T- Politography - תמרור פוליטוגרפיה

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות מה יותר מסוכן - לעשות שלום עם אויב מושבע, או להמשיך להילחם? ב־1979 ישראל לקחה סיכון: להחזיר שטחים ולחתום על הסכם עם החזקה באויבותיה, שנים ספורות אחרי מלחמה טראומטית. מאז חלפו 47 שנים של שקט לאורך הגבול הדרומי. התרגלנו לחשוב שביטחון מושג רק בכוח. הסכם השלום עם מצרים מספר סיפור אחר. לקראת יום השנה להסכם, מצרפות יחידת לימוד שמבוססת על דילמות שלא נס ליחן, ומזמינה לחשוב מחדש על ההווה דרך העבר. קישור למערך, הכולל מצגת ומסמך למורה- teachpeace.org.il/egypt להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

Tamrur - Politography - Where reality meets facts There are moments when government policy is judged not only by what is said, but also by the priorities it sets during emergencies. At a time when Israel is engaged in a multi-front war and facing immediate security threats, questions arise regarding how governmental resources, attention, and energy have been allocated, and to what extent priority has also been given to contentious issues in the West Bank. Since its formation, and alongside the wars in Gaza, Lebanon, and Iran, the government, including under the leadership of Minister Smotrich, has advanced, funded, and formalized illegal outposts and pastoral farms, some of them in Area B, while also legalizing outposts, separating neighborhoods from existing settlements, and establishing them as separate communities. According to the text, some of these sites have also been associated with violence toward Palestinians and, at times, friction with Israeli security forces. Since late 2022, according to Peace Now data, 135 farms and 22 additional outposts have been established, including 13 in Area B. In addition, 40 new communities were added, most of which have not yet received an official CBS locality code, through the legalization of outposts, the separation of neighborhoods from existing settlements, and the establishment of new communities. This policy may have significant implications on the ground. Alongside the war and ongoing security challenges, it has created an additional point of friction that may increase tensions, complicate law enforcement, and sharpen the tension between security, political, and diplomatic considerations. Its possible implications include effects on security, Israel’s international standing, and the broader dynamics of the conflict during an already sensitive period. The central question is how this policy aligns with the need for risk management and de-escalation in a time of emergency. For more, visit our website -politography.org.il To support - pay.tranzila.com/tamrurpol Tamrur – Politography - Where reality meets facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות יש רגעים שבהם מדיניות ממשלתית נבחנת לא רק לפי הצהרות, אלא גם לפי סדרי העדיפויות שלה בזמן חירום. בזמן שמדינת ישראל מצויה במלחמה רב־זירתית, לצד איומים ביטחוניים ממשיים, עולה השאלה כיצד חולקו בתקופה זו המשאבים, הקשב והאנרגיה הממשלתיים, ובאיזו מידה ניתנה עדיפות גם לנושאים שנויים במחלוקת ביהודה ושומרון. מאז כינונה, ובחסות המלחמות בעזה, בלבנון ובאיראן, עסקה הממשלה, בין היתר בהובלת השר סמוטריץ', בקידום, מימון והסדרה של חוות מרעה ומאחזים לא חוקיים, חלקם בשטחי B, לצד הלבנת מאחזים, פיצול שכונות קיימות והפיכתן ליישובים נפרדים. לפי הטקסט, בחלק מהמוקדים הללו נרשמו גם אירועי אלימות כלפי פלסטינים ולעיתים גם חיכוך עם זרועות הביטחון. מאז סוף 2022 הוקמו, על פי נתוני שלום עכשיו, 135 חוות ועוד 22 מאחזים, שמתוכם 13 בשטח B. כמו כן נוספו 40 יישובים חדשים, שרובם טרם קיבלו סמל יישוב מהלמ"ס, באמצעות הלבנת מאחזים, הפרדת שכונות מיישובים והקמת יישובים חדשים. למדיניות זו עשויות להיות השלכות משמעותיות על המצב בשטח. במקביל ללחימה ולאתגרים הביטחוניים, נוצר מוקד חיכוך נוסף, אשר עשוי להגביר מתיחות, להציב אתגרי אכיפה ולחדד את המתח בין שיקולים ביטחוניים, מדיניים ופוליטיים. המשמעויות האפשריות כוללות השפעה על המצב הביטחוני, על המעמד הבינלאומי של ישראל ועל דינמיקת הסכסוך בתקופה רגישה ממילא. השאלה שעולה היא כיצד מדיניות זו משתלבת עם הצורך בניהול סיכונים ובהפחתת הסלמה בתקופת חירום. להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

Tamrur - Politography - When reality meets facts Settler Violence A survey conducted in March 2026 by Prof. Sivan Hirsch-Hoefler and Prof. Gilad Hirschberger from the Tamrur Politography research group points to complex attitudes among Jewish Israelis regarding settler violence and law enforcement: 56.3% believe that violence by settlers against Palestinians should be punished. 37.9% support imposing economic and movement restrictions on those involved in violence against Palestinians. 36.2% believe that the police and security forces are not doing enough to punish Jewish rioters in the West Bank. At the same time, a notable 35.2% believe that violent struggle by Jews against Palestinians in the West Bank may be justified. Looking at trends since September 2024 shows a concerning picture: public legitimacy for violence against Palestinians has ranged between 33% and 40% throughout the period, without a significant decline. Meanwhile, the share of those who believe enforcement is insufficient has remained relatively low and similar to 2024 levels, despite ongoing reports of violence in the West Bank. It appears that these incidents are not translating into shifts in public opinion, and that public discourse remains relatively unchanged. Another notable finding is the gap between general support for punishment and criticism of enforcement in practice. While more than half of the Jewish public opposes violence and supports punishment, support drops to about one-third when enforcement involves economic and movement restrictions. The higher the perceived cost of enforcement, the lower the willingness to support it. A particularly prominent finding is the sharp political gap: 72% of opposition voters believe that security forces are not doing enough to punish Jewish rioters, compared to only 12% of coalition voters. This gap reflects not only disagreements over facts, but also differing perceptions regarding rule of law and security responsibility. In other words, even during wartime, questions of legitimacy, enforcement, and responsibility in the West Bank remain deeply contested and far from consensus. For more details - politography.org.il To participate - pay.tranzila.com/tamrurpol Tamrur – Politography - When reality meets facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות אלימות מתנחלים סקר שנערך במרץ 2026 על ידי פרופ׳ סיון הירש הפלר ופרופ׳ גלעד הירשברגר מקבוצת המחקר תמרור פוליטוגרפיה, מצביע על עמדות מורכבות בקרב הציבור היהודי-ישראלי בסוגיית אלימות מתנחלים ואכיפת החוק כנגדה: 56.3% סבורים שיש להעניש אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים. 37.9% סבורים שיש להטיל מגבלות כלכליות ומגבלות תנועה על מי ששותף באלימות כלפי פלסטינים. 36.2% סבורים שהמשטרה וכוחות הביטחון אינם עושים מספיק כדי להעניש מתפרעים יהודים בגדה. לעומת זאת, שיעור לא מבוטל של 35.2% סבורים שמאבק אלים של יהודים נגד פלסטינים בגדה עשוי להיות מוצדק. מבט על מגמות מאז ספטמבר 2024 מעלה תמונה מדאיגה: הלגיטימציה הציבורית לאלימות נגד פלסטינים נעה בין 33% ל-40% לאורך כל התקופה, ללא ירידה משמעותית. במקביל, שיעור הסבורים שהאכיפה אינה מספקת נותר נמוך יחסית ולמעשה נמצא ברמה דומה לזו שנרשמה ב-2024, על אף הדיווחים המתמשכים על אירועי אלימות בגדה המערבית. נראה שאירועי האלימות המתרחשים בגדה אינם מייצרים הדים ציבוריים שמחלחלים לשינוי עמדות, ושהשיח הציבורי סביבם נותר קפוא. ממצא נוסף הראוי לתשומת לב הוא הפער בין תמיכה בהענשה עקרונית לבין ביקורת על האכיפה בפועל. בעוד שלמעלה ממחצית הציבור היהודי מתנגדים לאלימות ותומכים בהענשתה, התמיכה יורדת לכשליש כשהאכיפה כרוכה במגבלות כלכליות ותנועה. ככל שמחיר האכיפה גבוה יותר, כך יורדת הנכונות לתמוך בה. ממצא בולט במיוחד הוא הפער הפוליטי החד: 72% ממצביעי האופוזיציה סבורים שכוחות הביטחון אינם עושים מספיק כדי להעניש מתפרעים יהודים, לעומת 12% בלבד ממצביעי הקואליציה. פער זה משקף לא רק חילוקי דעות על עובדות, אלא תפיסות שונות בנוגע לנורמות של שלטון חוק ואחריות ביטחונית. במילים אחרות, בעיצומה של המלחמה, שאלות של לגיטימציה, אכיפה ואחריות בגדה המערבית נותרות שנויות במחלוקת עמוקה ורחוקות מלהיות מוסכמות. להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

Tamrur - Politography - When Reality Meets Facts The war with Iran: What does the Jewish public believe it will achieve? A survey conducted in March 2026 by Tamrur-Politography examined how the Jewish public evaluates the impact of the war with Iran on various security, political, and diplomatic issues. The Jewish public believes the war strengthens Israel regionally and in relation to the United States, but is far from believing it will open the door to resolving the Palestinian issue. The most prominent finding concerns relations with the United States: despite criticism in American media, a strong majority (81%) of the Israeli-Jewish public believes the war will strengthen ties with Washington, while only 7% disagree. In addition, 70% believe the war will increase the likelihood of expanding the Abraham Accords to additional Arab countries. These findings reflect a widespread perception that the war serves Israel’s regional and diplomatic interests. In contrast, regarding the Palestinian issue, the Jewish public in Israel shows deep skepticism. Only about a quarter (23%) believe the war with Iran will improve the security reality in a way that enables negotiations involving territorial concessions, and a similar share (22%) believe it will affect the chances of renewing the peace process with the Palestinians. In other words, about half of the public does not believe the war will create any opening for resolving the Palestinian conflict. In both questions, roughly half reject this scenario entirely. Regarding the war’s impact on the U.S. administration’s stance on annexation, the Israeli-Jewish public is more divided than on any other question in the survey. 42% believe the war will increase Trump’s support for annexation of the West Bank or parts of it, 28% disagree, and 30% have not formed an opinion. Unlike the broad consensus on U.S.-Israel relations, there is no clear majority here, and about two-thirds of the public are not convinced the war will advance annexation. For more: politography.org.il Join us: pay.tranzila.com/tamrurpol Tamrur - Politography - When Reality Meets Facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות המלחמה מול איראן: מה הציבור היהודי מאמין שתשיג המלחמה מול איראן? סקר שנערך במרץ 2026 על ידי תמרור-פוליטוגרפיה בחן כיצד הציבור היהודי מעריך את השפעת המלחמה מול איראן על מגוון נושאים ביטחוניים, מדיניים ודיפלומטיים. הציבור היהודי מאמין שהמלחמה מחזקת את ישראל בזירה האזורית והאמריקאית, אך רחוק מלהאמין שהיא תפתח דלת לפתרון הבעיה הפלסטינית. הממצא הבולט ביותר נוגע ליחסים עם ארצות הברית: על רקע הביקורת הנשמעת בתקשורת האמריקאית כלפי המלחמה, רוב גורף של 81% מהציבור הישראלי-יהודי סבורים שהמלחמה תחזק את הקשר עם וושינגטון, ורק 7% חולקים על כך. כמו כן, 70% מאמינים שהמלחמה תגביר את הסיכוי להרחיב את הסכמי אברהם למדינות ערביות נוספות. שני ממצאים אלה מצביעים על תפיסה רווחת לפיה המלחמה משרתת את האינטרסים האזוריים והדיפלומטיים של ישראל. מנגד, בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית הציבור היהודי בישראל מגלה ספקנות עמוקה. רק כרבע (23%) מאמינים שהמלחמה עם איראן תשפר את המציאות הביטחונית באופן שיאפשר משא ומתן הכולל ויתור על שטחים, ושיעור דומה (22%) מאמין שתהיה לה השפעה על הסיכוי לחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים. במילים אחרות, כמחצית מהציבור אינם מאמינים שהמלחמה עם איראן תפתח פתח כלשהו לפתרון הסכסוך הפלסטיני. בשתי השאלות כמחצית מהציבור שולל תרחיש זה מכל וכל. באשר להשפעת המלחמה על עמדת הממשל האמריקאי בנושא הסיפוח, הציבור הישראלי-יהודי מפוצל יותר מאשר בכל שאלה אחרת בסקר. 42% סבורים שהמלחמה תגביר את תמיכת טראמפ בסיפוח יהודה ושומרון או חלקים ממנו, 28% חולקים על כך, ו-30% לא גיבשו עמדה בנושא. בניגוד לקונצנזוס הרחב שניכר בשאלות על יחסי ישראל-ארה"ב, כאן אין רוב ברור לאף עמדה, וכשני שליש מהציבור אינם בטוחים שהמלחמה תקדם את נושא הסיפוח.המלחמה מול איראן: מה הציבור היהודי מאמין שתשיג המלחמה מול איראן? סקר שנערך במרץ 2026 על ידי תמרור-פוליטוגרפיה בחן כיצד הציבור היהודי מעריך את השפעת המלחמה מול איראן על מגוון נושאים ביטחוניים, מדיניים ודיפלומטיים. הציבור היהודי מאמין שהמלחמה מחזקת את ישראל בזירה האזורית והאמריקאית, אך רחוק מלהאמין שהיא תפתח דלת לפתרון הבעיה הפלסטינית. הממצא הבולט ביותר נוגע ליחסים עם ארצות הברית: על רקע הביקורת הנשמעת בתקשורת האמריקאית כלפי המלחמה, רוב גורף של 81% מהציבור הישראלי-יהודי סבורים שהמלחמה תחזק את הקשר עם וושינגטון, ורק 7% חולקים על כך. כמו כן, 70% מאמינים שהמלחמה תגביר את הסיכוי להרחיב את הסכמי אברהם למדינות ערביות נוספות. שני ממצאים אלה מצביעים על תפיסה רווחת לפיה המלחמה משרתת את האינטרסים האזוריים והדיפלומטיים של ישראל. מנגד, בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית הציבור היהודי בישראל מגלה ספקנות עמוקה. רק כרבע (23%) מאמינים שהמלחמה עם איראן תשפר את המציאות הביטחונית באופן שיאפשר משא ומתן הכולל ויתור על שטחים, ושיעור דומה (22%) מאמין שתהיה לה השפעה על הסיכוי לחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים. במילים אחרות, כמחצית מהציבור אינם מאמינים שהמלחמה עם איראן תפתח פתח כלשהו לפתרון הסכסוך הפלסטיני. בשתי השאלות כמחצית מהציבור שולל תרחיש זה מכל וכל. באשר להשפעת המלחמה על עמדת הממשל האמריקאי בנושא הסיפוח, הציבור הישראלי-יהודי מפוצל יותר מאשר בכל שאלה אחרת בסקר. 42% סבורים שהמלחמה תגביר את תמיכת טראמפ בסיפוח יהודה ושומרון או חלקים ממנו, 28% חולקים על כך, ו-30% לא גיבשו עמדה בנושא. בניגוד לקונצנזוס הרחב שניכר בשאלות על יחסי ישראל-ארה"ב, כאן אין רוב ברור לאף עמדה, וכשני שליש מהציבור אינם בטוחים שהמלחמה תקדם את נושא הסיפוח.המלחמה מול איראן: מה הציבור היהודי מאמין שתשיג המלחמה מול איראן? סקר שנערך במרץ 2026 על ידי תמרור-פוליטוגרפיה בחן כיצד הציבור היהודי מעריך את השפעת המלחמה מול איראן על מגוון נושאים ביטחוניים, מדיניים ודיפלומטיים. הציבור היהודי מאמין שהמלחמה מחזקת את ישראל בזירה האזורית והאמריקאית, אך רחוק מלהאמין שהיא תפתח דלת לפתרון הבעיה הפלסטינית. הממצא הבולט ביותר נוגע ליחסים עם ארצות הברית: על רקע הביקורת הנשמעת בתקשורת האמריקאית כלפי המלחמה, רוב גורף של 81% מהציבור הישראלי-יהודי סבורים שהמלחמה תחזק את הקשר עם וושינגטון, ורק 7% חולקים על כך. כמו כן, 70% מאמינים שהמלחמה תגביר את הסיכוי להרחיב את הסכמי אברהם למדינות ערביות נוספות. שני ממצאים אלה מצביעים על תפיסה רווחת לפיה המלחמה משרתת את האינטרסים האזוריים והדיפלומטיים של ישראל. מנגד, בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית הציבור היהודי בישראל מגלה ספקנות עמוקה. רק כרבע (23%) מאמינים שהמלחמה עם איראן תשפר את המציאות הביטחונית באופן שיאפשר משא ומתן הכולל ויתור על שטחים, ושיעור דומה (22%) מאמין שתהיה לה השפעה על הסיכוי לחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים. במילים אחרות, כמחצית מהציבור אינם מאמינים שהמלחמה עם איראן תפתח פתח כלשהו לפתרון הסכסוך הפלסטיני. בשתי השאלות כמחצית מהציבור שולל תרחיש זה מכל וכל. באשר להשפעת המלחמה על עמדת הממשל האמריקאי בנושא הסיפוח, הציבור הישראלי-יהודי מפוצל יותר מאשר בכל שאלה אחרת בסקר. 42% סבורים שהמלחמה תגביר את תמיכת טראמפ בסיפוח יהודה ושומרון או חלקים ממנו, 28% חולקים על כך, ו-30% לא גיבשו עמדה בנושא. בניגוד לקונצנזוס הרחב שניכר בשאלות על יחסי ישראל-ארה"ב, כאן אין רוב ברור לאף עמדה, וכשני שליש מהציבור אינם בטוחים שהמלחמה תקדם את נושא הסיפוח. להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

Tamrur - Politography - Where Reality Meets Facts The first year of the war halted the decline in the rate of officers among recruits from Jewish communities in the Judea and Samaria area. The average rate of officers among recruits from these communities declined between 2019–2023 from 10.5% to 6%, and in 2024 rose to 8% — during a period in which the IDF has been engaged in prolonged warfare in Gaza, the West Bank, and Lebanon. It is important to note substantial differences between population groups and types of local authorities. We will wait for the publication of 2025–2026 data to determine whether there is a reversal in the trend in light of the ongoing wars. In the regional councils, which for years have been the main pool of officer recruitment, a sharp decline was recorded. In Gush Etzion, the officer rate dropped from 16%–18% in 2019–2020 to 12% in 2023 and 7% in the following year. In Mateh Binyamin, the rate reached 15% in 2020 and declined to 9% in 2024. In Shomron, during those years, it dropped from 11% to 7%. In Har Hevron, after reaching 17% in 2022, it declined to 6% and later rose to 11%. In the Jordan Valley, an increase was recorded in the past two years, but the rates have not returned to 2019–2020 levels. In cities, the figures are lower to begin with and have eroded further. In Modi’in Illit, after an increase, there was a drop from 6% in 2022 to 0% in 2023, followed by another rise to 4% in 2024. Similarly, in Beitar Illit, from a peak of 5% in 2022, it dropped back to earlier levels of 1%. In Ma’ale Adumim, from a stable 5%, it declined in the past two years to 3%. Ariel also shows fluctuation: from a peak of 11% in 2022 to 6% in 2023–2024. In more than half of the local councils, a decline is also evident over these seven years. In Efrat, the officer rate dropped from 16% in 2019 to only 6% in 2024. In Beit El from 13% to 5%, in Elkana from 30% to 12%, in Har Adar from 19% to 14%, in Emmanuel from 6% to 0, and in Kedumim from 14% to 11%. On the other hand, there has been a significant increase in Oranit, Beit Aryeh, Kiryat Arba, Karnei Shomron, and Ma’ale Efraim. This decline also occurred during the tenure of the current government before the war, and during the war there has been a slight recovery. The data alone do not explain the reason, but they point to a clear fact: the rate of recruits choosing the officer track in Judea and Samaria settlements is, in most localities, higher than the national average, which stands at 8%, but has eroded in recent years and recovered in 2024. There are also significant differences between religious-Zionist, secular, and ultra-Orthodox localities, as well as between types of authorities — cities, regional councils, and local councils. The coming years will show whether there is a reversal in the trend due to the ongoing wars lasting over two years. Thanks to the Movement for Freedom of Information for ensuring the publication of the data by the IDF. For more, visit - politography.org.il To participate - pay.tranzila.com/tamrurpol Tamrur – Politography - Where Reality Meets Facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות שנת המלחמה הראשונה עצרה את מגמת הירידה בשיעור הקצינים מקרב המתגייסים באיו"ש שיעור/אחוז הקצינים בקרב המתגייסים ביישובים היהודיים באזור יהודה ושומרון ,בממוצע, היה בירידה בשנים 2019-2023 מ-10.5% ל-6% ובשנת 2024 חלה עלייה ל-8% - בתקופה שבה צה״ל נמצא במלחמה ממושכת בעזה, בגדה, ובלבנון יש לציין הבדלים מהותיים בין קבוצות האוכלוסייה וסוגי הרשויות. . נחכה לפרסום נתוני 2025-2026 כדי לראות האם ישנו היפוך במגמה לאור המלחמות. במועצות האזוריות, שהיו לאורך שנים מאגר הקצונה המרכזי, נרשמה ירידה חדה. בגוש עציון ירד שיעור הקצינים מ-16%–18% בשנים 2019–2020 ל-12% ב-2023 ול-7% בשנה לאחריה. במטה בנימין הגיעו ל-15% ב-2020 וירדו ל-9% ב-2024. בשומרון, באותן שנים, מ-11% ל-7%. גם בהר חברון, לאחר התאוששות של 17% ב-2022, נרשמה ירידה ל-6% ובהמשך עלייה ל- 11%. בערבות הירדן נרשמה עלייה בשנתיים האחרונות, אך לא הגיעו לאחוזים של 2019-2020. בערים הנתונים נמוכים מלכתחילה ונשחקו עוד יותר. במודיעין עילית לאחר עלייה, נרשמה ירידה מ-6% בשנת 2022 ל-0% ב- 2023, ושוב עלייה ל-4% ב-2024. כך גם בביתר עילית, משיא של -5% ב-2022 צנח לרמות הישנות של 1%. במעלה אדומים מיציבות של -5% ירד בשנתיים האחרונות ל-3%. גם באריאל ניכרת תנודתיות: משיא של -11% בשנת 2022 ל-6% בשנים 2024-2023. גם ביותר ממחצית מהמועצות המקומיות ניכרת ירידה בשבע השנים הללו. באפרת ירד שיעור הקצינים מ-16% בשנת 2019 ל-6% בלבד ב-2024. בבית אל מ-13% ל-5%, באלקנה מ-30% ל-12% , בהר אדר מ-19% ל-14%, עמנואל מ-6% ל-0, קדומים מ-14% ל-11% ובבית אל מ-13% ל-5% מנגד ישנה עלייה משמעותית באורנית, בית אריה, קריית ארבע, קרני שומרון ומעלה אפריים. הירידה הזו מתרחשת גם בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית לפני המלחמה, ובמהלכה חלה התאוששות קלה. הנתונים אינם מסבירים לבדם את הסיבה, אך הם מצביעים על עובדה ברורה: שיעור המתגייסים הבוחרים במסלול קצונה ביישובי איו״ש ברוב הרשויות הוא גבוה יותר מהממוצע הארצי, העומד על 8%, אך נשחק בשנים האחרונות והתאושש בשנת 2024. כמו כן ישנם הבדלים משמעותיים בין הרשויות הדתיות לאומיות , החילוניות והחרדיות ובין סוגי הרשויות- ערים מ"א ומ"מ. השנים הבאות יעידו אם חל היפוך במגמה בשל המלחמות הנמשכות למעלה משנתיים. תודה לתנועה לחופש המידע שדאגה לפרסום הנתונים על ידי צה"ל. להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

Tamrur - Politography - When reality meets facts A survey conducted in March 2026 by Prof. Sivan Hirsch-Hefler and Prof. Gilad Hirschberger, members of the executive board of the Tamrur Politography research group, highlights the diversity of views among the Jewish public regarding the territorial issue: 34% – Unilateral annexation 21% – Status quo 26% – Civil separation with continued security control 19% – Permanent agreement based on a two-state solution Overall, non-separation solutions (annexation and status quo) receive 55% support, compared to 45% for separation-based solutions (civil separation and a permanent agreement). Looking at trends since 2018 reveals a sharp shift: support for the two-state solution has dropped by more than half (from 47% to 19%), while support for annexation has doubled (from 17% to 34%). For the first time, unilateral annexation is the most supported option, with one in three Jewish Israelis supporting it. This trend—declining support for an agreed political solution alongside growing support for unilateral approaches—has intensified following the events of October 7 and the subsequent war. Support for negotiations toward a permanent agreement declined (35% to 23%), while support for unilateral alternatives increased. In other words, recent security events have deepened an existing trend of weakening support for negotiated agreements and strengthening support for unilateral solutions. For more details - politography.org.il To participate - pay.tranzila.com/tamrurpol Tamrur – Politography – When reality meets facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות סקר שנערך במרץ 2026 על ידי פרופ' סיון הירש הפלר ופרופ' גלעד הירשברגר, חברי הוועד המנהל של קבוצת המחקר תמרור פוליטוגרפיה, מצביע על הטרוגניות בעמדות הציבור היהודי בסוגיה הטריטוריאלית: 34% סיפוח חד צדדי 21% סטטוס קוו 26% היפרדות אזרחית תוך המשך שליטה ביטחונית 19% הסכם קבע על בסיס שתי מדינות בסך הכל, פתרונות שאינם היפרדותיים (סיפוח וסטטוס קוו) מקבלים 55% תמיכה לעומת 45% לפתרונות היפרדותיים (היפרדות והסכם קבע). מבט על מגמות מאז 2018 מראה תזוזה חדה בעמדות הציבור הישראלי-יהודי: התמיכה בפתרון שתי המדינות צנחה ביותר מחצי מ-47% ל-19%, בעוד התמיכה בסיפוח הכפילה את עצמה מ-17% ל-34%. נתון זה משמעותי במיוחד: לראשונה, סיפוח חד-צדדי היא החלופה עם שיעורי התמיכה הגדולים ביותר, כשאחד מכל שלושה ישראלים יהודים תומך בה. מגמה זו של שחיקה הדרגתית בתמיכה בפתרון מדיני מוסכם, לצד התחזקות התמיכה בסיפוח, ניכרת לאורך השנים. לאחר אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם נראית החרפה במגמה זו. כך למשל, לאחר ה-7 באוקטובר התמיכה במו״מ להסכם קבע ירדה מ-35% ל-23%. במקביל, , נרשמה עלייה בתמיכה בחלופות חד-צדדיות: התמיכה בהיפרדות אזרחית תוך המשך שליטה ביטחונית עלתה מ-24% ל-32%, והתמיכה בסיפוח חד-צדדי עלתה מ-19% ל-25%, בעוד התמיכה בסטטוס קוו נותרה יציבה יחסית (22% ל-20%). במילים אחרות, האירועים הביטחוניים של התקופה העמיקו מגמה קיימת של היחלשות התמיכה בהסכם מדיני והתחזקות חלופות חד-צדדיות. להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות בשבועות האחרונים גובר השיח הציבורי סביב אפשרות של מהלך ישראלי בדרום לבנון. הרעיון נידון לא רק בכלי תקשורת המזוהים עם הימין, אלא גם על ידי דמויות ציבוריות ובהן יועז הנדל וחבר ועדת החוץ והביטחון עמית הלוי. גם בטורים בעיתונות הישראלית הרחבה עלה מחדש הדיון בתפיסת מרחב הליטני. קצת היסטוריה: אנשי "ועד שליחי הארצות", בראשות חיים ויצמן ובהשתתפות נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין ואהרון אהרונסון, הגיעו לוורסאי עם העמדה שעליה הסכימו הארגונים הציוניים. ב־3 בפברואר 1919 הם פירטו בפני ועידת השלום קווי גבול נרחבים מאוד, גם אם לא הוצגו על גבי מפה. השטח שתואר כלל את כל ארץ ישראל המערבית כיום; חלק מדרום לבנון שהשתרע עד מדרום לצידון וכלל את נהר הליטני; את רמת הגולן; רצועה מעבר הירדן המזרחי שנשקה ממערב למסילת הרכבת החיג'אזית; ורצועה מסיני, בקו הנמתח בין רפיח לאל־עריש ועד לטאבה. מאז ועד היום, המפה ההיסטורית הזאת ממשיכה להופיע בשיח הערבי והאזורי בנוגע לתפיסות של גבולות ישראל ולפרשנויות הנוגעות לשאיפותיה הטריטוריאליות. לסיפור המלא ולאטלס בקישור: shaularieli.com/wp-content/upl… ניתן להורדה ללא תשלום להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות בין 2020 ל־2025 התרחש שינוי עמוק במערכת הארגונים היהודיים–אמריקאים כלפי ישראל והסכסוך. הנתונים מראים פער מתרחב: AIPAC כמעט חדל לעסוק בפתרון שתי המדינות לאחר 2023 ואינו מבקר את ישראל כלל. מנגד, J Street הגדיל משמעותית הן את הדגש על שתי מדינות והן את הביקורת על מדיניות הממשלה — בעיקר מאז 2023. ארגוני הביניים כמו AJC, ADL ו־IPF נעים לעבר ביקורת מדודה יותר, אך אינם מאמצים קו רדיקלי. הפדרציות כמעט אינן עוסקות בשיח המדיני. המסקנה ברורה: יהדות ארה״ב לא מדברת בקול אחד. אם ישראל תתעלם מהפיצול, היא תעמיק אותו. אם תנהל דיאלוג עם כל המחנות — גם הביקורתיים — היא תשמור על בסיס התמיכה האסטרטגי שלה. להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

Tamrur - Politography - Where Reality Meets Facts Between 2020 and 2025, a significant change took place in the way American Jewish organizations relate to Israel and the Israeli-Palestinian conflict. The data points to widening gaps between organizations: AIPAC has almost completely stopped addressing the two-state solution after 2023 and does not criticize Israel, while J Street has significantly increased both its emphasis on the two-state solution and its criticism of government policy, especially since 2023. Mid-spectrum organizations such as AJC, ADL, and IPF have moved toward a more measured critical approach, but have not adopted a radical line. The federations, for their part, are barely engaged in political discourse. The data suggests that American Jewry does not speak with one unified voice on these issues, and that there are substantial differences in how organizations approach Israel and the political process. For more, visit - politography.org.il To participate - pay.tranzila.com/tamrurpol Tamrur – Politography - Where Reality Meets Facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות ד"ר שאול אריאלי על השלכות העלייה באירועי טרור יהודי omny.fm/shows/editcont… להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות זמן ישראל: ד"ר שאול אריאלי: המלחמה מול איראן כמנגנון הסטה מהשאלה הפלסטינית zman.co.il/672080/ להרחבה באתר - politography.org.il להשתתפות - pay.tranzila.com/tamrurpol תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות