המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה

צפו בראש המכון שלנו, תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר, בראיון אצל אברי ושרקי. 🟤 האם אברי חולק על זנדברג שמשבר האקלים הוא מעשה ידי אדם? (?!) 🤔 מה שרקי יודע על משבר האקלים? 🌍 מהן השלכות המשבר עלינו (לא רק שרב בנובמבר), ומה אפשר לעשות? @tamarzandberg @bengurionu @mako_feed

כדי לקבל החלטה אחראית יש צורך בשקיפות מלאה לגבי מצב התשתית, בהערכה סביבתית אקלימית מעודכנת, ובדיון אסטרטגי. ישראל צריכה לבחור במדיניות קוהרנטית שרואה את הנולד, מעבר לרווח המיידי, ומבקשת חיים. וזה אומר, ליישם מעבר לאנרגיה נקייה. @tamarzandberg

בדיקות מ־2019 מצאו אלפי פגמים בצנרת. הרחבת שינוע הנפט דרך ישראל מנוגדת לצורך הדחוף בהפחתת פליטות ובהקטנת התלות בדלקי מאובנים. השאלה כבר איננה רק “האם אפשר” לחבר את קצא״א למערכת הסעודית – אלא האם נכון להפוך את ישראל לציר נפט אזורי, על חשבון מפרץ אילת, שוניות האלמוגים, הערבה והנגב.

קצא״א, משברי אנרגיה ומשבר האקלים: הודעת ראש הממשלה ושר האנרגיה על יוזמה לייצוא נפט סעודי דרך ישראל מחזירה את קצא״א למרכז הדיון. בעולם של משברי אנרגיה וחסימות במצרי הורמוז, קל לראות בקצא״א “פתרון חכם” – אלא שבעידן של משבר האקלים, קצא״א היא גם סיכון סביבתי ואסטרטגי משמעותי.

השבתת אסדות הגז של ישראל רק מעמיקה את הפגיעה בשרשרת האספקה האזורית. במזרח תיכון תלוי אנרגיה, אי אפשר לנהל מלחמות בלי לחשב גם את המחיר האקלימי והחברתי. לקריאה נוספת: bit.ly/4spdLJr @KseniaSvetlova @tamarzandberg @bengurionu

קסניה סבטלובה מזהירה שסגירת הורמוז מטלטלת את שוקי האנרגיה, ואם המשבר יעמיק, מדינות שבריריות כמו עיראק, לבנון וסוריה עלולות להידרדר לכאוס, ומצרים וירדן עלולות להיקלע למשבר כלכלי חריף. מצרים כבר מקצצת שעות פעילות של עסקים כדי למנוע הפסקות חשמל, וירדן סופגת הפסד של כ־3.5 M דולר ביום

המשבר במצר הורמוז: מלחמה, אנרגיה ויציבות אזורית ⚠️ המשבר במצר הורמוז מזכיר: כל החלטה צבאית באזור רווי דלקי מאובנים היא גם החלטה אקלימית וכלכלית. ללא היערכות לשמירה על אספקת אנרגיה, מעבר לאנרגיות מתחדשות וצמצום תלות בדלקי מאובנים – כל סבב לחימה עלול לייצר משבר אזורי מתמשך.

על רקע המערכה הנוספת עם איראן וחיזבאללה, אנו מבינים עד כמה מפעלי בזן הם נקודת כשל ביטחונית לצד מפגע סביבתי ובריאותי מתמשך, ועד כמה המעבר לאנרגיות מתחדשות רלבנטי וחשוב יותר מתמיד! לקריאה נוספת על המלצת חוקרי המכון: ynet.co.il/environment-sc…

ב-7 במרץ, לראשונה במלחמה הנוכחית, במטח אחד שוגרו ככל הנראה עשרות רקטות מלבנון לעבר אזור חיפה והמפרץ. ⚠️ החשש התמידי הנובע ממתקני בזן היושבים בלב האזור העירוני הועצם. עוד בשנת 2021, ראש המכון, תמר זנדברג , השרה המיועדת להגנת הסביבה, בירכה על המלצת ועדת המנכ"לים לפנות את המפעלים!

הנושא פתוח לבחירת החוקרים, עם עדיפות לניירות המבוססים על מחקר קיים. ✅ הניירות שייבחרו יקבלו מענק בסך 12,000 ₪, ✅יפורסמו במסגרת פרסומי המכון, ✅ויופצו לקובעי מדיניות ולגורמים מקצועיים. מוזמנים לעיין בפרטי הקול הקורא 👈 הגשת תקציר ראשוני (עד עמוד אחד) עד 15.4.26 בהצלחה!

קול קורא! חוקרים.ות ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים ב- @bengurionu מוזמנים.ות להגיש הצעות לכתיבת ניירות מדיניות בתחומי האקלים, הסביבה והקיימות 🌱 מטרת הקול הקורא היא לתרגם מחקר אקדמי להמלצות מדיניות מעשיות. לפרטים נוספים: bit.ly/4s1fiW0 @tamarzandberg

התנהלות איראן במלחמה ואתגרי משבר האקלים ישמשו מפתח לשלום אזורי? 🕊️💧 מדינות האזור צמאות לטכנולוגיה. שת"פ של @Mekorot_il לאחר הסכמי אברהם, לא רק ייצא מומחיות ישראלית, אלא גם חיזק את השותפות בין המדינות. 🙏תקווה למזרח תיכון שנערך לצמצום משותף של השפעות משבר האקלים @tamarzandberg

לקריאת הכתבה המלאה: bit.ly/4rQBvGr @tamarzandberg

בזמן שמבטינו דרוכים אל הטילים המגיעים מאיראן, היא קורסת מבפנים: אגם אורמיה יבש, מאגרי טהראן התרוקנו ב-70% והקרקע שוקעת פיזית. הפרדוקס? לאיראן יש פי 17 מים מתחדשים לנפש מישראל. המשבר הוא לא רק אקלימי, הוא קודם כל ניהולי: בזבוז משאבים ו(באופן עקבי) התעלמות מהמציאות.