יואב רביד

היום לפני שנה התחלתי לכתוב את הספר שלי - מנגנונים של חירות: חֶסרי הליבירליזם המודרני ואיך לתקן אותו הוא עוסק ברעיונות שאני מתעניין בהם כבר לפחות שש שנים. לפני שנה, מישהו איתגר אותי לגבי ליברליזם. ניסחתי לו בהודעה את הפרספקטיבה שגיבשתי לאורך כל השנים האלה, והגעתי למסקנה ששווה להרחיב אותה למאמר, כי אני לא מכיר אף אחד שאומר את אותם דברים. אז התחלתי לעבוד על המאמר, ואחרי בערך חודש של עבודה, הבנתי שמה שאני עובד עליו הוא הרבה יותר מ"מאמר" - הוא צריך להיות ספר. זו פעם ראשונה שאני כותב עליו בהרחבה בטוויטר. הנה תיאור יותר מפורט שלו: --- הציביליזציה המערבית מבוססת על הרעיון שעקב יכולותינו המוגבלות אין לנו את הזכות לכפות את רצוננו על אחרים ולכן יש לנו את הזכות השווה לחירות. מתוכו נובעת המסורת של זכויות אדם, דמוקרטיה, שיח חופשי, ושוק חופשי. הרעיון הזה נקרא ליברליזם, והליברליזם נמצא בסכנה. הוא כעת חווה מתקפה בכל החזיתות. יותר ויותר אנשים מטילים את האשמה לבעיות העומדות בפני האנושות ולחוסר יכולתנו לפתור אותן על כישלון ביסוד הליברליזם, ודוחפים לעבר אלטרנטיבות אנטי-ליברליות. עם זאת, נראה שאפילו תומכי הליברליזם לא מבינים אותו היטב, ולא מצליחים לתת תשובות מספקות לביקורת נגדו. ספר זה לוקח ברצינות את החסרים בליברליזם המודרני, אך טוען שעקרונות היסוד שלו נכונים. שיישום נכון שלהם הוביל לקדמה ושגשוג. וכישלונותיהם נבעו מהבנה שגויה ויישום קלוקל. כדי לפתור את הבעיות הגדולות שעומדות בפנינו וליצור חירות ושגשוג נרחבים, ספר זה מציע חזון מקיף וחדש לליברליזם אשר מכסה למעלה מ20 נושאים בהם עקרונותיו מיושמים באופן קלוקל ומסוכן, ומציע פתרונות שתואמים אותם. --- לא קל לי להשיל את הספק העצמי ולומר את זה, אבל - אני מאמין שהחשיבות של הספר הזה היא עצומה. הוא עדיין לא קרוב לסיום, בנתיים כתבתי 15,000 מילים, אבל אני עובד עליו כל יום (זה מתבטא בעיקר במחקר, לא בכתיבה). אם זה נשמע לכם מעניין, מוזמנים לעקוב (עדיין אין לי את הביטחון לבקש תמיכה כספית 😅). אני בטח אכתוב פה (ובחשבון האנגלי שלי @yoav_ravid) הרבה בנושאים האלה, וכמובן אעדכן לגבי התקדמות הספר. אני גם מתכנן להתחיל פודקאסט ומדי פעם לפרסם מאמרים (רק צריך לבנות אתר שאני מרוצה ממנו). בנתיים אשמח מאוד לשיתופים :)

בנתיים אני ממש מרוצה מהמעבר לכתוב רק ב @yoav_ravid, אבל עוד יש אנשים שעוקבים אחריי כאן שהייתי שמח אם יבואו לעקוב אחריי גם שם.

הרבה זמן לא כתבתי כאן, אז הנה כמה עדכונים - אמל"ק: אני עובר לכתוב רק בחשבון האנגלי (@yoav_ravid, תנו עוקב), עברתי מפרדס חנה לרחובות, התחלתי ללמוד כלכלה בפתוחה, ואני מחפש עבודה. וגם, איך מתקדמים הספר ושאר הפרויקטים שלי. -- לפני חצי שנה התפטרתי מהעבודה בקיר טיפוס בפרדס חנה בעקבות מחלוקת עם המנהל. רציתי למצוא עבודה חדשה אבל גם התבאסתי על (חוסר) האופציות שהיו לי. בערך באותו הזמן הגעתי למסקנה שפרדס חנה היא לא המקום הנכון בשבילי - זו עיר נעימה וכיפית, אבל היא מושכת לכיוון שונה משאני רוצה ללכת אליו, וזה מושך אנשים שונים משאני רוצה להיות בסביבתם (מצאתי גם את האנשים שלי בפרדס חנה, אבל הם היו מיעוט ולעיתים קרובות גם הרגישו כמוני). ועכשיו כשגם לא הייתה לי עבודה, היה אפילו פחות שהחזיק אותי בפרדס חנה. כבר בעבר ניסיתי לחשוב איזה עיר יותר תתאים לי, והגעתי למסקנה שזו כנראה תהיה עיר עם מוסד אקדמי דומיננטי. הערים עם המוסדות האקדמיים הגדולים (ת"א, ירושלים, חיפה) לא רלוונטים כי קורים בהם עוד המון דברים לא קשורים, וזה גובר על ההשפעה של האוניברסיטאות. העיר היחידה שהייתה נראית לי תואמת לתיאור הייתה רחובות, עם מכון ויצמן והפקולטה לחקלאות (גם המרכז האקדמי פרס, טכנית, אבל אני כבר חודשיים כאן ועדיין לא פגשתי מישהו שלומד שם). לא הכרתי את רחובות בכלל, אבל התחלתי לשקול ברצינות לעשות את המעבר (מה שגם הקשה עוד יותר על למצוא עבודה בפ"ח). אחרי כמה פעמים שבאתי לבקר ולראות דירות (זה סיפור עם עליות ומורדות בפני עצמו, אבל אני אפסח עליו לבינתיים) קיבלתי רושם שיש אמת בהשארה שלי, אז החלטתי לקפוץ למים וחתמתי על חוזה בדירת שותפים בשכונה צמודה למכון ויצמן שבה האנשים שאני רוצה לפגוש נוטים לגור. תוך כדי, גם סידרתי לעצמי לעבוד בקיר טיפוס שכאן, אבל כבר מיציתי ואני רוצה למצוא משהו אחר שיותר מנצל את היכולות שלי, ושגם מתגמל יותר בהתאם. עכשיו אני גר כאן כבר חודשיים, והעיר לגמרי התעלתה על הציפיות שלי. הכרתי המון חבר'ה מויצמן דרך השותף שלי שחוקר שם מדעי המוח וכבר יצרתי חברויות חדשות. יש גם הרבה מפגשים חברתיים שאני נהנה ללכת אליהם. רק נשאר למצוא בת זוג ;) החודשים אחרי ההתפטרות וסביב המעבר היו מאוד לחוצים עבורי, ולא היה לי את הפנאי המנטלי שאני צריך כדי להתרכז בספר, אז כמעט ולא התקדמתי איתו. לאחרונה, אחרי שהשתקעתי ברחובות, חזרתי לעבוד עליו. הספקתי גם להקליט ראיון עם דרור גולדברג לפודקאסט שאני רוצה להפיק, והתחלתי לעבוד על אתר אינטרנט בשביל עצמי. ועכשיו גם התחלתי קורס מבוא למיקרו בפתוחה. הייתי רוצה גם להעביר הרצאות על הנושאים שאני עוסק בהם, אז אני שוקל להתחיל לקדם גם את זה. מקווה שאני אצליח לג'גל את כל הדברים האלה בלי שחלקם יפלו מאחור. לכתוב ברשתות חברתית לא בא לי טבעי - בכללי נראה שיש לי איזה חרדת פרסום - אבל זה חשוב לי כי אני רוצה להפיץ את הרעיונות שלי ולקבל עליהם פידבק, וכשיגיע היום ואני אהיה מוכן לפרסם את הספר שלי, אני רוצה שכבר יהיה לי קהל ומוניטין, במקום שאני אצטרך להתחיל לבנות אותם מאפס באותו רגע. פתחתי חשבון נפרד לעברית ולאנגלית כי רציתי לפנות גם לקהל גלובלי, וגם לקהל ישראלי כקהל ישראלי (ולא רק כחלק בלתי-מובדל בתוך הקהל הגלובלי), וזו נראתה לי הדרך הכי נכונה לעשות את זה. בין אם זה נכון או לא באופן כללי, נראה שזו לא הדרך הנכונה בשבילי, כי אני מפרסם מעט והאלגוריתם לא אוהב את זה, והחיכוך הנוסף שנוצר מלהחליט איפה לפרסם מה גורם לי לפרסם אפילו פחות. אז מכיוון שהרוב המוחלט של הקהל הישראלי שאני פונה אליו יודע אנגלית, אני אפרסם מעכשיו רק באנגלית, בחשבון השני שלי, @yoav_ravid. אשמח אם תתנו עוקב. אני בטח עדיין אגיב בעברית לפוסטים בעברית, ואולי מדי פעם אפרסם איזה פוסט או שרשור בעברית. אני מקווה להתחיל לכתוב יותר אחרי השינוי הזה.

@AsherAharonov לא יודע. גם אם כן, לפנות הרים של בירוקרטיה זה לא טריוויאלי

@YoavRavidHe לא אמרו שממשל טראמפ מגבה אותם?

במזכר פנימי, אלטמן אומר ש-open ai תצטרך 250 גיג׳הוואטס חשמל - פלוס מינוס כמו הודו. קייס חזק למעבר לאנרגיה גרעינית, מישהו יודע מה הולך עם הסקטור?

@MyrbRht @existsShachar אז נראה לי סבבה. כשמשהו נראה לך מוזר/לא ברור תחזרי למקור

@existsShachar לעצמי בעיקר. אני צריכה לקרוא ולסכם ולהציג נקודות מרכזיות

האם יש סיבה ממש טובה לא לתת קלוד לתרגם לי מאמרים מאנגלית לעברית? אני יכולה להתאמץ אבל הזמן שלי יקר מדי, אני צריכה לסיים את הפדרליסט ואת המטלה המחורבנת במיקרו וחיילים שצריכים טיפול זוגי ובישולים לשבת החיים קצרים מדי בשביל מאמר באנגלית

בפרק הקודם: x.com/YoavRavidHe/st…

אנחנו בתחילתה של מהפכה cultivated-x.com/milk-and-dairy…

@SimiSpolter @itamarcaspi ממליץ על הספר Land is a Big Deal של Lars Doucet

@itamarcaspi האמת שהאימפריה הרומית שלי בשבוע האחרון זה המיסוי על הקרקע וההשפעה בחברות שונות (ערבית, בדואית, חרדית)

דלפ: מיסוי זה אחד הנושאים הכי מעניינים בכלכלה. נוגע בהכל: מיקרו, מאקרו, התנהגותי, היסטוריה, תיאוריה, אמפיריקה, פיסקלי, מוניטרי, סטטי, דינמי, בין דורי...

@nitzandfux האם את הספר הזה כדאי לקרוא באופן מעמיק או באופן שטחי ומהיר?

״איך לקרוא ספר״ נחשב לקלאסיקה שתמיד חשבתי שאין טעם לקרוא אותה. מה כבר ספר על קריאת ספרים ילמד אותי? טוב, לא מעט. אולי הדבר הכי חשוב שאני לוקח מהספר הוא שזה בסדר לקרוא את רוב הספרים באופן שטחי ומהיר.

השנה היא 2012 ואנשים ברחבי העולם: א׳ מתרשמים מהצמיחה המהירה של סין; ב׳ חושבים שוושינגטון ובייג׳ינג יחיו יחד, כ-G2. רק כשלוקחים בחשבון את הרקע הזה אפשר להתרשם מהניתוח האסטרטגי המבריק של לוטוואק, שזיהה נכונה כבר אז ש: א׳ העלייה הכלכלית המהירה של סין תביא לתגובת נגד. ב׳ בהיעדר יכולת למלחמה גדולה (נשק גרעיני), המאבק בסין יהיה בעיקרו גיאו-כלכלי. המעניין הוא שלוטוואק חזה שאם הצמיחה הכלכלית של סין תאט, המדינות סביבה ימתנו את תגובתן אליה. ובאמת היום אנו רואים את יפן והודו מנסות למצוא מודוס ויוונדי נוח לשני הצדדים.

@GeoLi_Cats Land Value Capture זה מונח שמשתמשים בו

@YoavRavidHe או לכידת ערך משאבים

זה ליטרלי אינסוף אחוז יותר ממה שאמור להיות

@Nahalati מה יהיה יותר גרוע, אם ימותו כל האריות / כל הנמרים, או חצי מכל האריות וחצי מכל הנמרים? אם פרטים של קבוצה מסויימת נושאים איתם תכונות ותרבות שיש להם ערך כלשהו בפני עצמם, אז כן יש ערך נוסף שאובד אם כולם נעלמים, מעבר לערך שאובד כתוצאה מהיעלמות כל אינדיבידואל.

דאגלס מארי משחק לידי האנטישמים הקולקטיביסטיים. אין שום משקל יתר מוסרי להיעלמות של עמים באמצעות רצח לעומת רצח אינדיבידואלים. זו טענה שמסריחה מקולקטיביזם ומתדלקת את תנועת ה"גאזה ג'נוסייד". בסוף בסוף הטיעונים האלה שמניחים את עליונות הקבוצה על פני הפרט מצדיקים רצח של פרטים.

@GeoLi_Cats אפשר לקרוא לזה Land Value Compensation, אולי

@GeoLi_Cats אוקיי, Fair Enough

@tallouria @yairlapid קיבלתי :)

@YoavRavidHe @yairlapid מתישהו בימים הקרובים

ב 24 השעות האחרונות נפגשתי עם שני ראשי ממשלה לשעבר. שניהם הבטיחו לקרוא את הספר. יאיר לפיד הוא הראשון (שבמקרה פתח את הספר בדיוק בפרק על הורים שעוברים דירה כדי לשפר חינוך לילדים והיה משועשע כי רגע לפני כן סיים שיחה על זה). וכן, כתבתי לו, כמו לכל הבכירים שאפגוש, הקדשה מכל הלב.

@orshprintsin עזוב, זה מסביר הכל אחי.

אני סימפ גדול של אקונומטריקה בגלל העיסוק האובססיבי בשאלות של סיבתיות והניסיון לבודד כזו. בהגזמה, כלכלנים בכלל לא מסתכלים על סטטיסטיקות כאלו בגלל שהןחסרות משמעות. למה אמריקאים ישנים פחות? לא יודע, אולי מסכים, אולי תאורת רחוב, אולי כי הם עובדים יותר, אולי כי כמה אפשר לישון

@RokoMijic "but the losing side (Axis) just went on vibes" Worse, they went on ideology youtube.com/watch?v=5agLW7…

One thing that's not particularly well known about WWII is that the winning sides (USSR, Britain, America) all had quite sophisticated mathematical-rational war planning departments which would use operations research mathematics to calculate optimal strategies and resource allocations, but the losing side (Axis) just went on vibes. A lot of German, Italian and Japanese allocation of resources was extremely irrational and not backed by evidence. Germany could have won WWII and probably also WWI by building the right navy (all submarines and carriers, no capital ships) and starving Britain out, and by focusing its air power on naval strike missions rather than attacking cities which was useless. WWII was a war that was won by science and rationality and lost by basically good old fashioned vibes and instinct. You might dismiss this as incelligence but I think it's pretty applicable to real life: success almost never happens at scale by just vibing and doing what feels right

@daardos @OriKatz3 אולי לא בדיוק מה ששאלת, אבל ברנדון סנדרסון כתב 12 ספרים לפני שפירסמו את אחד הספרים שלו

@the_yaniv כשאיינשטיין נשאל לגבי האפשרות שהניסוי של אדינגטון יסתור את התאוריה שלו, הוא ענה: “Then I’d simply feel sorry for the good lord; the theory is true anyhow.”

יש כמובן אפשרות שלישית ומה שקורה לרוב: הניסוי דפוק. התאים הזדהמו, העכברים נבהלו מרעש השיפוצים במעבדה ליד, הגלאי היה מכוייל אבל לאינצ'ים. הנסיין היה עייף והצריח בין הדוגמאות. הקוד בפייתון היה עם באג. ראיתי כבר הכל ועוד לא ראיתי כלום

@ShaiCorfas @Idaneretz

@Idaneretz תאוריית הקונספירציה שלי היא שכל תאורייות הקונספירציה הן בעצם קונספירציה. זו הדרך שלהם לשלוט עלינו.

מודה שלא יצא לי להיתקל בדבר כזה ממקור ראשון, אבל אני שומע את זה לא מעט ממקור שני וזה ביזאר. תפיסת המציאות הבסיסית של אנשים מתערערת, וזה מסוכן. בכנות אני קצת מבין למה זה קורה על רקע העומס הבלתי נגמר של אירועים ביזאריים, אבל ברגע שאין אמת יותר, הפוליטיקה הופכת לקרב סיפורי סבתא.

@stam_bot @SagiBarmak @Hamutal1 לא רצוי לחוקק חוק נגד כל דבר פסול

@SagiBarmak @Hamutal1 אתה חושב שצריך לשנות את החוק?

המלחמה, כידוע, נגמרה. שזו דרך אחרת לומר שאין שום הצדקה להמשך קיומה של הממשלה הנוכחית, הכנסת מוכרחה להתפזר והמנדט לשוב לידי הציבור. כל יום שבו הממשלה הנוכחית ממשיכה לאחוז בכוח שלטוני הוא עלבון לנורמות ולתרבות הדמוקרטית שלנו.