Ori Groß
23.1K posts


@ORI_GROSS שמע הטכנולוגיה לקנות כסא קמפינג מתקפל בתיק נישא קיימת וזה איזה 100 שקל.
עברית

אה זכרונות יפים ממקלט המלון המפנק שבניצחון המוחלט הקודם על אירן, כמדומני היה זה הראשון בהם שבו נוטרל האיום האיראני לדורות. הכסאות היו שמורים לאורחי המלון וחלילה לא לתושבי הרחוב הנחותים וישבתי שבועיים על רצפה ליד ציפורני הבהונות הדוחים ביותר שאי פעם נראו בתולדות הסכסוך כולל לוחמים כורדים בהרים של אשה כלשהי שבסבירות גבוהה לא שרדה את הדורות לניצחון המוחלט הנוכחי. איזה עורף יש לנו איזה עם של אריות ולביאות ומחלת נפש אחת גדולה
Hagai Dayan@DayanHagai
אנשים בגדול עברו כל גבול
עברית

המלאך חבלה ליטרלי יצר פקקים על פני הגלובוס
Glula_Aduma@GlulaAduma
זה לא ספינות מלחמה. זה הפקק במפרץ הפרסי של ספינות משא שלא יכולות לצאת דרך מיצרי הורמוז. אוזל המים לצוותים, ואין מקום בנמלים לעגון.
עברית

@Eliyahu_a סליחה השאלה, אדוני אלפאבית ללא ניקוד וטעמי המקרא והמילה נידה?
עברית

תם, ולא נשלם.
מאז הוטלה עליי האחריות הכבדה להגיש לנשיא המדינה את המלצתי בעניין חנינת ראש הממשלה, קיימתי שורה ארוכה של התייעצויות עם אנשי רוח וביטחון, רבנים, מילואימניקים שחזרו מהחזית, משפטנים ומובילי דעת קהל - הכל כדי להגיע להחלטה המדויקת והנכונה ביותר.
למדתי פסקי דין וחומר משפטי רלוונטי הנוגע לפסיקה בישראל, כמו גם לדין המשווה בעולם.
אני מעדכן שבשעות האחרונות סיימתי לגבש ולכתוב את חוות הדעת הסופית, ובעז"ה היא תונח בהקדם האפשרי על שולחנו של הנשיא.
ההליך אינו מסתיים כאן: לאחר הכרעתו של נשיא המדינה, התיק יחזור לצורך "חתימת קיום", במידה ויוחלט לחון את ראש הממשלה.
שבת שלום ובשורות טובות לעם ישראל.
עברית

כן שלמה ההתלהבות שלך עובדת עלינו ממש
שלמה ⛈️ מזג אוויר@MezgAvirIL
יאללה איזה עוצמות של גשם ברחבי הארץ.
עברית

זה מתחיל בקריעה של כיסוי ראש וירטואלי ונגמר בקריעה של נייר פיזי ששייך לעסק פרטי ולא לך.
העובדה שיש כלי תקשורת שמנרמלים את האדם הזה היא בושה לדמוקרטיה הישראלית.
Naor Narkis נאור נרקיס@NaorNarkis
זה מתחיל בכיסוי ראש ונגמר בכיסוי חמץ. השנה הפסקנו לנרמל את שתי התופעות האלו. כל בית עסק שיכסה חמץ - שיפנים שחילונים יקרעו את זה במיידי. נמאס לנו שאתם מכסים לנו את החיים בשם הדת.
עברית

```בס״ד```
*אחים שלי ❤️*
זה כבר לא הסיפור שלי —
זה הסיפור של כולנו.
בשנים האחרונות אני נתבע שוב ושוב,
גל אחרי גל של תביעות בסכומים מופרכים.
זה לא מקרי.
זו שיטה.
שיטה שנועדה לעייף, לשבור ולהשתיק —
לא רק אותי…
את הקול של כולנו.
המסר ברור:
מי שמדבר — משלם.
אני לא נכנעתי.
וגם עכשיו — לא עוצר.
אבל אי אפשר להילחם בזה לבד.
עד היום שמתי מאות אלפי שקלים מהכיס שלי,
רק כדי להמשיך לדבר.
עכשיו אני צריך אתכם —
לא בשבילי,
בשביל שלא ישתיקו את כולנו.
אם הדרך הזו חשובה לכם —
זה הרגע לעמוד איתי.
*להצטרפות ותמיכה ⬇️:*
🔗 להצטרפות לקבוצת התמיכה בפייבוקס:
links.payboxapp.com/0Sb3EZxLB1b
📲 או ב-ביט:
050-8513356
🏦 או בהעברה בנקאית:
בנק לאומי | סניף 904 | חשבון 05823159
ע”ש רחמים בן יהודה
💰 או ב-PayPal -
S0526111881@gmail.com
🙏 תודה לכם על כל תמיכה.
יחד נעמוד. יחד ננצח. 🇮🇱

עברית

סנקציות
לפני שנתיים, ממש לקראת חג הפסח, הטיל ביידן סנקציות לא עליי אישית, אלא על בעלי, בנצי גופשטיין, ועל הארגון "להבה", שהוא גם מקום עבודתי. אבל בפועל, כשמדובר בבעל ואישה, משפחה אחת, חיים משותפים ומשק בית משותף זה פוגע בכולנו.
עוד לפני שהבנו בכלל במה מדובר, ניסינו להיערך לחג. בזמן שאנחנו עוסקים בחלוקת תלושי מזון, מסייעים לנשים וילדים שיצאו מכפרים מצאנו את עצמנו תקועים: חשבון הבנק שלנו הוגבל. לא הייתה אפשרות להוציא את הכסף שלנו. כרטיסי האשראי בוטלו, הוראות הקבע נעצרו, ולבנצי לא הייתה אפשרות לקבל משכורת.
הטלפונים לא איחרו להגיע – שיחות זועמות, מכתבים מוזרים. ביטוח לאומי אפילו טען שאני לא קיימת במערכת. מציאות בלתי נתפסת.
" אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני ", הקב"ה לא עוזב אותנו. משפחה וחברים התגייסו, החסד שעשינו לאורך השנים עמד לנו.
אבל זה לא פשוט לחיות בלי כרטיס אשראי, להיקלע למצבים לא נעימים.
אני זוכרת במיוחד סיפור אחד: בקניון, החניה כבר לא הייתה בחינם ואני לא ידעתי. הגעתי ליציאה, ואין לי דרך לשלם. אנשים צופרים מאחור, ואני מנסה להסביר לעובד שאין לי אשראי. הוא לא מאמין לי, מסרב לקבל חמישה שקלים במזומן. אני עומדת שם חסרת אונים. בסוף כיביתי את הרכב, ביקשתי שיזיזו את כל מי שמאחוריי כדי שאוכל ללכת לשלם במכונה. רק אז הוא הבין שאני רצינית, והסכים לקבל מזומן רק שאשחרר את הפקק.
האירוע הזה השפיע עליי מאוד. מאז יש לי תמיד שני כרטיסי אשראי ומזומן בארנק.
הילדים שלנו שמורגלים ברדיפה הפוליטית רבת השנים, סייעו לנו להתארגן. הבן שלי, לוחם, אמר לי: "אין אשראי בעזה ואנחנו מסתדרים." ואכן, הסתגלנו למציאות החדשה. לבנצי זה היה קל יותר הוא רגיל למאבקים. לי זה היה קשה יותר.
שינויים ארגוניים ומבניים שעשינו מבעוד מועד עזרו לנו להתמודד.
העבודה לא נפסקת. הטלפון לא מפסיק לצלצל – הורים כואבים, נערות במצוקה, נשים שיוצאות מכפרים. מערכת המשפט, כרגיל, מסואבת. הבקשות לסיוע כספי לא נגמרות ואני לא תמיד יכולה לעזור, אבל מוצאת דרכים אחרות לסייע.
"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ." דווקא מהמקום המצומצם הקב"ה הרחיב לנו. הגדלנו את העשייה, הרחבנו את דירות החירום, הגדלנו את מספר העובדים. כמו בכל שנה – גם יצאנו לנופש מפנק לנשים, לבנות ולילדים.
במקביל, הסנקציות התרחבו לארגונים נוספים. נשמעה זעקה, הימין מתעורר ונלחם בסנקציות.
חברת הכנסת לימור סון הר מלך הגישה הצעת חוק שלפיה המדינה תיקח אחריות על אזרחיה ותסייע למי שנפגע מסנקציות של מדינות זרות. בנק ישראל התנגד. דוד בבלי היועץ המשפטי , שהיה אצלי בשבת זעק נגד העמדה הזו. הוא לא הסכים עם הטענה שהכול "הסתדר".
המציאות הוכיחה אחרת: משפחת גופשטיין עומדת בפני שתי חתונות, והבנק מסרב לשחרר את הכסף -שלנו- מחשבוננו.
באחת השיחות אליהן העלו אותי, תיארתי את ההתנהלות המקוממת של הבנקים שהוסיפו חטא על פשע והתעללו בנו.
לאחר מכן קיבלתי טלפון מהבנקים והמצב התחיל מעט להשתפר. אבל עדיין אין אשראי. עד שטראמפ עלה לשלטון והסיר את הסנקציות.
בימים אלו, משה כהן אליה פועל מול טראמפ להטלת סנקציות על ארגוני שמאל, שופטי בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה. הוא כבר השיג מאה אלף חתימות וזה לא דבר של מה בכך.
אנחנו מכירים מקרוב את מערכת המשפט, מי כמונו מכיר את המערכת המסואבת, במשך שנים זעקנו על הטרור השמאלני ועל מערכת המשפט העבריינית. מי כמונו מכיר את הארגונים שפעלו במשך שנים להוציא אותנו מחוץ לחוק, להגדיר אותנו כארגון טרור, להגיש בג"צים, ולדרוש כתבי אישום נגד בנצי. ברוך השם המשפט הסתיים בעבודות לתועלת הציבור. הם לא מבינים שבנצי כל כולו לתועלת הציבור.
ככל שנלחמו בנו אנחנו יותר מצליחים אלף כבאים לא יצליחו לכבות את הלהבה.
הייתי מעדיפה שמדינת ישראל תיקח אחריות, תטפל בעוולות מבית, ולא נצטרך לפנות לגורמים זרים. אבל אני מודה כמי שחוותה סנקציות על בשרה, אני מבינה היטב את העוצמה שבהן אני לא אפנה לגוי שיפגע ביהודי אך נהנית לראות את השמאלנים רועדים ונהנית לראות במפלת רשעים במפלת המן "ואתה ברחמך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו השיבות לו כגמולו".
בימים ההם בזמן הזה.
עברית
