Eyal Gordon

בול כמו "הגדר החכמה" מהסדרה מ"ק-22 (קטע מ-2004!) איך אומר מפקד המחנה - "בביטחון לא עושים שום הנחות!"

@mk1956 הסכין החלודה אודי סגל זה לא באג, זה פיצ'ר. קטרסון ואלג'זירה 13 ברית סוכני כאוס.

לקחתי גלולה נגד בחילה והקשבתי לראיון של אודי סגל עם טאקר קרלסון. אקדים ואומר שבתור צופה אדוק של פוקס ניוז, אני מכיר את קרלסון מימיו הראשונים ברשת כאשר היה אחד המגישים בתכנית הבקר בסופי שבוע. כשטראמפ נבחר לכהונה הראשונה (סוף 2016) דרך כוכבו של קרלסון שהחליף את גרטה ואן סאסטרן כמגיש תכנית בשעות הערב. ב-2020 הוא העלה ספקות רציניים על טוהר הבחירות (שהביאו לנשיאות ביידן) אך הוא עשה זאת תוך הסתייגות מחלק מהטענות של סידני פאוול ואחרים. ב-2023 הוא עזב את פוקס והקים ערוץ עצמאי ברשת X (טוויטר) שנקנתה מעט קודם על ידי אלון מאסק. אודה שהיו תקופות שאהבתי את סגנון הטיעון של קרלסון, אך תמיד זה היה "כבדהו וחשדהו". גם כשייצג עמדות שתמכתי בהן, ראיתי את הדמגוגיה המניפולטיבית בה השתמש להציג את הטיעונים שלו. לא הופתעתי כאשר ממחוזות הבדלנות, בה תמך תמיד, עבר לתוקפנות קיצונית כלפי ישראל כשורש כל הרע. וכעת לראיון. אני לא תוקף את עצם ההחלטה לראיין את קרלסון. טמינת הראש בחול אינה פתרון ויש לענות לכל שונא ישראל בטיעונים מנצחים. אלא שרשת 13 שלחו לדיון סכין קהה וחלודה למלחמה מול טיל מונחה. ואסביר. אודי סגל אינו העפרון החד ביותר בחבילה. האנגלית שלו ברמה של תלמיד תיכון ממוצע, המבטא גרוע, אבל זה הדבר הפחות חשוב. הכי גרוע הוא שרמת הטיעונים שלו, או חוסר הטיעונים, היא מביכה. הנה שלושה טיעונים שסגל כלל לא הביא לדיון ובהכנה ראויה יכלו בקלות לנטרל את טיעוניו הדמגוגיים של קרלסון. 1. לגבי ההרוגים בעזה. במקום להתווכח סתם אם קרלסון אמר או לא אמר שזה ג'נוסייד, היה צריך סגל לשאול את קרלסון (כאשר טען שישראל היא המדינה האלימה בעולם כי הרגה עשרות אלפים) כיצד הוא מציע להילחם בטרוריסטים שביצעו את ה-7.10, ומצהירים שיעשו זאת שוב, כאשר הם מתחבאים במנהרות מתחת לבתי אזרחים, בתי ספר ובתי חולים. האם הוא מציע לא לתקוף ולחכות לטבח הבא? לא שמעתי כלל את הטיעון הזה מפי סגל. 2. לגבי הסיוע האמריקאי לישראל. במקום לשאול את השאלה המטופשת והגלותית (האמת, גם קרלסון כמעט פרץ בצחוק ממנה) "האם לא אכפת לך שישראל תושמד", הייתי שואל את קרלסון האם הוא יודע עד כמה ארה"ב יוצאת נשכרת מהטכנולוגיה הישראלית, הצבאית והאזרחית, והאם הוא מודע לכך שכל הסיוע לישראל הוא פחות מנושאת מטוסים אחת. האם הוא יודע כמה לקחים מבצעיים הפיק חיה"א האמריקאי מהניסיון המצטבר של חיה"א הישראלי. 3. קרלסון הטיף לסגל לא לקרוא לאיראן "משטר טרוריסטי" כי ישראל היא עוד יותר טרוריסטית מאיראן. סגל הביא שוב את הדוגמא העבשה של תליית גייז ממנופים, במקום לשלוף את עשרות אלפי האזרחים האיראניים(!) שחוסלו על פי המודיעין האמריקאי במספר ימים בינואר האחרון. זה לא שלא היה לסגל זמן להכין את הטיעון. זה היה ראיון שלו, והוא היה צריך להתכונן. יש עוד דוגמאות לפספוסים של סגל (אולי הוא גם מסכים אתו בסתר) כמו הערעור של סגל על ישראל כדמוקרטיה בגלל אי הצבעה של ערביי יו"ש. סגל יכול היה לדבר על פורטו ריקו, על תושבים קנדיים בארה"ב, לדבר על הרש"פ, להזכיר מה קרה בעזה כשעזבנו, ועוד. אבל סגל ישב כתלמיד נזוף. סגל היה צריך להימנע כלל מטיעון האנטישמיות ולדבר על טיעונים גאופוליטיים בהם קרלסון פגיע (הוא תומך בפוטין, ידיד גדול של קטר ה"דמוקרטית", ואפילו מעלה על נס את השריעה כדבר שיש לו יתרונות). גם הניסיון להציג את קרלסון כמי שמקטין את טראמפ מיותר וילדותי. טראמפ יודע להילחם את מלחמותיו לבד. בקיצור, ראיון מביך, הזדמנות שהתפספסה, והשחתת החשיבה של צופים רבים שיושבים מול מסכי ערוץ 13 וחושבים, בטעות, שקרלסון מייצג את רוב הימין האמריקאי, ולא היא. יש אכן אגף כזה עם מספר מובילי דעת קהל שהפכו לקיצוניים מאד (ומרוויחים כסף טוב מזה) אבל סקרים מראים שרוב מוחלט של הימין האמריקאי תומך בטראמפ ומדיניותו וגם במידה רבה מאד בישראל.

@ayeletlash9 הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל... וְאֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ x.com/i/status/20571…

מיליארדי שקלים על גדרות כדי שמוחמד יעמוד, יצלם, יסתלבט ויעלה לטיקטוק כדי שגם החבר'ה יצחקו.

@WhilleTrue לנוכח התערבותו של גידון, אולי זה לא פיגור אלא חלוקת עבודה. השוטר שמכפכף והשוטר שמחלק סיגריה.

@WhilleTrue היישר ממחוז שמפאן

מדובר במפגר

הגיע הזמן לפרק נוסף בתולדות הציונות המעשית, שכידוע לכם התחילה הרבה לפני בנימין זאב הרצל. אני מודה, קצת זנחתי את סדרת הפוסטים שהתחייבתי אליה, כי אני עובדת בימים אלו על משהו שלדעתי יוביל לשינוי עצום ביחס של גורמי הרפואה למטופלים ובעיקר לאנשים השקופים שבינינו (קשישים ועוד). אבל לפני כמה ימים פורסם פוסט של עיתונאית ואשת תקשורת, איזו מישהי שקוראת לעצמה הילה "טוב" והיא כתבה דברים שהיה בהם רק רע, על חובשי כיפות ומשרתי מילואים. מעבר לזה שהפוסט הזה הריח לי כמו משהו אפל ומוכר מההיסטוריה היהודית, הוא בעיקר גרם לי להבין כמה אנשים שכחו מהי בכלל הציונות ומאין היא צמחה ושאני חייבת, פשוט חייבת לחזור לפרסם עוד פרק בתולדות הציונות שלא בהכרח למדתם בבית הספר. ונזכיר, כי הציונות התחילה מתוך כיסופים יהודיים עתיקים לציון. מתוך רבנים, תלמידי חכמים ואנשים שהתפללו אלפיים שנה לשוב לארץ ישראל. היא לא התחילה מתוך חוסר ברירה, כי "אין לי ארץ אחרת". היא התחילה, כי דווקא זו הארץ שלנו. הציונות הדתית לא דיברה על חוסר ברירה או מקום מקלט. הם דיברו על שיבה הביתה. על ריבונות יהודית. על הגשמת ייעוד היסטורי. אחת הדמויות המדהימות והלא מספיק מוכרות בסיפור הזה היא רבי יהודה ביבאס, אדם שהקדים את הרצל בעשרות שנים, והניח למעשה את היסודות לציונות המדינית והאקטיבית הרבה לפני שהתנועה הציונית בכלל קמה. הוא לא רק הניח את היסודות, הוא כבר פעל ועשה. הרב ד"ר יהודה אריה ליאון ביבאס נולד בשנת 1789 בגיברלטר למשפחה ממגורשי ספרד שמקורה במרוקו. לאחר פטירת אביו עבר לבית סבו בליוורנו שבאיטליה, ושם קיבל חינוך נדיר לזמנו: שילוב של תורה עמוקה יחד עם השכלה כללית, מדעים ופילוסופיה. הוא אפילו הוסמך כרופא, דבר כמעט בלתי נתפס עבור רב באותה תקופה. השילוב הזה בין תורה, מדע ותפיסה לאומית הפך להיות הבסיס לכל משנתו. בשנת 1831 מונה לרבה הראשי של הקהילה היהודית בקורפו, אז תחת חסות בריטית. במשך יותר מ 20 שנה הוא הנהיג שם קהילה מודרנית ומשכילה, הקים מוסדות חינוך והפך לדמות רוחנית ואינטלקטואלית מוכרת ברחבי אירופה. אבל מה שהפך אותו לדמות היסטורית יוצאת דופן באמת הייתה התפיסה המהפכנית שלו לגבי הגאולה והציונות. בתקופתו רוב מוחלט של חכמי ישראל האמינו שהגאולה תגיע בדרך ניסית ושאסור "לדחוק את הקץ". הרב ביבאס הפך את הקערה על פיה. המשפט שמזוהה איתו יותר מכל הוא: "התשובה העיקרית היא שישובו בני ישראל לארץ אבותינו". מבחינתו, "חזרה בתשובה" לא הייתה רק תפילה, צום או תיקון אישי. היא הייתה שיבה פיזית, לאומית ומעשית של העם היהודי לארץ ישראל. והוא לא הסתפק בסיסמאות. הוא קרא ליהודים ללמוד מקצועות, מדעים, שפות וחקלאות כדי שיוכלו להקים כאן חברה יצרנית וריבונית. הוא התנגד לכך שיהודים יחיו מכספי "חלוקה" ודרש עצמאות כלכלית ויצרנות. אבל החלק הכי מדהים והכי לא מוכר הוא שהרב ביבאס דיבר גם על ציונות צבאית. כן. רב יהודי במאה ה 19 קרא ליהודים ללמוד להשתמש בנשק ולהתאמן בחכמת המלחמה ולהקים צבא יהודי בארץ ישראל הריבונית. כלומר, הרבה לפני ז׳בוטינסקי, לפני "השומר", לפני "ההגנה" ולפני צה״ל היה רב שדיבר על יהודי ריבוני שנושא נשק ומגן על עמו. וזו לא אגדה.וזה הרבה לפני הרצל. התיעוד ההיסטורי המפורט ביותר על רעיונותיו הגיע דווקא משני כמרים סקוטים אנדרו בונאר ורוברט מקצ'יין שפגשו אותו בשנת 1839 בקורפו ותיארו ביומניהם בתדהמה רב יהודי אלגנטי, משכיל ורב לשוני, שמסביר להם שהיהודים צריכים להפסיק להסתפק בבכי על הכותל ולהתחיל לבנות כוח לאומי, כלכלי וצבאי. באותה שנה יצא הרב ביבאס למסע באירופה כדי להפיץ את רעיונותיו ושם התרחש אחד הרגעים החשובים בתולדות הציונות. הוא פגש את הרב יהודה אלקלעי בעיר זמלין שבסרביה. אלקלעי תיאר אחר כך את המפגש הזה כרגע ששינה את חייו. בספרו "מנחת יהודה" כתב: "הדברים האלה היו בעיני כחלום... עד שפקח את עיני… ומאותו היום והלאה נתקע הדבר בלבי ולא נתן לי מנוח"! הרב אלקלעי הפך לתלמידו הרוחני של רבי ביבאס, ופיתח בהמשך תוכניות מדיניות מפורטות להקמת ישות יהודית בארץ ישראל כולל רעיונות של קרן לאומית ומוסדות לאומיים. הרב אלקלעי היה גם ההשראה של הרצל. על כל פנים, באותו מסע נפגש הרב ביבאס גם עם השר משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית בלונדון, ודחף אותם להשקיע ברכישת קרקעות ובפיתוח כלכלי בארץ ישראל ולא רק בצדקה. והדבר הכי מדהים? הוא לא רק דיבר. הוא גם פעל. עשה ונתן דוגמא אישית! הרי אמרנו שהייתה זו תחילתה של הציונות המעשית.

@elchanangr מבלוט לבלוט לא היה כבלוט

לשכת מפקד פיקוד מרכז אבי בלוט סירבה לאפשר לבניה גוטמן מאיתמר לצאת להלווית מעוז רקנטי הי"ד, בן הישוב שנפל בלבנון. לטענתם היציאה שלו להלוויה, שהתקיימה בהר הרצל, מגלמת "חשש לביטחון האזור". בדומה לדחיית בקשה דומה של מורחקים מנהליים לצאת להלווית הקדוש דוד ליבי הי"ד שנהרג בדיוק לפני שנה, גם הפעם גילו בפיקוד מרכז רגישות רבה והדגישו כי בקשות צריכות להיות מוגשות 4 ימים מראש. כן, בודאי, אמורים לדעת מתי השכן/החבר יהרג בלבנון ולתאם איתם מראש. נ.ב אחרי דחיית הבקשות של צעירים שהיו עם צווים מנהליים, להגיע להלוויה של דוד ליבי הי"ד האלוף בלוט הודה ששגה. עכשיו עשה שוב אותו דבר בדיוק

רוצה לצאת להלוויה של חבר גיבור שנפל? תתאם בבקשה ארבעה ימי עסקים מראש את התשובה הלקונית הזאת מסרו בפיקוד המרכז, לבנייה גוטמן - תושב הישוב איתמר ששוהה במעצר בית מנהלי ללא משפט שביקש לצאת להלוויית שכנו מעוז ישראל רקנטי הי"ד. ההלוויה התקיימה יממה לאחר נפילתו בלבנון. ספק אם הבקשה האנושית הבסיסית הזו הגיעה בכלל אל שולחנו של האלוף. כמו ברוב המקרים, הופנתה זו מיד בסבירות גבוהה אל המחלקה היהודית בשב"כ שדחתה אותה על הסף בנימוקים לקוניים מביכים. למה? למה לא. זוהי כבר הפעם השנייה שפיקוד מרכז משיב תשובה דומה לאחר אירועים טראגיים. לפני שנה בדיוק הגישו ארבעה מחבריו של דוד ליבי הי"ד בקשה דומה, ונתקלו במענה מנותק שהמחיש בצורה בוטה את קיומה של חותמת הגומי. נראה שלנערים הבאים מוטב להצטייד מראש ברוח הקודש, שכן יהיה עליהם לחזות את נפילתו של חברם בשדה הקרב ארבעה ימי עסקים קודם לכן..

מצאתי על המדרכה. אם מישהו מכיר, אשמח להחזיר. @shlomoazulay6

תעלומה, על התצהיר המקורי של תא״ל ג שהוגש לבג״ץ בעניינו של גופמן, היה כתוב בלמ״ס היינו בלתי מסווג. מישהו מחק וכתב במקום סודי ביותר. מעניין מי שינה. לגופו של עניין, התצהיר שלו שמצורף אליו דוח מזמן אמת מגבה את גרסת האלוף גופמן.

מגיע לכם כלא.

נאה דורש נאה מקיים גליקמן אומר כי צריך להגיש כתב אישום למי שאיים עלי. ובכן, הגשתי תלונה במשטרה נגדך על הטרדה, עליה דיווחתי בזמן אמת לשופטי ההרכב. משטרת ישראל בהנחת סלב, סגרה את התיק נגדך בלי לחקור אותך כלל. (הערר בדרך). מתבקש כי תחשוף את מחקרי התקשורת של הנייד שלך באותן שעתיים שלפני הציוץ ונראה האם מישהו העביר לך את הנוסח ומה הקשר שלו להליך (שיבוש הליכי משפט? הדחת עד?) @aviadglickman

@hadasshtaif נורא! תראו איפה הוא הושיב את הבת שלו! זה לא רק קטע של סוטים חרדים?

@hadasshtaif מחריד! ועוד בלי בושה מלטף בפרהסיה לנכד שלו את הישבן כמו איזה דוס.

@hadasshtaif די! לא! גם בן-גוריון היה כזה? איפה מגילת אאצמהות כשצריך אותה?

@hadasshtaif לא נכון! מה הוא עושה לילד? חשבתי שרק חרדים עושים דברים כאלה.

@hadasshtaif אסור לחבק ילדות! - מה פה לא ברור? אין שכל אין דאגות...

@hadasshtaif x.com/i/status/20559…

פוסט טראומה. אתמול אחהצ עברתי ברחוב בעיר בדרום. על ספסל ישב גבר חרדי עם מעיל שחור ארוך. בין רגליו ישבה ילדה אולי בת 6. הוא היה פסוק רגליים. היא היתה בינהם. שניהם הביטו חסרי הבעה אל עבר השקיעה. קפאתי. חזרתי על עקבי. עצרתי את המכונית, רחוק מהם אבל ממוקדת בהם. רציתי לרוץ ולקרוע את הילדה מתוך המעיל. אבל לא זזתי. כך במשך 20 דקות ארוכות. גם הם לא זזו. נסעתי משם . אולי כן ואולי לא... אבל בראשי התרוצצו המחשבות הזכרונות הקשים והסיפורים שעדיין מגיעים אלי, על קשר השתיקה במגזר החרדי ולא רק סביב הפדופליה. גם הארוויזיון לא מחק את תמונת הילדה בין רגלי האיש. פוסט טראומה.

חמאס שורד ולחיסול אין משמעות זו אכן דרך אחת לתאר את המצב. יש גם דרך שניה: מנהיג חמאס מחוסל עם משפחתו והארגון, שבעבר הטיל חיתתו באמצעות ירי רקטי מסיבי או איום בפלישה קרקעית, לא מסוגל לירות רקטה אחת או לשלוח טרוריסט אחד לקו המגע. כלומר בפועל - אינו קיים. ויש גם דרך שלישית ולפיה חמאס, שאיבד עשרות אלפי לוחמים, את קווי האספקה, ולמעלה מ 60% משטח, בעוד ביתר 40 האחוזים מתהלכים אנשיו ללא נשק מחשש ליירוט מיידי מהאוויר, ונוברים בעיי החורבות שהיו פעם מרכזי השלטון שלהם, הוא גוף המשול לתיקן מכוער שישראל מחצה בעקב הרגל וכעת מתנועעים מחושיו ורגליו באיטיות בתוך השלולית שפעם היתה הוא. בסדר, המעיכה הנוספת בוא תבוא. הדרך הרביעית לתאר את המצב, היא כפשוטו: עיתונאים מסוגו של אבי יששכרוף לא מחויבים לתיאור המציאות כהווייתה, אלא להפלת הממשלה. ואם המחיר הוא "פרשנות" שהיא עיוות המציאות והצגת הצלחות ככישלונות במטרה להסית את הציבור נגד הממשלה, אין שום בעיה. ynet תמיד ישמח לתת במה