Jonathan

בהסתורה בקצרה: מרגיש כאילו מישהו השליך על הדף את כל הסטריאוטיפים שלו על המגזר החרדי ואז מישהו אחר התלהב ומימן הפקה. באריכות: יש גרעיני אמת בסדרה הזאת. ללא ספק יש כוונות טובות של היוצרים להאיר על הפינה החשוכה הזו של אנשים שלא רוצים יותר להיות חרדים, אבל נאלצים להמשיך בהצגה. אבל בעיניי יוצרי הסדרה חוטאים ועושים עוול לאותם אנשים. הסדרה מלאה בהתרחשויות קלישאתיות, הילדה שנקלעת לאירוסין בכל כורחה ולא מצליחה למנפל את ההורים כדי להימלט מהם, האדמור טו בי שקיבל מאביו טבעת (?🤢) שמחזיקה את ירושתו, אשת הרב שבוגדת עם תלמידו, המורה שמטרידה את תלמידתה בניסיון לממש את נטייתה המינית, החסיד גור שמחפש רק לגעת בכל דבר נשי שזז סביבו, כולם מתערבים לכולם בבחירות האישיות באגרסיביות. בקיצור: מלא קלישאות שמוצגות ברובן בחוסר כנות ובאופן הצהוב ביותר שאפשר. הדירה שבמרכז הסדרה מאכלסת קבוצה של בני אדם שמתכנסת מטעמים אימפולסיביים, אך ורק כדי לממש תאוות ודחפים רגעיים. בחיי שצפיתי וחשבתי: או, עכשיו אנחנו יודעות איך היתה נראית הפעילות לחילון חרדים של @#_-((&@ אם אכן היתה כזו ;) אני לא מכירה את המציאות בשטח הזה, אבל רוצה להאמין שחרדים אנוסים מצויים בפוזיציה שלהם בשל שאלות ותחושות עמוקות יותר משל הדמויות בסדרה. אני מקווה בשביל האנוסים האמיתיים שכשהם מגיעים אל דירת המפלט שלהם, הם סופסוף מסוגלים להיות הם ולהתנהל בכנות אמיתית, דבר שהדמויות, שנופלות שוב ושוב לאובראקטינג, לא מצליחות לעשות. הרגע הראשון שבו נעשה או נאמר משהו כנה בסדרה מגיע רק בדקה 38:00 (!) בפרק השני (!!), כששרה זועקת בפני בעלה: אני לבד, 12 שנים אני לבד עם המחשבות שלי. זה שלב מאוחר מידי לכתוב כנות בשביל כל סדרה עלי אדמות, קל וחומר בשביל סדרה שעוסקת באנשים שמנסים לקיים חיים כנים לצד ההצגה שהיא החיים האמיתיים שלהם. *** הפרק השלישי יוצא דופן בעיניי מהשניים שקדמו לו, בשל האותנטיות המופלאה שבה משחק דוד וולך את החסיד גור. מי שמכירה מכירה. הניואנסים הקטנים מרשימים במיוחד. כפי שכבר אובחן ברשת, הכותבים עצמם נפלו כבר בשלב השם של הדמות, שכן לפי גילו המשוער, פנחס מנחם נולד לפני שהפני מנחם שעל שמו קרויים פנחסמנחמים בגור - נפטר. מעבר לזה הדמות מדוייקת, וגם לה יש כמה רגעים יפים וכנים. זה כמובן לא יכול לפצות על רובה הזוועתי של הסדרה. *** אם רוחלה היתה גבר, היא היתה זכר אלפא, מספר לנו פוסט בכאן 11. זו דרך מוזרה מאוד לתאר דמות בסדרה שלך, ודרך עוד יותר מוזרה לתאר את הדמות הספציפית הזו. אולי זה מה שרצית ליצור כשכתבת את הדמות, אבל זו לא הדמות בסופו של דבר. גם בתאורי הפרקים ביוטיוב יש טקסט שלא תואם להתרחשויות בפרק, כאילו רצו להסביר לנו את מה שאי אפשר להבין מהפרק, כאילו כל הפרק רק רוצה להסביר לנו דברים על העולם הזה, במקום לספר לנו סיפור. וזה הסיכום שלי בגדול: היה פה רצון והיתה פה הזדמנות לספר את סיפורם הכן הפנימי של חרדים אנוסים. ההזדמנות הזו לא מומשה. במקומה קיבלנו הרצאה צהובה שמציגה אנקדוטות ומשחירה את פניהם של חרדים אנוסים, ומו הסתם גם יוצאים בשאלה. חבל.