איילת הרמל
26.3K posts

איילת הרמל
@ayeletalufa
מכשפות קיימות מכח הטוב להיטיב וואחה. בן פורת יוסף בן פורת עלי עין אנא מזרעא דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא
ישראל Katılım Eylül 2017
2.8K Takip Edilen689 Takipçiler
Sabitlenmiş Tweet
איילת הרמל retweetledi
איילת הרמל retweetledi

לפני 22 שנה שלג בן שטרית נאנסה באכזריות בשירותים של מועדון.
עכשיו האנס תובע אותה כי היא הפיצה את שמו.
ביטלתי את היום שלי כדי לעמוד לצידה בבית המשפט (או מחוץ לו). בואו גם.
נגמר היום שעבריינים אלימים יקבעו פה את המציאות.
יום שלישי הקרוב 12/5 10:00
בית משפט השלום בפתח תקווה
(תקציר הסיפור בלינק)
youtu.be/cVgPOfn4laU?si…

YouTube
עברית
איילת הרמל retweetledi

מיום שלישי לא ראיתי את נועה. אנחנו ניפגש מחר מתחת לחופה, אבל הערב קיבלתי ממנה מתנה שמזכירה את כל הדרך שלנו, והכל צף ברגע - הגעגוע, ההתרגשות, המחשבות על החתונה, הרצון להיות אחד. הכל פשוט התפרץ בסערת רגשות.
כי נועה, זה התחיל אהבה ממבט ראשון. כזו שהמשפט הראשון שאמרתי לה פנים מול פנים היה "איזה יפה את". כזו שבשבוע הראשון כבר עשינו חמישה דייטים. כזו שסחפה אותי, שאתגרה אותי, שלפעמים גם עצבנה אותי, אבל לגמרי הפכה לעוגן ולשפיות שלי. כזו שעם הצחוק שלה, והכריזמה הסוחפת, והעיניים הטובות, הצליחה תוך כמה רגעים לשבות אותי בקסם הזה.
אז אני יושב כאן עכשיו על הספה בדירה שלנו, קצת דרוך ומתוח, אבל בעיקר מחכה לחיות עם האישה הזאת את כל חיי. להבין יחד איתה מי אני, מי היא, ומה הולך להיות הבית הזה שנקים יחד.
בתמונה: הסלפי הראשון שלנו יחד, איפשהו שם אחרי הדייט השלישי.

עברית
איילת הרמל retweetledi
איילת הרמל retweetledi

אני חוזרת מבית משפחתו של ימנו זלקה עם לב שבור.
הם המומים, לא מעכלים, לא מאמינים שימנו שלהם "הילד הכי טוב בעולם" כלשונם, כבר לא פה. ועל מה? סתם, נגדעו חייו!
שיתפתי אותם שמחר, בהרבה בתי ספר יתחילו את השיעור עם הסיפור הטראגי של ימנו - כדי שלא יהיו עוד מקרים כאלה.
שיתפתי אותם שיש המון יוזמות להנצחה, רחוב על שמו, ספר תורה, איסוף תרומות ועוד. שהאירוע הזה הרעיד מדינה שלמה, אנשים מכל רחבי הארץ כואבים וזועקים.
הם התרגשו מאוד
ניכר שהם לא יודעים עד כמה חזקה התמיכה הציבורית מאחוריהם. הם עדיין בתוך השבעה, ולא מבינים עד הסוף את עוצמת החיבוק, הסולידריות והתמיכה של העם היפה הזה. לכן הם כל כך התרגשו לשמוע על כל היוזמות המרגשות.
ישבתי שם ושמעתי עליו סיפורים.
האוהל היה מלא באנשים מכל קצוות החברה, הרבה הגיעו בלי להכיר, רק כי שמעו.
המון צעירים, חברים שלו לא הפסיקו לבכות. לא מאמינים.
המשפחה עלתה מאתיופיה בשנת 2007, אחרי שנתיים במרכז קליטה עברו לפתח תקווה. משפחה לתפארת. המשפחה סיפרו שבכל פעם שאמא שלו הייתה עושה “בונה” טקס הקפה האתיופי שבו כולם יושבים יחד, ימנו היה אומר:
"תפתחו את הדלת, שהשכנים יכנסו, שהשכנים הלא אתיופים ייכנסו וישבו איתנו". זה הטקס - בית פתוח.
וכשהיה לו קצת יותר כסף, תמיד דאג לתת לאחים ואחיות שלו.
כזה ימנו היה.
הילד של כולם, וטוב עם כולם.
גם בבני עקיבא אהבו אותו מאוד שם מתכוונים להוציא ספר תורה להנצחתו.
אחרי הניחום נסעתי לפיצרייה שעבד, הדלקתי נר לזכרו, וכתבתי כמו רבים אחרים - "סליחה".
סליחה שזה קרה.
סליחה שלא תפסו את הרוצחים מיד.
סליחה שלא הצליחו להציל אותו.
סליחה.
למי ששואלים, מה אפשר לעשות כדי לעזור?
ללכת לנחם
לתרום (אצרף קישורים בתגובה הראשונה)
להעלות מודעות 👇🏿
לעצור רגע. ולדאוג שבחלקת האלוקים שלכם זה לא יעבור הלאה, תנו לזה מקום.
כדי שזה לא יקרה שוב.
לא מנרמלים.
יהי זכרו ברוך



עברית



שבת בבוקר ואני עסוק בלסדר ולנקות לקראת יום הזיכרון. הראש לא מעכל שיהיה זה יום האזכרה השלישי,
והיא איננה...
קשה לי לגדל ילדה מתה, אבל זו המשימה כי אני אבא שלה גם כשהיא איננה.
בתוך כל הסידור הזה, האבק, הכלים, הרעש הקטן של היומיום, יש שקט אחד גדול שמסרב להישבר.
שקט שאין בו צחוק שלה, אין בו קריאה מהחדר, אין בו “אבא” אחד קטן שממלא את כל הבית.
אני עובר בין החפצים, וכל דבר מזכיר.
הכיסא שלה, הפינה שלה, הדברים שנשארו בדיוק כמו שהיו, כאילו הזמן עצר שם, ורק אנחנו ממשיכים ללכת.
קשה לי לגדל ילדה מתה אבל אני ממשיך.
שלוש שנים.
איך יכול להיות שהלב עוד לא למד לנשום בלי הכאב הזה?
איך ייתכן שהגעגוע לא נחלש, אלא רק מתחדד, נהיה מדויק יותר, נוכח יותר בכל רגע שקט?
יום הזיכרון מתקרב, אבל אצלי הוא אף פעם לא באמת עזב.
שלוש שנים וקשה לי מאוד.
הוא נמצא כאן בכל בוקר, בכל ערב, בכל שבת כזו, כשאני מנסה להמשיך, אבל יודע שמשהו בי נשאר שם, איתה.
זה מה שנשאר לנו,
להחזיק בזיכרון, לא לתת לו להישחק,
להמשיך לספר עליה, להזכיר את שמה,
ולהבטיח לעצמנו ולך, רוני שלי,
שלא משנה כמה זמן יעבור, את לא תהיי רק זיכרון של יום אחד בשנה,
את תהיי הלב הפועם של כל הימים שלנו.
אני מנקה, מסדר, מתכונן,
אבל בפנים אני ריק, אני רק מנסה לאסוף את עצמי מחדש,
עוד קצת,
קשה לי לגדל ילדה מתה וגם הפעם נעמוד שוב, נזכור, ונישבר,
ושוב נקום, כי אין לנו ברירה אחרת.
לזכרך , רוני אשל .

עברית

אני קורא לחברתי השרה מירי רגב לשקול בשנית את הדלקת המשואה ע״י הגברת חנה לסלאו.
כולנו גדלנו על אומנותה של הגברת לסלאו. ויחד עם זאת, הדלקת המשואה ע״י מי שחושבת שחיילי צה״ל מבצעים טיהור אתני ופשעי-מלחמה היא יריקה בפרצופם של גיבורינו ומשפחות שכולות רבות אשר הקריבו את היקר להן מכל.
דווקא בתפר העדין והבלתי אפשרי שבין יום הזכרון ליום העצמאות חשוב שנזכור כי אנו יכולים לחגוג בזכות חיילי צה״ל ואנשי כוחות הבטחון שהקריבו את חייהם, גופם, ונפשם למען האומה, ולא בזכות חנה לסלאו.
עברית

מסורת מסורת- כבכל חג- ליטר וחצי חזרת מהשורשים של מחניודה, ובטח 60-70 גפילטע- עם בצל מטוגן,ביצים קשות וחלבונים מוקצפים לאווריריות. מכינה לגדוד כי יש מלא שכנים מבוגרים שרוצים טעם של בית, חברות טובות שמסתירות סטייתן, ואנשים שבמלחמה - דג אפרפר אך טעים וחזרת קטלנית עושים להם טוב. יש דוגי בג מאתר התאגיד בנעימי לחברים שממש רוצים…




עברית

@IdoWolf1 @NirGartzman קיים מחסור חמור ברופאים עם התמחות בסכרת.
העבירו קורס מזורז את רופאי המשפחה.
והם עכשו מאבחני סכרת ומטפלים בתחום.
וככה דוקטור מרוויחים כל נותני השירות ומייצרי התרופות
אוףףףףף
עברית
















