Shay Zakov

אחרי פרופ' גילי רגב יוחאי, גם מו"ל "הארץ" משבח את כתבתו של עידו אפרתי על הקלטת ממשרד הבריאות וחושב שמדובר ב-"סיכום הולם". גם הוא לא הקשיב לקלטת, לא הבין מה הוא שומע, או חמור יותר - הקשיב, הבין, ובחר במודע לשקר לציבור. איזה מבין האפשרויות נכונה @AmosSchocken1?

RT @YaffaRaz: לפני יותר מעשרים שנה פרסם הסוציולוג קווין דיואי מאמר שבעיניי הוא מכונן – Epidemics, Panic and Power: Representations of Measl…

@PapaGrishka x.com/ZakovShay/stat…

עברתי דברים בחיים והמסקנה שלי שאני בעד השמדה של מדינה סוציאליסטית ציונית. אני אתמוך במדינה ימנית שמאפשרת חופש מוחלט ומינימום מיסים. חופש דיבור מוחלט ותרבות נשק. קהילה ומשפחה נמצאים במרכז ההשפעה. בעצם אני בעד תרבות מזרחית. במזרח התיכון צריך לכונן מדינה מזרחית אמיתית

@IdoWolf1 @LmnLwnh תוכל להראות איפה בדיוק נבדקה בטיחות החיסון במחקר שהעלת?

@LmnLwnh אני מעלה מחקרים שפורסמו בעיתונים הטובים ביותר. אם יש לך ספקות לגבי היושרה במחקר- את מוזמנת לפנות למערכת העיתון כדי שיבדקו.

סרטן צוואר הרחם הוא השכיח ביותר בצעירות בישראל, בפער ענק מהשאר. נתונים חדשים מארה״ב- במדינות בהן אחוז החיסון גבוה שיעורי הסרטן ירדו ב- 50%. החיסון מונע סרטן, מונע מוות, מונע תופעות לוואי קשות של טיפולים. academic.oup.com/jnci/advance-a…

@AvinunReut @YaakovOphir נשאל בצורה ברורה יותר: ב-2021, כשכפו דה-פקטו על מליוני אנשים בארץ להתחסן, כשכביכול היה "קונצנזוס" בין כל המומחים שהחיסונים מצילי חיים וכל מי שהטיל ספק היה מכחיש מדע רוצח סבתות, האם היה מחקר אחד שאפשר היה להסיק ממנו באופן אמין שהתועלת בחיסון עולה על הנזק?

@AvinunReut @YaakovOphir מה לדעתך המחקר הטוב ביותר שהראה שהתועלת בחיסוני הקורונה עולה על הנזק מהם?

חוקרת אחת כתבה תגובה שאפילו משרד הבריאות לא העז לכתוב! לדבריה "אי אפשר להבין כלום!" מקובץ הניטור שקיבלנו מקופת חולים כללית לאחר סדרת בקשות חופש מידע. "סתם נתון שלא קשור לכלום" היא קראה לדיווחים שאנשי רפואה מילאו במערכת ניטור חיסונים לאומית. "אין להם מושג מי מחוסן ומי חלה ומי סתם יש לו סיכון גנטי לבעיות לבביות. פשוט אין להם מושג." השתדלתי לענות לחוקרת, כפי יכולתי. אפילו הצעתי שנפגש לקפה ונקליט שיחה עניינית ורגועה שבה נציג לציבור את הסוגיה. אך החוקרת לא נענתה להזמנה. במקום זאת, היא פרסמה את הפוסט שבתמונה בקבוצה שנקראת "מדברים על חיסונים". בפוסט, היא לא חסכה בהכפשות. רק על הכינוי הנלוז "מתנגדי חיסונים", ראוי לכתוב מאמר שלם. על השקרים שהיא כתבה, אפשר לתבוע תביעת דיבה: "אין להם מחקר, בגלל זה פרסמו תמורת כסף", היא כתבה, למרות שלא שילמנו אגורה. "מה שהם פרסמו זה לא מחקר. אם ניסו לפרסם, מה שלא בטוח בכלל... אז מן הסתם אמרו להם את זה". בטח שניסינו, ולא. אף אחד לא אמר לנו "זה לא מחקר". הדחיות שקיבלנו מכתבי עת אחרים היו לקוניות, כמו כל 'דחיות שולחן' (desk rejections), ללא שיפוט עמיתים. מיהרתי אם כן, להגיב באותה קבוצה, על מנת למנוע את הטעיית הציבור ולהתגונן מפני הלשון הרעה. ואתם יודעים מה קרה? גם אני לא. התגובה העניינית והמפורטת שלי נשלחה אתמול למנהלי הקבוצה לאישור, ומאז דממה. הצנזורה בפעולה. אך אנחנו לא ניתן לצנזורה לנצח. הנה התגובה שלא אושרה לפרסום בקבוצת "מדברים על חיסונים", בהרחבה: חוקרת יקרה, אני מבין מהפרסום כאן שאת דוחה את ההזמנה שלי לשבת לקפה, לבחון את הראיות ביחד, בנחת, ולצלם את השיחה בינינו כך שהיא תהיה זמינה לציבור הרחב. חבל. אני מתאר לעצמי שהסיבה שבגינה משרד הבריאות עצמו לא העז לומר למבקר המדינה דברים ברוח הפוסט שלך היא שזה לא רעיון טוב לכרות ענף שעליו יושבים. אפשר ליפול על הפרצוף. בטיחות חיסונים היא נושא מורכב, ונזקי חיסונים נחקרים במשך שנים, על ידי מגוון גופים – יצרניות החיסונים, גופי הבריאות שמאשרים אותם, ומדענים בלתי תלויים. זו אחת הסיבות שה-FDA דרש מפייזר לתעד אירועים שליליים במערכת הדיווח הממשלתית האמריקאית על תופעות לוואי של חיסונים (מערכת ה-VAERS). למעשה, מהרגע שבו החיסון מופץ לציבור, הדרך שלנו לעקוב אחר בטיחותו הינה באמצעות איתור אותות בטיחות ממגוון מקורות תצפיתיים (שאינם ניסויים) וצירופם לכדי תמונת בטיחות הוליסטית. ניתן אולי לדמות את מלאכת הפיקוח הזו, 'פוסט-מרקטינג', להרכבת פאזל מרובה חלקים קטנים, כאשר איכות הפיקוח תלויה ברצון הטוב ובמידת ההשקעה של מרכיבי הפאזל. ומיהו הגוף שאחראי על הרכבת הפאזל, כאן בארץ? ניחשתם נכון. משרד הבריאות. דמיינו לכם מצב שבו משרד הבריאות דוחק באזרחים לחסן את ילדיהם בכפיה עקיפה, מבלי שהוא מפקח כראוי על בטיחות החיסון. בעצם אתם לא צריכים לדמיין. דו"ח מבקר המדינה קבע שמאות אלפי דיווחים על תופעות לוואי לא עובדו במשרד הבריאות. ומדוע הם לא עובדו? לא בגלל ש-"אי אפשר להבין כלום!" מדיווחים של אנשי רפואה. לא בגלל שמערכת הניטור הלאומית מספקת "סתם נתון שלא קשור לכלום". אם משרד הבריאות היה טוען זאת, הוא היה מנפץ את כל פרוצדורת הפיקוח הנהוגה בעולם. המשרד טען, ע"פ דו"ח המבקר, "שחלק מהרשומות שהועברו מהכללית חסרו את השדה של מועד תופעת הלוואי או את השדה המפרט את תופעת הלוואי וכן היו דיווחים שהתייחסו לחיסונים אחרים". הטענה הזו משקפת עץ החלטה מטריד במיוחד, שנקרא בתלמודית "ממה נפשך?!" אם המשרד חשב שיש בעיה עם מערכת הניטור לפני חיסוני הילדים (כבר בפברואר, 2021, כפי שנכתב בדו"ח המבקר), ובכל זאת הוא בחר להמשיך את קמפיין החיסונים מבלי לתקן את הבעיה, אז אוי ואבוי. ואם המשרד חשב שאפשר להמשיך כרגיל, אז מדוע הוא התעלם ממאות אלפי דיווחים? איך הוא העז להתעלם מהסיכון הקרדיווסקולרי שזינק מקובץ הניטור כמו סימון ביילס? אגב, בנקודה הזו, יש לי הסכמה מסוימת עם החוקרת. החלק התיאורי במחקר שלנו (לפני הניתוחים הנוספים שערכנו), הוא כל כך פשוט, עד כדי כך שמוזר לקרוא לו מחקר (הוא כמובן עדיין מחקר, אבל זה לפוסט אחר). כל מה שמשרד הבריאות היה צריך לעשות זה ללחוץ על כפתור הסינון בקטגוריית ה-Complication ולחפש את ה-"אוטם חריף בשריר הלב" – מה שנקרא בלשון העם "התקף לב". יש מאות כאלה. ראו בצילום המצורף. כן, יש בעיות טכניות מסוימות בקובץ. אבל גם אחרי שמנקים את כל הכפילויות הפוטנציאליות, וחותכים מהקובץ מאות אירועים, נותרים בו 271 מקרים ייחודים של תופעות לוואי קרדיווסקולריות בקרב מתבגרים צעירים (בני 12-16), שתועדו ע"י אנשי רפואה קצת אחרי שמשרד הבריאות התיר לחסן את בני הגיל הללו. זוהי כמות עצומה של אירועים, שלא מומלץ להשוות ל"מקריי טביעה בקיץ", כנכתב בפוסט, או להכריע באופן גורף שהם אינם קשורים לחיסון. לא זו בלבד שהם דווחו על ידי אנשי רפואה (עובדה שמחזקת את מהימנותם, אף יותר מזו של הדיווחים ב-VAERS), אלא כך מפקחים על בטיחות חיסונים. אף אחד לא טוען שמערכת ניטור מוכיחה סיבתיות. אבל אף אחד, לידיעתי, גם לא טוען, שמותר להתעלם מדיווחים שמתקבלים בהן. להיפך, הנחת המוצא בספרות היא שהדיווחים משקפים אחוז קטן (בין 1% ל-10%) מהאירועים האמיתיים שמתרחשים במציאות. ואיך אני יודע ש-271 אירועים זה הרבה? התשובה פשוטה (יחסית). ראשית, נציגי משרד הבריאות בעצמם כתבו מיילים בהולים ל-CDC כבר בתחילת קמפיין החיסונים שהם "רואים מספר גדול [a large number] של מקרי דלקת שריר הלב ודלקת קרום הלב בקרב צעירים". במילים אחרות, עוד לפני שהמשרד החל לחסן מתבגרים צעירים, נציגיו התרשמו שיש "מספר גדול" של אירועים קרדיווסקולריים ("מספר גדול", שלא סיפרו לנו עליו, לצערי, מעולם. גם הציטוט הנורא הזה נחשף רק בעקבות בקשות חופש מידע). שנית, במאמר שלנו, חישבנו אומדן מינימלי, שמרני ביותר, לשיעור הסיכון באוכלוסייה. הצלבנו בין הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני הביטוח הלאומי, ולוח הבקרה של משרד הבריאות, והנחנו הנחות אפידמיולוגיות מחמירות במיוחד – על גבול ה-בלתי סבירות. כך למשל, הנחנו שכל 271 האירועים הקרדיווסקולריים בקובץ משקפים את כלל האירועים שהתרחשו במציאות, כאילו לא היו עוד אירועים – לא בתוך הקובץ עצמו (שנגרעו בעקבות הסינון השמרני שערכנו), ולא מחוצה לו, במציאות עצמה, כמתחייב מטבען של מערכות ניטור (למשל, אירועים שהתרחשו כמה חודשים לאחר החיסון, ואף אחד לא חשד שהם קשורים אליו). ואחרי כל ההנחות המחמירות הללו, הגענו לאומדן מזעזע: שיעור הסיכון המינימלי שעלה מתוך קובץ הניטור עמד על אירוע קרדיווסקולרי אחד עבור כל 939 מתבגרים מחוסנים בני 12-16. מי שרוצה להתעלם משיעור הסיכון הזה בתואנה שמחברי המאמר (אנחנו) 'מתנגדי חיסונים', או כל השמצה אחרת, מוזמן לעשות זאת. מי שרוצה לטעון שיש בעיה בקובץ הניטור, יתכבד ויסביר כיצד 'צצו' במערכת ניטור שפתוחה לאנשי רפואה בלבד, לפחות 271 דיווחים ייחודיים בקרב מתבגרים, "יש מאין". ומי שרוצה לטעון שהדיווחים 'צצו' בקובץ "יש מאין", יתכבד ויסביר מדוע משרד הבריאות לא טיפל במערכת הניטור בזמן אמת בעודו דוחק בנו לחסן את ילדנו. אלו שאלות בסיסיות, וחובת ההוכחה המדעית, כמו גם חובת הפיקוח על בטיחות החיסון, מוטלות בכבדות על מי שקידם את החיסון – בייחוד אם הוא עשה זאת תוך הפעלת לחץ מאסיבי לחסן ילדים שלא נמצאו בסיכון משמעותי למחלה קשה ותמותה מקורונה זהו מבנה הכוח והשיח הרפואי-מדעי. וההזמנה לקפה, כמובן, עדיין בתוקף. @YaffaRaz @david_shuldman

@AvinunReut @Logan5__ @YaakovOphir עומר העיר לך שזה מניפולטיבי להשוות את אפקט החיסון לאפקט המחלה במקום לאי-התחסנות, אז כתשובה הבאת עוד מחקר שזה בדיוק מה שהוא עושה?

@Logan5__ @ZakovShay @YaakovOphir אני אומרת שזה היה מ2021 ונתתי את זה כדוגמה למאמר בו ניסו לבדוק את הדברים לעומק, בהתאם לנתונים שהיו. מזל שיש עוד הרבה מחקרים מאז. מוזמנים לבדוק. למשל thelancet.com/journals/lanch…

@AvinunReut @YaakovOphir ² כללו למשל בעיות במחזור), שמשום מה לא בדק תמותה ואשפוזים (למרות שהיו הרבה באוכלוסייה הזו בתקופת המחקר), ושבתופעות שהוא כן בדק נצפתה עליה של כ-15% בקרב מחוסנים (שכותבי המאמר משום מה לא התייחסו אליה), זאת דוגמה למחקר שלדעתך כן נעשה כמו שצריך כדי לבדוק את בטיחות החיסון?

@AvinunReut @YaakovOphir ¹ רגע רעות, מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי עם מעקב קצרצר של 3 שבועות אחרי מנת החיסון השנייה, שלא יכל לתקנן healthy vaccinee bias (שראו באופן בולט במחקר היעילות הקודם במתודולוגיה דומה מאותה קבוצה, עם אפקט הכי משמעותי בתקופה הקצרה לאחר ההתחסנות), שבדק 25 סוגי תופעות סלקטיביות (שלא >>>

@Dr_Doc_ @iritnema יש הרבה גורמים שמשפעים על תחלואה חוץ מחיסונים. בשביל להוכיח שהחיסון מפחית תחלואה צריך להשוות קבוצות שדומות עד כמה שניתן בכל פרמטר אחר (גיל, מדינה, מוצא, מצב סוציואקונומי...) ושונות רק בסטטוס החיסוני. לא מאוד קשה לעשות את זה, וגם עם רמת ההתחסנות הנוכחית מאמין שיש מספיק נתונים.

@ZakovShay @iritnema שוב בישראל אנחנו עדיין לא עומדים ביעדים לא של בדיקות הפאפ ולא בחיסונים במדינות שכן הגיעו ליעד יש ירידה של המחלה באופן משמעותית

חולים יותר - מאובחנים פחות: התמונה המטרידה של חולי הסרטן הצעירים בישראל דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף נתונים על צעירים חולי סרטן בישראל מהדוח עולה שרוב המאובחנים בני 18 עד 44 הן נשים עם סרטן צוואר הרחם למרות העלייה בשיעור המאובחנים הצעירים - משרד הבריאות הודה: אין אף מרפאה ייעודית לטיפול בצעירים חולי סרטן ההבדלים באבחון ובטיפול בין המרכז לפריפריה - והאזהרה: "צעירים חולי סרטן נופלים בין הכיסאות" בכל שנה מאובחנים בישראל יותר מ-4,000 צעירים בני 44-18 עם סרטן, ושיעור המקרים בקרב צעירים נמצא במגמת עלייה, כך עולה מדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. למרות זאת, אין בישראל אפילו מרפאה ציבורית אחת שמוגדרת רשמית כמרפאה ייעודית לצעירים חולי סרטן, ואין גם מרפאות שיקום ומעקב למחלימים צעירים. על פי נתוני משרד הבריאות שהוצגו בדוח, בין השנים 2018 ל-2022 אובחנו בישראל 19,612 צעירים בני 18 עד 44 עם מחלת הסרטן. מתוך סך המקרים בתקופה זו, הצעירים מהווים 16% מחולי הסרטן בארץ. רוב מוחלט של החולים הצעירים בסרטן הן נשים (76%), בעיקר עם סרטן צוואר הרחם. הפערים המטרידים בין הפריפריה למרכז המחקר העלה פערים גיאוגרפיים חדים לגבי אבחון מוקדם של סרטן בצעירים. לפי חישוב של מספר המאובחנים על כל 1,000 בני אותו גיל, במחוז המרכז שיעור האבחנה הוא הגבוה ביותר (7.1 על כל 1,000 איש) ובמחוז תל אביב הנתון דומה (6.9). לעומת זאת במחוז הצפון שיעור האבחון בצעירים נמוך יותר (5 מכל 1,000 איש), ביהודה ושומרון השיעור הוא 3.1 ובירושלים נמדד הנתון הנמוך ביותר (3 מכל 1,000 איש). משמעות הנתונים היא ככל הנראה פספוס של מקרי סרטן שלא מאובחנים בזמן במחוז הצפון, ביהודה ושומרון ובירושלים - בהשוואה למרכז הארץ, שם איתרו בשלב מוקדם יותר חולים צעירים עם סרטן. התפלגות מקרי האבחון המוקדם בצעירים בני 44-18 בישראל: 85% מהחולים הצעירים הן נשים שאובחנו עם סרטן צוואר הרחם, סביר להניח שמה שתרם לאבחנה המוקדמת אלה בדיקות ה-PAP שנמצאות במימון ציבורי לכל אישה מעל גיל 25. 7% מהחולים הצעירים הן נשים שאובחנו עם סרטן שד. 6% מהחולים הצעירים אובחנו עם סרטן עור מלנומה. 1% שלפוחית השתן. 1% איברי רבייה נשיים אחרים. מהדוח עולה פער של ממש בכמות המרפאות ביחס לאוכלוסייה בין המרכז והפריפריה. ככל שיש פחות מרפאות לנפש, כך התורים ארוכים יותר והסיכוי לקבל טיפול - נמוך יותר. בתל אביב יש הכי הרבה מרפאות אונקולוגיות - 12 בסך הכול, במחוז המרכז יש 11 מרפאות המעניקות שירות לחולי סרטן, בחיפה, בצפון ובירושלים יש 9 מרפאות. מדובר בנתון מטריד לאור העובדה שירושלים היא העיר הגדולה בישראל, אך יש בה פחות מרפאות אונקולוגיות מאשר בתל אביב. במחוז הדרום כולו יש רק 4 מרפאות לחולי סרטן וביהודה ושומרון אין מרפאות בכלל.

@Dr_Doc_ @iritnema מה שבאמת כתוב כאן הוא שבמקרה הטוב אין לחיסון הזה כל השפעה על שיעור סרטן צוואר הרחם, ובמקרה הרע הוא מגביר תחלואה. עם אלפי מקרים בשנה יש מספיק נתונים, כך שאם היה שיפור כלשהו כתוצאה מהחיסון זה היה כבר בכל העיתונים. אבל האמת היא שגם במחקרים אחרים לא רואים שהחיסון הזה מגן מסרטן.

@iritnema #0oaEsZeuI0" target="_blank" rel="nofollow noopener">limewire.com/d/HuxMP#0oaEsZ…

כמעט 700 מילים בלי טענה עניינית אחת! בפוסט אַד הוֹמִינֶם יוצא דופן בארסיותו כנגד המאמר שפרסמנו שלשום על הסיכון הקרדיווסקולרי של חיסון הקורונה, הכותב עובר אחד אחד, על פני כל חמשת המחברים* של המאמר, ומטיל בנו דופי, באופן אישי. את הפוסט המלעיז, שחסכתי מכם כדי לא לתת במה ללשון הרע, כתב אחד המייסדים של עמותת מדעת – העמותה שעושה לדבריה, "כל מאמץ כדי להנגיש מידע מבוסס-ראיות ומהימן בנושאי בריאות". ומאחר, שגם אני משתדל, כפי יכולתי, להנגיש מידע מבוסס בנושאי בריאות, אזכיר לכותב שהעליתי את קובץ הנתונים של המאמר ל- Open Science Framework, ושהוא מוזמן לנתח את מאות אלפי תופעות הלוואי שהופיעו בו בעצמו, ולכתוב מאמר תגובה ענייני. הקובץ, כזכור מהסרטון שפרסמתי (כאן למטה), הגיע לידינו אחרי בקשות חופש מידע חוזרות ונשנות של דוד שולדמן, והוא מכיל דיווחים של אנשי רפואה מקופת חולים כללית שהוזנו במערכת הנחליאל"י – "מאגר החיסונים הלאומי - ממשק תגובה לאחר חיסון". בניתוח שאנחנו ערכנו עשינו כל שביכולתנו לצמצם שגיאות. בקובץ היה חסר מידע, כפי שנכתב בדו"ח מבקר המדינה, כך שנאלצנו 'לחתוך' מאות דיווחים שהיה ספק לגבי מהימנותם (ששיקפו אולי, דיווחים כפולים). ובכל זאת, למרות הניתוח הַסּוּפֶּר שמרני שערכנו, זיהינו 271 מקרים ייחודים של תופעות לוואי קרדיווסקולריות בקרב מתבגרים צעירים (בני 12-16), שהתרחשו בסמוך למועד שבו משרד הבריאות התיר לחסן בני נוער מתחת לגיל 16. זהו מספר עצום של מתבגרים, שמשקף, כמעט בוודאות, הערכת חסר של כמות הנפגעים האמיתית – הן בגלל האופי השמרני של הניתוח שערכנו, והן בגלל טבען המוכר של מערכות ניטור, שלוכדות רק אחוז קטן מהתופעות שמתרחשות במציאות, כפי שהוכח שוב ושוב בספרות. במאמר, השתדלנו גם לספק אומדן מינימלי, שמרני ביותר, לשיעור הסיכון באוכלוסייה, תחת הנחות אפידמיולוגיות מחמירות במיוחד, כמעט בלתי סבירות. הנחה מחמירה לדוגמה הייתה שכל 254,347 המתבגרים המבוטחים בקופ"ח כללית שחוסנו כנגד קורונה (בערך – על פי הצלבת הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני הביטוח הלאומי, ולוח הבקרה של משרד הבריאות), קיבלו את החיסון בחלון זמן צר של שישה שבועות שבו תועדו הדיווחים. הנחה מחמירה אחרת לדוגמה הייתה שכל 271 האירועים הקרדיווסקולריים שתועדו בקובץ משקפים את כלל האירועים שהתרחשו במציאות, כאילו לא היו אירועים נוספים – לא בתוך הקובץ עצמו (שנגרעו בעקבות הסינון השמרני שערכנו), ולא מחוצה לו, במציאות עצמה, כמתחייב מטבען של מערכות ניטור (למשל, אירועים שהתרחשו כמה חודשים לאחר החיסון ולא נחשדו כתופעת לוואי שלו). ואחרי כל ההנחות המחמירות הללו, הגענו לאומדן מזעזע: שיעור הסיכון המינימלי שעלה מתוך קובץ הניטור עמד על אירוע קרדיווסקולרי אחד עבור כל 939 מתבגרים מחוסנים בני 12-16. מי שרוצה להתעלם משיעור הסיכון הזה בתואנה שמחברי המאמר (אנחנו) 'מכחישי מדע', מוזמן לעשות זאת. התעלמות לא תשנה את הממצאים. ומי שרוצה לטעון שיש בעיה בקובץ הניטור, יתכבד ויסביר כיצד הגיעו למערכת הניטור הלאומית שפתוחה לאנשי רפואה (לא לנו, 'מכחישי המדע'), 277 דיווחים ייחודיים על תופעות לוואי קרדיווסקולריות בקרב מתבגרים צעירים. ומי שממש ממש מתעקש לטעון שהדיווחים 'צצו' בקובץ "יש מאין", יתכבד ויסביר מדוע משרד הבריאות לא טיפל במערכת הניטור בזמן אמת. מדוע המשרד "לא שב ופנה לכללית בתקופה זו בעניין זה, ובסופו של דבר לא נקלטו במערכות המשרד כ 279,300- דיווחים", כפי שקבע מבקר המדינה? האם ההחלטה להתעלם מסיגנל הבטיחות הבוהק שזעק מקובץ הניטור של קופ"ח כללית הייתה סבירה רק משום ש-"חלק מהרשומות... חסרו את השדה של מועד תופעת הלוואי או את השדה המפרט את תופעת הלוואי, וכן היו דיווחים שהתייחסו לחיסונים אחרים", כפי שנכתב בדו"ח המבקר? האם סביר להסתיר את המידע המטריד שעלה מן הקובץ מהרופאים ומהציבור? ונניח שהיו בעיות מסוימות בקובץ הניטור, כיצד פעלו במשרד הבריאות לתקן את המחדל בזמן אמת? האם סביר לחסן מיליוני ילדים ומבוגרים במוצר רפואי חדש שהותר לשימוש במהירות חסרת תקדים בתחום החיסונים, ללא פיקוח ראוי? במקרה של חיסוני הקורונה, חובת ההוכחה המדעית, וחובת הפיקוח על בטיחות החיסון, מוטלות בכבדות על תומכי החיסון, ובייחוד על הרגולטור שדחק בנו לחסן את ילדנו, שלא נמצאו בסיכון משמעותי למחלה קשה ותמותה מקורונה, תוך כפיה עקיפה, באמצעות לחצים כבדים ופספורט חיסונים חסר תקדים. זהו מבנה הכוח והשיח הרפואי-מדעי. השתלחות אישית באזרחים שפועלים להשיג את המידע ולנתח אותו היא מעשה אנטי מדעי, וכמובן, עוולה מוסרית, ואולי גם חוקית. *ותודה עצומה לשותפי למחקר: ד"ר יפה שיר-רז, דוד שולדמן, ד"ר ניקולס הלשר, ופרופ' פיטר מקולו המתוייגים כאן: @YaffaRaz @david_shuldman @P_McCulloughMD @NicHulscher

@OrnaRudi @erezgarty זאת שאלה של תועלת מול נזק - יש נפגעים מהמחלה, ויש נפגעים מהחיסונים. בשביל לקבוע שהתועלת עולה על הנזק, צריכים להיות מחקרים שמוכיחים את זה, ואין כאלה. אם את לא מאמינה לי, בקשי מ-@erezgarty שימצא לך מחקרים כאלה.

@erezgarty דמם של הילדים האלה על ראשם של מתנגדי החיסונים

#16 נפטר היום. גם הוא לא מחוסן גם הוא הגיע במצב אנוש לבית חולים. כמה עוד?

@Jikkyleaks But hey, they've got a measles vaccine (presumably placebo controlled) RCT in infants that shows about 80% increment in SAEs. thelancet.com/journals/eclin…

The trolls are out today. I just asked for the RCT that showed the measles vaccine prevented the primary complication of measles that it was being sold for. The original MV trial was done in Guatamala, presumably because Tuskegee didn't have enough kids to experiment on. @RWMaloneMD @DrJBhattacharya @JesslovesMJK @Fynnderella1 @profnfenton @LawHealthTech @MaryBowdenMD @RetsefL

@MaytalYasur @YLackstein ² הראשונות. ההערכה של קלוד היא כ-100 מקרים כאלה בשנה. אז גם אם זאת לא הערכה מדויקת ויש רק 50 או 20 כאלה בשנה, עדיין ברור שהדיווח בתקשורת מוטה ומדגיש מקרים של לידות בית. claude.ai/share/c8d1244b…

@MaytalYasur @YLackstein ¹ להצעתך, שלחתי את קלוד לחפש דיווחים כאלה. הוא מצא אחד בלבד. גם ביקשתי שיעריך כמה מקרי פטירת תינוקות בסמיכות ללידה יש בשנה בישראל. הנתון הספציפי הזה לא קיים בדוחות הרשמיים, אבל אפשר לשערך אותו מתוך מספר המקרים בחודש הראשון (כ-350 בשנה) וסטטיסטיקות של כמות המקרים מתוכם בשעות >>>

תינוק שנולד בלידת בית בשכונת שמואל הנביא בירושלים פונה להדסה הר הצופים לאחר החייאה בשטח . הוא הונשם ומטופל כעת ביחידה לטיפול נמרץ ילודים במצב קשה מאוד. היולדת מטופלת בחדר הלידה בביה״ח. ככל הידוע מדובר בלידת בית לא מתוכננת וללא ליווי התינוק היה במצג עכוז והיה קושי לחלצו

Real-time vaccine safety data come to light! Our new peer-reviewed study analyzes newly released FOIA records from Israel — one of the earliest and fastest countries to roll out COVID vaccination. The data reveal a striking cluster of cardiovascular events in young adolescents between June–August 2021, immediately after eligibility was extended. Short video + full study with @YaffaRaz @david_shuldman @NicHulscher @P_McCulloughMD

In mid-2021, as Israel expanded vaccine eligibility to adolescents and the campaign was in full force, nearly 295,000 adverse event reports remained buried in the national surveillance system. They were not analyzed in real time. They were not publicly reported during the adolescent vaccination campaign. We are publishing them now. Our study, published today in the International Journal of Cardiovascular Research & Innovation (led by @YaakovOphir, with @david_shuldman @NicHulscher and with @P_McCulloughMD), analyzes official Israeli adverse event reports that were not processed in real time. Using a deliberately conservative methodology, we identified at least 277 unique cardiovascular events among minors in 2021. 271 of these occurred in adolescents aged 12–16 — almost all within six weeks of eligibility expansion. Even under conservative assumptions, this corresponds to approximately one cardiac event per 939 vaccinated adolescents. This magnitude is orders of magnitude higher than established background rates of severe cardiac events in this age group, and markedly higher than the reassuring risk estimates presented to the public while the adolescent vaccination campaign was being promoted. The full paper is available here: reseaprojournals.com/journals/cardi…

@ShirPeled לא בדקתי, אבל חושב ש"קינאה" נותן תחרות. גם יורד מאוד נמוך וגם עולה גבוה. x.com/BaroPeled/stat…

#טריווייתבזק מתי כספי 1. בתחילת איזה שיר כספי אומר ״מי שגמר לכוון שלא ינגן״? 2. בתחילת איזה שיר הוא אומר לזמר אחר ״תוריד אוזניות זה לא יהיה טוב״? 3. מה השיר של מתי כספי עם המנעד המלודי הכי גדול (כלומר המרווח הכי גדול בין הצליל הכי נמוך ששרים להכי גבוה)?

@S567gh לאו דווקא דלפ

דלפ זה השיר הכי יפה של מתי open.spotify.com/track/3unzdOAu…