Tomer Simon, PhD
7.4K posts
@TomerSimon
Chief Scientist @Microsoft Israel R&D Center. Futurist, technology & innovation evangelist. Keynote speaker. Emergency management expert. Tweets are my own.
אני בישיבות צוות נותן סטטוס על המשימות שלא ביצעתי השבוע
בישראל לא מדווחים, מכתיבים. הכשל של התקשורת הישראלית בסיקור המלחמה הוא עצום, ובטח בכל מה שקשור להנדסת התודעה שלנו במהלכה. אני לא מצליח להבין למה הציבור ממשיך לקבל את מה שמשדרים לו. אני ויתרתי על החדשות כבר לפני כשלושה חודשים. במלחמה הנוכחית יש לי רק הבלחות קצרות של כמה דקות, ואז אני שוב מתנתק. אני צופה בכתבות ובידיעות, ובסוף שואל את עצמי מה למדתי. וברוב המוחלט של הסיקור החדשותי בישראל, התשובה היא כלום. לופים אינסופיים, מומחים כאלה ואחרים, הרבה זמן מסך, מעט מאוד הבנה, ובדרך כלל שום תובנה אמיתית. אבל מעבר לזה, נחשפת כאן גם שפה חדשה שבה מסקרים את המלחמה ואת מה שנעשה בה. אתחיל בעמית סגל, שלא נחשב בעיניי לעיתונאי אלא בעיקר פרשן. לאורך המלחמה הוא כותב שוב ושוב שההרוגים בישראל מטילים איראניים הם "נרצחים". אבל טילים לא רוצחים. טילים הורגים. וכשבוחרים שוב ושוב במונח "נרצחים", זו בחירה מכוונת. ויש לזה גם צד שני. אם טילים איראניים "רוצחים", אז האם גם מטוסי חיל האוויר "רוצחים"? והוא חזר על המונח הזה כמה פעמים. ועכשיו לסרטון ולתופעה רחבה יותר. משום מה, הכתבים הצבאיים החליטו להיות תוכים, ואפילו לא תוכים סטוכסטיים, של מערכת הביטחון. כמעט בכל שיחה על יירוטים, הכתב או הכתבת מוסיפים באופן רובוטי את האמירה "על פי מדיניות". זה רק מראה עד כמה התקשורת מגויסת, ועד כמה חלק מהכתבים הביטחוניים איבדו כל יכולת לפרש מציאות, להביא מחשבה עצמאית או להציע ביקורת או תובנה אמיתית. הם פשוט פולטים את מה שמערכת הביטחון מאכילה אותם. גם "סיכול" הפך למונח אוטומטי. לא מסכלים חיילי אויב. מסכלים מחבלים או פיגועים. כשמדברים על הרג חיילי אויב כעל "סיכול", זו לא רק בחירת מילים. זו מסגרת מחשבתית. וכך גם עם "הגנה קדמית". דובר צה"ל הכניס את המונח הזה כבר בשנה שעברה, אבל בפעילות הנוכחית בלבנון משתמשים בו שוב ושוב. במקום לומר תמרון צבאי בשטח אויב, הפכו את זה ל"הגנה קדמית". זו מכבסת מילים רצופה שמטרתה אחת. לכוון לנו את המחשבה ולעצב אותה כך שתתמוך אוטומטית. ממליץ לאמץ הקשבה אקטיבית וביקורתית למונחים שבהם משתמשים בטלוויזיה ובחלק מאתרי החדשות. סיכול. הגנה קדמית. רצח. הכול, אבל הכול, ״על פי מדיניות״.
בישראל לא מדווחים, מכתיבים. הכשל של התקשורת הישראלית בסיקור המלחמה הוא עצום, ובטח בכל מה שקשור להנדסת התודעה שלנו במהלכה. אני לא מצליח להבין למה הציבור ממשיך לקבל את מה שמשדרים לו. אני ויתרתי על החדשות כבר לפני כשלושה חודשים. במלחמה הנוכחית יש לי רק הבלחות קצרות של כמה דקות, ואז אני שוב מתנתק. אני צופה בכתבות ובידיעות, ובסוף שואל את עצמי מה למדתי. וברוב המוחלט של הסיקור החדשותי בישראל, התשובה היא כלום. לופים אינסופיים, מומחים כאלה ואחרים, הרבה זמן מסך, מעט מאוד הבנה, ובדרך כלל שום תובנה אמיתית. אבל מעבר לזה, נחשפת כאן גם שפה חדשה שבה מסקרים את המלחמה ואת מה שנעשה בה. אתחיל בעמית סגל, שלא נחשב בעיניי לעיתונאי אלא בעיקר פרשן. לאורך המלחמה הוא כותב שוב ושוב שההרוגים בישראל מטילים איראניים הם "נרצחים". אבל טילים לא רוצחים. טילים הורגים. וכשבוחרים שוב ושוב במונח "נרצחים", זו בחירה מכוונת. ויש לזה גם צד שני. אם טילים איראניים "רוצחים", אז האם גם מטוסי חיל האוויר "רוצחים"? והוא חזר על המונח הזה כמה פעמים. ועכשיו לסרטון ולתופעה רחבה יותר. משום מה, הכתבים הצבאיים החליטו להיות תוכים, ואפילו לא תוכים סטוכסטיים, של מערכת הביטחון. כמעט בכל שיחה על יירוטים, הכתב או הכתבת מוסיפים באופן רובוטי את האמירה "על פי מדיניות". זה רק מראה עד כמה התקשורת מגויסת, ועד כמה חלק מהכתבים הביטחוניים איבדו כל יכולת לפרש מציאות, להביא מחשבה עצמאית או להציע ביקורת או תובנה אמיתית. הם פשוט פולטים את מה שמערכת הביטחון מאכילה אותם. גם "סיכול" הפך למונח אוטומטי. לא מסכלים חיילי אויב. מסכלים מחבלים או פיגועים. כשמדברים על הרג חיילי אויב כעל "סיכול", זו לא רק בחירת מילים. זו מסגרת מחשבתית. וכך גם עם "הגנה קדמית". דובר צה"ל הכניס את המונח הזה כבר בשנה שעברה, אבל בפעילות הנוכחית בלבנון משתמשים בו שוב ושוב. במקום לומר תמרון צבאי בשטח אויב, הפכו את זה ל"הגנה קדמית". זו מכבסת מילים רצופה שמטרתה אחת. לכוון לנו את המחשבה ולעצב אותה כך שתתמוך אוטומטית. ממליץ לאמץ הקשבה אקטיבית וביקורתית למונחים שבהם משתמשים בטלוויזיה ובחלק מאתרי החדשות. סיכול. הגנה קדמית. רצח. הכול, אבל הכול, ״על פי מדיניות״.
מה אתם, אנחנו, באמת יודעים על מבצע “שאגת הארי”? במהלך השבת, הדבר הכי חשוב לראש הממשלה היה לפרסם שלושה דברים: 1. לפרסם בהצהרה הראשונה את שם המבצע 2. לפרסם בהצהרה השנייה את סמל המבצע 3. לפרסם תמונה שלו עם מפה וספר על מלחמת העולם השנייה נרטיב וקיבוע תפיסת מציאות. אלה שני הדברים הכי חשובים לראש הממשלה שלנו. על פי הסיפור בתקשורת הישראלית, צה”ל, בעיקר חיל האוויר ואמ”ן, הוציאו מבצע חסר תקדים. המטס הגדול בהיסטוריה של החיל. 200 מטוסי קרב. 500 יעדים. 40 בכירים חוסלו. חמנאי חוסל. זה מרשים. וזה גם נכון. אבל יש פה מישהו נוסף שנלחם לצידנו. מישהו שולי כזה, שבנה את אחד מריכוזי הכוח הצבאי הגדולים בעולם באזור קטן. ועל זה התקשורת הישראלית כמעט לא מדברת. אז מה ארה”ב באמת עושה פה? מבצע "Epic Fury" הוא שם המבצע האמריקאי. לפי פיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM), זהו “הריכוז האזורי הגדול ביותר של כוח אש אמריקאי בדור”. הכוחות שלהם כוללים, בין השאר, 2 נושאות מטוסים (USS Lincoln ו-USS Ford), 18 ספינות קרב נוספות כולל משחתות וסיירות, מאות מטוסי קרב, מפציצים ומטוסי תדלוק מכל הסוגים. 41% מכל ספינות המלחמה של חיל הים האמריקאי נמצאות כאן. הריכוז הימי הגדול ביותר מאז פלישת עיראק ב-2003. הנשק האמריקאי טילי טומהוק ממשחתות, טילים בליסטיים (ATACMS) ממשגרי HIMARS קרקעיים, מטוסי F-22, F/A-18, F-35, ולראשונה בהיסטוריה גם שימוש במל“טים התקפיים חד-פעמיים (LUCAS) בעלות של 35 אלף דולר ליחידה. שישה זרועות צבא אמריקאיים מעורבים במבצע. אז מה חלוקת העבודה? לפי ניתוח של מרכז המחקרים האמריקאי CSIS, היתה חלוקת עבודה ברורה בין ארה”ב לישראל. ישראל אחראית על חיסול ממוקד של המנהיגות ואספקת מודיעין בזמן אמת. ארה”ב אחראית על השמדת תשתיות צבאית רחבת היקף בכל רחבי אירן, כולל טילים, הגנה אווירית, בסיסים ימיים, מערכות נשק, תשתיות גרעין, ושרידי התוכנית הגרעינית. טראמפ בקולו אמר שהוא לא אחראי לתקיפת המנהיגות האיראנית. זו לא הגבלה חוקית. זו הכחשה לצרכים פוליטיים-פנימיים. ישראל מבצעת את החיסולים, ארה”ב שומרת על מרחק פוליטי. והנה משהו שכמעט אף אחד לא דיווח עליו: היום פורסם שארה”ב ירתה טילים בליסטיים מסוג ATACMS ממשגרי HIMARS קרקעיים על יעדים באירן. טילים בליסטיים. מהקרקע. על אירן. הטווח של הטילים האלה הוא כ-300 ק”מ, מה שאומר שהם הוצבו בשטח אחת ממדינות המפרץ. הצבת משגרי טילים התקפיים על אדמת מדינה שכנה זו לא “סיוע טכני”. זו השתתפות פעילה במתקפה. ואולי זה מסביר למה אירן תקפה את כל מדינות המפרץ בתגובה. והדבר הכי חשוב כמעט פיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM) הוא זה שמנהל את הלחימה בכל המרחב. הוא זה שמאשר, מתאם ומאפשר את פעילות חיל האוויר הישראלי בשמי המזרח התיכון ואירן. הוא זה שמפעיל את מערך ההגנה האווירית על כל האזור. ישראל לא יכולה היתה לפעול ללא אישור אמריקאי. חיל האוויר פועל בתוך המעטפת שארה”ב יצרה ומגנה. המבצע הזה לא היה אפשרי בלי ארה”ב. זה עובדה. אבל הבעיה היא לא רק המבצע הזה. מאז ה-7 באוקטובר, התקשורת הישראלית נכשלת שוב ושוב בתפקיד הבסיסי ביותר שלה, והוא לספק לתת לנו את התמונה המלאה של הנעשה. אבל כשהתקשורת הישראלית מציירת את זה כמבצע ישראלי בלבד, היא משרתת את הנרטיב של הממשלה ולא את האמת. היא ממשיכה לשרת את אותו נרטיב - ישראל מנצחת, ישראל מובילה, ישראל מחליטה. למרות שזה פשוט לא המצב. אבל איפה השאלה הכי חשובה? מה אחרי?! מדינת ישראל יוצאת למבצעים צבאיים שוב ושוב, אבל לא עוסקת בכלל בניסיון להשגת הסכמים מדיניים שירתמט את הניצחונות הצבאיים לכדי דיפלומטיה בונה. גם את זה התקשורת לא שואלת. והציבור, אנחנו, בטח שלא.
נתניהו חזר בשכרון כוח ובאגו-טריפ מלאים - שוב. הפעם הקודמת שזה קרה היה לאחר הופעתו בקונגרס באוגוסט 2024, ולאחר החיסולים המוצלחים. בכל פעם שהוא באגו-טריפ כזה הוא מאבד יותר ויותר קשר עם המציאות. ה"נאמנות" עליה כותב בן כספית, @BenCaspit, היא לא הנאמנות שאנחנו חושבים עליה- loyalty. היא נאמנות מסוג אחר, כזו שטראמפ 2.0 דורש מהסביבה שלו - היא נקראת באנגלית fealty. מונח שמגיע מהפיאודליזם בהם הווסאל נשבע נאמנות למלך. אבל זו נאמנות שמגיעה עם שליטה ובעלות מלאים על הוסאל. אין מקום לסתם "פקידים" במצב כזה, אלא רק לווסאלים שעושים את דברו. כמו שר הביטחון. וגם לגבי העובדה שכספית מציין שעכשיו "ישראל נכנסת לעידן הדיקטטורה" אני לא מסכים. כתבתי על זה ביולי 2024, שם התרחשה נקודת שבר מבחינתי וטענתי שאז עברנו לשלב הדיקטטורי הגלוי של ישראל. אין יותר מסיכות, אין יותר מעצורים. כל מה שכתבתי ביולי הקצין והעצים מאז. אנחנו רואים בשבועות האחרונים כי שרים קוראים כבר לא לציית לבג"צ, לא להכיר בבית המשפט העליון, ולא להכיר בנשיא בית המשפט העליון (שהוא אחד מסמלי השלטון של מדינת ישראל). נתניהו לא רוצה בשובם של החטופים, החיים או המתים. הוא ושריו הכשילו את העסקאות ואת המו"מ במשך שנה. הוא יודע את מצבם, והוא יודע שהמראות שהיו בתקשורת בשבת הקודמת רק פוגעים בו. גם טראמפ מאוד לא אהב את המראות האלה, והוא לא רוצה מראות נוספים כאלה במשמרת שלו. נתניהו מעדיף לחדש את הלחימה, "להשמיד" את חמאס, ולשטח את עזה לחלוטין. לא סתם גם הוא לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית. גפני היה ברור מאוד מה תהיה התוצאה שלה. ניתן יהיה לסיים את המלחמה כך שרק "שני פקידים" של שני ארגונים יישאו בכל האשמה והאחריות. וכך, ניתן יהיה להשאיר את הכל ואת כולם קבורים מתחת להריסות עזה והריסות המדינה ומוסדותיה, כדי שאף אחד לא ייראה יותר מראות "קשים לצפייה". "ושהמדינה תישרף".
מה אתם, אנחנו, באמת יודעים על מבצע “שאגת הארי”? במהלך השבת, הדבר הכי חשוב לראש הממשלה היה לפרסם שלושה דברים: 1. לפרסם בהצהרה הראשונה את שם המבצע 2. לפרסם בהצהרה השנייה את סמל המבצע 3. לפרסם תמונה שלו עם מפה וספר על מלחמת העולם השנייה נרטיב וקיבוע תפיסת מציאות. אלה שני הדברים הכי חשובים לראש הממשלה שלנו. על פי הסיפור בתקשורת הישראלית, צה”ל, בעיקר חיל האוויר ואמ”ן, הוציאו מבצע חסר תקדים. המטס הגדול בהיסטוריה של החיל. 200 מטוסי קרב. 500 יעדים. 40 בכירים חוסלו. חמנאי חוסל. זה מרשים. וזה גם נכון. אבל יש פה מישהו נוסף שנלחם לצידנו. מישהו שולי כזה, שבנה את אחד מריכוזי הכוח הצבאי הגדולים בעולם באזור קטן. ועל זה התקשורת הישראלית כמעט לא מדברת. אז מה ארה”ב באמת עושה פה? מבצע "Epic Fury" הוא שם המבצע האמריקאי. לפי פיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM), זהו “הריכוז האזורי הגדול ביותר של כוח אש אמריקאי בדור”. הכוחות שלהם כוללים, בין השאר, 2 נושאות מטוסים (USS Lincoln ו-USS Ford), 18 ספינות קרב נוספות כולל משחתות וסיירות, מאות מטוסי קרב, מפציצים ומטוסי תדלוק מכל הסוגים. 41% מכל ספינות המלחמה של חיל הים האמריקאי נמצאות כאן. הריכוז הימי הגדול ביותר מאז פלישת עיראק ב-2003. הנשק האמריקאי טילי טומהוק ממשחתות, טילים בליסטיים (ATACMS) ממשגרי HIMARS קרקעיים, מטוסי F-22, F/A-18, F-35, ולראשונה בהיסטוריה גם שימוש במל“טים התקפיים חד-פעמיים (LUCAS) בעלות של 35 אלף דולר ליחידה. שישה זרועות צבא אמריקאיים מעורבים במבצע. אז מה חלוקת העבודה? לפי ניתוח של מרכז המחקרים האמריקאי CSIS, היתה חלוקת עבודה ברורה בין ארה”ב לישראל. ישראל אחראית על חיסול ממוקד של המנהיגות ואספקת מודיעין בזמן אמת. ארה”ב אחראית על השמדת תשתיות צבאית רחבת היקף בכל רחבי אירן, כולל טילים, הגנה אווירית, בסיסים ימיים, מערכות נשק, תשתיות גרעין, ושרידי התוכנית הגרעינית. טראמפ בקולו אמר שהוא לא אחראי לתקיפת המנהיגות האיראנית. זו לא הגבלה חוקית. זו הכחשה לצרכים פוליטיים-פנימיים. ישראל מבצעת את החיסולים, ארה”ב שומרת על מרחק פוליטי. והנה משהו שכמעט אף אחד לא דיווח עליו: היום פורסם שארה”ב ירתה טילים בליסטיים מסוג ATACMS ממשגרי HIMARS קרקעיים על יעדים באירן. טילים בליסטיים. מהקרקע. על אירן. הטווח של הטילים האלה הוא כ-300 ק”מ, מה שאומר שהם הוצבו בשטח אחת ממדינות המפרץ. הצבת משגרי טילים התקפיים על אדמת מדינה שכנה זו לא “סיוע טכני”. זו השתתפות פעילה במתקפה. ואולי זה מסביר למה אירן תקפה את כל מדינות המפרץ בתגובה. והדבר הכי חשוב כמעט פיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM) הוא זה שמנהל את הלחימה בכל המרחב. הוא זה שמאשר, מתאם ומאפשר את פעילות חיל האוויר הישראלי בשמי המזרח התיכון ואירן. הוא זה שמפעיל את מערך ההגנה האווירית על כל האזור. ישראל לא יכולה היתה לפעול ללא אישור אמריקאי. חיל האוויר פועל בתוך המעטפת שארה”ב יצרה ומגנה. המבצע הזה לא היה אפשרי בלי ארה”ב. זה עובדה. אבל הבעיה היא לא רק המבצע הזה. מאז ה-7 באוקטובר, התקשורת הישראלית נכשלת שוב ושוב בתפקיד הבסיסי ביותר שלה, והוא לספק לתת לנו את התמונה המלאה של הנעשה. אבל כשהתקשורת הישראלית מציירת את זה כמבצע ישראלי בלבד, היא משרתת את הנרטיב של הממשלה ולא את האמת. היא ממשיכה לשרת את אותו נרטיב - ישראל מנצחת, ישראל מובילה, ישראל מחליטה. למרות שזה פשוט לא המצב. אבל איפה השאלה הכי חשובה? מה אחרי?! מדינת ישראל יוצאת למבצעים צבאיים שוב ושוב, אבל לא עוסקת בכלל בניסיון להשגת הסכמים מדיניים שירתמט את הניצחונות הצבאיים לכדי דיפלומטיה בונה. גם את זה התקשורת לא שואלת. והציבור, אנחנו, בטח שלא.
גורמי הערכה בישראל: בעקבות תקיפות צה״ל המשטר האיראני לא יכול כרגע לייצר יותר טילים. 70% מהמשגרים של איראן הושמדו
🚨🇮🇱🇮🇷במסגרת פעולת התגמול של ישראל נגד איראן הותקפו 12 "מערבלים פלנטריים" שמהווים מרכיב קריטי בתכנית הטילים הבליסטיים של איראן, כך לפי שלושה מקורות ישראלים 🤔למה זה חשוב: "המערבלים הפלנטריים" משמשים לייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים ארוכי טווח והשמדתם פוגעת בצורה קשה ביותר ביכולת של איראן לחדש את מלאי הטילים שלה 🇨🇳מקורות ישראלים אמרו כי מדובר בציוד מתוחכם ביותר שאותו איראן אינה יכולה לייצר בכוחות עצמה ונדרשת לרכוש אותו בסין. ייצור מחודש של הציוד הזה עשוי להימשך לפחות שנה 🚀מקורות ישראלים ציינו כי בפעולה הותקפו ארבע סוללות הגנה אווירית מדגם S300 שהיו במיקומים אסטרטגיים שהגנו על טהראן ועל מתקני גרעין ואנרגיה באיראן 🏭כמו כן הותקפו מפעל לייצור כטב"מים ובוצעה תקיפה "סמלית" על מתקן בעיר פרצ'ין בו בוצעה בעבר פעילות למחקר ופיתוח של נשק גרעיני
