הספרייה הלאומית

הוא עבר על כל האלבומים ובחר כמה קרובי משפחה שנספו, אותם צייר בדיוק רב. כשהוריו ראו את העבודות הם זיהו את קרובי משפחתם, ופרצו בבכי, והוא בכה יחד איתם. הוא מספר כי זה היה רגע מיוחד במינו בקשר שלהם, כשהם הבינו שבזכותו - זיכרונם של קרוביהם האהובים יישאר לעד, בספרים.

אך מערכת היחסים בינו לבין הוריו, שכעסו על בחירת המקצוע האמנותית שלו (יהודים, נו), התאחתה לחלוטין כאשר התבקש מוריס לאייר את ספרו של יצחק בשביס זינגר. לפני שהתחיל במלאכה, פנה לאלבומי תמונות המשפחה מפולין. אביו מופיע שם עם אחיו הגבוהים ויפי התואר, והנשים עם שיער ארוך ופרחים.

“ארץ יצורי הפרא" הוא ספר ילדים מרהיב (פיקצ'ר בוק) של מוריס סנדק, המעוטר בציורים מבהילים למדי של מפלצות איומות. למה לקרוא כזה ספר לילדים? התשובה של סנדק חד משמעית - כי אלו סיפורים אמיתיים מהחיים! כן כן. המפלצות מספריו המבהילים של מוריס סנדק מבוססות על חוויות שכל ילד חווה.

@NitzhiaP והרי מי לא היה לבדיתו ובכה בתור ילד!

לבדיתי ובכיתי זה נפלא

לבסוף הושגה פשרה. ילן-שטקליס אישרה חלק מהשינויים במילות השיר ושמר מיהרה לדרוש בתגובה מחברת התקליטים לגנוז את ההקלטות המקוריות שהמשוררת לא אהבה. סוף טוב – הכול טוב. יושרו ההדורים בין המשוררת למלחינה, השיר הוקלט בלחנה של שמר, הופץ ברבים, ועד היום מושר בחדווה עגמומית במופעי ילדים.

לזאת שטקליס סרבה בעוז, עד כדי איום תביעה לדין על השינוי. למעשה, כפי שקורה לעיתים בעת הלחנת שירי משוררים, שמר שינתה את המילים כדי שיתאימו ללחן. היא הוסיפה מילים, הזיזה אחרות, ואפילו הוסיפה שורה שלמה! בארכיונה של שמר בספרייה הלאומית נמצאות שלוש גרסאות שונות של מילות השיר בכתב ידה.

זהירות, תה רותח! העיפו נא מבט במכתב הבא, אשר אלו מילותיו: "נעמי שמר שלום, אבקש ממך לא להלחין עוד מנגינות לשיריי. מרים ילן שטקליס." רגע של סיפור על מחלוקת רצינית להחריד בין שתי המשוררות האהובות.

ל"ג שמח! בין אם אתם חוגגים את מרד בר כוכבא או את הילולת הרשב"י, אנו מאחלים לכם שתהיו אוהבים זה את זה, ותהיו מכבדים זה את זה🔥 בתמונות: יהודים מתושבי פקיעין מדליקים מנורת שמן בפתח מערת רשב"י, יד יצחק בן צבי, ול"ג בעומר בהר מירון, תמונה שניתנה לש"י עגנון ב־1930, ונשמרה בארכיונו.

עם פרסום הסמל הושמעו, לצד השבחים, גם דברי ביקורת, על העיצוב והבחירה במנורה של שער טיטוס שלא תאמה את התיאור המילולי של המנורה בתנ"ך. "כנראה חלו בה ידי זרים ואינה כולה על טהרת הקודש", קבע הרב הראשי. השבחים התמקדו ביצוגיות הסמל ובבהירותו, ועד היום זהו סמלה הרשמי של מדינת ישראל.

המנורה והכוכבים הופיעו כנדרש במכרז. עליהם הוסיפו האחים שמיר ענפי זית, מגן וצבעים. על אף שהעיצוב אושר, התבקשו האחים שמיר להכניס מספר שינויים בסמל. להוסיף את השם "ישראל", להחליף למנורה החקוקה על שער טיטוס ברומא ולהוריד את הכוכבים. ההצעה הסופית התקבלה ב-10 בפברואר 1949, פה אחד.

חג עצמאות שמח, עם ישראל! יומיים לפני הכרזת המדינה "נזכרו" חברי מנהלת העם שהם טרם הסכימו על פרט משמעותי אחד בנוגע למדינה הצעירה שעומדת לקום: שמה של המדינה. הצעות מהצעות שונות הועלו באותה ישיבה: יהודה, ציון וכמובן, ישראל. אך מה לגבי סמל?