BeHevrat HaAdam בחברת האדם

אם אתם.ן רוצים.ות להישאר מעודכנים בכל מה שקורה באנתרופולוגיה הישראלית והעולמית-- הירשמו לניוזלטר של בחברת האדם behevrat-haadam.inwise.net/Form_08-04-202…

מזרחי-שטלמן ודרורי מראות כיצד תפיסות הניהוליות חלחלו לתוך האקדמיה ויצרו גרסה ההיברידית של מודל המשילות באקדמיה: ׳קולגיאליות ניהולית׳ - מאפשרת מיתון של המתח בין קולגיאליות מסורתית לבין ניהוליות ארגונית. לפוסט המלא ולמאמר עצמו ראו באתר בחברת האדם ובתגובות. behevrat-haadam.org/mizrahi-shtelm…

במאמר שפורסם ב ״Revitalizing Collegiality״, כחלק מסדרת מאמרים בנושא, בוחנות ד״ר רווית מזרחי-שטלמן ופרופ׳ גילי דרורי מיהו ׳הקולגה׳ בתפיסות הניהול החדש באקדמיה, דרך התמקדות בשתי תוכניות הכשרה לניהול אקדמי בישראל. /2

כיצד הקולוגות באקדמיה יכולים לנהל אחד את השני? במוסדות אקדמאים רבים הסגל אקדמי בכיר מתווה את דרכה ומחזיק בתפקידי ההובלה והניהול. אבל איך אפשר לאזן בין מקצועיות הניהול המתחייב בארגון מורכב שכזה לבין המסורת האקדמית של משילוּת קולגיאלית? 1/

שאלנו את אלירן ארזי, פנינה מוצפי-האלר, ג'קי פלדמן, עזרי עמרם, יעלה להב-רז, יעל עשור, ליאורה צרפתי, הילה נחושתן וטל שמור איך את מצאת את איש המפתח (אינפורמנט) בשדה המחקר שלך? ומה הקשר והאינטראקציה שנוצרה איתו? הפוסט המלא באתר בחברת האדם tinyurl.com/yck9r6sj (צילום: עזרי עמרם)

אתנוגרפיה היא מחקר קרוב המייצר קשרים הדוקים, שלעיתים אף מייצרים שותפויות בתהליך המחקר והכתיבה. כחלק ממדור "עבודת שדה" העוקב אחר אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים בשלבים השונים של תהליך המחקר האנתרופולוגי, בחרנו להתמקד במפגשים עם אנשי המפתח. 2/

בלב המחקר האנתרופולוגי ישנם אנשים. מה הם חושבים? כיצד הם מבינים ומפרשים את המציאות? מהם מבני העומק של התרבות? המענה על שאלות אלו הוא לעולם האתגר החמקמק של האנתרופולוג הבא מן החוץ,המבקש לעשות שני תהליכים במקביל – להתחבר לבני התרבות, לצד המבט החוקר שלעולם יש בו זרות מסוימת. 1/

״בשנים האחרונות הפכה תיירות התנדבותית למושא לביקורת הן מצד חוקרים והן מצד עובדי פיתוח... לאור ביקורות אלה עולה השאלה: כיצד תיירים מתנדבים שומרים על תחושת הערך המוסרי שלהם חרף הביקורות על פוטנציאל הנזק של הפעולה…״ הפוסט המלא: tinyurl.com/yck9r6sj

שהיא שילוב של פעולות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ושימור אקולוגי במהלך חופשה. אך גם פרקטיקה הזוכה לביקורות רבות. כהנא מראה כיצד המתנדבים, אשר יודעים שתוצאות הפעילות שלהם נתונות במחלוקת, מצליחים לשמר את הערך העצמי המוסרי שלהם, ומציעה מסגרת אנליטית לבחינת היגיון ההערכה של הפעולה. 2/

#אנתרופולוגיה_לשבת נטע כהנא על תיירות התנדבותית והצדקות מוסריות. איך אנשים שמבצעים פעולה שהתוצאות שלה שנויות במחלוקות מצליחים לשמר את הערך העצמי המוסרי שלהם? במאמר שהתפרסם בכתב העת Social Problems, בוחנת כהנא את השאלה הזאת דרך התמקדות במקרה האמפירי של תיירות התנדבותית 1/

בימים אלו פועל הצוות לאיסוף ותיעוד חוויותיהם של מאה אנשי חינוך בלתי פורמלי במרכזי הפינוי בהם שוהים עקורים ומפונים מעוטף עזה והנגב המערבי. הפוסט המלא tinyurl.com/3867ama4 3/

בין הרצון להניע מחקר על חינוך בחירום לצד הספקות על אודות מקומם והתערבותם של אנשי מחקר באירועים טראומתיים. עם פרוץ המלחמה הקימה צוות חוקרות ופנתה לתנועה הקיבוצית ומועצת תנועות הנוער עם הצעה לשותפות. 2/

מחקר חינוכי עכשיו? כן עכשיו ד"ר אופיר שפר, פוסט דוקטורנטית במכון מופת וראשת החוג לחינוך בלתי פורמלי במכללת קיי, כותבת על הקושי לערוך מחקר חינוכי בעת מלחמה ועל המתח שבין חשיבות התיעוד לבין המצב הארעי וחסר הוודאות בו נמצאים המרואיינים. בפוסט מתארת ד"ר שפר את המאבק הפנימי > 1/

במסגרת גליון מיוחד של ״קריאות ישראליות״, מנסה לנתח את השיח החדש על מגדר וצבא, להבין למה הוא נוצר, איך הוא קשור לההפיכה המשפטית, וגם, האם הוא יחזיק לאורך זמן? הפוסט המלא באתר בחברת האדם tinyurl.com/s44vsce9 2/

אנתרופולוגיה (וסוציולוגיה) לשבת - עדנה לומסקי־פדר ואורנה ששון-לוי על השיח המגדרי החדש בצבא וקריסת הגבריות איך השתנה השיח על נשים בצבא, אם בכלל, אחרי ה-7 באוקטובר? מאמרון חדש של פרופ׳ עדנה לומסקי־פדר (האוניברסיטה העברית) ופרופ׳ אורנה ששון-לוי (אוניברסיות בר אילן), שפורסם > 1/

רוזניס כתבה את עבודת במסגרת לימודי תואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באונ' בן גוריון, בהנחיית פרופ' ניר אביאלי וד"ר רפי גרוסגליק. רוזניס מתמקדת בשלושה מאכלים ששבו ועלו על השולחנות ביוון ודרכם בוחנת ומנתחת סוגיות של זהות לאומית יוונית. לפוסט המלא tinyurl.com/2wmtev4w

מה תיירים ומקומיים אוכלים ביוון ומה הקשר בין צ'יפס ללאומיות? פוסט נוסף בפינתנו "מאסטר לאנתרופולוגיה" - מדור עבודת התזה של בחברת האדם והפעם עבודתה של מיכל רוזניס על לאומיות יוונית במסעדות תיירים בנאפפליו, יוון. >

רותם קליגר-חליוא ראיינה את טרגין-זלר על מסלולה האקדמי, כניסתה לשדה, תובנות מהמחקר ומחשבות על הדיסציפלינה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". הראיון המלא באתר בחברת האדם - behevrat-haadam.org/the-state-of-d…

ברכות חמות לד"ר ליאה טרגין זלר (האוניברסיטה העברית) על השקת ספרה החדש - "The State of Desire" שעוסק באופן שבו הקהילה היהודית האורתודוקסית בישראל מפרשת ומעצבת מחדש דילמות סביב שימוש באמצעי מניעה וניהול ילודה, תחת שינויי מדיניות ופוליטיקה לאומית.

בניגוד לדעה הרווחת, טוענת ליאן שמה שנדמה כהצלחה גלובלית, מתגלה במבט מעמיק כלפי הטון הרגשי של המדיה כ"קבלת פנטום" (מושג שטבע גופמן). או לכל הפחות, מדובר בקבלה חלקית, שחושפת סטיגמטיזציה סמויה ואמביוולנטיות כלפי הצלחות לא מערביות. הפוסט המלא tinyurl.com/2vnyzzjm 3/

במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Communication מנתחת הסוציולוגית ד"ר אירה ליאן (ר' מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה בעברית), את ייצוגה של התרבות הקוריאנית הפופלרית במדיה כהצלחה של גלובליזציה לא מערבית, הידועה גם כגלובליזציה אלטרנטיבית. 2/

אירה ליאן על סטיגמות ורגשות כלפי ׳הגל הקוריאני׳ האם הצלחת הגל הקוריאני – הפופולריות של התרבות הדרום קוריאנית העכשווית – בעולם מצביעה על התקבלתה הגלובלית של תרבות זו ויצירת גלובליזציה אלטרנטיבית? מה אפשר ללמוד מהמקרה הדרום קוריאני על הצלחות לא מערביות ואיך כל זה קשור לגופמן? 1/