גיל ישועה - אם ביחד אז רק לחוד (ישראל ויהודה)

נשים חכו בתור, גם אל תתלוננו על הטרדות מיניות, זה לא לעניין, תנו לנו לעשות את העבודה הלאומית החשובה מאין כמוהה של החלפת הממשלה/הפסקת הכיבוש/ביטול חוק הלאום/חתירה לשוויון זכויות/ מחק את המיותר ברגע זה ... אחר כך נתפנה לדאוג לזכויות שלכן ולייצוג שלכן.

אנחנו קשובים לביקורת שנשמעת בעקבות תוצאות הבחירות הפנימיות, ובוודאי מבינים את הרצון לראות ייצוג נשי רחב יותר בצמרת הרשימה. זהו דיון חשוב ולגיטימי, במיוחד עבור תנועה פוליטית שרואה בשוויון ערך יסוד ולא סיסמה. רשימת חד״ש נבחרה בהליך דמוקרטי רחב, בהשתתפות מאות צירים וצירות מכל רחבי הארץ. אנחנו מאמינים עמוקות בדמוקרטיה פנימית, ומשמעותה היא גם לכבד את הכרעת הבוחרות והבוחרים. יחד עם זאת, חד״ש הייתה ועודנה אחת המסגרות הפוליטיות הבולטות ביותר בקידום נשים, בשילוב נשים בהנהגה, במאבקים ציבוריים, בהתארגנויות עובדים, ברשויות המקומיות, בעשייה הפרלמנטרית ובחיים הפוליטיים בכלל. חד״ש היא תנועה עממית רחבה, ולא רק רשימה לכנסת. לכן, הייצוג וההובלה של נשים באים לידי ביטוי במוקדים רבים של הפעילות הציבורית והפוליטית שלנו, יום יום. אנחנו לא מתכוונים להתבצר מול הביקורת, אלא להקשיב לה בכנות, להפיק לקחים ולפעול כדי להמשיך ולחזק את הייצוג הנשי בכל הדרגים ובכל מוקדי קבלת ההחלטות.

אני מודה לאמון שנתנו בי החברים והחברות. היום יותר מתמיד דרוש קול צלול, חד ובלתי מתפשר שיגיד: אין דמוקרטיה עם כיבוש, ואין דמוקרטים עם כיבוש! אין ולא היו תנועות כמו מק"י וחד"ש שזועקות אמת זאת, שאש המהפכה בוערת בהן ושיהודים וערבים משתפים בהן פעולה נגד הגזענות והפשיזם. כעת הגיעה השעה לעשות הכל כדי להקים רשימה משותפת על בסיס פוליטי מוסכם, שתיתן מכת מחץ לפשיזם ולעוזריו.

חד”ש מחדשת את האמון בח”כ עופר כסיף למקום השלישי ברשימה 🌱🚩

אבי תורת הגזע המתוקה האידיאולוג הראשי של הפילוג וההסתה מקבל לקראת הבחירות חשיפה מחודשת בידיעות עם תמונות אומנותיות של הוגה דעות מהורהר נזכיר, הנחש הזה לא תומך במזרחים ולא בחובשי כיפה ולא במי שגדלו בשכונות מצוקה הוא עבד של משפחת המליונרים המושחתים מקיסריה שבגדה במדינה

פרסמנו במהדורה | השיחה הרועשת של יעקב ברדוגו עם צחי ברוורמן - והרצון להקים מפלגה עצמאית. את הטינופים שכתב לי כשהגשתי לו בקשה לתגובה הותרתי מחוץ לדיווח. צפו בדיווח המלא

אם המהדורות ותוכניות האקטואליה היו עוסקות בתחבורה קרקעית באותו נפח יחסי שבו הן עוסקות בתחבורה אוירית, ניתן להניח שהיו כאן פחות פקקים, פחות תאונות, ותחב"צ טובה יותר

לשלוח לוחם לחודש בכלא בגלל פאץ’ “משיח” זה טירוף הדעת.

פרסום ראשון: האלוף רומן גופמן נפגש אתמול עם תא"ל ג', מי שבג"צ דרש אתמול את תצהירו כדי להכריע בעניין מינויו של גופמן לתפקיד ראש המוסד. גופמן תלוי בתצהירו של תא"ל ג' ועתידו המקצועי של ג' תלוי בגופמן. הפגישה נערכה במתחם המוסד במסגרת החפיפה שגופמן מקיים בשבועות האחרונים עם בכירי הארגון. גופמן לא מכחיש. בזמן הפעלת הנער אלמקייס, תא"ל ג' היה ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן. הוא שוחח עם גופמן על הנושא בזמן אמת ובדק אז את הסיפור. גופמן טען אז בפניו שהוא לא מכיר אותו ושאנשיו לא הפעילו אותו. תא"ל ג' לא נדרש למסור עדות בוועדת גרוניס, ואילו אתמול בג"צ דרש את תצהירו כדי להבין אם גופמן אמר אמת.  למעשה ג' הוא החוליה החסרה היחידה לקראת ההחלטה בנושא, אלא שתא"ל ג' תלוי מאוד בגופמן. הוא הושאל מצה"ל למוסד אך בעקבות תחקירי 7.10 החליט הרמטכ"ל זמיר שעליו לסיים את תפקידו בצה"ל וראש המוסד דדי ברנע הודיע כי יסיים את תקופת השאלתו בתוך כמה חודשים ויילך הביתה. גופמן אם יתמנה לתפקיד ראש המוסד יכול להחליט לבטל את החלטת זמיר וברנע ולהשאירו במוסד. כלומר ג' תלוי מאוד בגופמן. הפגישה נערכה אתמול בבוקר במוסד במסגרת החפיפה ביניהם, היא החלה עוד לפני שהחל הדיון בבג"צ שבו השניים לא השתתפו. בדוברות ראש הממשלה (שהיא דוברות המוסד) סירבו להגיב.  מדובר צה"ל עד כה לא נמסרה תגובה.

לפני שנה פרסמתי תחקיר רחב על אחריות המוסד ל-7 באוקטובר. למחרת הופיע טור מיוחד בעמודים הראשונים של ידיעות אחרונות נגד עצם פרסום התחקיר. על החתום לא פחות מאשר רון בן ישי. לא היה צריך להיות מבקר תקשורת חריף כדי להבין שלא היה בין הטור הזה לבין עיתונות כל קשר, אלא מארג של אינטרסים. מה התברר? שיום לפני פרסום התחקיר בן ישי ישב לארוחת צהריים עם ראש המוסד דדי ברנע. אז בפרפראזה רון - בגלל תקשורת כזאת לא הופקו לקחים ממלחמת יום הכיפורים וגם לא משומר החומות כי היו עיתונאים שעסקו בכיסוי תחת על מחדלים בשביל לקבל סיפורים מראשי הגופים שהם מסקרים במקום בתחקור שלהם, אז קיבלנו שבעה באוקטובר

אומרת כבר עכשיו, לא אצביע למפלגה שתצהיר מראש שלא תקים ממשלה עם מפלגה ערבית

בדיון על גופמן נשכחה דוגמה אחת רלוונטית מאין כמותה, שיכולה להסביר את ההתעקשות של דדי ברנע לסיים תפקיד במלחמת עולם עם נתניהו ומכונת הרעל שלו: פרשת חאלד משעל. גם שם, היה ראש מוסד שבא מהשריון, אדם קפדן ומרובע, שהוצנח למוסד מצה״ל. קראו לו דני יתום (מי שמינה אותו היה פרס). הוא החליט לחסל את משעל על אדמת ירדן בדחיפתו של נתניהו, למרות שרוב אנשי המקצוע העריכו שזה סיכון מיותר. זה נגמר בכשל מדיני, מבצעי ובטחוני עצום. ראש הממשלה היה נתניהו שנאלץ לשחרר בעקבות הפארסה את אחמד יאסין מכלאו, יחד עם עוד לא מעט מחבלים. זה הביא להתחזקות דרמטית של חמאס. טוב, אצל נתניהו זה רגיל. מוסר השכל: כשממנים לתפקידים רגישים ונפיצים כל כך אנשים מחוץ למערכת, שלא צמחו בה, שלא עברו את תהליכי העומק והתרבות המבצעית שלה אבל נהנים מקירבה אישית לבוס, זה פוטנציאל לצרות. כשמדובר במוסד, שלראשו אין כלל רגולציה והוא פועל מחוץ לחוק, זה פונטציאל לאסון קולוסאלי. לא מספיק להיות נאמן ואיש ביצוע. בארגוני ביון צריך גם נסיון אורגני עמוק, הבנה מקצועית, עמוד שידרה מוצק ואיזונים ובלמים ראויים. כשמתעלמים מכל זה, יכול לקרות משהו רע מאוד. כשהוא בורח מאחריות, נתניהו טוען שלא ידע, לא אמרו לו, לא העירו אותו, לא משכו בדש מעילו. דדי ברנע מושך עכשיו בדש מעילו של נתניהו. זה הכל. את ההחלטה יקבל בג״ץ ואנחנו נרכין ראש מולה. כמו תמיד.

מוצב ציפורן, בשטח ישראל עולה באש אחרי התקפה של חיזבאללה. כל הצפון רואה את זה. ועדיין בוחרת הממשלה להסתיר זאת מעם ישראל. להתעלם. לדבר על נצחון מוחלט. הפקרות על מלא. גם כלפי הלוחמים גם כלפי התושבים בצפון.

יוסי יהושוע הוא הישי כהן של הכתבים הצבאיים כבר שנים. שאל אותו מה קורה עם הטנקים המצרים שנפרסים על הגבול