מרים 🇮🇱🎗️

כל החג לא לקחתי שום משמרת במרכז חירום לילדים שאני עובדת בו כי שאני שומרת על ילד אוטיסט כל החג, אבל הם התקשרו אליי שהם חייבים אותי משמרת לילה אתמול אז אחי הסכים להשגיח עליו בלילה. איזה הודעה מלחיצה קיבלתי מאחי ב 4 בבוקר🤦🏻‍♀️ (יש לי ליד המיטה שקיות של בגדים שאני צריכה להעביר אחרי החג)

@Amos_Szabo56 מדהיםם

*מעל ארבעה מאות ימי מילואים בהתנדבות בשדה הקרב - לצאת מאיזור הנוחות שלי* ישבנו עם חברים שמכירים אותי טוב, ויודעים שאני אוהב נוחות, אוהב לישון שנת צוהריים, ו״חולה ניקיון״, ומיכאל שאל אותי: ״איך הסתדרת עם כל זה במילואים?״ ואז התחלתי לחשוב על המסע שעברתי, מסע שכמה דברים היו משותפים לכל הסבבים ולכן אדגיש אותם כאן: האחד, כמעט בכלל הסבבים הייתי עם מילואימניקים, מיחידות קרביות שונות ולרוב עם מספר יחידות, למשל באסטרא עם צנחנים, אלפיניסטים ושלדג, בעזה עם צנחנים, שריון, הנדסה וצמ"ה ועוד. ואז גיליתי שכמעט כולם אנשים איכותיים ביותר, עם אש בעיניים וימניים. כך שכמעט תמיד, למרות הפרשי הגילים הגדולים, הייתי מוקף באנשים שהפכו לחברים; השני, בכל הסבבים האוכל היה טוב עד טוב מאוד; השלישי, בכל הסבבים קיבלנו פינוקים מדהימים, הן במאכלים ועוגות שנאפו על-ידי אזרחים עם הקדשות מרגשות ביותר, והן בציוד (אשתי מתלוננת שאין מקום בארון לכמות הגרביים והתחתונים שקבלתי). זה התחיל במוצב ״אסטרא״ שבגזרת החרמון, המוצב הצפוני ביותר בארץ. במוצב, שהוא מתחם בונקר ענק, היו לי תנאים לא רעים. כרופא, היה לי חדר משלי, ובמוצב היה חדר כושר. החדר שלי היה צמוד למקלחת, ואז גיליתי שהדור הזה של החיילים, שרובם יכולים להיות נכדים שלי, אוהבים להתקלח עם מוזיקה מחרישת אוזניים. והיות והם היו חוזרים מפעילות מבצעית בכל שעות היממה, המקום הפך לדיסקוטק. בנוסף, החיזבאללה היה תוקף אותנו כל הזמן. ויש את הכוננות עם שחר. אז לישון כמו שצריך זה לא היה אפשרי. אני אדם של חוץ, והיות והיינו, רוב שעות היממה תחת התקפה, כמעט שאי-אפשר היה לצאת מהבונקר לחצר המוצב והחוצה. אחרי כמעט שנה של מילואים ב"אסטרא", עברתי לגזרת לבנון המערבית. בתחילה הייתי בקיבוץ חניתה עם התאג"ד. התמקמנו במקלט שכן כל הזמן תקפו אותנו, בעיקר עם כתב"מים. ולפתע אני צריך להיות באותו מתחם עם עוד חיילים. והשירותים הם בגן ילדים במרחק של כמה מאות מטרים. ולשם הולכים מתחת לעצים בכדי שלא להתגלות לכתב"ם. החוויה של להיות בקיבוץ כמעט נטוש לחלוטין הייתה קשה. משם, עוד באותו הסבב, עברתי למוצב שנמצא בין חניתה לראש הנקרה, על הגבול. התנאים היו דומים לשל "אסטרא", בונקר ענק. שם התחברתי ליחידה שלי עד היום, חטיבת צנחנים מילואים ה"דרומית". כשהיחידה שלי השתחררה מהסבב, אני הסתפחתי ליחידות אחרות שהיו זקוקות לרופא. בשני סבבים הייתי באיו"ש. בסבב הראשון בגזרת שילה הייתי במוצב שהיה בעצם כמו בסיס צבאי. בסבב השני הייתי בטול כרם וה"מוצב" שלנו היה בית מפואר בתוך מחנה ה"פליטים" ההרוס והנטוש. בשניהם, פרט לעובדות שמאוד קשה לי לישון עם עוד אנשים באותו חלל, וכמובן שבגילי המופלג כבר די קשה לי להיות בפעילות מבצעית כל הלילה, סך-הכל התנאים היו לא רעים. אחד הסבבים המיוחדים היה במטולה, ובמסגרת אותו סבב, ביליתי ימים ולילות בתוך לבנון. הקטע הזה של לישון בביגוד מלא כולל נעליים, לא מתאים לאחד מפונק כמוני. אבל התמודדתי עם המצב בכבוד 💪 הסבב הכי מאתגר שלי היה עם היחידה שלי בשכונת סג'עיה שבעזה. יכולתי לבחור האם להיות בתוך עזה, או להישאר בבסיס נחל עוז. וכמובן שבחרתי להיות בתוך עזה. שם הייתי צריך לצאת לגמרי מאיזור הנוחות שלי. כשהגעתי למוצב הוא היה די חדש, בתנאי הקמה. למעשה היה מדובר בחלק מהשכונה הידועה לשמצה, בחלק הגבוה ביותר של עזה ולכן בריכת המים הייתה צמודה למוצב. היה קיץ והיינו באוהלים גדולים, עשרים חיילים בכל אוהל. חום איימים, ביום זבובים, בלילה יתושים. כל הזמן ירי פעם של החמאס לרוב שלנו, כולל טנקים שצמודים אלינו. ה"מוצב" הוא בעצם סוללת עפר גבוהה שבגלל הצלפים אסור היה לנו להרים את הראש. בשלב מסוים הביאו לנו מזגנים לאוהלים, אחר-כך מקלחות והשירותים...כימיים, אחד הדברים היותר מגעילים שחוויתי. ביציאה הראשונה הביתה קניתי כילה. כמעט כל לילה יצאנו לפעילות מבצעית ולאט לאט שטחנו את שכונת סג'עיה. היות ולא היינו מוגנים פרט לסוללת העפר, כמה פעמים ביממה, יום ולילה, היינו צריכים להתאסף בצמוד לבריכת המים, עם ווסט וקסדה, כשחיל האוויר היה מטיל פצצות ענק בסמוך אלינו. ואם לא היה לנו מזל וכיוון הרוח היה אלינו, היינו מתכסים בפיח ונראים כמו כורי פחם באנגליה. במוצב סג'עיה נפגעו לנו מספר חיילים, בעיקר מירי צלפים, ויצא לי להציל את חייהם, זכות גדולה. השנה, אני מתקרב לגיל 70 ולצערי לא חידשו לי את ההתנדבות בשדה הקרב (אפשר רק בעורף). כשאני מסתכל אחורה, על אותם שנתיים וחצי של מילואים, כולם בקו האש, בתנאים שבמצב אחר לא הייתי מסכים להם, אני מתמלא גאווה.

@ShaharYoffe @david_lisovtsev שחר ❤️❤️

נחמד מאוד שאתה דבק בעמדה הזו למרות כל מה שהסברתי, אז אכתוב לך מחדש כי מחקת את התגובה הקודמת: מי ביקש קצבה? אתה יודע שאין בישראל אפילו חובה למעסיק לשחרר אח שכול לאזכרה של פאקינג אח שלו ויש כאלו שצריכים לקחת יום חופש על חשבונם? אתה יודע שאם אח שכול לא מצליח לחזור לעבוד אחרי הנפילה של אח שלו אין שום גורם שיכול לסייע לו כלכלית בתקופה הזו? לאנשים נגמרים החיים ואתה זורק פה אמירה כזו. ביקשתי סדנת גינון לברוח מהמחשבות אמרו לי ״אין בעיה אבל תוותר על הזכאות לטיפול הנפשי״. אם אתה שלם עם זה, שא ברכה ותפילה אין לי איך לעזור לך חוץ מלאחל לך שלעולם לא תבין על מה אני מדבר ותוכל להמשיך לכתוב את התוכן שלך בשלוות נפש פה בטוויטר. בהצלחה.

זה זמן טוב לספר את הסיפור שכבר נשבר לי לספר על איך כל פעם שביקשנו סיוע כלכלי לאחים שכולים, כולל מחברי כנסת מהקואליציה ושרים בכירים, התשובה הרווחת הייתה ״אנחנו מאוד רוצים אבל אין כסף״

@Toridtaguf24 שבעולם

@MrsMirii אחלה נעמולה

היין הזה מיוצר באחת ההתנחלויות המגניבות ביהודה ושומרון,שאפילו עמית סגל ועקיבא נוביק גדלו בה, ומי שקונה אותו זוכה ביינות הטובים בעולם לגילם והיקב גם של אח שלי שטוען שיש לי מלא חברים בטוויטר והם לא באים לקנות פרט בונוס: הוא גם תרם כליה והיה באח הגדול 2 קישור לאתר בתגובה הראשונה

@Toridtaguf24 כהן

@MrsMirii זינגר או כהן?

@ShukiFriedman שום דבר לא הפתיע אותי

לא יכולים לצאת מהבית. כל היום בממ״ד. מרגישים חנוקים? קחו פרופורציה וקראו רגע את התקנות של כת חסידי גור לבנות סמינרים. ולהן זה לכל החיים. 1. אסור ללכת לאכול במסעדה. 2. אסור חוגים מחוץ לסמינר. 3. אסור להסתכל לגברים בעיניים. 4. להמעיט בדיבור עם אחיינים מעל גיל 13. 5. אסור לדבר עם גיסים. 6. אין לשיר ליד אחים. 7. אין מגע עם אב/סב. 8. אסור פלאפון. 9. אסור להתחבר לבנות מחוץ לחסידות, גם לא חסידויות אחרות. 10. אסור חולצת לייקרה. 11. חצאית אורך אמצע בלבד (אורך עד האמצע בין הברך לקרסול). 12. אסור שום איפור בסמינר, עד שמתארסים, או ממש לפני כן. 13. אסור מסקרה או כל איפור עיניים. 14. אסור להתנדב בארגוני חסד לא גוראים. 15. אסור להעביר לשום גבר שום דבר מיד ליד. היתר מיוחד אם מדובר בחפץ גדול ואין שום אפשרות להניח (וכך נוצרת הסיטואציה המלבבת של בחורה שמתכופפת לרגליו של אברך כדי להניח שטר כסף על הרצפה). 16. לזוז לקצה המדרכה כשגבר עובר. 17. אסור לבת בסמינר לגעת בפלאפון, אפילו כשר. אם חייבים, הן נותנות לאחות הקטנה להחזיק את הפלאפון ולהתקשר בשבילן. 18. להחביא את הגוף. כל המתבגרות נהיות כפופות, כדי להסתיר את החזה, ומי שלא מבינה לבד שזה נדרש - מקבלת הכוונה. 19. אסור לשבת ליד נהג מונית. 20. אסור להישאר בחתונות של חברות אחרי 11:00. 22. אסור לשמוע רדיו, גם לא תחנות חרדיות. 23. אסור להגיד שלום לגיסים. 24. חובה להקפיד על הוצאת מילות התפילה בהגייה החסידית המדויקת (ואם טועים אפילו בנקודה אחת, כל התפילה לא שווה כי אינה מצטרפת לזכות אבות). 25. אסור ללכת לים בנות לבד. 26. אסור לפגוש את החתן. 27. אסור לדבר עליו עם חברות. 29. אסור ללכת בלי חלוק בים. 30. במחנה, אסור ללבוש בגד ים בבריכה רק בגדים. 3 חלקים וגרביונים. 31. אסור לשמוע שירים חסידים מודרנים. 32. ליפא שמעלצער - מנודה. 33. כשהולכים לביסמדרש בשבת, צריך לצאת אחרי 'כתר'. 34. אסור ללכת דרך הרחוב שבו נמצאת יציאת הגברים, ולא בשעות שהגברים הולכים. 35. אסור לענות אמן בקול בתפילה. 36. אסור להעמד לקדיש, כי רעש הכסאות יפריע לגברים. 37. כשאת מדברת עם גברים תשפילי מבט ותשמרי על מרחק. אם יש רהיט בחדר- שהוא יפריד ביניכם. ההוראה חלה על כל הגברים כולל בני משפחה. 38. כשהמנהל נכנס לסמינר, כולן עולות קומה או ממהרות להתרחק לצד. 39. אסור להגיד לגבר זר 'אתה'. אם מדברים עם רופא או מנהל או מישהו שחייבים לדבר איתו, אומרים לו 'אתם'. במשפחה מותר להגיד 'אתה' רק לאבא, סבא או אחים. השאר (כולל גיסים) - 'אתם'. 40. אסור חולצות בחוץ. 41. אסור תיק צד, ובטח שלא תיק אלכסון. רק תיק עם ידית להחזקה ביד. 42. אסור מסטיק ברחוב. 43. פעם בחודש מתפללים ביחד באולם, ובנות והמנהלת הן 'חזניות' בתורות, כדי להרגיל את הבנות להגייה החסידית הנכונה. 44. מדלגים על רש"י בפסוקים 'בעייתיים' בוויקרא, ואומרים "זה הסבר דקדוקי אפשר לדלג". 45. לא שרים באוטובוס בטיול. 46. אסור לראות סרטים לא חרדים. 47. לא כותבים י"ב אדר, אלא י"ב באדר. 48. כשנוסעים באוטובוס צריך לעלות מקדימה ולשלם, ואז לרדת ולעלות מאחורה כדי לא לעבור בין הגברים בקדמת האוטובוס. 49. לנגן בגיטרה 'פחות מתאים' לבחורה חסידית. 50. חובה לאסוף את השיער. בשום אופן לא פזור. אסור שיער פזור באורך יותר מעד האוזניים (= איסוף לקוקו עכברוש). 51. אסור ללכת בקבוצה של יותר מ-4 בנות יחד ברחוב. 52. אסור חצאיות לבנות או בהירות. 53. אסור ללכת ברחוב יפו. 54. לא אומרים הריון, אומרים 'מצב'. 55. אסור עגילים מתנדנדות. 56. אסור צמיד עם תולים. 57. חלילה מלהזכיר קניון. 58. בפגישה עם הבחור, אסור להגיש שתיה, כי זה עלול לקרב את הלבבות. 59. אסור לשבת על מדרגה או על גזע עץ. 60. אסור לשבת בת על בת. 61. לא ראוי לשבת רגל על רגל. 62. לא לשבת בפיסוק רגליים. 63. לא ישנים אצל חברות. 64. אין לחבק חברה חיבוק ארוך. 65. אסור להשאר לבד עם ילדים מעל גיל 9. 66. אסור לרכב על חמור או סוס. 67. אסור לנסוע באופניים. 68. אסור ללכת לאתרים שפתוחים בשבת (אז כל שנה בטיול נוסעים לאותו מקום). 69. אסור לסדר גבות. 70. עדיף דאודורנט בלי ריח, דאב או ספיד סטיק. 71. לא לשים בושם. 72. אסור לצבוע ריסים. 73. לא הולכים לארועים חילונים. 74. לא מדברים על מחזור. 75. לא אומרים חזייה ר"ל, אומרים 'פריט עליון'. 76. צריך להימנע מלהגיד את המילה משגע. 77. אסור להגיד מחזור, אומרים 'ימים מיוחדים'. 78. אסור ללבוש מותגים. אם קונים מותג צריך להוריד את הטיקט שלו (גם אם הטיקט תפור באופן חיצוני וכחלק מהעיצוב). 79. חובה להגיד 3 פרקי תהילים, וללמוד הלכות שמירת הלשון. 80. אסור טמפונים לפני החתונה. רק תחבושות. 82. מי שסוגרת כפתור ראשון, זוכה מיידית לבנים תלמידי חכמים עד סוף הדורות. 83. אסור נעליים עם עקב יותר מ-5 ס"מ. 84. אסור חולצות עם חצי שרוול מעל חולצה אחרת. 85. כשלומדים למבחנים, אסור יותר מ-4 בנות יחד. 86. במחנה אסור שתי בנות לבד בחדר. 87. כנ"ל אסור לנעול את החדר. 88. בשישי לפני שיש שבת סטאנציע בסמינר, צריך להחביא את כל הספרי קודש בארון שמא יראו שם של בחורה. 89. אסור לעשות לחברות נעימי בגב. גם לא עם עפרון. 90. אסור לרקוד הורה ביותר מידי התלהבות. 91. לפני הסטאנציע מכסים את כל התמונות במסדרונות, שהיה בהן בנות או זכר לבנות. 92. אין הסרת שיער, אלא בשעת הדחק. 93. מחולות, מוגבלים בתנועות המותרות לביצוע, ומורה מבוגרת תשגיח על תהליך היצירה והחזרות. 94. אסור לרוץ ברחוב. 95. אסור להתייחס לגיסים בשמם כאשר משוחחים אודותיהם אלא רק "בעלה של". 96. אסור נעלי ספורט. 97. אסור רוכסן מקדימה. 98. אסור חצאית קומות. 99. אסור פלטפורמה. 100. אסור קפוצ'ון או אפודה עם כובע. 101. אסור שום דבר עם כיתובים, למשל חולצה עם כיתוב, או אפילו פיג'מה. 102. אסור גולגול בשיער, או קליפס. 103. אסור נשיקה או חיבוק מאבא, ומקפידים גם להמעיט במגע בכלל. 104. גם בת שהתארסה עם בחור לא גוראי, נאסר עליה להפגש איתו. 105. אסורה חצאית עם כיסים מאחורה, או רוכסן בולט או בצבע אחר. 106. לא הולכים ברחוב עם אבא או אח. 107. לסעודה שלישית בארגון מותר להביא רק זיתים, מלפפונים חמוצים, חומוס, טחינה, תירס, וחלה יבשה. 108. בארגון, אסור לשיר בקול שמא ישמעו ברחוב. 109. אסור לדבר עם הבנות מהסמינר של האמריקאיות, כי הן מקולקלות. 110. אסור ללכת עם תיק או חצאית או אקססורי מבד חאקי, כי זה של חיילים. 111. אסור לצאת לרחוב בשיער רטוב. 112. אסור לסדר את השיער עם ג'ל שיש לו מראה רטוב (הכלל חל גם על בעלות שיער אפרו). 113. בבני ברק: אסור ללכת דרך רח' רבי יוסי, כי שם ממוקמת הישיבה. 114. רישום לחדר כושר (גם חרדי) מצריך אישור מיוחד. 115. אסור ללכת להופעות זמר חסידיות, אפילו אם ההופעה נפרדת. אם המשפחה הולכת - צריך להישאר בבית. 116. אסור להראות לחברות תמונות של החתן מהווארט. 117. אסור להירשם לספריה שאינה ספריית הסמינר. 118. אסור להתחבר עם בנות שאינן מהכיתה, קל וחומר שלא משכבה אחרת. 119. אסור נעל או סנדל פתוח מקדימה שרואים את האצבעות. 120. אסור לטוס לחו"ל בלי אישור הנהלה, אפילו אם מדובר בחתונה של אח או אחות. 121. לא אומרים תודה לנהג, מאבטח או נותן שירות. 122. שיער מתולתל חובה לאסוף, אפילו אם הוא ממש קצר. 123. אסור ללבוש סוודר מבד פוטר. 124. אסור ללבוש גרביים בהירות מצבע "נטורל", ואם התבהרו בכביסה יש לרכוש חדשות. 125. לבנות לפני סמינר אסור ללבוש גרביים. 126. אסור לרוץ ברחוב. 127. אסור לאכול ברחוב. 128. אסור ללכת לטייל בליל שבת, ואם צריך לצאת להימנע מלעבור ברחובות הראשיים. 129. אסור לגרוב גרביים שחורות. 130. אסור ללבוש חצי-מגף. 131. בבני ברק: אסור ללבוש מגפיים אלא אם ירד גשם בחצי השעה שלפני היציאה לסמינר. 132. אסור להביא לסמינר מותגים של מכשירי כתיבה. 133. אסור לגרוב גרבי כותנה משום סוג. 134. אסור לכלות לדבר על ההדרכה. 135. בנות שנישאו עוברות לכיתה מיוחדת לנשואות, כדי למנוע דיבורים מיותרים בין נשואות לרווקות. 136. חדש מהשנה האחרונה: אסור לתת נשיקה על הלחי בין בנות, גם לא לכלה שהתארסה. 137. אסור לשוחח עם חברות על מחזור וכדו'. 138. אסור ללבוש או להחזיק באקססוריז מבד ג'ינס או בדים המזכירים את הצבע או המרקם (כולל ארנק וקלמר). 139. אחרי הליכה לבריכה, לא מורידים את בגד הים הרטוב, אלא לובשים את הבגדים מעל הבגד הרטוב, ומזדרזים הביתה. 140. לאחר הרצאה לא מוחאים כפיים, אלא רק נעמדים לאות כבוד. 141. אסור לשרוק. 142. במהלך המחנה או תוכניות חברתיות אסור בשום אופן לצעוק "אוווו" או לשרוק, או לעודד בכל דרך מלבד שירה ומחיאת כפיים. 143. אסור ללבוש שמלות מקסי לאירועים. גם לא לחתונה של אח/ות. 144. מן הראוי שלא לסדר גבות. 145. אסור לעשות ביביסיטר / להתנדב כשיש גבר בבית. 146. אסור לקנות שום דבר בקופיקס, ואסור לבנות הסמינר להיכנס לקופיקס. 147. אסור לפנות למורה בגוף שני אלא בגוף שלישי בלבד. "המורה יכולה לבדוק בבקשה..." 148. אסור לצאת מהסמינר בהפסקה לקנות אוכל. 149. אסור להגיד "גזעי" (בבני ברק הפכו את זה ל"גיזייגינען"). 150. אסור להיכנס לbody shop. 151. חובה ללבוש גופיה מתחת לחולצת התלבושת גם בימים חמים מאד. 152. אסור ללבוש חזייה חלקה אלא רק עם תפר. 153. אסור להסתכל על אחים של חברות מעל גיל 9. 154. אסור ללבוש חולצה עם 'פנסים' כי היא מדגישה את צורת הגוף. גם לא אחת עם 'פנסים' רק מאחורה. 155. אסור להציע שתיה לפועל שמגיע הביתה. אפשר רק להניח בקבוק וכוס בחדר ולצאת. 156. צריך להתחבא בעזרת נשים של הבית כנסת כשעוברים שם גברים. 157. כשנכנסים למונית יש לומר מיד בקרירות "תכבה את הרדיו", ואסור להגיד "אתה יכול לכבות את הרדיו בבקשה?" 158. אם רואים את החתן ברחוב צריך לברוח. 159. אסור להתעמל עם מכנסיים בלבד, חייבים להתעמל עם חצאית מעל למכנסי ההתעמלות. 160. אסור לעשות אסיפות כיתה עצמאיות. 161. אסור לקרוא ספרים שאינם חרדיים. 162. אסור לקרוא את רוב ספרי הוצאת 'פלדהיים'. 163. תיק גב מותר רק בטיולים, ורק על 2 הכתפיים. אסור ללבוש רק על כתף אחת. 164. מי שמקפידה לא לשיר גם ליד אבא, תזכה לזכויות עצומות. 165. אין ללכת בלבוש מרושל כמנהג המתנחלות.

@yonatnwer אני מכירה מקרוב מספר יפה של אנשים ואפילו מספר זוגות ששניהם יחד אנוסים. הייתי בשבתות שהגיעו לשם אנוסים ובהחלט ראיתי גברים עם זקן ופיאןת מקהילות חסידיות סגורות שנגעו בבנות והיו עם טלפונים בשבת. זה היה הזוי אבל הסדרה לא אותנטית בעיני עד כה התבאסתי כי בגלל ההכרות שלי ציפיתי לזה מאוד

חיסולים איראניים והסגרת יהודים למדינות זרות בצד- *חרדים*- כמה הסיפור של האנוסים נפוץ במגזר? ראיתי אתמול פרק של בהסתורה ומשהו בתחושה שלי שם מרגיש מוגזם ומופרך ממש. אולי בגלל המעורבות של תפילנסקי. בכל מקרה אשמח לדעת. אפשר גם בפרטי.

@Erel_Miz חיבוק ❤️💔

יום נהדר ברשתות להיות בו אח של מתמודד נפש שהתאבד מתוך הפסיכוזה שלו וצעק בכל מקום כדי שיקשיבו לו עד שהוא לא הצליח להחזיק את עצמו יותר

קרה עכשיו הדבר הכי צפוי בארץ בצהריים נתקפתי מרץ לעשות את ארון הבגדים שלי הוצאתי את כל הבגדים מהארון על המיטה, ואז נגמר לי המרץ ועכשיו בשביל לישון פיניתי לי חתיכה קטנה בפינה של המיטה שאוכל לישון מקופלת גם את הפוך קברתי מתחת לבגדים אז אני מתכסה באיזה כרבולית שמצאתי פה. כלכך קלאסי

@yankihebrew באה מבית חרדי עם 9 ילדים אני עצמי לא חרדית כבר הרבה שנים אבל עדין רוצה בית עם מלא ילדים זה כלכך כיף הרבה אחים ואחיות זה מושלם בעיני! אבל אני חושבת שאחיות שלי הקטנות יגידו אחרת אנחנו הגדולים הרווחנו הורים עם זמן וסבלנות והן כבר לא

אני באתי מבית עם 15 ילדים, לא מאחל לאף אחד 14 אחים ואחיות

@naamuli84 כל אישה תחליט על עצמה... או שלא?

אין הצדקה לאישה אחת תביא לעולם במשך 22 שנה 21 ילדים. זו התעללות בגוף שלה שכל חייה הבוגרים נמצא במצב של היריון או התאוששות ממנו והתעללות בילדים.

@peruriim כשהייתי בגיל הזה והייתי עושה את הדברים האלו, כל פעם שההורים ניהלו איתי שיחה קצת מורכבת הם תמיד היו אומרים לי ״אנחנו אוהבים אותך! אנחנו אולי לא אוהבים את ההתנהגות אבל אותך אנחנו אוהבים לא משנה מה את עושה״ וגם, כל שיחה נגמרה בחיבוק גם אם היו צרחות שניה לפני. זה שינה לי את החיים!

אתמול הבת שלי (15) חזרה שיכורה. 5 וודקה רדבול, אצל “ידידים” בני 18. את האלכוהול היא לקחה מהבית, בניגוד לסיכום בינינו. עכשיו אני מתלבט: התגובה הנכונה היא ענישה? שיחה? גבולות? ומה עושים עם פער הגילאים והאלכוהול? מצד שני, יש בינינו תקשורת טובה בינה לביני וגם עם האדריכלית, וזה משהו שהייתי מאוד רוצה לשמר. להיות הורה למתבגרים זה מקצוע בלי יוזר גייד.

@peruriim נשמע שהיא זכתה בך ❤️ אני כשהייתי בגיל הזה גם הסתובבתי עם ידידים בני 18 ושתיתי אלכוהול אז אם איכשהו יש לך מה לשאול אותי באהבה

@RonTuvia אתה בטח גם חושב שעדיף להיות בריא ועשיר מאשר עני וחולה כולם רוצים נשמה אבל אנחנו לא שבויים בחלום היפותטי ואנחנו מבינים שכדי לעשות את העולם טוב יותר אנחנו נצרכים גם לעשות פעולות של מיגור הרע. אנחנו פשוט הבנו מתישהו בחיים שתמיד יהיה גם רע והתפקיד שלנו זה לזהות את הרע ולפעול כנגדו.

דלפ: אני מעדיף עולם שבו חמינאי, סינוואר, נסראללה ושאר הצוררים עדיין בחיים - ובעולם הזה חיים עוד יותר מ-2000 ישראלים (בניהם אבא שלי). בעולם הזה 250 ישראלים לא נחטפו ויישובים לא נכבשו. בעולם הזה טיל בליסטי לא עשוי ליפול לך על הראש כל שעתיים בממוצע. עולם שבו מלחמה היא לא גזירת גורל

@WeissInbar עברתי שם עכשיו ואין זכר לאתמול אלופים ברמות

פחות מ24 שעות, כביש 9 (יגאל ידין) תוקן וישוב לתנועה היום בשעה 15:00. במהלך הלילה והיום תוקנו מערכות התקשורת של מנת״י, מעקות הבטיחות לרכב, מבנה כביש (מצעים שכבות אספלט וצבע) השלט הוסר מטעמי יציבות ויותקן מחדש בהקדם. כבוד ותודה גדולים למנת״י, מנהל תפעול, מה״ע, תושי״ה מוריה ושפ״ע.

גולים איראנים ביוון מפזרים פרחים מול הקונסוליה הישראלית וקוראים: "Thank you Bibi!"

@WeissInbar @roysharon11 חחחח בדיחה השיקום יארך לפחות שנה וכשנחזור לשם לא נזהה את המקום זה יראה העתק הדבק של כל מיני מקומות במקום להיראות כמו הדבר היחודי והיפה שזה היה כואב הלב

@roysharon11 מבצעים עבודות שיקום בעקבות מסוכנות שהתגלתה בבטונים וחשש להתפרקות חלקי תקרה וטיח. לא מבצעים הריסה או פגיעה, מבצעים שיקום. השיקום יארך בין 3 חודשים לחצי שנה במסגרתו מחזקים את הבטונים, מחדשים מדרגות ומסירים מפגעים. כך הסבירה לי שלומית לוגסי מהנדסת המועצה האיזורית עמק הירדן.

@Asi_T360 מהההההההה

תראו מה השופל עשה לעין ג׳ונס שפכו חצץ על המעיין החם והחינם ליד חמת גדר הלך על המקום

@ruthlessrousso אשמח לשמוע אם יש בירושלים אין לנו מרחב מוגן קרוב

תגידו יש בעוד מקומות בארץ מקלטי ענק כאלה שאנשים רבים ישנים בהם כמו שיש בסנטר ובהבימה?