ISOC-IL איגוד האינטרנט הישראלי

📣קולות קוראים לתמיכה במחקר בנושא התמודדות החברה הישראלית עם הפצת מידע כוזב📣 סטודנטים וסטודנטיות לתארים מתקדמים, חוקרים.ות ומכוני מחקר - אם המחקר שלכם יכול להעמיק את ההבנה של תופעת המידע הכוזב (disinformation) והמידע המוטעה (misinformation) בהקשר המקומי, ולשפר את יכולת הציבור בישראל להתמודד עם מידע כוזב ברשת, הגישו בהקדם את מועמדותכם לקבלת תמיכה במסגרת הקולות הקוראים הבאים, הנערכים במסגרת פרויקט DRI (Developing Comprehensive Response to Online Misinformation and Disinformation in Israel), שמוביל איגוד האינטרנט הישראלי בתמיכת האיחוד האירופי. 📌קול קורא למענקי מחקר (חוקרים ומכוני מחקר) ע"ס 50,000 ש"ח (עבור מחקר או פרויקטים) 📌מענקי הצטיינות ותמיכה לתלמידים/ות לתואר שני או שלישי עבור פרסום אקדמי בעל תרומה לידע המקומי על התמודדות עם מידע כוזב אנחנו מתעניינים במיוחד במחקר רב-תחומי בעל תרומה להבנה או התמודדות עם האתגרים העכשוויים של הזירה הישראלית: 🔹מידע כוזב וקבוצות מיעוט או קבוצות פגיעות בישראל, כמו החברה הערבית, דוברי רוסית, החברה החרדית ואזרחים ותיקים. 🔹מחקר או פרויקט יישומי לטובת שיטות התערבות לשיפור המוגנות של הציבור בישראל מול מידע כוזב. 🔹חקר האופן שבו קבוצות שונות בישראל צורכות ומשתפות מידע כוזב, בדגש על פלטפורמות צומחות או לא נחקרות כגון טלגרם, טיקטוק ו-וואטסאפ. 🔹הבנת השפעות של מידע כוזב על אמון הציבור בישראל במוסדות, במדיה המסורתית ובמערכות משפטיות. 🔹מידע כוזב במצבי מלחמה, משבר וחירום בהקשר הישראלי. 🔹שימוש בטכנולוגיות AI ליצירה, הפצה וקידום של רשתות, שחקנים ותוכן מניפולטיבי וכוזב בישראל, או להתמודדות מולם. ⏰מועד אחרון להגשה: 10 במאי 2025 פרטים נוספים והסברים מלאים כדי להגיש מועמדות, כאן: isoc.org.il/disinformation… #isocil #DRI #disinformation #resilience

ימים אחרונים⏰ להרשמה לתכנית הדסק הדיגיטלי📝 עיתונאים ועיתונאיות - הגישו עכשיו מועמדות והצטרפו להכשרה מעמיקה שתעניק לכם ארגז כלים מתקדם לתחקיר עיתונאי🔍 מעוניינים.ות להגדיל את הידע והמיומנות שלכם בתחום התחקיר הדיגיטלי? עובדים.ות על תחקיר וזקוקים ל"פריצת דרך"? אם אתם עיתונאים ועיתונאיות עצמאיים או חלק מדסק שעובד יחד לפצח ולחשוף שחיתויות, ההכשרה הזו היא בדיוק בשבילכם.ן👇 תכנית "הדסק הדיגיטלי" היא הכשרה בת תשעה מפגשים מבית איגוד האינטרנט הישראלי ו-@itonaim , בה נלמד ונתרגל שימוש בכלים לתחקיר בסביבה הדיגיטלית, לזיהוי מתקפות, הונאות וניסיונות מניפולציה, ולניטור ואיסוף מידע דיגיטלי בתחקיר עיתונאי. ההכשרה הינה ללא עלות, ולמשתתפים תוצע מלגת השתתפות. הגשת המועמדות פתוחה לעוד יומיים בלבד ותסגר ביום חמישי 24.4.25! לפרטים מלאים ולהגשה: itonaim.org.il/digital-desk/%…

הדסק הדיגיטלי: האייטם הבא שלכם מסתתר ברשת! איך למצוא סקופים ברשתות החברתיות, לנתח מידע דיגיטלי ולאמת אינפורמציה שנמצאת באינטרנט? פרויקט יוקרתי חדש בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי מציע הכשרה ייחודית לעיתונאים ומנגיש כלים עדכניים לתחקיר דיגיטלי. digitaldesk.org.il אנחנו מזמינים אתכן ואתכם להכיר את "הדסק הדיגיטלי", תוכנית בת תשעה מפגשים שתעזור לכם לחקור את הסביבה הדיגיטלית, לזהות הונאות וניסיונות מניפולציה וללקט מידע לטובת התחקיר הבא. ההכשרה ללא תשלום ולמשתתפים תוצע מלגה. הסדנא מיועדת ל-15 עיתונאים ועיתונאיות בלבד וכדי להשתתף בה יש צורך לעבור תהליך מיון. ניתן להגיש מועמדות עד 19.4.2025. פרטים נוספים והרשמה בלינק t.ly/hX8OX

פייסבוק הכי מקטבת, טלגרם הכי מזיקה ורוב הציבור לא סומך על הרשתות החברתיות שיתייחסו לפניות שלו ולא מדווח להן על תוכן פוגעני 🚨 זוהי תמונת המצב של השיח האלים בפלטפורמות המקוונות בישראל לשנת 2025 📊 כמדי שנה, בחנו את עמדות הציבור בישראל ביחס להיקף ואופי השיח האלים והתוכן הפוגעני המופצים ברשתות החברתיות ואת השפעותיו על החברה הישראלית. הנתונים מצביעים על התחזקות של שיח השנאה ברשתות החברתיות, על עלייה בחשיפה לתכנים ויזואלים קשים מידי ועל הימנעות מהבעת דעה ברשתות מחשש מתגובות אלימות או פוגעניות. ⚠️ עם 72% דיווח, הפגיעה שאליה נחשפו הכי הרבה ישראלים השנה, היא שיח שנאה, המתבטא בפרסום ביטויי גנאי, קללות ונאצות על בסיס אתני, מגדרי, נטייה מינית או עמדה פוליטית. מטריד ללמוד גם כי 66% מהציבור דיווח כי נחשף להסתה - קריאה לפעולה אלימה נגד אחר על בסיס שנאה. 📈החשש מתגובה אלימה או פוגענית בעקבות הבעת דעה ברשתות החברתיות גובר, כאשר 74% מהציבור מעידים על כך. מדובר בעלייה משמעותית של 15% מהנתונים שראינו בשנה שעברה (59%). 📢טלגרם ופייסבוק מתגלות כרשתות החברתיות הפוגעניות ביותר בעיני הציבור בישראל - למעלה ממחצית מהישראלים שנחשפו לשיח שנאה ולהסתה, נחשפו אליהן דרך פייסבוק, בהשוואה לרבע בלבד שנחשפו לסוגי הפגיעה הללו בהן בטיקטוק, למשל. טלגרם בולטת לרעה גם בהפצת סרטונים ותכנים אינטימיים ללא רשות המצולם (37%) וגם בחשיפה לתכנים ויזואלים קשים ולא הולמים (למשל תיעוד מקרי רצח, מעשי טרור או חטיפה), עם 42% דיווח מהציבור. 💡הציבור לא סומך על הפלטפורמות - לא מפתיע אך מטריד לא פחות ללמוד כי 30% מדווחים כי הם לא משתמשים בכלל במנגנוני הדיווח של הפלטפורמות על תוכן פוגעני. 62% מאלו שאינם מדווחים טוענים שאין התייחסות רצינית לדיווחים שלהם ו-32% מהם אמרו שהם לא יודעים איך משתמשים בהם. ⚔️הישראלים מרגישים שהמלחמה הגבירה את רף האלימות ברשת, עם עלייה של 20% בהשוואה לשנה שעברה. בחלוקה לעמדה הפוליטית, ניכר כי תחושה זו רווחת אף יותר בקרב המחזיקים בעמדות שמאל (84%) מאשר ימין (70%). 🚫בדומה לכשלים אחרים שזיהינו לאורך השנה החולפת באכיפת מדיניות התוכן ברשתות החברתיות, 44% מהישראלים דיווחו כי בשנה האחרונה נחשפו לתכנים ויזואליים קשים מידי ברשת, בעיקר על רקע המלחמה. 👥אוכלוסיות שונות חוות את האלימות ברשת בדרכים שונות - בציבור הערבי חווים הרבה יותר שיח מקטב כנגדם ברשתות והסתה כלפיהם בהשוואה ליהודים, כשהנתונים מראים כי 29% מהמשיבים הערבים חוו הסתה נגדם על בסיס שנאה, לעומת 17% מהיהודים, ו- 25% מהערבים חוו חרם נידוי או ביטול שלהם ברשתות, בהשוואה ל- 12% מהיהודים. למול זה, יהודים דיווחו יותר על כך שנתקלו בהסתה כלפי האחר (72%) ושיח שנאה כלפי האחר (78%). בהשוואה בין האוכלוסייה החילונית לבין זו החרדית-דתית, נראה כי דווקא האחרונה חווה הרבה יותר שיח מקטב כנגדה בהשוואה לחילונית. עם זאת, הדתיים והחרדים פחות מדווחים על חשש להבעת דעה פוליטית או בטחונית ברשתות בהשוואה לחילונים. תרצו ללמוד עוד? כל הנתונים והניתוח המלא זמינים באופן חופשי במאגר הנתונים שלנו: isoc.org.il/sts-data/isoc-…

התכנסנו היום סביב שולחן ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת לדיון לרגל חודש האינטרנט הבטוח, כדי להמשיך ולסלול את דרכי ההתמודדות עם אתגרי המרחב המקוון. בדיון הצגנו נתונים חדשים ומדאיגים במיוחד מסקר "השיח האלים" השנתי שאנו מבצעים למיפוי וניתוח ומגמות של שיח אלים, פגיעות רשת והתמודדות. בדיון השתתפו נציגי רשויות האכיפה והמדינה, ארגוני החברה האזרחית והפלטפורמות הדיגיטליות הגדולות בישראל, במטרה להציף ולבחון את האתגרים החדשים בתחום המוגנות ברשת ולקדם טיפול ואכיפה ראויים כלפי פגיעות ואלימות במרחב המקוון. נתוני שנת 2024-2025, שנה שלאורכה התמודדנו ועודנו מתמודדים עם הקשיים שהערימה על כולנו המלחמה במרחב הפיזי וגם במרחב המקוון, משקפים בצורה ברורה את השפעתה של המלחמה על הציבור הישראלי ברשת. במיוחד, הממצאים מצביעים על הצורך הברור בהירתמות אקטיבית יותר של הפלטפורמות והרשתות החברתיות להכיר בכשלים במנגנוני ההגנה שלהן למען המשתמשים ולסייע בצורה מיטבית על השמירה על הישראלים והישראליות, שמרגישים מאוד לא בטוחים במרחבים שלהן, כמו גם הצורך שהמדינה בעצמה תדרוש מהן לתת את המענה ולטפל באיומים בשקיפות. בהשוואה לשנה שעברה, אנו עדים לקפיצה של 20% בהיקף הציבור שטען כי לדעתו המלחמה הקצינה את השיח האלים ברשת ובהתאם לעלייה בביטויי האלימות ובשיח השנאה המרחיב ומעצים את הקיטוב החברתי ברשתות. עדות נוספת לאפקט המצנן וההרסני של עליית ההסתה והאיומים ברשת היא, ש-74% מהציבור דיווח שהוא נמנע מהבעת דעה ברשת מחשש מתגובות פוגעניות או אלימות. דווקא בשעה מורכבת כזו, השמירה על תחושת הבטיחות ברשתות החברתיות קריטית כל כך, ובהיעדר מדיניות אכיפת תוכן אפקטיבית ואכיפה שלה בהתאם להקשר התרבותי הישראלי המורכב, הישראלים והישראליות נותרים בתחושות של חוסר ביטחון וחוסר אמון בפלטפורמות ומעדיפים לא להשתתף בשיח בכלל. את זה, ענקיות הטכנולוגיה חייבות לשנות. את הממצאים המלאים ואת כל הנתונים של הסקר תוכלו למצוא כאן: isoc.org.il/sts-data/isoc-… @EdanRing

איך נראים אתגרי האלימות והפגיעות ברשת מהצד שעוזר לטפל בהן?👇קו הסיוע לאינטרנט בטוח, אותו אנו מפעילים מאז שנת 2013, מהווה גורם ציבורי חינמי ייחודי מסוגו לסיוע אישי, אנונימי ומקצועי לפגיעות ואיומים כלפי משתמשים במרחבי האינטרנט בישראל. המומחים שלנו מספקים לציבור תמיכה והדרכה לטיפול ומענה למגוון רחב של מקרים של פגיעה ברשת, לרבות תופעות וטרנדים מסוכנים חדשים על רקע התגברות השימוש בכלי בינה מלאכותית והשפעות שונות של מלחמת חרבות ברזל והמצב הבטחוני. 📊הנה כמה דברים שלמדנו מהפניות שהגיעו לקו בשנת 2024 - בואו נדבר בנתונים: 🔹עלייה משמעותית בדיווחים על פריצה לחשבונות סושיאל בשנת 2024 (27%) , כ-1,100 פניות סה"כ. מדובר בעלייה של כ-300 פניות בהשוואה לשנת 2023. 🔹45% מהפניות בשנת 2024 היו בנושא פגיעות סייבר, ו-33% מהן היו בנושאי אלימות ופגיעות ברשת. 🔹בחברה הערבית, טיקטוק מהווה זירת פגיעות מרכזית, כאשר 15% מסך הפניות מאוכלוסייה זו ביקשו סיוע בנוגע לתוכן בטיקטוק, פי 3 מהפניות שהגיעו מהציבור הכללי. הפלטפורמות של מטא מאוד פופולריות בקרב הישראלים, אך בהתאם, הן גם בולטות כמרחבים לא בטוחים דיים עבורם👀 🔹בהשוואה בין כל הפלטפורמות שמשתמשים מדווחים עליהן - וואטסאפ בולטת במיוחד עם 21.7% דיווחים על פגיעות בפלטפורמה. מצד אחד, אין זה מפתיע שכן מדובר בפלטפורמה שמצהירה על עצמה כמוצפנת מקצה לקצה, ולכן היא אינה מנטרת תוכן משתמשים באופן עצמאי, וזה כשלעצמו, אינו דבר רע. מצד שני, ניכר שגם גורמים עוינים ומבקשי רעה מנצלים זאת על מנת להשתמש בה כדי לפגוע ולהונות משתמשים. מהפניות אל הקו עולה כי פייסבוק גם היא זוהתה כאחת הזירות המרכזיות לפגיעות ברשת, ולעומת וואטסאפ היא דווקא כן מהווה פלטפורמה בעלת מדיניות ניטור תוכן ואמורה להשקיע משאבים אוטומטיים ואנושיים לאכיפתה. (בהמשך להצהרה של צוקרברג בנוגע לשינוי המדיניות בכל הנוגע לבדיקת התוכן בפלטפורמה, לצערנו סביר שהנתונים בשנת 2025 יהיו גבוהים אף יותר…כתבנו על זה כאן: linkedin.com/feed/update/ur…) אז איך בכל זאת אפשר להתגבר על האתגרים האלו? קו הסיוע שלנו, המוגדר כמדווח רשמי על ידי מרבית הפלטפורמות הגלובליות, העביר בהצלחה לאורך שנת 2024 כאלף בקשות דיווח והסרה, שברובן המוחלט (למעלה מ-94%) התקבלו על ידי ענקיות הטכנולוגיה. הקשר הישיר והבלתי מתווך הזה של קו הסיוע שלנו עם הפלטפורמות מאפשר לנו לסייע לאזרחים ואזרחיות בישראל במרחב המקוון, ולפעול בצורה יעילה, רגישה ואפקטיבית. במהלך השנה התרחבו מספר השותפויות וקשרי הדיווח הרשמיים של הקו עם פלטפורמות ושירותי רשת גלובליים מובילים, בין השאר על רקע המתקפות והתוכן הפוגעני שהופץ ברשתות החברתיות במסגרת המלחמה. בפברואר 2025 אנחנו מציינים את חודש המוגנות ברשת. ואנו מאמינים שנתונים אלו מאפשרים להבין טוב יותר את האתגרים והסוגיות המרכזיות עימם מתמודדים משתמשי ומשתמשות האינטרנט בישראל ואת הצרכים העולים מהם, במטרה לשפר את פעילות קו הסיוע בעתיד ולחזק את המוגנות והבטיחות של כלל משתמשי הרשת במרחב המקוון הישראלי. לפנייה ודיווח אנונימי לקו הסיוע שלנו: safe.org.il לעיון והורדה של הדו"ח המלא: isoc.org.il/sts-data/helpl…

בשיתוף פעולה ממוקד ואסרטיבי של איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת @project_maat, הצלחנו לאתר ולהסיר עשרות סרטונים מפרשת גניבת והפצת סרטוני חדר הכושר ביבנה בתוך ימים ספורים, ואף הבאנו לסגירה של ערוצים בטלגרם שהפיצו את התכנים הפליליים. הפצת תיעוד אינטימי של א.נשים ללא הסכמתם היא אקט פלילי חמור, אך האם המדינה באמת מצליחה להתמודד ולמגר את הפגיעה בזכויות ובפרטיות של האזרחים? הפרשה הנוכחית מדגימה בדיוק את הבעיה - בעוד שהרשויות פועלות בערוצים האיטיים והמסורבלים ומנסות לאתר מקורות ולמצוא פתרונות – בעידן שבו אין כמעט חקיקה או פיקוח אפקטיבי על רשתות חברתיות – הסרטונים התפשטו ברשת כמו אש בשדה קוצים וללא כל בקרה או פיקוח. אז מי שומר על הציבור במרחב המקוון הישראלי? כאן בדיוק נכנסים ארגוני החברה האזרחית שפועלים בשטח כל הזמן כדי להילחם בהפצת תוכן פוגעני וזדוני. המהירות שבה תוכן מתפשט ברשתות החברתיות, ובטלגרם במיוחד, היא בלתי נתפסת, ואפילו כשהמשטרה פועלת, הסרטונים כבר נגישים לכולם, כולל ילדים. הכוח נמצא בידינו – אל תתנו יד לפגיעה בזכויות ולסרטונים להמשיך להתפשט (שהפצתם היא עבירה פלילית!). אם נתקלתם בתוכן כזה, אל תהססו לפנות לקו הסיוע שלנו ב-safe.org.il או לאתר עמותת מא'את. צפו בכתבה המלאה בחדשות 13⬇️

בעקבות תקיפה מאורגנת של משתמשים אנטי-ישראלים חשבון האינסטגרם של השחקנית נחסם - וכעת היא דורשת פיצויים מחברת #מטא בגין חסימת שווא ורשלנות⛔ התובעת החזיקה חשבון אינסטגרם פופולרי במשך למעלה מעשר שנים. החשבון שימש אותה הן לקידום פעילותה המקצועית והן לתקשורת חברתית, וצבר כ-7,000 עוקבים. עם תחילת מלחמת "חרבות ברזל" החלה התובעת, כמו חשבונות ישראלים רבים אחרים, לפרסם תכנים פרו-ישראליים ברשת. בעקבות זאת, היא נהפכה למטרה למתקפה מאורגנת של משתמשים אינדונזים, שכללה הודעות נאצה, איומי מוות, ניסיונות פריצה לחשבונה, ופרסום פרטיה האישיים. בנוסף, נפתחו עשרות חשבונות מתחזים בשמה שפרסמו תכנים אנטי-ישראליים. רק לאחר שהוגשה התביעה מטא לאחר הגשת התביעה הנתבעת הסירה את החסימה של חשבונה של התובעת וסגרה את החשבון שהתחזה אליה. בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון, דרשה השחקנית מחברת מטא, הבעלים של אינסטגרם, שתסיר את החסימה ותפצה אותה על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהחסימה והיעדר הטיפול בה. התובעת מיוצגת על-ידי הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית בירושלים. הסקירה המקצועית המלאה זמינה לקריאה בפורטל אסדרת הפלטפורמות והשירותים המקוונים שלנו: isoc.org.il/regulating-dig… @dana_yaffe @HebrewU_heb

שימו לב⬅️בעקבות עשרות פניות ודיווחים שקיבלנו בקו הסיוע שלנו, זיהינו גל של הונאות שמטרתן היא גניבת כרטיסי אשראי של משתמשים. שתפו את ההודעה כדי להצטרף אלינו בהגנה על הציבור הישראלי ברשת. במקרה של פגיעה או חשד, פנו אלינו: safe.org.il

הכירו את מאגר הנתונים הייחודי על הסרות תכנים ברשת שמקבלות פלטפורמות הרשת מגורמים פרטיים ומדיניים - מאגר Lumen📊 - פלטפורמה לקידום שקיפות ומחקר סביב האפקטיביות וההשפעה של חקיקות תוכן באינטרנט ברחבי העולם🔍 פרויקט Lumen הוא מאגר מידע הגדל בכ-40,000 בקשות בכל שבוע. הבקשות מועברות אליו באופן וולונטרי מ #גוגל, #X (טוויטר), #יוטיוב, #ויקיפדיה, #קלאודפלר ועוד. בקשות אלו הן בקשות הסרת תוכן אשר נשלחות לספקי השירותים האינטרנטיים מסיבות פליליות ואחרות. המאגר יכול לספק תובנות מעשיות לקהילת המחקר ולזירות המקצועיות של תקשורת, משפט ומדיניות. קראו עוד בסקירה המלאה שלנו במאגר הידע על אסדרת פלטפורמות ושירותים מקוונים: isoc.org.il/regulating-dig…

כדי לקבל את כל העדכונים על פרסומים חדשים בזירת המחקר והאינטרנט של ישראל 📩 הרשמו כאן לניוזלטרים המקצועיים שלנו: isoc.org.il/newsletter-upd… מאמרי שנת 2024 וכל המאמרים בכתב העת שלנו למחקר אינטרנט וחברה בישראל זמינים לקריאה חופשית באתר שלנו⬅️ isoc.org.il/research/magaz…

המלחמה עודה מקשה על חיינו בכל מימד ומרחב, אך הצורך בשימור וחיזוק זירת המחקר ממשיך להניע אותנו. אנו מודים על הזכות והיכולת להעניק במה בכתב העת שלנו למחקר אינטרנט ישראלי מקורי. מאחלים שנה אזרחית טובה יותר ובשורות טובות🎗️🙏

במיוחד כשהמציאות נדמית כיוצאת מכלל שליטה, אנחנו מבקשים לחזק את ההבנה והידע שלנו עליה🔍 מסכמים שנה בכתב העת שלנו📖 עבורנו, הדרך הטובה ביותר להמשיך ולהתקדם, היא סלילת שבילים של ידע וחקירה, שאילת שאלות וחיפוש אחר תשובות. ככה, האתגרים הופכים ברורים יותר, וההתמודדות עימם הופכת שקולה ומושכלת. זה הזמן להכין קפה, ולצלול ביחד איתנו כדי להיזכר מה למדנו ממיטב החוקרים והחוקרות במאמרים מקוריים בכתב העת שלנו למחקר רב תחומי של אינטרנט וחברה בישראל👩‍🏫