Neta Schreiber Gamliel

בעלי במילואים. מטפלת ב-2 לבד. אני בהריון. ואני ממנכ״לת סטארטאפ. כמוני יש עוד מאות אלפים. והגיע הזמן שהמדינה תתייחס אלינו בתור ציבור שצריך הכרה וסיוע

דבר אחד כולנו יודעים: בשנה הקרובה ייערכו בישראל בחירות שישפיעו על כולנו דורות קדימה! אחרי שנתיים וחצי של מחאה, הגיע הזמן של כולנו להפשיל שרוולים ולצאת לדרך ארוכה כדי להבטיח דבר אחד: ישראל תישאר דמוקרטיה! אנחנו משיקים היום את הפרוייקט הכי חשוב שיצא לי לעבוד עליו: חמ״ל בחירות. יחד איתכם אנחנו רוצים לבנות את צבא הדמוקרטיה הכי גדול שידעה ישראל. חוגי בית לפני הבחירות, שמירה על טוהר הבחירות, התנדבות בכל קלפי, בכל צומת, היערכות לא מפלגתית אבל מאחוריה רעיון שבלעדיו לא תישאר פה ארץ. אז קודם כל ולפני הכל, הצטרפו אלינו! הנה הלינק, שם אותו גם בתגובות: hamal-elections.co.il ואחר כך, אני מבקש מבקש מבקש: תשקיעו גם בהפצה שלו. כאן בטוויטר, גם בווטסאפ, באינסטגרם, בטיקטוק, בפייסבוק איפה שרק אפשר... אחרי שנתיים וחצי של מאבק, הגיע הזמן להרים הילוך. ולנצח. תודה 🙏🙏 @eyalnaveh1 @papanyula @omrironen24 @AsafShafir

אלופי העולם. בלי יאוש, בלי נבואות זעם, בלי אם ובלי אולי. תקווה, התארגנות, עבודה, נחישות, התמקדות במטרה האחת והיחידה - ואז השגת ניצחון.

זה קורה. עכשיו. שלא תגידו שלא אמרנו. את הסרטון הזה, והלינק, אתם חייבים להפיץ מעכשיו ועד סוף הימים כמו מטורפים. חמ"ל דמוקרטיה. לקראת הבחירות. כל ההסברים בסרטון. אנחנו לא מוותרים על המדינה הזו. כשהעסקנים הרקובים ממשיכים בביזה ובהרס, תוך כדי הכשרת ההשתמטות, הישראלים הפטריוטים יקימו את צבא הדמוקרטיה. hamal-elections.co.il

@existsShachar וואו ממש

@NetaSchreiberG הקלות הזו על ההדק של, יש זום, מה הבעיה. אפשר להמשיך בשגרת עבודה.

בתור אשת מילואימניק שעד לא מזמן מינכלה את הסטרטאפ שלה, והתמודדה עם השביעי באוקטובר, הצפייה שלכם מנכ״לים של חברות הייטק מנשים עם ילדים קטנים שבן הזוג שלהן בקבע או במילואים, להמשיך ולעבוד כרגיל מהבית, היא לא רק לא חוקית, היא לא אנושית ומרתיחה. היום יום 62, שזה חודשיים ושישה ימי מילואים.

ביוני 2014 הצלחתי סוף סוף לגרור לישראל את מנכ״ל התאגיד שקנה את הסטארט אפ שלנו. מלב תל אביב ניהלנו את מנוע הצמיחה הכי משמעותי של מה שהייתה אז Aol, היו לנו פה כבר מעל ל-100 עובדים. לחצנו, לחצנו, הגיע בסוף. הוא הגיע לפחות מ-48 שעות, תיקתקנו הכל כמו מבצע צבאי. נפגש (והתרגש ממש) עם הנשיא שמעון פרס, הודיע בפגישה איתו על פתיחת חממה להשקעות בסטארטאפים, פגש יזמים משובחים ברחבי תל אביב, בילה זמן עם אנשי מוצר, מתכנתים, אכל טוב, שתה טוב. ועף לו המוח… בסוף הביקור, אחרי חצי יום קצר ומרגש בעיר העתיקה, ישבנו בלובי של מלון הילטון לשעה נדירה של רוגע וקפה, רגע לפני שאספה אותנו המונית לנתב״ג. הוא היה הבוס שלי. הייתי אז נשיא בתאגיד אמריקאי: מאות עובדים ברחבי העולם, מרכז פיתוח ברחוב קלישר תל אביב, אימפקט ישראלי עצום על חברת טכנולוגיה ששווה מיליארדים, והכי יפה? יש עוד המון סיפורים כאלה, היינו רק עוד בורג ממעצמת הייטק בהתהוות. ״תגיד,״ הוא שאל אותי אחרי שבאמת טעם פה ישראליות מעוררת השראה, ״מאיפה זה בא, התרבות הזאת? הניהול, היזמות, המצויינות? כל מה שראיתי פה, מאיפה זה בא?״ טים ארמסטרונג קראו לו, קוראים לו עדיין :-) איש יקר מאוד, עשה כמה דברים בחייו, ראה עולם, האמין בנו מאוד, רצה להבין את מקורות הנס הזה שנקרא ״סטארטאפ ניישן״. סיפרתי לו את מה שידעתי על עצמי: 7 שנים שירתתי בחיל האוויר, נווט קרב ממוצע בטח לא עילוי. אבל אחרי שנים בארה״ב ומפגש עם אינספור מפלצות טכנולוגיה אני עדיין יכול להגיד בלי למצמץ בכלל שחיל האוויר הוא אחד ״התאגידים״ הכי טובים שיצא לי ״לעבוד״ בהם. הוא היה לי והוא עדיין בית ספר למצויינות. בשנים האחרונות אנחנו מוצפים בהסתה עלובה נגד חיל האוויר, אבל תאמינו לי, מי שמציג עכשיו תוצאות שהן מעל לכל דמיון אלפי ק״מ מכאן - הוא הטופ של הטופ. אין בו תרבות של ״חבר מביא חבר״, אין בו נפוטיזים, יש בו רק כלל אחד שהוא ייהרג ובל יעבור: מצויינות! חיל האוויר הוא עד היום הוא בשבילי דוגמא ומופת למצויינות. תחקיר בלי פשרות, בלי עיגולי פינות. תחרותיות ברמות הכי גבוהות שיש, למידה מתמדת, שאיפה בלתי נגמרת לשיפור, הצבת יעדים קצרי טווח, ארוכי טווח, עמידה בהם, התגלמות המקצוענות בסטנדרטים הכי מאדרפאקרז שיש. לאורך שנים של עבודה עם לא מעט הייטקיסטים ישראלים פה, בניו יורק, בסיליקון וואלי, גיליתי גם שחיל האוויר הוא לא השחקן היחיד בשטח: המוסד, 8200, יחידות מודיעין שאתם לא מכירים אפילו, התעשיות הצבאיות, האקדמיה הישראלית, בתי הספר הטכניים - כולם קיני מצויינות חסרי פשרות, בקנה מידה עולמי! ״וכולם,״ הסברתי לטים ארמסטרונג, ״הם הבסיס, היסודות האמיתיים התרבותיים לפריחה הבלתי נתפסת של מעצמת ההייטק הישראלית״. אני חושב הרבה על השיחה הזאת בימים האחרונים, בזמן שכולנו צופים וקוראים וחשופים למסע האדרה נלעג, גרוטסקי, פאשיסטי כמעט, של פולחן אישיות. כאילו כל ההישגים המטורפים של מערכת הבטחון הישראלית השבוע הם תולדה של מוחו המזהיר של אדם אחד וגאוניותו העל גלקטית. הם מפרסמים תמונות AI שלו עם אריות, מצטטים פסוקים שהניח בפתק בכותל, גלוריפקציה מגוחכת שאסור שתתקבע פה כסיפור של יום אחרי המלחמה הזאת. כי המלחמה הזאת, ההישגים הדמיוניים שלה ששומטים לסתות בכל העולם, שייכים קודם כל לקיני המצויינות המופלאים הנדירים יוצאי הדופן שהם סלע קיומנו והסיבה שאנחנו אור לגויים. קיני המצויינות האלה הם ישראל שאנחנו גאים בה! הם התוצר המופלא של הדמוקרטיה הליברלית שבנינו כאן: האוניברסיטאות, מכוני המחקר, המדע, מערכות החינוך, המתמטיקה, האנגלית, הרוח היזמית, כולם מתכנסים עכשיו לתצוגת תכלית מול כל העולם, תצוגה של ישראל שנתניהו יצא למלחמת חורמה בה, שתוך כדי המלחמה הוא עדיין מנסה לרסק אותה! קיני המצויינות האלה הם לא ״קפלניסטים״ או אליטיסטים או פריבילגים או ״הדיפסטייט״ או כל מרקטינג עלוב שלו ושל המכונה הרקובה שבנה פה כדי לחסל אותם. הם ישראלים. ימנים, אנשי מרכז, שמאלנים, דתיים, מסורתיים, חילוניים, תל אביבים, אנשי פריפרייה - שדבק אחד מחבר את כולם: הם מאמינים בדמוקרטיה הליברלית הישראלית ובתוצרים שלה. הם מאמינים בקינים של מצויינות, לא בשלטון נאמנות. הם מאמינים שאחרת פשוט אי אפשר יהיה לקיים פה מדינה ראוייה לתושביה. כמו תמונת מראה שרק צריך להביט פה, סופג עכשיו שלטון רקוב, דיקטטורה דתית של פקידים נאמנים, את המכה החזקה ביותר בתולדותיו. לאורך השנים הלך ונרקב השלטון המטורלל הזה, הלכה ונרקבה איתו מדינה שלמה, טרגדיה ושמה אירן. זה קורה ויקרה בכל העולם. מדינות שממירות שלטון מצויינות (גם אם יש בו פגמים שראוי לתקן) בשלטון נאמנות, יילכו וירקבו. הכתובת נמצאת לא רק על הקיר, היא גם כמה אלפי ק״מ מכאן. בשיא עליבותה. תסתכלו על ישראל כץ, על מירי רגב, על גדעון סער, על גילה גמליאל, על דודי אמסלם. אלה האנשים שנבחרו לתיקים הבכירים ביותר במדינת ישראל מטעם מפלגת השלטון. פודלים נאמנים חסרי כישורים, מושחתים, תוצר של ריקבון עמוק במערכות השלטוניות בישראל. תסתכלו על רמת הניהול בעורף, על מאות אלפי הישראלים שתקועים בחו״ל, על מערך ההסברה הלא קיים, על הציוצים המטורפים שלהם בטוויטר. תסתכלו עליהם ואז תסכלו על חיל האוויר שלנו, על הטייסים, על המכונאים. תסתכלו על אנשי המוסד, על חטיבות המודיעין, על האקדמיה, על מכוני המחקר, על מיטב היצירה שלנו. ותענו לעצמכם: מה יותר ישראלי בעיניכם? איפה נמצא העתיד שלנו? ואיפה נמצאת הסכנה? הימים ההיסטורים האלה הם תצוגת תכלית בלתי נתפסת, שהעולם ידבר בה עוד עשורים. הם תפארתה של ישראל הדמוקרטית, הליברלית, מעצמה בטחונית, מעצמת הייטק, מעצמה של מצויינות, של יזמות ברמות הכי גבוהות שרק אפשר! אם נוותר עליה, שום דבר פה לא יהיה ראוי יותר. לאט לאט נהפוך בדיוק לאלה שאנחנו נלחמים נגדם עכשיו. אל תשכחו את זה. זה תלוי רק בנו! -------------- (בתמונה: מכון וייצמן, ערש הציונות. נקום ונבנה מחדש)

השעה מוקדמת וגם היה לילה ארוך. אתמול, החליטו למרוח אותנו ארגוני המיל׳ וליישר קו על חוק בתיאום עם החרדים. *נעשה בארגוני המיל׳ ניצול ציני!* הסנקציות לא מעניינות את החרדים, כי כולם יברחו לישיבות. לכן הסנקציות לא יהיו רלוונטיות. בנוסף זה יגרום לישיבות לגדול ולקבל הרבה יותר תקציבים, זה בדיוק מבטיח שהשורות לא יורחבו. זה יהיה חוק גיוס לישיבות. תזכרו - אין אף חוק גיוס שיכול לשפר את המצב של המילואימניקים. צריך להתמקד בהוצאת צווים! ואז יש טעם בסנקציות. הסנקציות כשלעצמן לא יעשו כלום, בלי הוצאת עשרות אלפי צווים לחייבי הגיוס!! הגיע הזמן שחוק שירות בטחון יחול על כולם, הם מקדמים חוק נוראי, ובחסותו עשה ספין פוליטי, שנועד לרכב לארגוני המיל׳ על הגב.

מאז שפרסמתי הבוקר את השיחה עם ד״ר כריסטוף שמישק (למי שלא ראה מצרף בתגובה הראשונה) אני מקבל מאות תגובות בפרטי. סקרנות עצומה, הבנה עמוקה שהפאשיזם הישראלי לא מקורי בכלל, שנתניהו מפעיל פלייבוק כמו רבים אוטוקרטים רבים אחרים בעולם. צמצמנו את הסרט ל-10 דקות, אבל רוצה לשתף אתכם ביתר פירוט בסוגיה שהעמקנו בה בשיחה והיא הכי מעניינת אותנו כישראלים: מה עשו האופוזיציה והמחאה הפולניות כדי להביא לנצחון החשוב כל כך הזה? והתשובה היא בגדול: ההחלטה לרוץ כגוש! לא לאחד את כל הרשימות, לא לטשטש הבדלים, אבל לרוץ על טיקט של ממשלה חלופית. מגוונת. ממשלת תיקון. ממשלה שמקדשת את הממלכה לא אף מלך. יש משמעות גדולה בביטוי ״לרוץ כגוש״. זה אומר שגם הימין וגם המרכז וגם השמאל הליברלי מבינים את גודל האחריות. הם מבינים שימני ליברלי לא בהכרח אוהב שמאלני ליברלי וגם ההיפך. זה אומר שהם שומרים על שיח, רטוריקה, פעילות, שמאפשרת לכל צד לעכל ולהכיל את הצד השני. להיות מסוגל לשבת איתו או איתה בממשלה עתידית. קוראים לזה פרגמטיזם. קל לעיכול זה לא. נצחון זה הביא גם הביא. גם אנשי המחאה הפולנית התנהגו בהתאם: נחישות. וגם ריסון. בלי לוותר על חידוד ההבדלים. אבל עם הבנה עמוקה שביום שאחרי הם יהיו חייבים למצוא מכנה משותף. הרציונל של כל מפלגה בדרך לבחירות הייתה: ״אני אלחם על הקולות של תפיסת העולם שלי, אבל אני לא אחרבן על תפיסת העולם של מי שאני חושב שצריך לשתף איתי פעולה ביום שאחרי״. כולנו נישאר במרחב הלגיטימי זה לזו. זה לא קל, זה דורש תיאום, זה דורש משמעת. תשאלו את עצמכם אם זה איפה שאנחנו נמצאים בו היום. ספויילר: לא שם. ועוד דבר, לא פחות חשוב: ממשלת PIS חירבה את פולין, חירבה את הכלכלה, חירבה את המוסדות הדמוקרטים, חירבה את המרקם החברתי - כל מה שנשאר לה זה קמפיין על זהות. הדחפים הכי נמוכים שיש לנו. השנאה. קמפיין שכולו ״הם מנסים לרמוס את הזהות שלך!״. ככה פופוליזם או פאשיזם עובדים. לא משנה מה ההישגים שלך, כל עוד תשכנע את הבוחרים לשנוא את הצד השני יותר מכל דבר אחר - תצליח לאסוף את הבייס, להוציא אנשים מהבית, תגרום להם להרגיש מאויימים עד כדי כך שהם ישכחו מהכשלונות שלך. עוד ספויילר: הבחירות בישראל קרובות. האם יש פה גוש ליברלי שהודיע כבר שיקים ממשלה דמוקרטית שפוייה ביום שאחרי? רחוק מזה. האם כל המנהיגים במכנה שלנו נשארים במרחב הלגיטימי זה לזו כדי לייצר רוב ישראלי שפוי? רחוק מזה. האם נתניהו התחיל כבר את קמפיין הרדיפה שמתעלם מכל החורבן הבלתי נתפס שלו כדי לפנות לבטן השבטית, המאויימת, המבוהלת, כדי להשתמש בשנאה כדי להישאר בשלטון? ו-ע-ו-ד א-י-ך! בעיניי נצחון בבחירות הקרובות הוא צורך קיומי. הוא חמצן. הוא דורש שיקול דעת, פרגמטיזם, כל מה שהפולנים השכילו לעשות. מה זה אומר? למשל, אני להפגנת הפאודה מול החתונה של אבנר נתניהו לא אלך. אני מבין את הסנטימנט, אני מבין את חגיגת ההון שלטון המנותקת והמעוררת קבס ואני לא רואה שום טעם בנסיון להרוס אותה ולא לתת לה להסריח את עצמה. לא מוכן לעזור לאיש הנורא הזה להעיר מרבצם את כל אלה שמאסו בו, להפעיל את טיקט הנרדף, לגעת בפוליטיקת הזהות ולהחזיר הביתה מאות אלפים שמאסו בו. לא הולך להפגנה. חושב שזה רעיון רע, ילדותי. יש לנו שלטון להחליף פה, סדר יום להכתיב פה, מדינה לבנות פה. לא מוכן להיכנס לתוך התבניות של מכונת הרעל. לא מוכן ליפול לתוך המלכודות שלה. גוש דמוקרטי ליברלי. ימין, מרכז, שמאל. לא מתים אחד על השניה אבל מבינים שהגיעה העת לשתף פעולה. זה עבד בפולין. זה הפיל שלטון שחירב מדינה. מציע גם לנו ללמוד מהעולם, זאת לא בושה...

הם רוצים רק דבר אחד: שנשכח… שנשכח את המחדל שנשכח את השכול שנשכח את החטופים שנשכח את הפצועים שנשכח את העקורים שנשכח את האחראים רעות ענבר. על 600 ימים של זכרון. ועל שכחה... שתפו אותה!✊ @papanyula

מישהו יודע איפה נמצא המקום בו שופכים עלינו כסף?? כנראה לא קיבלתי עדכון? מעבר לכל מה שנכתב כבר על הקמפיין הממומן של סמוטריץ עם ה-עלק משפיענים, הוא פשוט מביך ברמת הסטורי טלינג ומרתיח על אמת את כל הנושאות בנטל (שלא תדעו מה הולך בקבוצות)… היום 30 יום שהם חודש ימים למילואים.

כמה פעמים נראה לכם לגיטימי להתנהג כמו מטורפת כלפי הילדים לפני שזה מתחיל לשרוט אותם? היום 25 יום שהם שלושה שבועות וארבעה ימים למילואים.

02:00 בלילה אני מתעוררת מהאזעקה של פיקוד העורף באפליקציה, דבר ראשון בודקת מה קורה עם יובל וכמעט צווחת מרוב אושר, מסתכלת על שלושתם ישנים מחשבת את הזמן שיקח לי להוריד את שלושתם לבד לממד, מבינה שזה לא הולך לעבוד. מסתובבת לצד השני וחוזרת לישון, מטורף איך אנחנו מתרגלים להכל. היום 24 יום שזה שלושה שבועות ושלושה ימי מילואים.

אמצע הלילה והיא מתעוררת צורחת מכאב, ואני בסרטים מהטיפול נמרץ שהיה לנו לפני חודשים, לבד עם שלושה ילדים אחת צורחת ולא ברור אם אפשר לדחות את הרופא עד הבוקר תחזיקו לי אצבעות, דיווחים בהמשך היום 23 יום שזה שלושה שבועות ויומים למילואים.

חובת צפייה

הלב נשבר. אישה צעירה בצירים, יוצאת לחדר לידה, בדרכה לרגע הכי מרגש מופלא וטהור שיכול להיות, בדרך ליצירת חיים. נרצחת בדם קר, רק כי היא יהודיה, תינוק בן יומו שלא יזכה לחיבוק של אמא, לטעם חלב האם, נלחם על חייו. ואב פצוע שנשאר לגדל ארבעה ילדים, זה בכלל לא משנה באיזה צד אתם של המפה הפוליטית, זה יום אבל נורא עבור כולנו.

הלכתי לנשום. חוזרת מיומים של ריטריט במדבר עם חברים אהובים, מרגישה מלאת כוחות, מגיעה לבית בכאוס ילדים בוכים בלגן אטומי אבא מילואימניק עייף שלא מבין איך הוא שרד את היומיים האחרונים. מחלקת צומת לב בין כולם, הרדמות, כביסות מתקתקת את הבית, מכינה תיקים למחר, מתאפסת על העובדה שהפסדתי, נופלת על הספה בקושי נושמת שוכחת את הכוחות שהיו לי, ולא מבינה איך אני הולכת לשרוד את 80 ימי המילואים שעוד לפני. היום יום 20, שהם שבועים ו6 ימים למילואים.

מהלך חכם של מטה משפחות החטופים, סקר בקרב מצביעי הליכוד קובע, כן גם הם רוצים את החזרת כל החטופים, כן גם במחיר של סיום המלחמה.

אני יודעת זאת פלטפורמת הרעל ואין לכם שום רצון לנשום פה לרווחה, אבל אפשר רגע פשוט לנשום ולשמוח שעידן אלכסנדר חוזר היום הביתה?!?! אימלה איך התגעגענו לתמונות האלו🥹🥹❤️

פעם היינו ״חמוצים״, אחר כך ״שמאלנים בוגדים״, ואז בא ״הדיפסטייט״ כמובן ואיך אפשר בלי ״אנרכיסטים״? עד שהגיע הטרנד החדש בדף המסרים: ק-פ-ל-נ-י-ס-ט-י-ם! הסתה פרועה. זה כל מה שמעניין את מכונת הרעל, שום דבר אחר לא משנה. או כמו שאמר יועץ הבית: זאת השנאה שמאחדת את המחנה... שתפו 🙏

היי ביבוש. תודה באמת תודה. אתה מכניס לי יד לכיסים בעוד מיסים כדי, לתת לי אותם בכיס השניה כמשפחת מילאומניק? אתה יודע מה באמת יתמוך במשפחות, שצו 8 של 70 יום לא יהפוך באמצע ל110 ואנחנו רק בתחילת 2025. עצור את חוק ההשתמטות. היום היום ה17, שזה שבועים ושלושה ימים למילואים.