hanan kramer
3K posts







״אני מורה אפשר להכנס לממ״ד יש אזעקה״: מפגינים בהוד השרון ביקשו משר החינוך קיש להכנס לממ״ד בזמן האזעקה- ולא נענו: האירוע קרה במטח האחרון למרכז, מול ביתו של שר החינוך קיש בהוד השרון.







זאב דוניה מיקב סוסון ים טוען ש @Haaretz משקרים בכתבה על היקבים הלא כשרים וששום דבר ממה שיוחס לו לא נאמר. משום מה, אני לא מופתעת. זאב דוניה: "כשרות, עתון הארץ ואני. או איך הצליחו לעצבן אותי בערב חג. הבוקר התפרסמה בעיתון הארץ כתבה על יקבים לא כשרים. לפני מספר שבועות הגיע ליקב עיתונאי הארץ לראיין אותי. בדיעבד הייתי צריך לסרב. כל מה שנכתב שם בשמי, עם סימני הציטוט "----" לא נאמר על ידי. חד וחלק. הנושא המדובר לא משנה. הוא באמת לא חשוב, ובוודאי מעניין את ה.... של ציבור הקוראים. מה שחשוב כאן בעיני זה היעדרה המוחלט של יושרה עיתונאית. מיקצוענות שמתבטאת גם בתשומת לב לפרטים הקטנים. ואם זה לא קיים, אז מה ההבדל בין ערוץ טלוויזיה מטעם, לבין עיתון שמאל ... שניהם, בערך המוחלט (ראו מתימתיקה: 2+ 2- הם עדיין 2), משחקים באותם כללים: לעובדות איו שום חשיבות. להלן הגרסה שלי. אירוע שנחרת בזכרוני כיוון שהוא בעיני סיפור קסום של דו קיום חילוני - דתי. לפני כעשר שנים דפקו על דלת היקב. עבדתי לבד, ואני לא בדיוק אוהב שמפריעים לי בעבודה. כשהדלת נפתחה ראיתי שתי צלליות. האור בחוץ היה מסמא. כשנכנסו הבחנתי בשני יהודים חרדים. הם הציגו את עצמם כמורים בבית ספר בביתר עילית, וביקשו לדעת אם אהיה מוכן לארח את הכיתה כחלק מיום טיול שהם עורכים בסביבה. הסכמתי מיד, אבל ביקשתי להסב את תשומת ליבם שהיקב איננו כשר. אין לי כל כוונה לגרור יהודים לדבר עבירה. ואז קרה משהו מפתיע. הם התקרבו אלי ושאלו: מי שעובד איתך כאן, כולם יהודים? עניתי שכן. ואז הם אמרו: "מי אמר לך שהיין איננו כשר?" בהמשך שאלו כמה זה יעלה להם. -מאומה, עניתי. הילדים לא יטעמו מהיין, ולהקדיש לכתה חצי שעה מזמני- אעשה בשמחה. השניים הודו לי והלכו. לאחר שבוע הגיעו בזמן שנקבע. הילדים ישבו בשקט מופתי ואני הסברתי את מה שהסברתי. לפני שהלכו, ברכו אותי שני המורים במילים שהעלו דמעות בעיני. לא שכחתי אותם. כאמור חלפו הרבה שנים מאז. בעיני האפיזודה הזאת נשארה כפנינה נדירה. אפשר לחיות זה לצד זה. ! It is possible שמץ מכל מה שתואר כאן, ובמילים אלה, גם לעיתונאי, לא הופיע בכתבה בהארץ. מה שנכתב תמצאו בצילום המצורף. מעבר לכעס שלי, שאותו אני מנסה להרגיע בשיחה עם עצמי, לאמור: אתה כועס משמע אתה חי... נשאר הקטע הדפוק של מה שנעשה כאן. העם הזה היה צריך ללמוד, אחרי כל ההיסטוריה רוויית הרדיפות, לחבק איש את רעהו. ועוד הערת שוליים: הפסוק שעליו מסתמך "חוק הכשרות ביין" אומר שמי שמכין אותו, חייב לעמוד בדרישה: שלא יחלל שבת בפרהסיה, להכעיס. שימו לב למילה האחרונה. יש לה חשיבות קריטית. ולכן השמיטו אותה פקחי הכשרות. למיטב הבנתי, כפי שהובהר לי על ידי יהודים טובים, מכיוון שהיין של סוסון ים לא נעשה על מנת להכעיס, ולכן הוא.... אולי "קצת כשר". להסרת הספק: אני לא מנסה להוליך שולל אף אדם מאמין, באשר הוא. עיתון הארץ, לעומת זאת, מפרסם בערב חג הפסח כתבה על יקבים לא כשרים. -להכעיס.....???"










המוחים מול קיש הוסיפו פרטים לאירוע. לדבריהם משמרת המחאה הגיעה כמדי ערב וכללה חמישה אנשים, השר קיש חזר מטיול עם כלבו ואשתו ואיחל למוחים "חג שמח", הגיעה ניידת, כאשר התקבלה התרעה על צפי למתקפת טילים, המוחים ניסו לצלצל למספר שכנים שככל הנראה לא היו בבית. לדברי המוחים, בשלב זה לא היה מספיק זמן להגיע למרחב מוגן ציבורי, והאזרחים ביקשו ממאבטח השר להיכנס למרחב המוגן של הבית. לדבריהם בעת האזעקה המאבטח נכנס וסגר את השער מול פני המוחים, שנותרו בחוץ ללא הגנה כאשר מעל ראשיהם טילים ויירוטים. לאחר האזעקה הגיעו שתי ניידות עם שלושה קצינים שהחרימו מגפון, נתנו זימון לחקירה למורה, וזימון למוחה נוספת.













