Tali Ilovitsh

New paper out in Small 🚀 How reversible are optical nanosensors after repeated measurements? We introduce a single-sensor imaging workflow and a new Population Reversibility Score (PRS) to quantify recovery across cycles! doi.org/10.1002/smll.7… @TelAvivUni @stem_program

הישג מרשים: ארבעה מבין ששת הזוכים בפרס רפפורט @rappaport_prize לשנת 2026 מאוניברסיטת תל אביב🏆 ועדת פרס רפפורט למחקר ביו רפואי הכריזה על הזוכים בפרס רפפורט למחקר ביו רפואי לשנת 2026. ארבעה מתוך ששת הזוכים הם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב. פרס קרן ברוך ורות רפפורט למחקר ביו רפואי בשיתוף עם מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה בטכניון מוענק מאז שנת 2010 למדען בכיר ולמדען מבטיח בגין מחקר רפואי / ביו-רפואי אשר יש בו מצויינות, פריצת דרך או חידוש ואשר יש בהם לתרום לקידום בריאות האדם ולטובת הכלל. על המחקר להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת האנושות. החל משנת 2017 מוענק פרס נוסף לארבעה חוקרים מצטיינים הנמצאים במסלול ישיר לדוקטורט, על מנת להוקיר את הדורות הבאים של מדענים פורצי דרך. ארבעת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב אשר זכו בפרס השנה: בקטגוריית הפרס לחוקר בכיר זכה פרופ' דן פאר @peer_lab, סגן הנשיא למחקר ופיתוח, מחלוצי פיתוח תרופות ה-mRNA בעולם וראש המעבדה לננו-רפואה, בית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן @ShmunisR . פרופ' פאר הוא פורץ דרך ומחלוצי השימוש במולקולות RNA כתרופות מולקולריות. במחקרו הוא מתמקד בפיתוח תרופות מולקולריות המבוססות RNA עבור מגוון מחלות רחב, אשר ביניהן מחלות מעי דלקתיות, סרטני דם, מח, שחלה ומחלות גנטיות נדירות. כמו כן, פרופ' פאר חוקר את השימוש במולקולות ה-RNA כחיסונים למחלות ויראליות, חיידקיות וסרטן, ומפתח נשאי תרופות ננומטרים בעלי יכולת הכוונה סלקטיבית לתאי מטרה. מבין הישגיו פורצי הדרך, פרופ' פאר ומעבדתו היו הראשונים בעולם להראות כי ניתן להוביל מולקולות mRNA ליצירת חלבונים תרופתיים בחיות, שימוש של RNA קצרים להשתקות של גנים בתאי מערכת החיסון ועריכה של גנים באמצעות ננו-חלקיקים המתבייתים לתאי המטרה שלהם כשהם מוזרקים למחזור הדם. בנוסף, פרופ׳ פאר וצוותו היו הראשונים בעולם לפתח חיסון מבוסס mRNA לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. על הישגיו נבחר פרופ' פאר לאקדמיה הלאומית להנדסה של ארה"ב ולאקדמיה לממציאים של ארה"ב. ההמצאות להן הוא שותף (מעל 160 הגשות פטנטים) מוסחרו למספר חברות. בנוסף פרופ׳ פאר הקים מספר חברות הזנק בישראל, אנגליה ובארה"ב שחלקן כבר נמצאות בניסויים קליניים. בקטגוריית הפרס לחוקרת מבטיחה זכתה פרופ' ליהי אדלר-אברמוביץ, ראש המעבדה לחומרים בהשראת הטבע וננו-טכנולוגיה בבית הספר לרפואת שיניים, בפקולטה לרפואה ומדעי הבריאות ע"ש גריי @TAUMedFaculty . פרופ' אדלר-אברמוביץ @LabAdler היא חוקרת פורצת דרך אשר מחקרה מתמקד בפיתוח חומרים חדשים בהשראת הטבע לאפליקציות רפואיות. ביניהן, פיתוח חומרים אנטי-בקטריאליים, חומרים פעילים להנדסת רקמות, פיתוח חיישנים לניטור רפואי, ואנקפסולציה וייצוב של תרופות ואנזימים. במחקריה משלבת פרופ' אדלר-אברמוביץ שימוש בשיטות חדשניות כגון מיקרופלואידקס, הדפסה תלת ממדית ומיקרוסקופיה מתקדמת. על הישגיה פרופ' אדלר-אברמוביץ נבחרה כעמיתה בכירה באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב. מחקריה זוכים להכרה בין לאומית ועליהם היא קיבלה שני מענקי -ERCהיוקרתיים. היא חיברה מעל 130 מאמרים אקדמיים בעיתונים מדעיים מובילים. על שמה רשומים עשרות פטנטים והיא מייסדת-שותפה של חברתArrakis Bio, העוסקת בביטוי וייצור קולגן בתאים אנושיים. בקטגוריית הדוקטורנטים המצטיינים זכו: רון שיינין ממעבדתו של פרופ' רודד שרן, ראש ביה"ס למדעי המחשב ובינה מלאכותית ומעבדתו של פרופ' אסף מדי @madi_lab , הפקולטה לרפואה ומדעי הבריאות ע"ש גריי. כחלק ממחקרו, רון שיינין פיתח מערכת חדשנית להבנה טובה יותר של האופן בו מתנהגים תאים בסביבות ביולוגיות שמשתנות, כמו לדוגמה סביבות הקיימות בגידולים סרטניים. המערכת החדשה, שנקראת scNET, משלבת מידע על ביטוי גנים ברמת התא הבודד עם מידע על אינטראקציות בין גנים, ובכך מאפשרת זיהוי של דפוסים ביולוגיים חשובים, אשר בניהם תגובות לטיפולים תרופתיים. המאמר המדעי על מחקרו של רון שיינין שפורסם בכתב העת Nature Methods מסביר כיצד scNET עשויה לשפר את המחקר הרפואי ולסייע בפיתוח טיפולים למחלות. ניצן אפרמיאן @AframianNitzan ממעבדתו של פרופ' אביגדור אלדר, מבית הספר שמוניס לביו-רפואה וחקר הסרטן, הפקולטה למדעי החיים @LifeScienceTAU. מחקרו של ניצן אפרמיאן עוסק ביחסי הגומלין המורכבים בין חיידקים לווירוסים שתוקפים אותם. חלק מרכזי ממחקרו נוגע לאפיון התכונות של מערכת החיסון שבעזרתה נמנעים החיידקים מהדבקה ע"י אותם וירוסים. ניצן הראה כי גם במערכת חיסון פשוטה זאת, ניתן לראות סימנים לפשרה בין יעילות מערכת החיסון לפגיעה אוטואימונית, בדומה לנצפה במערכות חיסון מורכבות יותר. התגלית פותחת פתח להבנת היבטים בסיסיים של יחסי מערכת החיסון ומחוללי מחלה. שני הדוקטורנטים הנוספים שזכו בפרס השנה, גם הם בוגרי אוניברסיטת תל אביב: ד"ר מיכל אנדלמן גור @AndelmanMichal , בוגרת תואר ד״ר לרפואה (MD) מאוניברסיטת תל אביב, כיום חוקרת במעבדתו של פרופ׳ נעם סובל במכון ויצמן למדע. עבודת המחקר שלה מתמקדת בפיתוח סמנים ביולוגיים לזיהוי מוקדם של מחלות נוירודגנרטיביות, עם דגש על מחלת פרקינסון (PD), תוך הסתמכות על הקשר ההדוק בין חוש הריח, נשימה אפית ותפקוד מוחי. יהונתן זומר@jonathan_somer_, בוגר תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב, כיום דוקטורנט במסלול MD-PhD בטכניון, עבודת המחקר שלו מתבצעת בהנחיית פרופ׳ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון ופרופ׳ אורי אלון מהפקולטה לביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן. במסגרת עבודתו יהונתן שואף לקדם את המחקר והטיפול בסרטן תוך שימוש בכלים מעולם ההנדסה והבינה מלאכותית. תמונות: יפעת גולן

Congratulations to my good friend and colleague @SorkinRaya for her tenure and promotion to associate professor!

🚨 New paper alert! Excited to share our latest work, led by Bar Glickstein, published in Small! 🎉 We combined nanodroplet-enhanced ultrasound surgery with immune checkpoint inhibition to mechanically disrupt tumors and activate the immune system. onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.10…