Ruth Gonsalves Moore

דרך הסיקור העיתונאי בישראל לפעולת "חושך נצחי" אתמול בלבנון מתעלמת כמעט לחלוטין מכך שעשרות מההרוגים הם אזרחים, נשים, ילדים, ובני עדות שאינם שיעים. מדיווחים תקשורתיים בישראל עולה שישראל עשתה שימוש ביכולת מודיעינית חדשה לגילוי עשרות מקומות מחבוא של חזבאללה ותקפה אותם בו זמנית, וקביעת שעת ביצוע המתקפה נגזרה מהיעד של להגדיל כמה שאפשר את מספר ההרוגים בשורות חזבאללה. ראו למשל כאן x.com/i24NEWS_HE/sta… המשמעות של הבחירה להגדיל את מספר הרוגי חזבאללה היא שהיא בוצעה בזמן שאזרחים לבנונים רבים היו ברחובות, חלקם בדרכם לאסוף את ילדיהם מבתי הספר. חזבאללה הוא ארגון נפשע שלא רק הרג מאות ישראלים, אלא גם ביצע מעשי רצח המוניים של עשרות אלפים בסוריה, הטלת מצור והרעבה שיטתית וטיהור אתני של סונים בסוריה, והתנקש באינטלקטואלים, פוליטיקאים ופעילים בלבנון שהעזו לצאת נגדו. בדומה לכל יתר מרכיבי הציר האיראני, הוא מתעקש להתחבא בין אוכלוסיה אזרחית ואף אחד ממפקדיו הבכירים לא נהרג בחזית, או בעודו מתחבא במערה או ביערות הרבים בלבנון, הרחק מבני אנוש. עם זאת, בהודאת ישראל, מי שהותקפו הם ברובם המכריע מפקדים זוטרים ופעילים רגילים, מהסוג שיש מאות ואף אלפים מהם. האם בשביל לפגוע במטרות כאלו, שניתן להחליפם בקלות, אפשר להצדיק פגיעה כה נרחבת באוכלוסייה אזרחית? בישראל, במיוחד לאחר טבח ה-7 באוקטובר, קשה לשכנע מישהו לא לפעול נגד מחבלים הנטמעים באוכלוסייה אזרחית בשם המוסר או החוק הבינלאומי. אז הנה טיעון תועלתני גרידא. התקיפה הנרחבת אתמול בשעות השיא של התנועה ברחובות הביאה לשינוי משמעותי בשיח בלבנון בתקשורת וברשתות חברתיות וגם מה שאני שומעת מחברים בלבנון. אנשים שעד כה הצדיקו את המתקפות הישראליות על חזבאללה, מתקשים לעשות זאת כאשר רבים מההרוגים הם חפים מפשע. מטרת העל של ישראל היא להביא לפירוק חזבאללה מנשקו וצה"ל מודה כי הוא אינו מסוגל לממש יעד זה, משום שהוא דורש מהלך מדיני. כלומר, שמדינת לבנון תפרק את חזבאללה מנשקו. בשביל מהלך כזה, ממשלת לבנון זקוקה לשלל תנאים שאינם קיימים כיום (במיוחד שינוי בעמדתו של ברי בנוגע לנשק של חזבאללה וחיזוק של הצבא הלבנוני וטיהורו מגורמים שתומכים בחזבאללה), אבל תנאי הכרחי נוסף הוא תמיכה ציבורית במהלך לפירוק הנשק. לבנון היא דמוקרטיה (אומנם מקרטעת) ולדעת הקהל בה ישנה חשיבות. כאשר ישראל מבצעת פעולות שגורמות לציבור הלבנוני לחוש שהמלחמה היא נגד הלבנונים כולם ומדינת לבנון, זה מגדיל את ההתנגדות הציבורית למו"מ עם ישראל ולפעולה מסוכנת לפיקוד נשק הארגון. מה שמטריד הוא שפרשנים, כתבים לענייני ערבים וערוצי טלגרם שעוסקים בעולם הערבי אינם משקפים לציבור הישראלי את ההשלכות של ההפצצות האלו. אותם מקורות ששו לשקף לציבור הישראלי את השינוי בדעת הקהל השיעית והלבנונית הכללית נגד חזבאללה לאחר שהארגון ירה 6 רקטות על ישראל וגרר את לבנון למלחמה. זה היה שינוי אמיתי וגם אני כתבתי לגביו. אבל מאז אתמול, לאחר שחל שינוי ברור בדעת הקהל נגד ישראל, הם מתעלמים מקולות יותר מיינסטרימיים שכולם מגנים את המתקפות הישראליות ורואים בהן הוכחה לרצחנות הישראלית, וחלק מאותם מקורות אף מגרדים ומוצאים קולות שוליים שאינם ביקורתיים כלפי ישראל. התפקיד של עיתונות וגם של פרשנים היא לא ללטף לציבור הישראלי את האגו ולא להשלות אותו. ההרג של עשרות אזרחים אתמול פגע במטרת העל הישראלית למלחמה נגד חזבאללה ותפקידם הוא לשקף את המציאות הזו. רק כך הציבור הישראלי יוכל להחליט האם פעולות כאלו הן הגיוניות ומועילות. בתמונה: שניים מהרוגי התקיפות אתמול, האחים אחמד והאדי חרירי.