Elinerdon
1.2K posts


סוכנות תסנים המזוהה עם משמרות המהפכה של איראן: ההחלטה לא להשתתף בסבב השיחות בפקיסטן סופית

תארו לכם שהיינו מקימים דוכן חילוני בכניסה לבית עלמין ביום הזיכרון ומציעים למשפחות השכולות להתחזק בערכי החילוניות. היינו אפילו שמים שם משתמטים משירות צבאי, שיש להם זמן פנוי. תוך כמה שניות לדעתכם היו מסלקים אותנו והיינו מקבלים גינויים וזעזוע מכל עבר? אז למה לחב"ד מותר?

אני רוצה לספר לדתיים סוד: כשאתם עולים ב"מעלית שבת" או מחממים את האוכל שלכם על הפלטה - מישהו צריך לעבוד ולחלל שבת בשביל זה. לא "גוי של שבת" מהאגדות. לא מערכת אוטומטית קסומה. בתחנות הכוח יושבים טכנאים ומפעילים הם מפקחים על הטורבינות, מוסיפים גז, מתקנים תקלות, מנהלים את הרשת הארצית - כדי שהזרם לא ייפסק אפילו לשנייה. אבל הרי לכם זה בסדר גמור. כי כשמדובר בנוחות שלכם – חילול שבת זה פתאום "צורך ציבורי". כשמדובר בנהג אוטובוס או קופאי בסופר - זה "חילול שבת מחפיר" ו"מדינה יהודית מתפרקת". תודה לכל החילונים, שעובדים בשבת כדי שהפלטה שלכם תישאר חמה, שהמעלית תעלה בלי מאמץ ושלא תזיעו כמו חמורים בלי "מזגן שבת" בבתי הכנסת. בלעדיהם הייתם מטפסים 8 קומות עם סיר חמין ביד, באור נר שכבה באמצע, ומקדשים את השבת כמו שהיא באמת אמורה להיות. אבל למה להתאמץ? יש מי שיעשה את העבודה השחורה בשבילכם, ואתם תמשיכו להרגיש קדושים ולדרוש "צביון יהודי" מהמדינה.

יוני היה אחי המופלא. כוכב הצפון שלי שעזר לי לנתב את דרכי בנפתולי החיים. הוא שימש לי ולאחי עדו דוגמה ומופת והעניק לנו תמיכה ועצה בצמתים רבים. כבר מגיל צעיר היה בו שילוב נדיר של שקט פנימי, נחישות ותחושת ייעוד ברורה. הוא ידע תמיד לאן הוא הולך, ומה נדרש ממנו. כל חייה נאבקת מדינת ישראל על עצם קיומה. כל עוד יוני היה בחיים, הייתי משוכנע שהוא יהיה שם בחזית, בהנהגה, במקום שיסייע להבטיח את עתידה. כשנודע לי שיוני נפל ב׳מבצע יונתן׳ לשחרור חטופינו, הרגשתי שחיי הגיעו לקיצם. זה לא היה רק אובדן של אח אהוב. זה היה אובדן של עוגן. הייתי בטוח שלעולם לא אתאושש. אבל עם הזמן הבנתי שהמורשת של יוני לא הסתיימה עם נפילתו. להפך. דורות של צעירים קראו את ספר מכתביו, דורות של לוחמים שאבו השראה מערכיו. יוני לא השאיר אחריו רק זיכרון של גבורה. הוא השאיר לנו דרך. מתוך עומק היגון צמחה בי תחושת שליחות עמוקה. ההקרבה של יוני דחפה אותי קדימה אל העשייה הציבורית. כראש ממשלת ישראל בימים אלה של מלחמה קיומית, כשאני שולח את חיילינו אל הקרבות ואת טייסנו אל איראן, אני רואה כל אחד ואחת מהם כאילו היה אחי. אני זוכר את ההורים שלי, ואני חושב על ההורים שלהם. אני יודע מה מונח על הכף. אני יודע מה המשמעות של כל החלטה. אני שומר על לוחמינו, והם שומרים עלינו. אני מתגעגע אליך יוני, אחי האהוב. אתה חסר לי עד מאוד.







אני? בוכה? אני פשוט מתחיל ללמד חבורה בנפש החיים במוצש


מה הפאקינג סיכוי? שלושה גרמי מדרגות מקבילים שלא עובדים. רכבת שלמה עולה ברגל פה לא פגע טיל. @israelrailways אי אפשר להמציא אתכם, נשבע שצחקתי לפני שכעסתי. חושבים שזה הסוף? חכו👇🏻



קיבלת מזו שיצאת איתה לדייט אחד/שניים/שלושה הודעת וואטסאפ שמתחילה ב"קצת חשבתי על זה ו..."? טוב לא יצא מההודעה הזו














