Sabitlenmiş Tweet

עשרת הדיבות לכותב ברשתות החברתיות.
לאחרונה אנו עדים לתעשייה של תביעות יח"צ והשתקה בעיקר כלפי הימין. לא מדובר בהתארגנות ספונטנית של בודדים ששמם הטוב נפגע, אלא בגופים עם כיסים עמוקים שהתגייסו לזרוע פניקה בימין בתקווה שהימין יפעיל על עצמו צנזורה עצמית לקראת הבחירות.
חלק גדול מאוד מהתביעות מופרכות ומגוחכות. מיליוני שקלים על זוטי זוטות ושטויי-שטויות כאשר המשותף לכולן הוא שעוד לפני שהתובע הגיש את התביעה, הוא כבר רץ לעדכן מעל כל פיד רענן שהתביעה הוגשה. הוא כמובן לא עושה את זה מתוך תאוות בצע או אג'נדה פוליטית, הוא תובע במיליונים רק כדי לנקות את הטוויטר והפייסבוק מהפייק-ניוז ורק "במקרה" זה כמעט תמיד מכוון נגד הימין.
אז חשוב להכיר מספר כללים שישמרו עליכם מתביעות דיבה ויאפשרו לכם להמשיך להביע את דעתכם בחופשיות, גם אם דעתכם עלולה חלילה להתפרש כביקורת כלפי אנשי שמאל או גרוע מכך – כתמיכה בבנימין נתניהו.
לפני שנצא לדרך חשוב לציין:
א. זה אינו ייעוץ משפטי, זהו אינו ייעוץ ובאופן כללי זה אינו כלום, השימוש על אחריותכם בלבד.
ב. הכללים והעצות התקבלו מעורך הדין שלומי וינברג, מומחה לתחום תביעות דיבה עם ניסיון רב שנים בתחום ומחבר הספר "מורה דרך לתביעות לשון הרע".
העצות באדיבותו, העמדות הפוליטיות באדיבותי. מדגיש שמדובר בכללי אצבע בלבד, ובכל מקרה של ספק, עדיף תמיד להתייעץ עם עו"ד.
נצא לדרך:
1. הבדל בין דעות לעובדות.
אם אתם מביעים דעה ציינו והדגישו שזו דעה, אם אתם מציינים עובדות חשוב שתוכלו להוכיח אותן, ואם הפרסום מכיל גם עובדות וגם פרשנויות, תדאגו שהמעבר יהיה ברור.
תזכרו - חופש הביטוי הוא ערך עליון בדמוקרטיה, בטח ובטח כאשר הביקורת מכוונת כלפי אדם בעל פרופיל ציבורי גבוה (פוליטיקאי, עיתונאי) ובנושא הקשור לפעילותו.
ועם זאת חשוב שהדעה לא תהייה מופרכת או הזויה, עמדה אישית תחשב כלגיטימית רק עד גבול מסוים - הקפיצות הלוגית מהעובדות למסקנות/דעות צריכות להיות סבירות, הגיונית ומנומקת.
2. דע את גבולות השיח לטוב ולרע.
לא כל ביקורת היא דיבה, לא כל עקיצה היא דיבה, לא כל גידוף הוא דיבה, לא צריך לפחד להעביר ביקורת. שימוש במילים כגון: טיפש, דביל או אפילו פשיסט יחשבו לרוב כהבעת דעה בגבולות המותר.
עם זאת, האשמות פליליות (רוצח, גנב, אנס), למשל, יחשבו כהוצאת דיבה חמורה והשימוש במילה נא-צי ונגזרותיה, אסור, גם אם אתם ממש ממש כועסים.
3. משיתוף פוסט שקר תרחק.
סימון לייק לפוסט לא יחשב כפרסום לשון הרע, למרות שהוא מהווה סוג של הזדהות עם הנאמר.
מנגד, שיתוף פוסט או ציוץ יחשב כפרסום מחדש ועלול לחשוף אתכם לתביעות דיבה - לכן הזהרו כאשר אתה משתפים פוסטים ממקור לא אמין.
אמנם אפשר לתבוע גם על שיתוף של כותב מוכר ואפילו של פוליטיקאי או ערוץ חדשות, אך הסיכוי ששיתוף כזה יוביל לתביעת דיבה נגדכם נמוך משמעותית מאשר שיתוף של כותב אנונימי שחושף מידע מכפיש שלא פורסם בשום מקום אחר.
4. אם פרסמת דבר שקר - תמחק.
כתבתם משהו שהתברר כלא נכון? שימרו צילום של הפוסט ומחקו אותו מיד.
אם טעיתם אין טעם להתחפר בטעות, הראו תום לב וצמצמו את הנזק למינימום על ידי הסרת הפרסום.
חשוב מאוד: לפני שאתם מוחקים צלמו את הפוסט המקורי כולל סטטיסטיקת הלייקים והתגובות.
אם התובע שיתף את הפוסט אצלו בעמוד כדי להראות כמה אתם איומים ובכך והקפיץ את החשיפה מ-3 לייקים ל-1000 שיתופים - ייתכן מאוד שזה יעזור להראות חוסר תום לב מצד התובע או יעזור להפחית את סכום הפיצוי.
5. "לכאורה" לא תגן עליך, "ככל הנראה" לא ישמור עליך.
רבים מוסיפים את המילים "לכאורה" ו-"ככל הנראה" כסוג של שכבת הגנה לפוסט.
חשוב להבין – אילו לא מילות קסם, ואם הוצאתם דיבה המילים האלו לא יגנו עליכם במרבית המקרים. יתכן וזה יפחית במעט את הפיצוי, אבל רק אם השופט ממש יחפש סיבה לבוא לקראתכם.
6. לא כל טעות היא דיבה, לא כל גידוף מצדיק תביעה.
על מנת שפרסום יהפוך לדיבה הוא צריך לעמוד בשני תנאים: גם לא נכון וגם עלול לבזות או להשפיל (לא חייבים להוכיח השפלה בפועל).
אם כתבתם משהו המהווה לשון הרע, אבל הוא נכון עובדתית, ויש גם עניין ציבורי לפרסם אותו – אתם מוגנים תחת הגנת "אמת הפרסום "("אמת דברתי") אפילו אם הביקורת ממש לא נעימה לאוזני התובע. בדומה לכך, אם הבעתם דעה בתום לב, ובאופן לא מוגזם, סביר שאתם מוגנים.
לדוגמה: אם אדם תבע אתכם כי טענתם שהוא משתף פעולה עם צה"ל, האם יש כאן דיבה? כמובן שלא, אף שופט לא יקבע שלשתף פעולה עם צה"ל פוגע בשמו הטוב של משתף הפעולה, גם אם הפרסום התברר כשגוי.
7. ציין את ההקשר ואת המקורות.
אם ערוץ חדשות פרסם דיבה וחזרתם עליה כעובדה מוגמרת אתם עלולים להיות חשופים לתביעת דיבה. אך אם הוספתם: "על פי הפרסום ב" וציינתם את המקור, אתם מרככים את המכה ויכולים לטעון "אמת דיברתי". גם מילים שמדגישות שהטיעון אינו עובדה אלא פרשנות (רצוי מנומקת ובגבולות ההיגיון) יעזרו מאוד.
כמובן שאם משהו נאמר במהלך הליך משפטי אז מותר לצטט את הנאמר, אך חשוב לציין שזו טענה של צד במשפט ולא עובדה מוגמרת.
8. לא יהפוך אדם את בית המשפט לגנון.
אתם בעיצומו של דיון מרתק בפייסבוק או בטוויטר בו שני הצדדים מטיחים אחד בשני גידופים באותה עצימות (שקרן, פשיסט, חולה נפש ושאר מיני ברכות). שניכם חשופים לדיבה, אך שניכם כנראה לא תראו שקל אם תבחרו לתבוע מהסיבה הפשוטה שבית המשפט הוא לא גנון.
עם זאת, זכרו שהפרופורציה חשובה – "אתה סוחר סמים" זו לא תגובה סבירה ל-"אתה שקרן".
9. אתם לא אחראים לתגובות, אבל תנהגו בחוכמה.
פרסמתם פוסט וקיבלתם תגובות, התגובות קיצוניות ואף שקריות. זה לא נעים, אבל זה לא הופך אתכם לאחראים על מה שאמר אדם אחר. עם זאת, במידה והתבקשתם למחוק תגובה או להסיר אותה ואתם מאמינים שאכן יש בה דיבה – תמחקו. אמנם מדובר בתחום אפור, אבל גם לא נכון להשאיר תגובה שקרית וגם לא נכון לקחת את הסיכון שהשופט יקבע תקדים בבית המשפט.
10. כנסו לפרופורציה אבל זכרו איפה אנו חיים.
גם אם נפלתם בלשונכם וגם אם הוצאתם דיבה בתום לב (ולא כחלק ממסע הכפשה רצוף שקרים שמטרתם היא לגרום בזדון נזק לשמו הטוב של אדם) בית המשפט לא יפסוק פיצויים בסכום של מיליוני שקלים כי קראתם למישהו נוכל או שקרן.
תביעות על סכומים מופרכים נועדו בדרך כלל לתקשורת ולא לבתי המשפט, הן ממומנות ומקודמות על ידי בעלי עניין שמחפשים כותרות על חשבון קורבן תורן, לרוב קורבן חסר אמצעים שיעדיף להתפשר מאשר להתעמת עם התובעים ולהסתכן בסכום שימוטט אותו כלכלית.
ועם זאת חשוב גם לזכור שלאחרונה ראינו לא פעם שופטים שנראה שהם פוסקים לפי אג'נדה אישית - קובעים סכומי ענישה גבוהים לאנשי ימין שנתבעו, ובמקביל פוסקים הוצאות משפט מופרכות לאנשי ימין שתבעו (או שפשוט דוחים תביעות מוצדקות שהם הגישו), אז תשמרו על הכללים ותתעלמו מכותרות יח"צ של תובעים סדרתיים.
===
ולסיום זכרו – מותר לכם לדבר, מותר לכם להביע דעה, מותר לכם להעביר ביקורת, מותר לכם להיות לא מנומסים ומותר לכם אפילו לריב עם אנשים שאתם לא אוהבים. מספר רב של תביעות שהוגשו בקול תרועה רמה נבעטו מבית המשפט בקול ענות חלושה. התובע ששיתף בגאווה את מלחמתו ב"מכונת הרעל" נעלם בבושת פנים כאשר התברר שהוא רק רצה לעשות כסף קל או ניסה להשתיק מתנגדים.
אז דברו חופשי, תשתפו כדי שגם אחרים ידברו ללא חשש, ובשום פנים אל תתנו למכונת ההשתקה לגרום לכם להפעיל צנזורה עצמית.

עברית


















