יש חששות שעולים לגבי העסקה המוצעת, והם לגיטימיים. לגיטימי לדאוג שחמאס ינסה לרמות ולא להשיב חטופים- את כולם. לגיטימי לגלות חרדה שחמאס ישתקם ויתעצם. שישראל תאולץ לסגת, וידיה ייקשרו. כמה הערות. מה שנכתב פה נכון לשעה זו. 1. אחרי שנתיים, יש מה שאפשר להשיג בכוח הזרוע, ומה שפחות. באורח ברור, ישראל הצליחה מאוד מול חיזבאללה ומול איראן, והרבה פחות בעזה, אחרי מאמץ צבאי ועשרות אלפי הרוגים, רבים בלתי מעורבים. הטרגדיה ההומניטרית- המוות ההמוני וההרס הנרחב- הם הסיבה המרכזית למצבה של ישראל כעת בעולם. צה"ל אולץ להילחם בתנאים בלתי אפשריים. הקרב מול חמאס בעזה הוא "האתגר הגדול ביותר בתולדות צה"ל", אם לצטט בכיר במטכ"ל. ומדוע? בגלל החטופים, והקושי המבצעי. בגלל ההתחפרות של חמאס בתת-קרקע. בשל הצפיפות האזרחית. הלחץ הבינלאומי. כיבוש העיר עזה לא היה מסיים את המלחמה, גם לדעת צה"ל. היה צורך לעבור לטהר את מחנות המרכז ואז לרדת שוב דרומה. הממשל האמריקני היה נחוש שהמלחמה צריכה להסתיים עד תום השנה, ולוחות הזמנים לא התכנסו. אבל גם אם כל זה היה מסתיים, ללא אחיזה אזרחית אחרת בציבור העזתי, אין תבוסה לחמאס. 2. העסקה המוצעת היא הישג לישראל משום שהיא כופה על חמאס כבר בשלב הראשון להתפרק מהנכס המרכזי שלו: החטופים- וכולם. בשלב השני, לכאורה חמאס לא שולט בעזה. אבל גם צה"ל לא. הוא עובר לנסיגה הדרגתית. 3. לפי העסקה, הממשל בעזה יהיה פלסטיני. יוכנסו לכאורה כוחות ביטחון אחרים ממדינות באזור. אלה יגבילו מטבע נוכחותן את חופש הפעולה הצה"לי. חמאס יתקיים, ובכיר ישראלי אמר לי ביממות האחרונות שברור שקשה עד בלתי אפשרי לכפות במצב כזה פירוק מנשק קל ברצועה. למרות שתכנית טראמפ מדברת בפירוש על "הנחת הנשק". 4. במילים אחרות: חמאס לא ייעלם. השמדת חמאס טוטלית, כארגון, איננה במטרות המלחמה. יכולותיו הצבאיות והממשליות כבר רוסקו, לפי צה"ל. אך חמאס הוא תנועה עממית ומושרשת בציבור הפלסטיני. את צבא חמאס אפשר להשמיד, ומבחינת צה"ל הוא חוסל; את הארגון אי אפשר להעלים, לפרק, אלא בתנאי אחד. אולי. 4. התנאי הזה - הכרחי אך אולי לא מספיק - הוא שליטה מלאה של ישראל בעזה בכיבוש צבאי לאורך שנים. רק כך אפשר אולי לפרק באמת את חמאס מנשקו, ולנסות לוודא שלא יתקיים ארגונית כלל. גם כיבוש לא בהכרח יצליח. אבל זה גם כבר לא משנה: ישראל מעולם לא תכננה או הצהירה שזו כוונתה, כיבוש צבאי מלא בעזה. או העלמת חמאס כארגון. 5. לכן, כבר חודשים רבים ברור שייחתם הסכם מעין זה. שוב: כיבוש מלא, מבחינת טראמפ ונתניהו, לא יהיה. השאלה היא מה הדלתא בין ההסכם שהיה אפשר להשיג במרץ 2025 וההסכם שיושג אולי באוקטובר 2025. בינתיים נגרם לישראל נזק כבד ונורא במיוחד בחודשים שחלפו, כזה שאיננו שווה את התועלת הצבאית. זו עמדה שהושמעה בידי בכירים בישראל ובממשלה. כולל קרובים לנתניהו. ממשל טראמפ רצה והיה מוכן לסיום המלחמה כבר בעסקה הקודמת, שאותה תיווך. 6. לפני למעלה משנה אמר הרמטכ"ל הלוי לקבינט שבעזה יש 3 אפשרויות, ושלוש בלבד: חמאס, פת"ח, או צה"ל. ישראל לא קיבלה אף אחת מהשלוש (נתניהו המשיך וממשיך לדחות ממשל צבאי). היא השאירה ואקום. במקרה הטוב היא תקבל את פת"ח ומנהלת בינלאומית, במקרה הרע פקידים שיעשו מה שחמאס רוצה. תהיה השפעה אזורית ובינלאומית, והיא תמתן בשלב ראשון את בניית הכוח החמאסי. אף אחד לא יעבור מבית אל בית בג'בלייה שאיננו צה"ל או כוח פלסטיני יריב לחמאס (לגבי האחרון, לא בטוח שיש כזה). 7. השאלה שכל ישראלי שואל את עצמו ברורה - איך מוודאים שחמאס לא ישלוט בעזה שוב. שהם לא יבנו מחדש תשתית צבאית. התשובה היא שכל עוד יש עזתים, חמאס יתקיים ברצועה, עד שהפלסטינים יחליטו אחרת. ולכן תידרש תבונה מדינית רבה כדי להחליש את הארגון, לוודא שאינו מתעצם ולא שולט בממשלת הרצועה, וגם נחישות צבאית ולתקוף שוב אם יהיה צריך. כמו המאבק מול חיזבאללה, זה לא יהיה קצר. 8. למעלה מ70% מהישראלים לפי סקר 13 השבוע תומכים בתכנית טראמפ. 74% מהישראלים תמכו כבר בחודש יולי בסקר 12 בסיום המלחמה תמורת השבת החטופים, ובהם 6 מתוך כל 10 מצביעי קואליציה (השאלה לא מדויקת; ישראל מקבלת לא רק את החטופים, כחלק מסיום המלחמה). מלחמות מוצלחות זקוקות להסכמה ציבורית רחבה. רוב מוחלט של הישראלים רוצה שהחטופים ישובו והמלחמה תיגמר, וזה נמשך זמן רב. וכן, יש נחישות שחמאס לא ישלוט בעזה. 9.העסקה וחזון טראמפ אינם רואים בחמאס חלק מעתיד עזה, אבל המסקנה המרכזית היא שאם העסקה הזו תצא לדרך, ההתמודדות מול חמאס תימשך עוד זמן רב. צריך להיערך לה וצריך, כמו שאומר הנשיא, לזכור את ה-7 באוקטובר. חמאס איננו תוצר לוואי של הסכסוך אלא במידה רבה תעשיין שמייצר אותו. פירוק/ריסוק הארגון הכרחי לכל חזון על ביטחון ושלום באזור.
