Rotev

לכל איש יש שם, שנתנו לו הוריו, שחשבו שישאר דתי לנצח.

למדתי את זה מבת 18 של קולגה. היא שלחה לכל אחד רשימה ובדקה שהם נצמדים אליה. הדור הזה לא כ"כ אבוד כמו שחשבתי.

הדרך היחידה לצלוח את יום ההולדת המתקרב זה לעשות רשימת מתנות ולבדוק שכל אחד נצמד אליה ולא מגדיל ראש.

אני בתחילתו של התקף חרדה כי אני כל הבוקר בתחושה שזה רעיון רע להגיע לתל אביב.

הערעור שהגשתי על הקנס לא התקבל אז לפני שאבקש להישפט אהיה עם מצב רוח מחורבן וכנראה שאתפוצץ על משהו שולי.

מחר אני בחופש, אז תדעו שאם תהיה החמרה במצב זה בגללי, כי היקום לא יכול לראות אותי יושבת.

ליום האישה אני אסתפק בכך שנשים נשואות לא יעירו על כך שאני רווקה.

מלחמה זו עדיין לא הזמנה לחדש קשרים. החלטתי שלנצח תישארו 2 וי אפור ושום מלחמה לא תשנה את זה.

"הוא ממש חמוד" חמוד?! חמוד יש בכלב!

"מה הטעם שלך?" (חולה נפש, עוקצני למות, לא קמצן ושלא יתייחס אליי כאילו שאני עשויה להישבר) אני: "כל מיני, קשה להסביר."

חשבתי "לי זה לא יקרה" כי בחברה שלי יש בעיקר נשים, אבל איכשהו מצאו שם רווק שרוצים להכיר לי.

"למדתי פה כ"כ הרבה בחודשיים שלא למדתי בשום מקום אחר. זה הבדל משמעותי כשמוקפים באנשים חכמים." וככה גיזלטתי קולגה רעה לשעבר.

נראה לי שלא צריך עוד אמני חושים.

יש לי לו"ז מלא כמו בקייטנה.

אף אחד לא אמר לי שנופש חברה זה אוקסימורון.

אני רוצה לזכור את ההרגשה הזו שהייתה לי היום: הרגשתי בנוח. ישבתי עם חבר טוב לקפה, תיקנו לי ציפורן שבורה והספקתי המון במשרד מבלי להסתכל על השעון.

כמובן ששתיתי לבד, אין לי חברות במקום החדש.

שתיתי שמפנייה אז עכשיו יותר טוב.

אזהרה לכל הבחורות מאיזור המרכז: אחרי הצלבה מקבוצות נשים שונות בפייסבוק, נראה ש-א׳ מחולון מזמין אליו הביתה לדייט ביתי ושם להן סם אוהב במשקה. שתי בנות כבר נאנסו. הפיג׳מה זה כי יותר נוח להפשיט אותך ככה

גיברת, הרכבת זה לא המשרד שלך, תצאי בזמן ולא תצטרכי להתיש את כולנו עם הזום שלך.

אני גרה בישראל, אין לי באמת תכנית 5 שנים.