך זה התרחב גם למפציצי בי 1. אולם ההצלחה הייתה חלקית מאוד, הנזק המשמעותי היה נמוך מאוד. ממה שאני יודע האמריקנים ממשיכים דברים חדשים כדי לנסות להשמיד את בסיסי הטילים הללו, אבל אין לי מידע או אינדיקציה כמה הם מצליחים בזה. היכולת להתמודד עם הביצורים של בסיסי הטילים היא קריטית, אם הם יצליחו להתמודד עם זה, אז גם כל המערך של ייצור הטילים הבליסטיים עם הדלק הנוזלי בסכנה, אם לא אז חלק משמעותי מהמערך הזה ישאר, גם באופן פגוע. נ.ב: חשוב להדגיש שיש לארה"ב חודרות בונקרים מספיקות, אבל ה GBU-57 [30K פאונד] זה נשק בוטיק שאתה לא יכול להמטיר מאות ממנו, פשוט כי אין מספיק. אם רוצים למצוא דרך להשמיד את הבסיסים האלה צריך לעשות את זה עם חודרות בונקים סטנדרטיות יותר. הנשק הסטנדרטי יותר יכול להיות או פצצות חודרות בונקרים מסדרת משקלים של 2,000 פאונד [ע"ע BLU-109] או מסדרת 5,000 פאונד [ע"ע הGBU 28 הותיק ואחיו הצעיר GBU 72]. ההבדל העיקרי זה הפלטפורמות, את הפצצות 2,000 פאונד כל פלטפורמה יכולה לסחוב, זה בגודל של פצצה סימן 84 רגילה, אם נלך לסדר גודל של ה 5,000 פאונד נצטרך את ה ף15 ומפציצי בי 1. ממה שאני רואה יש אינדיקציות של שימוש ליברלי יחסית בחימושים מסדרת 5,000 פאונד עד כה באיראן, אבל זה לא נראה שזה תקיפות נגד הליבה של הבסיסים, אלא תעלות הגישה שיותר קרובות לקרקע והחודרים מגיעים לשם. אני לא יודע איך מתכננים להשמיד את הליבה של הבסיסים והסדנאות הממוגנות, אבל אני יודע שחודרות הבונקרים מסדרות 2,000 ו 5,000 מתקשות בזה.

עברית
1
0
0
10
Ehud Shavit
Ehud Shavit@EhudShavit·
@Ori_Steiner @tuchman_or לא באמת משנה. בעזרת פצצה גרעינית ניתן לעשות הרבה דברים. אפשר ליצור חום של מיליוני מעלות. אפשר ליצור גלי הדף. אפשר ליצור גל הלם אלקטרומגנטי EMP (שלא יעזור במקרה הזה). זה צעצוע צבאי מאד נחמד. רק שבאותה הזדמנות יש לו גם השפעות סביבתיות נוראיות, ולכן לא משתמשים בו.
עברית
0
0
0
28
Øri Steiner
Øri Steiner@Ori_Steiner·
@tuchman_or @EhudShavit זה תאורטי לחלוטין כי זה יעיף מליוני טונות של אבק רדיואקטיבי על כל האזור. בכל מקרה, אם הפיצוץ מתרחש קרוב לקרקע זה מאדה הכל בסביבה בגלל החום, פחות קשור לסוג הקרקע. מה שלא מתאדה מהחום מרוסק על ידי גל ההדף.
עברית
1
0
1
29
Ehud Shavit
Ehud Shavit@EhudShavit·
@y_to_go שורה תחתונה - השמדת המכלול כולו - לא נראית אפשרית מהאוויר. מה שאולי כן אפשרי, זו חסימה עמוקה יחסית של הפתחים, על-ידי ניסיונות לחדור עם כמה וכמה פצצות, כמה עשרות מטר מהכניסה, לפני שההפרשים גדולים מדי. אולי זה יוכל להשבית את המתקן לזמן ממושך (שבועות). 8\8
עברית
1
0
1
18
Ehud Shavit
Ehud Shavit@EhudShavit·
@y_to_go @BenTzionMacales זה עדיין לא הסוף, כי עקרונית, אפשר "לקדוח" בעזרת כמה פצצות כאלו בזו אחר זו. לכן, אם היינו מדברים על עובי של נניח 50 מטר, היה הגיוני אולי לנסות להטיל פעמיים, שלוש או ארבע לאותה נקודה, ולקוות שבסוף יחדור. בהפרש של 20 מול 150 - נראה לי בלתי-סביר שיעבוד. 7\X
עברית
1
0
1
23